אנחנו חוגגים את החיים, ומדחיקים את המחשבה על המוות. למרות שאנחנו נחשפים לתופעה הטבעית הזו סביבנו, האדם המודרני מעדיף לא להעסיק את המחשבה שלו על המוות ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: עד כמה אנחנו מודעים לעובדה שיבוא יום ואנחנו נמות, ואיך זה משפיע על אופי החיים שלנו? מתי יכולה להיות הצדקה לחשוב על המוות? מדוע היחס למוות הוא בתת המודע שלנו? במה שונה המודעות של ילד לגבי המוות, לעומת מודעות של אדם מבוגר? האם המודעות למוות שונה בכל גיל, בתרבויות השונות , ותלויה באופי האדם? מה כל כך מפחיד את האדם שיום אחד הוא ייגמר? האם רק לאחר שאדם נמצא בחוויית המוות, ומתאושש ממנה, אז הוא קולט מהי משמעות החיים?שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

אדם חי מתוך הרצון שלו. על מה שטוב לו הוא חושב, ועל מה שמפחיד אינו חושב

• לילדים קטנים יש הרגשה מיוחדת של הא-לוהות, יחס לחיים ולמוות, אח"כ זה עובר

• לצמחים ובעלי חיים יש מודעות אחרת למוות. האדם מרגיש שהוא משאיר את עצמו בצאצאיו 

יתרון האדם על בעלי החיים הוא שביכולתו לחשוב על מהות החיים, מה הוא עושה איתם

• עד לרגע האחרון האדם לא חושב שהוא ימות. זה נובע מכך שאנו באים מכוח עליון נצחי

• לעתים אדם מוכן להקריב את חייו עבור ערכים שנעלים בעיניו

• בחיינו כל דבר הוא מחזורי, הפחד מהמוות הוא מזה שאי אפשר לחזור

• האדם אוהב להחזיק הכול בידיים שלו, הפחד ממוות הוא פחד מאובדן שליטה

• בחיים המודרניים כמעט לא רואים מוות. יש בתי חולים, בתי אבות. כשיש סבל לוקחים כדור

• בקרוב זה יביאנו להכרה שחיינו מלאכותיים, סוג של מוות, ולחיפוש החיים האמיתיים