חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1046 – 1047

חכמת הקבלה והמדעים

שיטת המחקר בחכמת הקבלה

מטרות:

• האם חכמת הקבלה כוללת את כל חכמות העולם והמדעים?

• האם חכמת הקבלה היא השורש לכל החוקים?

• איך החוק הכללי של הטבע, שמתואר בחכמת הקבלה, בא לידי ביטוי בחוקי המדעים המוכרים?

• האם חכמת הקבלה היא מדע?

• מה מושא המחקר בחכמת הקבלה? מה היא חוקרת?

• האם הגיע המדע בימינו למיצוי?

• המדע לא מדבר על אמת אבסולוטית, חכמת הקבלה כן, מדוע?

• מהו החוק הכללי של הטבע? חוק ההתקשרות, ההתכללות?

זרימה:

• התפתחות האנושות למדע.

• חכמת הקבלה בראיה מדעית.

• שיטת המחקר בחכמת הקבלה.

• המדען בחכמת הקבלה.

• תגליותיה של חכמת הקבלה.

• הקשר בין חכמת הקבלה לשאר המדעים.

• חכמת הקבלה כוללת את כל המדעים.

• תוצאות ותועלות ממחקר בחכמת הקבלה.

פתיח:

התפתחות המדע שינתה את העולם בצורה ניכרת. השימוש בשיטות המדעיות והגילויים שנבעו מכך באירופה במאה ה-16 וה-17, הובילו לשינויים דרמטיים בצורת החיים ובתפיסת האדם את עולמו. החל מצבירת ידע על העולם, כגון איך בנויה מערכת השמש והבנת חוקים פיזיקליים כמו כוח המשיכה, מבנה החומר, וכלה ביישומים של הידע הנ"ל על מנת לשפר את חייו. גילויים מדעיים בתחום הרפואה הביאו לפרקטיקות שהעלו את תוחלת החיים ואת רמת החיים, גילויים בתחום הטכנולוגי הביאו לשינויים דרמטיים בתעשייה, במזון, בביגוד ועוד. המדע תפס את מקומו בכתר כדרך הרציונלית לתפיסת החיים בניגוד לתפיסות הדתיות והפילוסופיות שאפיינו את העולם קודם לכן. כל מה שלא ניתן להוכיח בניסוי מדעי יכול להיות דעה, השערה או אמונה אך לא עובדה.

התפתחות האנושות למדע

מדע - במובנו הרחב - הוא כל מכלול קוהרנטי של ידע מוסק, הניתן לבחינה לפי אקסיומות בסיס. במובנו הצר יותר - משמש המונח מדע לציון כלל הידע האמפירי שהושג באמצעות המחקר האנושי (כמו פיזיקה וביולוגיה, למעט תחומים כמו מתמטיקה), ואדם העוסק במחקר המכוון להרחבת ידע זה נקרא מדען.

[..]

בשונה מגופי ידע אחרים, המדע מתגבש בתהליך מתמשך ומתחדש תדיר של ביקורת והוספה, ועל כל דור של מדענים, לאשר את הידע הנצבר עד אליהם. למדע יש מוניטין של שיטה אמינה ומסודרת להשגת תובנות אמיתיות על העולם. ההתפתחות הטכנולוגית של מאות השנים האחרונות, הנובעת כולה מן ההתקדמות המדעית, מחזקת עוד יותר את מעמדו הייחודי בחברה.

[..]

הליבה של החשיבה המדעית היא היכולת לתאם ולקשר בין התאוריה לבין המציאות העובדתית. בהתאם לכך, השיטה המדעית כוללת עקרונות ותהליכים המשמשים לאיסוף ידע מדעי, ומכונה גם מחקר מדעי. בעוד שהמתמטיקה והפילוסופיה הם יצירי רוחו של האדם, המדע האמפירי מושג באמצעות תצפית ניסוי והסקה שיטתיים ואובייקטיביים, ופיתוח הידע שהצטבר להסברים נרחבים וכוללניים ככל האפשר.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%A2

תאוריות אלו נבנות על בסיס לוגי ומתמטי, והדרך להכריע בין תאוריות שונות היא על ידי תכנון ניסויים לבחינתן. ניסויים גם נעשים בתחומים שבהם אין תאוריה, על מנת לצבור ידע שיאפשר בנייתם של הסברים ותאוריות. הדרישה הבסיסית מניסויים היא הדירות (reproducibility). בין המאפיינים המשותפים לתחומי המחקר השונים נמנית הדעה הנחרצת בדבר נחיצות האובייקטיביות בתהליך, כדי לצמצם פירוש מוטה של התוצאות. דרישה בסיסית אחרת היא תיעוד, ארכוב ושיתוף כל המידע ומתודולוגיית המחקר, כדי שיעברו ביקורת עמיתים בידי מדענים אחרים. כך מתאפשר למדענים לאמת את התוצאות על ידי ניסיון לחזור על הניסוי. הליך זה מאפשר קבלת אמת מידה סטטיסטית לאמינות המידע.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%AA

כדי להדגים השערה בדבר קשר סיבתי בין אירועים, הניסוי חייב להראות כי, לדוגמה, תופעה מסוימת מתרחשת לאחר שניתן לנבדק טיפול מסוים וכי התופעה איננה מתרחשת בהיעדר אותו טיפול. (ראו שיטת בייקון). ניסוי מבוקר משווה בדרך כלל בין התוצאות שהתקבלו בדגימת הניסוי (או קבוצת הניסוי) לבין התוצאות שהתקבלו בדגימת הבקרה (או קבוצת הבקרה), שהיא זהה בכל לדגימת הניסוי להוציא את אותו גורם שאת השפעתו אנחנו מבקשים לבדוק. ניסויים בתרופות הם דוגמה טובה לשיטת ניסוי זו. קבוצת הניסוי היא הקבוצה המקבלת את התרופה, בעוד שקבוצת הבקרה תקבל פלצבו. בניסויי מעבדה רבים רצוי לבצע את הניסוי על דגימות חוזרות ולקיים דגימות בקרה חיוביות ודגימות בקרה שליליות.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99

כימיה היא ענף במדעי הטבע העוסק בהרכב החומר, מבנהו, תכונותיו והשינויים החלים בו במהלך אינטרקציה עם חומר אחר או עם אנרגיה.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/כימיה

פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל. הנושאים בהם עוסקת הפיזיקה כוללים תנועת עצמים, התנהגות החומר, חקר האנרגיה והשפעת חוקי טבע מסוימים על רצף המרחב והזמן.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/פיזיקה

בִּיּוֹלוֹגְיָה (מיוונית: תורת החי) היא ענף במדעי הטבע, העוסק בהרכבו של עולם החי, במקור החיים, ברבגוניותם, בהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94

מדעי הרפואה (או מדעים ביו-רפואיים) הוא תחום הכולל מספר דיסציפלינות משיקות במדעי החיים והרפואה, ושם דגש על הקישור בין המדעים השונים לגוף ומצביו. רבים מהתחומים חופפים למדעי החיים כגוןפיזיולוגיה, אימונולוגיה, גנטיקה, ביוכימיה, מיקרוביולוגיה, ביולוגיה מולקולרית, אפידמיולוגיה, אמבריולוגיה, היסטולוגיה, ציטולוגיה, פרזיטולוגיה, פתולוגיה ופרמקולוגיה. המונח "מדעי הרפואה" משמש בעיקר בהקשרים אקדמיים, כשמו של חוג להוראה ולמחקר או כשם התואר הניתן בסיום הלימודים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94

זוֹאוֹלוֹגְיָה היא ענף במדעי החיים העוסק בחקר בַּעֲלֵי הַחַיִּים. מקור המילה ביוונית: זוֹאוֹן (ζώον) פירושו "חיה", לוגיה (λογία) פירושו "תורה". איש מדע העוסק בזואולוגיה הוא זואולוג. הזואולוגיה חוקרת את מבנה גופם של בעלי חיים, את אורחות חייהם, דרכי גידולם והתרבותם ואת היחסים בינם לבין סביבת חייהם ובינם לבין בעלי חיים אחרים. הזואולוגיה, אם כן, משתמשת, או כוללת בתוכה, תחומים רבים אחרים בביולוגיה, כגון אנטומיה, פיזיולוגיה, אבולוציה ואקולוגיה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%95%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94

• מה השינוי שהביאה התפיסה המדעית לאנושות? מדוע חל שינוי זה?

• מה השתנה באדם, שהביא אותו להתקדם לתפיסה המדעית?

• מה חשיבותו של המדע עבור האדם?

חכמת הקבלה בראיה מדעית

• האם חוכמת הקבלה היא מדע? אם כן, מה עושה אותה למדע?

• מהו תחום המחקר של חוכמת הקבלה? האם היא חוקרת את המציאות האובייקטיבית כמו המדע?

• מה ההבדל בין חכמת הקבלה למדעים אחרים?

• מה ההבדל בין האופן בו המדע מסתכל על העולם וחוקר אותו לבין חכמת הקבלה?

• מהי ההקבלה בין האופן בו המדע מסתכל על העולם וחוקר אותו לבין חכמת הקבלה?

בשונה מיתר המדעים, חכמת הקבלה חושפת בפני האדם את העולם העליון. משום כך נהוג לכנותה חכמה ולא מדע. הגישה המחקרית של חכמת הקבלה מבוססת על אותם עקרונות מחקר הנהוגים בתחומי מחקר אחרים. גם היא מציבה את האדם במשבצת החוקר וחוקרת את המציאות כפי שהיא מורגשת באדם, מתוך נקודת מבט סובייקטיבית. ייחודה של חכמת הקבלה ביחס לכל ידע אנושי אחר הוא בכך שמושא חקירתה הוא החלק העליון של המציאות. חכמת הקבלה מאפשרת לאדם להשיג את שורשי המציאות; לא עוד פלח נוסף מסך כל חלקיה, אלא את המציאות כפי שהיא בדרגותיה העליונות, טרם הגעתה אלינו. השגת שורשי המציאות מקנה לאדם שליטה במקרי המציאות מטרם התלבשותם בעולם שלנו, יכולת לשנותם, להתערב בהם ולהנהיג אותם באמצעות היחס שלו.

http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/30709?/heb/content/view/full/30709&main

שיטת המחקר בחכמת הקבלה

• איך מבצעים ניסוי בחכמת הקבלה?

• את מה אנו חוקרים על פי חכמת הקבלה?

• האם בחכמת הקבלה אנחנו צריכים מכשירים, כלי מדידה? מה הם כלי המדידה?

• מה הגורמים אותם אפשר לשנות בניסוי בחכמת הקבלה כדי לבדוק את השפעתם?

• איך בודקים אם משהו עבד או לא עבד בניסוי?

המדען בחכמת הקבלה

• האם יש הבדל בין מדען, במדעים הרגילים, לבין מדען בחכמת הקבלה?

• מי הוא מדען על פי חוכמת הקבלה?

• מה צריכה להיות הגישה של ה"מדען" לעולם? לעצמו? מה הוא רוצה לגלות?

• האם ישנה אינטראקציה דינאמית בין המדען לבין הטבע?

• האם קיימת נקודת תצפית אובייקטיבית, נייטראלית שאדם יכול להשקיף על השינויים ולחקור אותם?

• מה הקורלציה בין מה שקורה בתוך האדם לבין מה שהאדם רואה סביבו?

• מהן מגבלות המדען/מקובל?

• מהן היכולות שלו להבין, לתפוס את מה שהוא רואה, מרגיש?

• אילו ניסויים עורך מקובל? אילו שינויים הוא מצפה לראות במחקרו?

תגליותיה של חכמת הקבלה

• מהי החוקיות בחיינו ובטבע על פי חכמת הקבלה?

• על אילו חוקים החכמה מבוססת?

• מהו "כוח הטבע" שעליו מדברת החכמה?

• האם ישנה חוקיות בכל הטבע? איך ניתן לראות זאת?

• כמה חוקים יש בטבע?

• מה הוא חוק טבע לפי חוכמת הקבלה?

• על פי חוכמת הקבלה, מה יש לחקור בעולם?

הקשר בין חכמת הקבלה לשאר המדעים

• מה הקשר בין חכמת הקבלה לבין שאר המדעים?

• מה כל תחום מדעי בודק בטבע לעומת התחום אותו בודקת חכמת הקבלה?

• האם חכמת הקבלה מוכיחה גם את החוקים שמתגלים באמצעות שאר המדעים?

• איך לדוגמא בא לידי ביטוי כוח המשיכה בחכמת הקבלה?

• איך לדוגמא בא לידי ביטוי חוק של חכמת הקבלה במדעים האחרים?

חכמת הקבלה כוללת את כל המדעים

• האם חכמת הקבלה כוללת בתוכה את שאר החוכמות? אם כן, מה הופך אותה לכזאת כוללנית?

• אילו משקפיים, חכמת הקבלה מעניקה לאדם, שמאפשרים לו לראות את התמונה השלמה, במקום להתמקד בנקודות הכי קטנות וחלקיות?

• איינשטיין חיפש כל חייו אחר תאוריה אחת כללית שתתאר את כל המציאות. האם קיימת תאוריה כזו?

• האם יתכן שקיימת אמת אחת אבסולוטית? מה גישת חוכמת הקבלה?   

• איך החוק הכללי של הטבע, שמתואר בחכמת הקבלה, בא לידי ביטוי בחוקי המדעים המוכרים?

תוצאות ותועלות ממחקר בחכמת הקבלה

• מה ישתנה אם נתחיל לחקור את המציאות על פי חכמת הקבלה?

• האם אפשר לתפוס חוק טבע בצורה לא מתמטית? למשל בצורה רגשית?

• האם אפשר להשתמש בקבלה בצורה פרקטית? להוריד אותה לשימוש המוני? האם ניתן להמציא המצאות מתוכה? להוליד טכנולוגיות חדשות?

• איזו תרומה יכולה חכמת הקבלה לתת למדע?

• איך תיראה לנו החפיפה בין חכמת הקבלה לשאר המדעים?