חיים חדשים

1056

מהי אחדות?

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן .1806.09 – אחרי עריכה

אורן: היום אנחנו רוצים לדבר עם הרב לייטמן על אחדות. אחדות ישראל. אנחנו נמצאים בשנה שבה אנחנו עוסקים בנושא הזה. משרד החינוך הכריז על שנת האחדות. ננסה להתבונן קצת יותר לעומק במילה הזאת הכל כך מוכרת של אחדות בדרכנו אל חיים חדשים.

יעל: אני רוצה לפתוח במה שאמר שר החינוך בעת ההכרזה על השנה הזאת כשנת האחדות במערכת החינוך. "החברה הישראלית מורכבת ממגזרים, דעות ואנשים שונים. וזאת תמצית היופי שבה. אני אוהב את השוני והמגוון. עלינו לזכור שוויכוחים בתוך המשפחה הם רצויים ובריאים כל עוד זה נשאר בתוך המשפחה. בעת האחרונה החברה הישראלית מתמודדת עם קיטוב הולך וגובר, והתרופה לבעיה הזאת היא אחדות ופיוס דרך החינוך.

לכן החלטתי ששנת הלימודים הקרובה תתקיים בסימן אחדות ישראל. אני שר החינוך של 2.3 מיליון תלמידים מכל הגוונים והמינים, יהודים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, דתיים, חילונים, חרדים וכן הלאה. כולם ילדי. אני אוהב את כולם באותה מידה. לכל ילד במדינת ישראל מגיע חינוך מצוין והזדמנות הוגנת".

ואנחנו רוצים לפתוח את הדיון בשאלה מה דעתך על הבחירה בשנה הזאת שהוכרזה כשנת האחדות בישראל?

אני חושב שאין כאן בכלל ענין של בחירה. האחדות היא הכרחיות שבאה לנו מצד הטבע. אנחנו רואים שהטבע אינטגראלי. אנחנו מסתכלים מהיקום על כדור הארץ ורואים שהכול זה איזה כדור פלא שבו הכול מתקיים לפי חוקים מוחלטים וקשורים זה לזה באחדות נפלאה, ואפשר להגיד שרק האדם באגו שלו מפר את כל החוקיות והאחדות שנמצאות בטבע. ולכן הוא המקור לכל הרע.

אנחנו הורסים את הטבע, את האקולוגיה, את האיזון שבטבע. אנחנו לא יכולים להתמודד עם הרע שבנו עד כדי כך שאנחנו יודעים שבעוד חמישים, מאה שנה נביא לכדור הארץ כאלו מצבים שהוא לא יוכל להתקיים. החיים עליו לא יוכלו להתקיים, ובכל זאת אנחנו לא יכולים לעצור את עצמנו.

אז כדי לעצור את עצמנו אנחנו צריכים להיות אחרים. אנחנו צריכים להביא את עצמנו למצב שזה נקרא החינוך החדש, החינוך האינטגראלי, החינוך של האחדות. לכן זה שהם מכריזים על שנת האחדות זה טוב, אבל השאלה עד כמה הם מבינים מה זה נקרא "אחדות"? מאיפה לקחת כוח להשתיל את האחדות הזאת לתוך הילדים? ואולי גם דרך הילדים, או בכלל, האם צריכה להיות שנת אחדות רק לילדים והגדולים יתעסקו בהיפך מזה? מה זה יעזור לנו? אולי נגיע לשבירה עוד יותר גדולה.

יעל: אתה בעצם טוען שזה לא מספיק לחנך.

אני טוען שאנחנו חייבים לחנך את כל העם מהקטן ועד הגדול, כל אחד ואחד, גבר, אישה, ילדים, מבוגרים, את כולם לאחדות. וצריכים לא שנת חינוך אלא חינוך ממושך ללא הגבלת זמן עד כמה שאנחנו קיימים, והקיום שלנו יהיה תלוי אך ורק באחדות.

יעל: מהרגישות שיש לך כמו שאתה רואה את החיים, עצם זה שהכריזו על השנה כשנת אחדות יש בזה איזו הכרה?

אני רואה באחדות את הנקודה המרכזית של הקיום. קודם כל, הנקודה המרכזית היא קיום עם ישראל, כי הוא קם מהאחדות. אנחנו מגיעים מבבל, ששם היו שבעים אומות העולם לפני שלושת אלפים חמש מאות שנה ואברהם אבינו שראה את המשבר בבבל הבין שיש חוסר אחדות, אנשים התחילו ממש להתקוטט זה עם זה עד כדי כך שהם לא יכלו לסבול זה את זה, הם איבדו את "השפה המשותפת" מה שנקרא.

ואז הוא קרא למי שמבין שזאת ההצלה, ומהאנשים שהגיעו אליו מכל שבעים אומות העולם הוא בנה קבוצה וכל המטרה הייתה "על כל פשעים תכסה אהבה". זה שאנחנו שונאים זה את זה ברור ואין על זה ויכוח, ובכלל לא כדאי לדבר על זה, זה הנתון שמגיע לנו מהטבע. אדם שמתפתח הוא אגואיסט. כל ההתפתחות, האבולוציה שלו היא בתוך זה שהאגו בתוכו כל הזמן גובר.

ואז מה קורה הלאה? אנחנו צריכים להתעלות מעל זה. לדעת איך להשתמש באגו שלנו כדי להיות עוד יותר גבוה מהאגו. ישנה שנאה שגוברת כל הזמן ואנחנו נהיה עוד יותר למעלה מהשנאה. זה נקרא, "על כל פשעים תכסה אהבה". ועל השיטה הזאת, על העיקרון הזה הוא בנה את הקבוצה שלו, שקרא לה "ישר א-ל". ישראל. למה? כי ישר א-ל, א-ל הטבע. א-לוהים בגימטרייה זה הטבע, כי כל הטבע הוא אינטגראלי חוץ מהאדם. אם גם האדם בונה מעצמו חברה אינטגראלית שכולם קשורים על פני כל הרע שיש ביניהם דווקא מצליחים להתקשר בטוב, בזה אנחנו מתאימים את עצמנו לטבע ואז אנחנו מתחילים להרגיש, לגלות כל מיני חוקים מיוחדים שישנם בטבע האינטגראלי כדי להיות למעלה מכל הצרות, מכל הבעיות, באינטגראליות שבה כל הטבע עוזר לנו ומחזיק אותנו. ובזה הוא בנה את הקבוצה הזאת וקרא לה "עם ישראל", ישר א-ל. ישר לאחדות. זאת אומרת, עם ישראל הוא קבוצה מאנשים ששונאים זה את זה וממש לא יכולים לסבול זה את זה, והם למעלה מזה נמשכים לאחדות. "על כל פשעים תכסה אהבה".

יעל: זה מאוד מזכיר את מה שקורה היום בחברה שלנו.

מאז ועד היום לא השתנה כלום.

יעל: בוא תחדד לנו, מה ההבדל בין התפיסה המקובלת ביחס לאחדות, שאנשים מדברים בדרך כלל על אחדות הם מתכוונים למשהו אחד, לבין זה שאתה מייצב לנו משהו אחר. מה ההבדל המהותי?

אנשים מדברים על אחדות, שאני מתאחד עם מישהו כדי להרביץ למישהו. זו אחדות אגואיסטית. כדאי לי להתאחד כדי לבנות איתו ברית כי אז אני אהיה יותר חזק נגד השונא שלי.

וכאן האחדות היא רק למען האחדות. שבכל העולם תהיה אחדות. אנחנו מתפשטים ומסורים לשיטה הזאת, למסר הזה ולכן זה לא נגד מישהו. זו אחדות לשם האחדות שבה אנחנו מזדהים עם הטבע הכללי, האינטגראלי, עם כל היקום ובסך הכול זו מערכת שלמה שבה כל פרט ופרט עוזרים ונכללים זה עם זה.

יעל: כשאתה אומר משהו נגד מישהו, אתה אומר שצריך להשיג איזה אינטרס מסוים משותף ששווה לי בעצם?

כן. עד היום מתכוונים לאחדות רק [על מנת] שיהיה לי כדאי להתחבר עמו כדי להיות נגד מישהו.

יעל: בעצם כשאנחנו מדברים על האחדות לפי חכמת הקבלה, על אותה אחדות אמיתית שאתה מדבר עליה כרגע, במה אנחנו מאוחדים? מהי נקודת האיחוד? סביב מה?

כשאני נלחם נגד היצר הרע שלי, נגד האגו שלי שמפריד אותי מהאחרים אני רוצה להתעלות למעלה ממנו לפי אותה שיטה של אברהם, "על כל פשעים תכסה אהבה", ואז לפי אותו כוח שאני מתעלה מעל האחרים, ומעל האגו שלי, אני מתחבר עם האחרים והם גם, ואז אנחנו על פני השטח שיש לנו שנאה הדדית ודחייה הדדית, בונים חיבור, שטח אחר יותר עליון של חיבור, ואז אנחנו מתחילים להרגיש חיים אחרים, אינטגרלים.

יעל: אם הבנתי נכון אנחנו מדברים כאן על שתי רמות שונות לחלוטין.

כן.

יעל: הרמה הראשונה, זו הרמה שבה יש את כל ההתנגדויות אחד לשני שכולנו מכירים מהחיים שלנו מעצם השונות, ומעצם זה שלכל אחד יש לו דעה אחרת, מחשבה אחרת, אישיות אחרת, שזה מצוין. ואתה אומר, שאנשים היום מתאחדים רק בשביל להשיג משהו משותף ביחד, שזו הרמה הראשונה.

ואתה מדבר כאן על רמה אחרת שהיא מעל לכל השוני הזה, ומעל לכל הקונפליקטים וההתנגדויות שקיימים. בעצם בונים רמה חדשה. אני רוצה עדיין לחזור לשאלה ולחדד אותה בצורה אחרת. כשאני הולכת להתאחד סביב מפלגה או סביב רעיון כלשהו, בעצם הדבר שיש לנו במשותף, זה הרעיון.

את פועלת בפירוד.

יעל: אבל הדבר המשותף זה שיש לי רעיון שסביבו אני יכולה לבנות את המכנה המשותף שלי. מה המכנה המשותף שלי, כשאני בונה אחדות בהיבט שעליו אתה מדבר כרגע?

השוואה לטבע. הזדהות עם הטבע הגלובאלי, האינטגראלי, ש"על כל פשעים תכסה אהבה." שאני לא מסתכל על אף אחד שהוא נגד, אלא כל אחד שמבין שמעלינו אנחנו נמצאים בתוך הטבע הגלובאלי, והוא כולו קשור זה לזה, וזה לזה, וזה לזה, וזו כבר עובדה מדעית, אז גם אנחנו צריכים להיות כאלה. ואז אנחנו מגיעים בכל השטחים שלנו, בכל החיים שלנו, בכל מה שלא ניקח, אם אנחנו בגישה כזאת מתייחסים לחיים, אנחנו תמיד נצליח ואף אחד לא יהיה ניזוק.

אורן: אנחנו מנסים לדייק את ההגדרה, "מהי באמת אחדות אמיתית"? כשאתה עונה ומגדיר את הדברים, אתה מדבר לא רק על יחסים וקשרים מאיכות חדשה בין בני אדם, אלא אתה מזכיר הרבה את הטבע.

אחדות נתפסת כמשהו שמקשר בין אנשים. נאמר שאני צריך להתאחד אתך ואיתה שאתם שונים ממני, ובינינו תיווצר אחדות. וכשאני מנסה להבין את ההגדרה שאתה נותן לאחדות, אתה תמיד מכניס לתוך ההגדרה את מערכת הטבע שבתוכה אנחנו מתקיימים. למה? מה הקשר?

אנחנו נמצאים בתוך הטבע. האם אני יכול לנתק אותי מזה? כל התכונות שלנו הן מהטבע, אני לא עשיתי את עצמי. אני פועל בחוקים שהם חוקי הטבע, אני רוצה או לא רוצה אני כפוף לחוקים האלה מיום שאני נולד ועד שאני מת, וכך אנחנו יחד כולנו. הטבע הוא סובב אותנו, ואנחנו לא יודעים איך. אף אחד לא יודע מה יהיה ברגע הבא. אף אחד לא יודע איך אנחנו בדיוק מתפתחים, בכלכלה, בפוליטיקה, אפילו בחברה האנושית אנחנו לא יודעים מה קורה, ומה יקרה. מיום ליום אנחנו רואים שיש בזה כל כך הרבה. למה זה כך? כי אנחנו מנוהלים על ידי הטבע.

אורן: איך מה שהסברת לי עכשיו, קשור להגדרת האחדות?

כי אם אני משתדל להיות באחדות עם בני האדם האחרים, אני אהיה יותר קרוב לטבע עד כדי כך, שיכול להיות שאני ארגיש אז איזה חוקים פועלים בטבע? איך הטבע מתייחס? כי אלי אישית אני לא יכול להגיד. טבע גם מתייחס לכולנו יחד כאיזה חלק אינטגראלי ממנו, מהטבע.

אם נהיה באמת כחלק אינטגראלי, נרגיש איך הוא מתייחס, נגלה חוקים חדשים בחברה האנושית ביחס של הטבע הכללי. ככה אנחנו לא יודעים איפה אנחנו קיימים. אנחנו מסתכלים מהיקום על כדור הארץ, הוא נפלא, גדול, מיוחד. אבל מה קורה כאן, אנחנו לא יודעים.

יעל: אתה בעצם מרחיב לנו את מושג האחדות שהוא לא רק בקשרים בין אנשים, אלא לזה שיש אחדות אחת יותר גדולה מאשר בן בני האדם או הקשרים בינינו.

בלי הנקודה הזאת, אין לי שום בסיס להתייחס לאחדות באנושות. בין האנשים. בשביל מה אני רוצה את האחדות? כדי להילחם נגד מישהו או משהו. למה דווקא האחדות היום הופכת להיות לנושא אקטואלי? מפני שהגענו למצב שהעולם נראה לנו אינטגרלי, מפני שהגענו למצב שאנחנו קשורים זה לזה ברשתות אינטרנט, במסחר, בתעשייה, בכסף, בכל דבר בחיים שלנו אני תלוי בכל העולם. מה אני אוכל, מה אני לובש, איך אני עושה את הדברים, איפה אני בונה, מה אני מייצר, בכל זה אנחנו קשורים סביב כדור הארץ.

אורן: בהתאם לכך, מהו הדבר המדויק שסביבו אנחנו מתאחדים? ערכים מסוימים, מטרה מסוימת, רעיון משותף, אינטרס משותף, איך תגדיר בדיוק את הדבר שסביבו צריכים להתאחד?

אושר בטוב, סביב זה אנחנו מתאחדים. אנחנו רוצים שיהיה טוב. אם אנחנו נמצאים במערכת אינטגראלית, ברור שלא יכול להיות לי טוב אם לך רע, כי זה קלקול במערכת. אז אני צריך לדאוג יחסית, לא מיד, אבל יחסית לכל המערכת בין בני אדם שהיא כולה תהייה באיזון ובהשתתפות טובה בכל החלקים שלה. באפריקה לא טוב, מה הם עושים? הם באים לאירופה. בדרום אמריקה שוברים את הקיר ובאים ממקסיקו לארצות הברית. מה קורה בכל הדברים?

זאת אומרת, אתה חייב לדאוג לכל העולם. וודאי שזה נראה לא מציאותי, אבל אנחנו רואים שהחיים שלנו מחייבים אותנו את זה לעשות. מה אנחנו עושים היום? האירופאים זורקים כל שנה מאה מיליארד דולר לארצות ערב, רק שלא יבואו אליהם. או לאפריקה, אך גם זה בקושי, כי זה לא עוצר. אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו דואגים בצורה יפה יחסית לכולם, כי היום לא יכול להיות שאתה חי טוב במקום אחד, אם במקומות אחרים לא יהיה טוב. אם לא היום, אז מחר זה יגיע אלייך.

יעל: אנחנו רואים את זה גם במקומות היותר קרובים אלינו. אם הבוס שלי מגיע עצבני לעבודה, אז כולנו מרגישים שמשהו לא נעים במקום העבודה. זה קורה גם במשפחה. אנחנו מכירים טוב מאוד את מה שאתה אומר, אך פשוט קשה לנו לחיות ככה, זה מצריך איזה שינוי תפיסה.

לכן זה נכון כששר החינוך אומר שחייבת להיות שנת האחדות. זאת אומרת, ללמוד מה זו אחדות, איך לממש אותה, איך להחדיר אותה לפחות לתוך גבולות המדינה. ועוד יותר מזה, אני בכל זאת רוצה כאן להוסיף, אם מדינת ישראל תקיים את האחדות, אז כל העולם יקיים אחדות.

יעל: תסביר כמה מילים על זה.

זה פשוט מאוד, מפני שאנחנו נציגים של כל העמים. עַם ישראל קם משבעים אומות העולם, הוא כמיני האנושות, ואם הוא יקיים בתוכו ערבות, אחדות, חיבור, "על כל פשעים תכסה אהבה", "ואהבת לרעך כמוך", במידה כלשהי, ברור שהכל יחסי, אז זה יתפשט לכל העולם, כי אנחנו קשורים לכל העולם וכל העולם נמצא בטענה אלינו, למה אנחנו גורמים רע לכל העולם. ומאיפה הם יודעים את זה? הם מרגישים בצורה אינסטינקטיבית. מפני שאנחנו באמת יכולים, רק אנחנו, על ידי כך שנגיע לחיבור בינינו, לאחדות בינינו, נגרום אחדות בכל העולם. כי מכל אומה ואומה יש בישראל נציג, הרבה נציגים, אומנם אנחנו בסך הכול 15 מיליון אנשים, אבל יש לנו נציגים משבעה שמונה מיליארד אנשים, מכולם, ואם אנחנו בתוך עם ישראל בצורה פנימית, נפשית, נתאחד, בהכרח נגרום חיבור, איחוד, לכל העולם.

יעל: אם כך, התוכנית הזאת עוד יותר חשובה גם מההיבט, שהמקום הנכון להתחיל אותה הוא דווקא פה אצלנו.

בטח. מסלקים את האנטישמיות, את כל הדברים הרעים, כמו שכתוב "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל".

אורן: אני רוצה לברר קצת יותר, אחרי שסימנו את הכיוון באופן כללי והגדרנו את הדבר שסביבו מתאחדים כאושר, כמו שאמרת, שיהיה טוב לכולם, כי לא יכול להיות שיש בינינו מערכת קשרים שלך יהיה טוב בזמן שלי לא טוב. הגדרנו את המטרה הגדולה ועכשיו אני רוצה קצת להאיר יותר פרטים כדי לברר את ההגדרות. האם במצב של אחדות שאליו אנחנו שואפים יכולות להיות לנו דעות שונות, יכולות להיות בינינו מחלוקות? על מה בדיוק אנחנו צריכים להסכים ומה יכול להיות האזור שבו אנחנו שונים, מגוונים, בריבוי ערכים ומטרות?

אנחנו לא אונסים אף אחד, אנחנו דווקא בעד פלורליזם, זאת אומרת ריבוי דעות ומחלוקות וכמה שיותר בולטים ולא לעצור ולא להשתיק שום דבר. ולמה אנחנו אוהבים דווקא את החיכוך הזה בינינו, ועם ישראל מוצלח בזה יותר מכל אומה אחרת, כל אחד בפנים אפילו לא מסכים עם עצמו, זה מפני ש"על כל פשעים תכסה אהבה", שדווקא על פני כל הניגודיות, כל המרחק בינינו, הופכיות הרצונות, הדעות, אנחנו יכולים למעלה מזה להתגבר ולבנות קשר. ואז, כמו במנגנון אלקטרוני, חשמלי, איפה שיש לך התנגדות, אם אתה מתגבר עליה ועושה קשר, אז בהתאם לזה אתה משיג את כוח העבודה.

אורן: איך תגדיר את הקשר?

שלמרות שאני לא מסכים איתך במשהו, אנחנו מתחברים ואז החיבור בינינו חייב להיות בעצמה עוד יותר גדולה מחילוקי הדעות.

אורן: אז במה אנחנו מתחברים?

בזה שאנחנו מקבלים את האחדות בטבע, האינטגראליות שלו האוניברסאלית, אנחנו מקבלים את זה כחוק ורוצים להתקיים בחוק הזה ומבינים מאיפה יש לנו ריבוי דעות, למה אנחנו כאלה שונים, למה בני האדם הם כאלו שונים. למה אנחנו חייבים למעלה מזה להתגבר ולהתקשר? למה? כי על ידי זה אנחנו משיגים את האחדות. ואנחנו נכנסים לא רק לחוק, לרמה הכי גבוהה בטבע, אלא מגלים אחדות בכל היקום, בכל הרוח הפועלת בכל המציאות, וכך אני משיג את אותו הכוח הפנימי בטבע שברא את הטבע, בנה את כדור הארץ, ייצב אותנו כאן ושורה ופועל עלינו. ואז אני מתחיל להבין אותו, אני משיג את מהות החיים, מטרת החיים, מטרת הקיום שלנו, אני שולט על זה, אני הופך להיות ממש אדם שעיניו בראשו, שרואה את זה, "מסוף עולם ועד סופו", איך העולם הזה נברא ולאן הוא הולך ולא שאני מהיום לעוד רגע לא יודע מה קורה.

אורן: אז נעשה סיכום. ריבוי דעות, מחלוקות וריבוי גוונים, טעמים, רצונות, שאיפות, מטרות, הכול בסדר גמור.

זה הכרחי.

אורן: הכרחי שיהיה.

כן. רצוי.

אורן: רצוי שיהיה וכמה שיותר. ומעל כל זה במה בדיוק מתאחדים?

ברצון להתאחד. מפני שזה חוק הטבע ואנחנו רוצים להיות חלק אינטגראלי מהטבע. אם, עם כל הניגודיות בינינו, נתאחד למעלה מזה, אנחנו באמת דווקא בזכות הקנאה, השנאה, התאווה, הכבוד וכל החיכוכים האלה בינינו, נגיע לפסגת הטבע.

אורן: אבל אין פה ניגוד? בין ריבוי הדעות והגוונים והשונות לבין אחד? אחדות זה אחד, לא?

יש ניגוד. וודאי. ואז אחד. אתה עולה על הר סיני, על הר של שנאה.

אורן: לא הבנתי.

מתחתיך כל השנאה שבינינו, ניגודיות, חיכוכים, ואתה עולה על פסגת ההר. למה אתה עולה? אתה רוצה להיות למעלה מכל זה. ואתה מבין שהם באים, כל החיכוכים האלה, כל הפשעים האלו, "על כל פשעים תכסה אהבה". והפשעים האלה נמצאים, אבל אתה נמצא על ההר, אתה משם צופה על כל הטבע, רק בצורה כזאת אתה יכול להשיג את כול האחדות הכללית שנמצאת בבריאה.

יעל: אז התהליך בעצם הכרחי, גם חילוקי הדעות.

כן.

יעל: ואחדות, אמרת שזה חוק טבע, אז בעצם חוק הטבע הוא לעשות את אותו תהליך שכרגע תיארת, מאותו פילוג לאותה אחדות. יש עוד הגדרה שמדברים עליה הרבה ביחס לאחדות, המילה אחדות נוצרה מהמילה אחד, כשאנשים רבים מסכימים על דבר מה ופועלים ביחד הם הופכים כאילו לגוף אחד ומלוכד.

לא, זאת הגדרה לא נכונה. אלה פילוסופיות. מאיפה לקחת את זה?

יעל: מכל מיני הגדרות באינטרנט, כל מיני גישות לגבי אחדות. אז בוא תגיד לנו מה לא נכון.

זה לא יכול להתקיים, כי כל רגע יש באדם דעות אחרות והוא לא יודע במה הוא יסכים או לא יסכים עם מישהו ולכן כל זה לא נכון.

אורן: אז מה כן? תדייק.

רק כמו שאמרתי, "על כל פשעים תכסה אהבה". תכסה. וכאן את מדברת על זה שאנחנו חייבים להגיע לחיבור בינינו, שאין חילוקי דעות, וזה לא נכון.

אורן: זה לא יתכן?

לא.

אורן: אז חילוקי הדעות נשארים.

אדרבא, שיהיו עוד יותר.

אורן: כמה שיותר.

ואסור לנו למחוק אותם או במשהו לטייח.

אורן: ומעל כל הדעות השונות והמגוונות אנחנו בונים אחדות. אבל בין שתי הרמות האלה, איפה שאנחנו נמצאים בריבוי דעות בינינו, לבין הרמה שציירת קודם, כדבר יותר גבוה שבו אנחנו מגיעים לאחדות, יש בין שתי הרמות האלה ניגוד, פה אנחנו הרבה ופה אנחנו אחד.

כן, וכך אנחנו צריכים לחיות.

אורן: אז איפה אנחנו פה או פה?

למעלה, למעלה על פסגת ההר. ודווקא בגובה ההר שם נרגיש את כל הבריאה. כי גם זה וגם זה, בא לנו מהטבע גם הניגוד וגם האחדות.

אורן: זו פסגת ההתפתחות של בני האדם, שמגיעים מתוך השוני אל האחדות?

כן. כולם.

אורן: אז אם הטבע רוצה שנגיע לאחדות מעל כל השוני, הריבוי והגיוון, אז למה מראש עשו אותנו כל כך שונים, מגוונים?

שאנחנו נשיג את האחדות. אחדות אי אפשר להשיג בלי שיש לך התנגדות, התנגשות. רק בצורה כזאת. אחרת אתה נשאר כמו ילד קטן שמסכים, מתבטל וזהו.

יעל: ואיך זה קשור לאושר שדיברת עליו לפני כן?

את האושר אנחנו משיגים בכל גובה ההר. עד כמה שאנחנו מתעלים, אז אנחנו מגיעים לשמחה, שכל הטבע הוא בשבילי, אני מרגיש את עצמי באיחוד עם כל הדומם, הצומח, החי, בני האדם ומרגיש שהכול בא כדי לפתוח לי את אוצרות הטבע.

mlt_o_rav_2018-09-06_program_haim-hadashim_HK_100_n1056_vgSMAjXm

(סוף התכנית)