חיים חדשים

שיחה 1224

סדר עולמי חדש

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 16.4.20 – אחרי עריכה

אורן: מספר התוכנית שלנו היום הוא 1224 ואנחנו נשוחח עם הרב לייטמן על מה שאנחנו חווים היום בעולם.

בתקופה הזאת של וירוס הקורונה אנחנו מתחילים להסתכל קדימה ולהתבונן אל העולם שיהיה אחרי הקורונה. היום אנשים מדברים על זה שאנחנו הולכים לקראת שינוי גלובאלי גדול, שכל מה שהכרנו הולך להשתנות בכל תחום ובכל היבט בחיים, מהרמה הבינלאומית של היחסים הבינלאומיים, הכלכלה, התעסוקה, הטכנולוגיה, היחס של האדם לתרבות הפנאי שלו, היחס של האדם לטבע שבתוכו אנחנו חיים, בכול.

האם גם אתה חושב שהעולם נמצא בפני סדר עולמי חדש? הביטוי 'סדר עולמי חדש' פגש אותנו במאה הקודמת בעיקר אחרי מלחמות העולם ששינו את העולם מהקצה אל הקצה. האם לתפיסתך כמקובל, גם היום בתקופת הקורונה אנחנו נמצאים לפני סדר עולמי חדש, או שזה יעבור והעולם יחזור להיות כפי שהוא היה אולי עם קוסמטיקה קלה?

דעתי, ואני מקווה שאני צודק, שאנחנו נמצאים באמת בשינוי גדול בכל העולם. מה זה בכל העולם? זה ביחסים בין בני אדם, אין כאן יותר מה שישתנה. אתה לא תשנה את האבנים, העצים, החיות והגושים הגדולים שנעים בחלל. אתה יכול לשנות וניתנים לשינוי, רק יחסים בין בני אדם שעל ידיהם אתה תעשה שינויים גדולים בטבע הסובב. זה כן ניתן לשינוי, זה נדרש ואני מקווה שזה יקרה.

אורן: איך אתה מגדיר את השינוי הזה ביחסים בין בני אדם, בין המצב שחווינו עד כה לבין הסדר החדש? מה המאפיינים של המצב הישן לעומת המצב החדש?

הטבע דורש מאתנו להגיע להיות אנושות אינטגרלית שקשורה יחד ועושה מעצמה בהבנה, בהכרה, בצורה הדרגתית, בביקורת עצמית, את המערכת האינטגראלית, שכולנו תלויים בכולם, שכולנו רוצים לשייך את עצמנו כל אחד לזולת, ושאנחנו עובדים כמו במשפחה או כמו במערכת, כמו מחשב אחד. כל אחד אמנם עושה דברים אחרים, אבל הוא עושה את זה בהתאם למה שנדרש ממנו למען המערכת הכללית. והמערכת הכללית הזאת, האנושית, נמצאת בתוך קשר יפה, טוב, אינטגראלי עם כל הטבע, דומם, צומח, חי, ומוסיפים את כל החלקים האלה זה לזה. כך שכל העולם מגיע למצב שהוא רגוע, שכולם עומדים, כולם עובדים לפי התוכנה של האהבה. זאת אומרת התכללות יפה זה עם זה.

אורן: תוכנה של אהבה, התחברות טובה ויפה בין כל בני האדם באשר הם, האם זה הדבר שמבדיל מבחינת התפיסה שלנו את העולם הישן מהסדר העולמי החדש?

אני חושב שכן. לא צריכים יותר מתיקון הקשר בין בני האדם, אבל בכל הרמות. אדם עם עצמו, אדם עם הקרובים שלו, עם בני עירו, מדינתו, עם כל העולם, ביחס של אדם לדומם, לצומח, לחי. האדם הוא מרכז הבריאה והוא חייב לשנות את היחס שלו מרע לטוב, מאגואיסטי לאלטרואיסטי לכל דבר שמחוצה לו.

אורן: זו תהיה התמצית של השינוי בין העולם הישן לעולם החדש?

כן.

אורן: האם לתפיסתך, כמו שאתה רואה את הדברים, אנחנו נגיע אל הסדר העולמי החדש או שאפשר לחזור למה שהיה?

לא. קודם כל אף פעם לא הייתה חזרה, זה לא לפי הטבע, לא לפי חוקי הטבע ולא לפי התוכנה, אלא אנחנו מתקדמים לפי התוכנית של הטבע. אבל השאלה היא, האם בתוכנית הזאת של הטבע אנחנו הולכים קדימה בצד הטוב או בצד הרע? כמו כאשר יש לך ילד שלא רוצה ללמוד, שלא רוצה להתנהג יפה, אז לוחצים עליו, נותנים לו מכות וכל מיני דברים, עד שהוא בכל זאת איכשהו משתנה. מה שאין כן ילד חכם מבין שלא כדאי לי להיות כמו הילד ההוא וללמוד ממנו, אלא אני אהיה ילד טוב. אני אקבל ממתקים ופרסים ואני בכל זאת אלמד משהו ומזה ייצא לי גם עתיד טוב.

אורן: אפיינת קודם את העתיד הטוב הזה בצורה מאוד יפה, בביטוי תוכנה של אהבה, קשר אינטגראלי בין האדם במעגלים הולכים ומתרחבים, מהקרובים שלו, לבני העיר שלו, לבני המדינה, לבני העולם, ואפילו לכל הטבע בכלל, לדומם, לצומח, לחי ולמדבר.

השינוי הזה לכיוון של התקשרות אינטגראלית, התקשרות של אהבה מהאדם כלפי כל מה שסביבו, זה משהו שהוא מחויב המציאות או שזה ערך מוסרי, אידאל, על מה מדובר?

לא. אלה לא סתם מילים יפות, את זה הטבע דורש מאתנו כחלק בלתי נפרד מהתפקוד של כל מערכת הטבע. בלי שאנחנו נגיע לצורה אינטגראלית כזאת של אהבה כללית, אנחנו נסבול כל פעם יותר ויותר מהטבע, בכל הרמות.

אורן: השינוי הזה לכיוון התקשרות אינטגראלית, התקשרות של אהבה בין האדם לכל מה שסביבו, זה משהו שיקרה בשלבים, ואם כן באלו שלבים זה יקרה?

אנחנו כבר מתקרבים לזה במשך אלפי שנים. האנושות בכל הזאת מיטגנת כך על המחבת הזה, רע, טוב, טוב, רע. היא בודקת, היא סופרת את כל המצבים שלה, והיא אוספת את כל ההתרשמויות, ומהתרשמויות האלה אנחנו לאט לאט מחכימים. מזה יש לנו פילוסופיה ומדע, מזה יש לנו מערכת חינוכית, מזה התפתח כל דבר ודבר. בכל זאת אנחנו לא פראי אדם שעושים הכול רק בכוח האגרוף. אבל עכשיו נדרש מאתנו שלב הרבה יותר מורכב, נדרש מאתנו להתחבר בקשר הדדי, בהבנה הדדית, שאנחנו נמצאים בהשפעה הדדית זה עם זה.

עד היום הזה אתה, אני ועוד אלפי אנשים חיינו כל אחד במשפחה שלו וידענו בצורה אינסטינקטיבית איך להסתדר כל אחד במשפחה שלו. אני יודע שיש לי אישה והיא דואגת לבית, לבישול, לכביסה ולכל הדברים האלה, ואני צריך לדאוג במיוחד לפרנסה, ואז אני יחד עם האישה דואגים לילדים ואיך לסדר את הבית ולדאוג לו. זו בעצם המשפחה. הדבר הזה הגיע אלינו מהטבע כי כך אנחנו בנויים. גם לפני אלפי שנים וגם היום הזה, ההתקשרות היא פחות או יותר אותה התקשרות. אנחנו מבינים את זה, אנחנו גם נולדים לזה, מסתכלים על ההורים שלנו וכך גם אנחנו עושים.

אבל, עכשיו אנחנו צריכים להיכנס למצב חדש. במצב החדש הזה יוצא, לא שאני שובר את הגבול של המשפחה ואומר שלא צריכות להיות משפחות, כמו שרצו לעשות פעם הרוסים כשרצו לבנות את הקומוניזם שלהם, לא. אני אומר, בלי לשבור את המשפחה, את היחס שלי לאישה, לילדים, להורים שלי וכן הלאה, אני חייב לפתח יחס מיוחד של אהבה לכל באי העולם, לכל האנושות. ודאי שזו לא תהיה אותה אהבה כמו לאישה, לילדים ולהורים שלי, כי שם זו אהבה אינסטינקטיבית שבאה לי מהטבע לדאוג להם, כי אני מרגיש שהם שייכים לי, זה באגו שלי, והאגו תומך בזה. מה שאין כן היחס שלי של אהבה עכשיו לכל יתר המשפחות, בני העיר, בני המדינה ובכלל בני העולם, אין לי הרגשה אינסטינקטיבית כלפיהם של יחס אהבה או השתתפות או משהו. מה אני עושה? אני חייב לחנך את עצמי שחובה שזה יקרה.

כשאני מתחיל לעבוד בזה, אני מתחיל לראות שלא שאני לא אוהב אותם, אני שונא אותם, אני דוחה אותם, לא אכפת לי מהם, ואם הם לא יהיו קיימים יהיה לי עוד יותר טוב. לכן אני צריך לחנך את עצמי למצב שאני מבין עד כמה הם חיוניים, עד כמה אני שייך אליהם והם שייכים אליי, עד כמה כולנו נמצאים במערכת אחת שאי אפשר אחד בלי שני. בצורה אגואיסטית אני מתחיל ללמוד את הדברים שאי אפשר בלעדיהם. זה בעצם המצב שאני חייב שיקרה.

אורן: למה בעצם אי אפשר בלעדיהם?

הטבע דורש מאתנו, לפי תוכנית הטבע העליון, שאנחנו נהיה קשורים זה לזה "כאיש אחד בלב אחד", כמו שאני עם ההורים שלי, כמו שאני עם אשתי והילדים שלי, כמו שאני עם עצמי אפילו, שאני אדאג לאחרים ממש באותה רמת דאגה, קרבה ותשומת לב.

אורן: למה ואיפה רואים סימנים לזה במצב שהעולם נמצא בו היום?

לא, אתה לא רואה את זה בעולם שנמצא סביבך, כי אתה מקלקל את העולם ביחס שלך לעולם, ולכן אתה רואה תוצאות מהשנאה שלך לכל פרטי העולם, זה מה שאתה רואה. כשזאב טורף את הכבש, וכתוב בנביאים שלא יהיה כך, אז למה זה לא יהיה כך? כי אתה תגיע לאהבה עם העולם שבו גם הזאב לא יטרוף את הכבש.

אורן: "וגר זאב עם כבש" לזה אתה מתכוון?

כן.

אורן: נעזוב את הזאבים והכבשים בצד, כי יש לי יותר עם עצמי ועם האנשים שנמצאים סביבי.

זה אותו דבר.

אורן: שאלתי, האם אתה חושב שאנחנו נמצאים בפני סדר עולמי חדש, ואמרת לי שללא ספק כן. שאלתי אותך במה הוא יהיה חדש, ואמרת שתהיה תוכנת התקשרות חדשה בין האדם לכל מה שסביבו, תוכנה אינטגרלית, תוכנה של יחס של אהבה. אמרת לי גם שאתה רואה שהטבע מקדם את המין האנושי לזה במשך אלפי שנים.

אם אני מסתכל על העולם סביבי, איפה אתה רואה סימנים שבני אדם מתקרבים לקשר אינטגרלי, לקשר של אהבה? אני לא רואה סימנים כאלה.

אבל בכל זאת הם התקרבו.

אורן: יתקרבו בעתיד?

לא, הם התקרבו במשך הזמן הזה, הם התקרבו זה לזה בצורה לא טובה, אבל התקרבו. אתה רואה שהווירוס הזה, ווירוס הקורונה הוא פועל על כולם בבת אחת. טסים זה לזה, נמצאים בקשרים זה עם זה, שם בונים, כאן מקבלים, שם זורעים, כאן אוכלים וכן הלאה. זאת אומרת, אנחנו קשורים בכל וכל. זה נקרא, שאנחנו התקדמו למערכת אינטגרלית אגואיסטית. עכשיו אנחנו נצטרך לסדר אותה בצורה חדשה.

אורן: איזה מאפיינים יש במערכת "אינטגרלית אגואיסטית", ומה תהיה הצורה החדשה? תעשה הנגדה בין המצבים. עשינו את כל העולם לכפר אחד גלובלי, התקשרנו על בסיס של אינטרס כזה או אחר בכל מדינות העולם לצורך העניין. זה משהו שלא היה לפני אלף שנה, העולם נעשה כפר קטן אחד.

זה לא היה אפילו מלפני מאה שנה.

אורן: אז בזה התקדמנו. יצרנו רשת של קשרים בין כל בני אדם באשר הם. אבל אמרת, "הרשת הזאת זו מערכת אינטרסנטית", במה צריך להיות השינוי?

עכשיו אנחנו נמצאים בהתקפת ווירוס הקורונה, הוא נוגע בכולם?

אורן: לגמרי, אין מדינה שהוא השאיר נקייה.

מישהו רוצה להילחם עם מישהו?

אורן: לדעתי אין עכשיו ראש למלחמות. אולי מישהו רוצה, אבל כרגע עסוקים בלשרוד ולהמשיך לחיות.

איפה הממשלות, איפה הצבאות, איפה הטרוריסטים למיניהם, איפה הוויכוחים? הכול נרגע. הווירוס הקטן הזה, אמנם אני לא יכול להגיד, אבל זה "יונת שלום".

אורן: יונת שלום.

כן. אתה רואה מה שהוא עושה.

אורן: מעניין להסתכל על זה כך.

אבל אני רואה שזה כך. כולנו נרגעים מלשנוא זה את זה, מלעשות חשבונות זה לזה, ממש כך. עוד מעט זה חוזר.

אורן: נראה שעכשיו כאילו זו תקופה של לחץ, אבל בינתיים אני בטוח שבכל מדינה עושים חשבונות, איפה היא ביחס לאחרות. זה שלא שעכשיו כמו שאמרת "יונת שלום". אני לא רואה הסכמי שלום בסוף הקורונה.

חכה, אבל בכל זאת זה יהיה אחרת. מתי שיש לך כזאת התקפה, אז גם כל הצבא וכל ה-ק.ג. ב. וכל מיני כאלו מערכות, הן גם עובדות לטובת האוכלוסייה.

אורן: נכון. מה לדעתך עומד להשתנות בזמן הקרוב, לא בעוד עשר שנים, אלא עכשיו במידי ביחסים הבינלאומיים?

לא תהיה לנו יותר דאגה אלא רק מלשמור את עצמנו ממכת ווירוס הקורונה שיבוא ויתפשט יותר ויותר, ויתגלה בכל מיני וריאציות אחרות, ואנחנו כולנו נפחד ממנו. כי זה יצא מכל מקום, מכל דבר, וממש בכאלו צורות שאנחנו לא נדע איך למנוע את זה. עד שאנחנו נבין שרק הקשר היפה, הטוב בינינו, שפתאום אנחנו נגלה, אמנם זה עוד לא פשוט, זה עוד כמה צעדים קדימה, אני כבר זורק לך את זה, אבל אנחנו נדע שהקשר הטוב בינינו, הוא מנטרל את הווירוס הזה. זה בצורה גסה וללא הכנה גדולה אני אומר, אבל זה מה שיהיה.

אורן: אם אני מסתכל על הזירה הבינלאומית, היום יש לנו את ארצות הברית ואת סין כשני כוחות גדולים ומובילים. יש גם את האיחוד האירופאי, אבל נשים אותו רגע בצד.

אתה כבר יכול לשים אותו בצד באמת.

אורן: אני רוצה למקד את השאלה ביחסים הבינלאומיים בין ארצות הברית לבין סין. עד תקופת הקורונה היה ברור שארצות הברית היא מעצמת העל של העולם. סין כוח עולה ומתחזק, אבל ארצות הברית מספר אחד אין ספק.

האם לדעתך אחרי תקופת הקורונה זה הולך להשתנות? האם סין הולכת לתפוס את מקומה של ארצות הברית, או שאין על מה לדבר בכלל?

אני אגיד לך מה אני חושב. אני חושב כך, לפחות 50% מהעסקים, ובעיני זה יהיה הרבה יותר, יפלו. מתוך זה שיהיו בהרבה מדינות אנשים מובטלים, אז כל אותם המפעלים שכל העולם העביר לסין, או שהוא ייקח אותם בחזרה או שיבנה מחדש. זה מה שאני חושב שיקרה. מזה סין תיפול מהעוצמה שלה, וכל יתר המדינות יקבלו במה לעסוק, במה להחזיק את הפועלים, במה לעשות משהו, אפילו שעסקים כמו חנויות וכל מיני עסקים כאלה שאין בהם שום תוצרת תכלס, הם יפלו.

אורן: זאת אומרת סין בעינייך לא הולכת להתחזק, להיפך היא הולכת לרדת?

אני בטוח שככה זה יקרה.

אורן: מה לגבי ארצות הברית?

ארצות הברית במשך הזמן הזה משכה לעצמה המון אנשים של תוכנה, של מכשור, ואני חושב שארצות הברית בסופו של דבר תרוויח, והיא תקום. אירופה יחסית ביני לביני. רוסיה היא תרד לאספקת נפט כמו שהייתה, ולאספקת המזון, כי יש לה שטחים טובים, גדולים, ובסופו של דבר זהו. זה מה שאני חושב. לא נראה לי שזה ישחק בצורה אחרת.

אבל מה שאני רוצה להגיד, שעיקר השינוי הוא, שאנשים ירגישו שבלי קשר טוב ביניהם כדי לסלק את הווירוסים האלה, הם לא יכולים להתקיים.

אורן: במה זה יבוא לידי ביטוי מעשי ביחסים הבינלאומיים?

אני מקווה שהאנושות תבין מתוך המכה האינטגרלית הזאת שעכשיו מגיעה לכל העולם, שכל העולם נעשה כמערכת אחת, ואין ברירה אנחנו חייבים לקבוע בכל העולם גם חוק אחד, ולא לעשות שרירים זה לזה. נראה לי שאנחנו מתקרבים לזה. יש כאן עוד כמה שלבים שצריכים לעבור, וזה לא פשוט. גם אנחנו עוד לא רואים את הסוף לווירוס הקורונה הנוכחי. אני לא רואה את זה בכלל בקרוב, אמנם כל הכתבים כותבים מה שבא להם, אבל עם הטבע זה לא משחק בצורה כזאת. אנחנו עדיין לא רואים שום דבר.

ואפילו אם ימצאו איזה אנטי ווירוס, כמו במחשב אני מדבר, זה לא ירגיע אותו. כי את המקור של הווירוס עצמו אנחנו לא מזהים. אתה אומר, "זה איזה מין חיידק מיוחד, תרכובת מיוחדת של כאלו וכאלו חלקים ביולוגיים", זה לא מספיק. זאת לא הסיבה לזה שזה מופיע. הסיבה שזה מופיע זו סיבה יותר גבוהה, היא סיבה רוחנית, ואותה אנחנו עדיין רחוקים מלאתר ולהצביע עליה ולתקן.

אורן: דיברנו על כמה מעצמות. בוא נדבר על איראן. האם איראן תצליח לפתח נשק גרעיני?

אני לא יודע אם היא תצליח, או לא תצליח. אני גם לא חושב שזו בעיה. אני חושב שהבעיה היא בזה שאומות העולם ירגישו שבהתקדמות כזאת אין מקום לפיתוח כלי נשק.

אורן: אתה מאמין שזה אפשרי שמדינות ירגישו שאין מקום לפיתוח כלי נשק?

אני רואה שאם באות כאלו תוצאות כמו ווירוסים, אז כבר לא משחק כאן כמה פצצות אטום יש לך שם. זה בסך הכול משחק ילדים. כי הווירוס הזה תוך יממה מקיף את כל כדור הארץ ומשכיב את כולם.

אורן: ציירת מקום מאוד יפה שאליו אתה רואה קדימה את האנושות מתקדמת. איך אמרת קודם? שהמדינות ירגישו שמספיק לעשות שרירים אחת לשנייה.

כן. אני רואה שכבר עכשיו זה לא כמו שהיה קודם. שבזמן שמשפיע ווירוס הקורונה הזה, אני רואה שכולם רק רוצים להרגיע אותו.

אורן: הצעד הבא, אחד קדימה מהמצב שלנו היום, מה בעיניך הוא הולך להיות? איך הולך להיראות הסדר החדש, צעד אחד מהמקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו?

שיבינו, שירגישו שהמכה הזאת מגיעה מתוך אי האיזון שלנו עם הטבע. שזו מכה, אם אפשר כך להגיד, רוחנית, לא סתם ביולוגית. שאך ורק אם אנחנו נגיע לאיזון בינינו, אנחנו יכולים להתפטר מהווירוסים האלו, אחרת לטבע יש עוד הרבה מאוד כאלו אמצעים.

אורן: זאת אומרת לתפיסתך, התרופה המלאה וההגנה המלאה מפני ווירוס הקורונה, או ווירוסים אחרים שעלולים חס ושלום לבוא, תלויה בטיב הקשר בין מדינות ובין בני אדם בכלל?

כן. אנחנו נראה את זה, זה דבר אחד. והדבר השני, שאני מקווה מאוד שבקרוב זה יהיה. עד כמה שאנחנו נילחם עם ווירוס הקורונה הזה, יהיה לנו יותר ויותר ברור שהתרופה כאן חייבת להיות מדרגה יותר עליונה.

אורן: הייתי רוצה שנסיים עם הגדרה קצרה, ברורה וחדה. סדר עולמי חדש בעיניך, מהו?

זה יחסים מתוקנים בין בני אדם, עד שכולנו נרגיש את עצמנו שנמצאים בחדר אחד כמשפחה אחת, בזמן ווירוס הקורונה הזה, בזמן שסוגרים את עצמנו. אנחנו סגרנו את עצמנו סביב כדור הארץ, יופי. בואו נרגיש שזה כך, ושאין לנו ברירה, צריכים רק בסבלנות לחזק זה את זה.

(סוף השיחה)