חיים חדשים

שיחה 1130

פסיכולוגיה וקבלה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 27.06.19 – אחרי עריכה

אורן: היום נדבר על ההבדל בין פסיכולוגיה לקבלה. ננסה להבין מה זה ומה זה, מה השימושיות של זה ומה השימושיות של זה, בדרכנו אל חיים חדשים הכי טובים שרק אפשר.

יעל: אנחנו רוצים לדבר על שתי שיטות שהמטרה של שתיהן היא לעזור לאדם. אנשים היום מרגישים שהדברים לא תמיד מסתדרים, שמתנהגים בצורה שחוסמת אותם, שמעכבת אותם, שעושה להם לא טוב הרבה מאוד פעמים. העולם מלא חרדות, יש הרבה דברים שאנחנו רוצים לשנות. הפסיכולוגיה היום היא הכלי המרכזי שעדיין עוזרת לאדם להתמודד עם החלקים האלה.

פסיכולוגיה זהו תחום מטעם מדעי החברה שחוקר את ההתנהגות של האדם ואת התהליכים המנטאליים שהוא עובר. מטרת הפסיכולוגיה היא לתאר, להסביר, לנבא ולשלוט על ההתנהגות. פסיכולוגיה בהגדרתה חוקרת את נפש האדם, את החשיבה, את התודעה, את הרגש, ואת ההשפעה של כל אלה על ההתנהגות של האדם, במטרה לאפשר לו לחיות חיים יותר טובים ולהבין את עצמו.

השאלה שלי, מהם היתרונות של הפסיכולוגיה לדעתך? למרות שאתה לא נמצא כאן על תקן של פסיכולוג אלא אתה מקובל שרואה את הדברים בצורה הרבה יותר רחבה, אנחנו רוצים להסתכל על הדברים מהפרספקטיבה הזאת. מה לדעתך היתרונות של הפסיכולוגיה?

קודם כל אני רוצה להגיד, שבעל הסולם, שהוא המקובל הגדול שהיה לנו מזמני האר"י ועד היום, והוא חי בתחילת המאה ה-20, הוא מאוד שיבח את הפסיכולוגיה. הוא קרא לזה "פסיכולוגיה מטריאליסטית", זאת אומרת כל מה שמקובל עלינו מתוך המחקר הבריא ש"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". אם אנחנו מקבלים מזה כל מיני תוצאות, אז עליהן אפשר לסמוך ולהמשיך כך, אבל לא שאנחנו מצרפים לזה כל מיני תיאוריות והנחות שלא שייכות למחקר. ולכן אנחנו מכבדים את הפסיכולוגיה מתוך זה שחוקרים את האדם ומשתדלים לבנות את תמונת ההתנהגות שלו לפי כניסות ויציאות, והאדם נמצא באמצע.

יעל: מה זה אומר?

ההשפעה עליו נקראת "כניסה", והתוצאה, איך שהאדם מגיב נקראת "יציאה", והאדם בעצמו הוא קופסה שחורה שאנחנו לא יודעים מיהו. ומתוך הרבה מאוד פעולות וניסיונות, אנחנו יכולים לדבר על ההתנהגות של האדם, על סוגי האדם, על מה שאנחנו יכולים לקבל בדרך כלל מכל מיני השפעות שיש עליו וכולי. זאת בעצם הפסיכולוגיה. זאת אומרת, הפסיכולוגיה המטריאליסטית טובה בזה שהיא אומרת שלא ידוע לנו מה זה האדם, אלא מה שידוע לנו הן התגובות שלו לכל השפעתנו עליו.

ודאי שזה לא נותן לנו ידיעה מיהו האדם, מה קורה בתוכו, במוחו, בנפשו, איפה בכלל נמצאים כל הדברים האלה. היום, בעזרת המחקר המודרני על המוח, אנחנו מתחילים לחשוב אחרת, שמה שיש באדם בכלל לא נמצא באדם, אלא נמצא מחוצה לאדם, והאדם הוא כמו איזה מודם שמקבל השפעות, תגובות מלמעלה כביכול, מאיזה "ענן", כמו שאנחנו קוראים לזה היום בשפת המחשבים, מאיזה ענן של מידע.

חוץ מענן של מידע, אנחנו גם רואים את ההתנהגות הפסיכולוגית שלו שהיא רבגונית ואי אפשר לדבר. והעיקר, כשאנחנו חוקרים את האדם, אנחנו רואים בו שינויי מצבים. אני לא יכול להגיד על הקפה הזה שהוא כך וכך והוא לא משתנה, או על איזו מכונה או על מכשיר או אפילו על חיה. אני יכול להגיד שהפרה הזאת היא פרה רגועה, שקטה, והאחרת ממש תוקפנית. אז התוקפנית הזאת והרגועה הזאת, זה בסדר. אבל אני גם לא מבין למה זאת פתאום נעשית אחרת, ובאדם זה מאוד בולט. זאת אומרת, יש כאן אמנם קופסה שחורה אבל מה שקורה באותה קופסה שחורה שזה האדם, אנחנו לא יודעים. לכן אם אנחנו ניגשים לאדם בצורה נכונה, חלק מהדברים אנחנו מבינים וחלק לא, ואנחנו יכולים להשתמש בהם. ואיכשהו הפסיכולוגיה משתדלת לעזור לאדם וזה בעצם התפקיד שלה.

יעל: יש היום מחקרים פסיכולוגיים שמתבססים על זה שההתנהגות האנושית היא לא מקרית, אלא ישנה חוקיות שלפיה בן אדם פועל. אבל לא תמיד מצליחים, אלא בתחומים מאוד ספציפיים. יש גם הרבה מאוד גישות, וכל גישה טוענת שדברים אחרים מפעילים את האדם. אבל ברמה העקרונית, מה לדעתך ההבדל בין החוקיות שמתארת הפסיכולוגיה, לבין המחקר שעושה חכמת הקבלה? שגם היא אני מבינה חוקרת את האדם.

ההבדל הוא בזה שהפסיכולוגיה חוקרת את האדם בדרגת העולם הזה בעודו חי, בדרגת חי, בגופו הפיזי. מה שאין כן, חכמת הקבלה חוקרת את הנשמה של האדם, שזה החלק הפנימי שלו, איך היא מראה את עצמה דרך התנהגות גם גופנית, גם נפשית, גם פסיכולוגית וגם רוחנית.

יעל: איך שהיא רואה אותו ביותר רמות?

כן.

יעל: אז מהן הרמות שבהן הקבלה חוקרת את האדם?

בכל הרמות, כי היא מתחילה לעבוד עם האדם הרגיל, הפשוט, שמתחיל להתעניין בנשמה שלו, וממש מלווה אותו עד שהוא גומר בתיקון הסופי של הנשמה.

יעל: אני רוצה לחזור לפסיכולוגיה ונוכל אולי לראות את ההבדלים ואת המקום של כל שיטה בחיים שלנו. מה הפסיכולוגיה מפתחת באדם? אתה אומר שחוכמת הקבלה חוקרת את הנשמה, ומה חוקרת הפסיכולוגיה ומה היא מפתחת באדם, איך היא עוזרת לו?

הפסיכולוגיה מפתחת באדם יכולת לדעת מה הם הדחפים הפשוטים, המניעים שהאדם נפעל על ידם, ונותנת לו איזה מין כיסוי של ידע פשוט מתוך ניסיונות החיים, מה בדרך כלל קורה עם האדם.

יעל: מה הקבלה נותנת, אם אנחנו עושים הקבלה בין שתי השיטות?

הקְבלה כמעט ואין.

יעל: דיברת על הנשמה, מה זה?

הפסיכולוגיה לא נוגעת בנשמה, בכלל לא, היא נוגעת במערכת ההתנהגותית של האדם בעולם הזה, שזה לא נשמה, זו דרגת החי שבאדם. דרגת המדבר שבאדם זו הנשמה, ואת זה חוקרת חכמת הקבלה.

יעל: מה ההבדל המהותי בין שתי צורות החקירה האלה?

קודם כל לחקור את הנשמה יכול רק האדם בעצמו, על ידי חינוך שהוא מקבל מהחכם המקובל. והוא עובד על עצמו לפי השיטה שנקראת "חכמת הקבלה". הוא כך מגלה את הנשמה שלו, כמה היא זקוקה לתיקון, על ידי מה הוא יכול לתקן את הנשמה, איך לגלות את הכוח העליון של הטבע, בעצם את הטבע כולו, בתוכו. זאת אומרת, להרחיב את כלי הקליטה שלו מזה שהוא רואה רק את העולם הזה, עד כלי קליטה שהוא כולל את כול העולם הרוחני, שלא תלוי במקרה חיים ומוות של האדם בתוך הגוף הגשמי. זאת כול חכמת הקבלה.

יעל: אז זו היא דרגה יותר גבוהה, מאשר הדרגה שחוקרת הפסיכולוגיה. אם אני מנסה לעשות איזה סדר בדברים.

כן.

יעל: מה לדעתך התרומה של הפסיכולוגיה להתפתחות האנושית?

התרומה של הפסיכולוגיה למין האנושי, היא בזה שהיא מכינה את האדם למחקר יותר גבוה, שעליו [מדברת] כבר חכמת הקבלה.

יעל: כלומר.

האדם בכל זאת מתחיל להבין שהוא לא סתם חיה, אמנם הוא חי לפי אינסטינקטים דבר שהפסיכולוגיה מגלה לו, אבל החיים האלה הם חיים שכלולים מדרישות הגוף ודרישות הנפש שלו. והוא רוצה להגיע לדרגות יותר גבוהות ממה שהוא חי, דרגת החי, שהם כולם מכוונים אך ורק כדי לשלוט בכל מצב ומצב של החיים, כדי לא לסכן את החיים ולמלאות את עצמו בכל מיני תענוגים בהמיים קטנים שיש.

מה שאין כן בפסיכולוגיה, אמנם יש שם גם חלק גדול של מילוי הרצונות באוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, משוכלות, [אבל] יש גם עוד נטיות למיניהן של הנפש, כשהוא רוצה לדעת אולי בשביל מה אני חי, למה אני חי וכן הלאה. הנטיות האלו הן כבר מביאות אותו לחכמת הקבלה.

יעל: ומה הגבולות של הפסיכולוגיה לטעמך? איפה היא מתחילה ואיפה היא נגמרת, איפה היא יכולה לעזור?

הפסיכולוגיה יכולה לחקור את נטיות האדם לרצונות לאוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות.

יעל: כל הדברים המאוד בסיסיים של האדם, הנראים לעין של האדם.

כן. עם מה שלא נראה לעין, הפסיכולוגיה המטריאליסטית לפחות לא מתעסקת.

יעל: היא מנסה להתעסק עם הדברים הלא מודעים של האדם?

לא, אז זה כבר לא פסיכולוגיה, זה כבר פילוסופיה ואין בזה שום דבר אמת. מאיפה הם יודעים על זה?

יעל: זה המקום ששם יש כמו שאמרת, קופסה שחורה.

יש שם רק יכולת לעשות מה שבא להם ולכתוב הרבה מחקרים, מאמרים, דוקטורטים וחוץ מזה שום דבר.

יעל: מאיזה שלב הפסיכולוגיה כבר לא יכולה לתת מענה לבן אדם?

איפה שהיא מתנתקת מהחיים הגשמיים הפרקטים, שאין שם כניסה ויציאה לתוך האדם. כי האדם כמו שדברנו, הוא כמו קופסה, כניסה [מצד אחד] ויציאה [מצד שני]. אם אנחנו בודקים זה אל זה, אוספים וחוקרים את התגובות, לעומת ההשפעות על הקופסה הזאת, על האדם, אז זה מדע. אם לא, זה כבר משהו מנותק מהמציאות.

יעל: אני רוצה להתחיל לפרוט את זה קצת יותר לפרטים, כדי שנבין יותר ונרגיש את זה במציאות. חלק מהדברים שהפסיכולוגיה מעוניינת לעשות, זה לשנות את דפוסי ההתנהגות של האדם. איפה הגבול של האדם ביכולת שלו לשנות את דפוסי ההתנהגות שלו?

תלוי לאיזה כיוון.

יעל: אז תסביר לנו לאיזה כיוון הוא יכול ולאיזה כיוון הוא לא יכול.

אני לא יודע מה את דורשת מאדם. בעצם האדם הוא בלתי מוגבל, הוא יכול להרוג את כולם, הוא יכול גם לאכול את כולם כמו חית פרא, הוא יכול להיטיב לכולם ולאהוב את כולם. זאת אומרת, מקצה לקצה. לאדם אין שום הגבלות ולכן יש כאן חכמת הקבלה, שהיא יכולה להסביר לנו איזה כוחות, איזה מניעים, איפה בכלל אנחנו נמצאים.

יעל: האדם יכול לשלוט בסופו של דבר על ההתנהגות שלו, יש לו יכולת?

דווקא זאת המטרה שחכמת הקבלה מסבירה לאדם. שבמידה שהאדם יוכל לשלוט על הדחפים שלו, הרצונות שלו, המחשבות שלו, במידה הזאת אפשר לפתוח לו את המציאות, איפה שאנחנו נמצאים. כי אחרת אנחנו סגורים בתוך המציאות הזאת, רואים ומרגישים אותה רק בצורה מאוד מוגבלת.

יעל: היום האנשים מנסים לשנות את ההנהגות שלהם בשביל להצליח יותר בחיים ואנחנו רואים שההצלחה היא מאוד מוגבלת. יש חלקים שבהם יש הצלחות, אבל חלקים יותר נרחבים שההצלחה היא מאוד מוגבלת. מה בן אדם צריך לדעת כדי לשנות את ההתנהגות שלו?

האדם הוא בלתי מוגבל כמו שאמרתי, אבל להרחיב את ההתנהגות שלו אפשר, אך ורק על ידי זה שהוא יצטייד מקודם ביחס טוב לאנושות.

יעל: זה התנאי הבסיסי?

כן.

יעל: בשביל שהוא יוכל לשלוט על ההתנהגות שלו?

כן.

יעל: גם אם הוא רוצה אחר כך להתנהג באופן, נגיד לא טוב או משהו כזה?

זה לא יכול להיות, אז זה כבר מקולקל מלכתחילה. מה זה נקרא, להיות טוב על מנת להיות רע? זו גישה מעניינת פסיכולוגית, איך זה יכול להיות? אנחנו מדברים על התנהגות של האדם, שהוא כך מחליט ובצורה רצינית ולא שהוא עושה כאן ביזנס או שקר.

יעל: אני מסתכלת על אנשים היום, ורואה שהם רוצים לשנות את ההתנהגות שלהם כי הם רוצים להצליח.

להצליח זה נקרא לסדר את כולם.

יעל: הרבה פעמים זה הביטוי של להצליח. וזאת המטרה, היום אנשים רוצים את היכולת לשלוט על ההתנהגות שלהם, שהם יחליטו אם הם רוצים לסדר את האחר כדי להצליח במשהו, או להיפך.

אז מה השאלה?

יעל: האם בן אדם יכול לשלוט על כל ספקטרום ההתנהגות שלו, בכל ההיבטים?

לא.

יעל: מה התחום שבו הוא כן יכול לשלוט על ההתנהגות שלו?

להיות רע.

יעל: את זה הוא כן יכול לעשות? הוא יכול שם לשלוט ולהחליט זה אני כן עושה?

כן. כי זה הטבע שלנו "בראתי יצר הרע". רע זו לא בעיה, אני רק צריך לבדוק אם אני לא אקבל מכות.

יעל: אם זה ישתלם לי?

כן. אבל תמיד יש לי לזה דחף ושכל והכול עובד.

יעל: אז אתה אומר שהאתגר שלנו הוא לא באזור הזה, האתגר שלנו הוא באזור אחר?

לעשות טוב אין לי שום דחף. אני משקר לעצמי, אם אני חושב שיש.

יעל: תסביר קצת, כי אנשים מרגישים שהם עושים הרבה פעמים טוב לאחרים, או המניעים שלהם הם טובים.

כן, זה כמו שאת אמרת, להשפיע על מנת לקבל.

יעל: תסביר לנו מה זה אומר.

להשפיע, לתת להם משהו טוב, על מנת לקבל מהם כפול.

יעל: אז אני מוכנה לעשות משהו טוב לאחרים, רק בתנאי שזה ישתלם לי.

אחרת לא תוכלי לעשות להם טוב. עוד יותר אני אומר, שהטבע שלך לא יאפשר לך לעשות טוב לאף אחד, אם את לא רואה מזה רווח.

יעל: אמרת שחכמת הקבלה מאפשרת לי לשלוט על כל ספקטרום ההתנהגות שלי?

זה משהו אחר. חכמת הקבלה מביאה לך את כוח הטוב שמחוצה לך, ונותנת לך כאילו זריקה של הכוח הטוב ואז את יכולה לעשות מעשים טובים. את מקבלת ממש אינפוזיה ויכולה לפעול בטוב, אחרת לא תוכלי.

יעל: אז אנחנו עושים עוד בידול בין הפסיכולוגיה לחכמת הקבלה, אתה אומר שהפסיכולוגיה יכולה ללמד אותי לשלוט על עצמי?

הפסיכולוגיה פועלת בתוך היצר הרע שלנו, בתוך האגו שלנו ועוזרת לאדם להיות יותר רמאי, בסופו של דבר עם עצמו ועם האחרים. כי היא לא מוסיפה את הכוח הטוב לטבע האדם, מה שאין כן חכמת הקבלה מוסיפה לאדם את הכוח הטוב. ואז הוא יכול לעשות יותר ויותר מעשים טובים, תלוי עד כמה שיקבל את הכוח הטוב.

אורן: איך אתה מגדיר מעשים טובים?

לטובת בני אדם, לטובת הסביבה.

יעל: בנוסף, הפסיכולוגיה מנסה לעזור לאדם לשנות את דפוסי החשיבה שלו. מה ההתייחסות, איפה הגבולות של הניסיון הזה ברמה הפסיכולוגית ומה יכולה להוסיף לנו חכמת הקבלה בהיבט הזה?

מצד הקבלה אין גבול. על ידי זה שאנחנו גורמים לסביבה משהו טוב, אנחנו מרחיבים את כלי הקליטה שלנו. אנחנו מתחילים לראות את העולם בצורה שקופה. פתאום מאחורי העולם שלנו רגשית ופנימית, אנחנו מתחילים לראות כוחות נוספים, מערכות שמנהלות את העולם שלנו, ואנחנו כבר לא זקוקים לכל מיני השערות ותיאוריות, אנחנו רואים בחוש מה קורה לנו ומה יקרה לנו.

יעל: דברת עכשיו על חכמת הקבלה שמייצרת לי שקיפות כזאת.

חכמת הקבלה פותחת לך גבולות ואת מקבלת את העולם בצורה יותר רחבה, לפי זמן תנועה ומקום. את מתחילה להרגיש איך שהמציאות פועלת עוד לפני שהיא מתגשמת בעולם הזה. כלומר, את כאילו רואה את העתיד והיא גם פותחת לך מציאות יותר רחבה מבחינת ההווה ומה שיהיה.

זאת אומרת, את מתחילה לראות עבר, הווה, עתיד, בצורה יותר רחבה. אבל זה בתנאי שבאותה מסגרת, את חושבת לטובת הזולת. לא כמו פסיכולוגיה שעוזרת לנו איך להסתדר יותר טוב לעומת האחרים.

אורן: אז מה מגביל את התפיסה שלי עכשיו?

אתה רע, אתה חושב רק על עצמך.

אורן: כל אדם הוא רע?

כל אדם כולנו אגואיסטים, "בראתי יצר רע".

אורן: ואיך מגדירים את הרע בדיוק?

שאני חושב לטובת עצמי על חשבון הזולת.

אורן: זה מה שמגביל לי את התפיסה?

כן.

אורן: אז כדי לפרוץ את הגבולות, מה אני צריך לשנות בהתנהגות שלי?

להיות ההיפך, לחשוב לטובת הזולת על חשבון עצמי.

יעל: ואז נוצרת שקיפות, אז האדם יבין את עצמו, אותה קופסה שחורה שדברת עליה לפני כן תתבהר לנו?

כן. כול מה שיש בנו, בקופסה הזאת יהיה לנו ברור. איך אנחנו מתנהגים ואיך אנחנו צריכים לשנות את עצמנו, הכול. מה שהפסיכולוגים חולמים עליו, יתגלה.

אורן: אמרת לי שהתנאי להתחיל לפתוח את גבולות התפיסה, זה לחשוב לטובת הזולת על חשבון עצמי. הדברים בהכרח מתנגשים, למה זה צריך להיות על חשבון עצמי, למה זה לא יכול להיות לטובת הזולת וגם יטיב עמי?

כך בנוי הטבע.

אורן: איך?

לא יכול להיות מינוס בלי פלוס, אם כאן יותר אז כאן פחות.

אורן: כמו במערכת סגורה, שכאילו יש משחק סכום אפס שהזזתי מפה אז חסר שם?

בדיוק.

אורן: אז הקבלה שואפת ליצור מהאדם אדם משופר?

עד הסוף.

אורן: אז מה בדיוק ישתפר בו כשהוא משופר עד הסוף?

הוא יעבוד בכל מה שאפשר רק לטובת המציאות הכללית, לטובת האנושות.

אורן: איך זה קשור למושג שהגדרת אותו קודם "נשמה"?

שאז הוא ירגיש עד כמה שהוא מזדהה עם הבורא, עם הכוח העליון.

אורן: שמה הוא הבורא, הכוח העליון?

הבורא הוא הכוח העליון החיובי. ואצלנו בעולם הזה יש רק כוח שלילי שפועל בנו, ואנחנו מגלים את הכוח החיובי שנמצא בנו כבר. אנחנו מגלים אותו. ואז אנחנו כלולים מטוב ורע "ויהיו כא‑לוהים יודעי טוב ורע".

אורן: אז האדם המשופר, זה אדם שעובד רק לטובת כלל המציאות. ובזה מה הוא מרגיש?

הוא מרגיש את כל המציאות, ממש נמצא בכל המציאות. רואה, יודע, משיג.

(סוף השיחה)