צעדים ראשונים בקבלה

אין עוד מלבדו

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 12.08.19 – אחרי עריכה

גלעד: אחרי שפתחנו ולמדנו על העקרונות היסודיים של חכמת הקבלה, אני חושב שהיום זה העיקרון המשמעותי והעוצמתי, ואולי אפילו היחיד שקיים בחכמה, כל היתר רק מתווספים אליו, "אין עוד מלבדו".

איך להכניס את העיקרון הזה לתוך איזה שיעור, אני לא יודע, אבל ננסה.

גלעד: קודם כל אני מזכיר שזה שיעור למתחילים. אני לא חושב שיש מישהו לפחות בארץ שמגיע ללמוד את חכמת הקבלה ולא שמע את המושג הזה, הוא ראה אותו באיזשהו סטיקר על משאית או על בית כנסת או במקום אחר, וגיבש איזושהי דעה לגביו. יהיו כאלה שאולי נחשפו לתורות המזרח וקלטו את העיקרון הזה בצורה מסוימת, אחרים שאולי אומרים שזה שטויות כי לא ראו את זה אף בחיים באמת קורה. יש מגוון גדול של יחסים.

מה אני רוצה לומר, אנשים לא באים כדף חלק לשמוע על אין עוד מלבדו, הם באים עם איזושהי דעה שספגו מהסביבה ואיכשהו האגו גם מסכים איתה כנראה, כי זה נוח. והאמת זה גם די מרגיע, כי מה אכפת לי, אם אין עוד מלבדו אז הכול בסדר, מה שיהיה יהיה.

לא, לא מדובר על זה, לא כך.

גלעד: אז מה יש לחכמת הקבלה לחדש לגבי המושג הזה?

יחד עם זה שאין עוד מלבדו, שזה ודאי אמת ונכון וזה החוק הכללי המרכזי, גם מרכזי וגם כללי, אמנם זה אולי נמצא באיזו התנגשות זה עם זה, אבל כך זה חוק הטבע, יחד עם זה אנחנו צריכים לקיים אותו, כי בלעדינו לא קיים אין עוד מלבדו. ויש כאן פרדוקס שנמצא בתוך החוק הזה בעצמו. זאת אומרת אם אני לא מקיים אין עוד מלבדו, אז [אין] אין עוד מלבדו, מצד אחד. מצד שני זה לא שייך לאדם, אפילו אם אדם קיים או לא, ובכלל אם קיים אדם בעולם, אין עוד מלבדו בכל זאת הוא קיים. אז יש כאן איזו מין סתירה בחכמת הקבלה שצריכים ליישב אותה.

אין עוד מלבדו, כמו שכותב בעל הסולם במאמר "אין עוד מלבדו", אומר שאין כוח אחר בעולם, שיש משהו חוץ מהכוח הזה אין עוד מלבדו. ואם אין עוד מלבדו, הוא אחראי על הכול וכל מה שקורה זה קורה אך ורק ממנו, ולידו אין שום דבר. זאת אומרת, גם אנחנו נכללים באותו חוק, באותו עיקרון אין עוד מלבדו, ובזה אנחנו יכולים לסגור את כל העניין ולא חשוב מה אתה ממשיך, אתה מנוהל על ידי אין עוד מלבדו, וחושב מתוך שאין עוד מלבדו מחייב אותך לחשוב, עושה כל מיני פעולות שוודאי שהוא מחייב אותך. בקיצור, אתה נמצא בתוך הטבע, א-לוהים זה הטבע, והטבע הזה מחייב אותך בכל וכל, גם בדיבור, גם במחשבה, גם במעשה, במה שלא ייצא. זאת אומרת אין כאן אדם.

גלעד: זהו, מי זה אתה שמגדיר את האין עוד מלבדו, הוא בכלל לא קיים?

לא, זה שאני מגדיר שאין עוד מלבדו בכל זאת יש איזשהו מין סדר שלי, שאני רוצה לסדר את עצמי בהתאם לחוק הזה. יש חוק ויש לי מין הבנה, הרגשה, תפיסה, שאני לא כל כך שייך לחוק הזה. נגיד לדומם, צומח וחי אין להם בעיות, הם נמצאים בתוך שליטת החוק אין עוד מלבדו וקיימים, אין להם שאלה על זה. חתול לא חושב איזו מצווה יש לי לעשות ואיזו עבירה יש לי לעשות וכך או כך אני עושה, הוא פשוט נפעל בלבד. אפילו במקום שהוא בוחר איך אני יכול לקפוץ על משהו, לתפוס משהו או לא, כשיש לו את הספקות האלה, הספקות האלה גם מנוהלים על ידי אין עוד מלבדו.

גלעד: אבל אנחנו אומרים על החתול שהוא מנוהל על ידי הרצון לקבל שלו ברמת חי, והוא אפילו אף פעם לא טועה, הוא מהבחינה הזאת מושלם.

והאדם? מה ההבדל בין חתול לאדם?

גלעד: גם אדם אותו דבר, הוא פועל לפי רצון לקבל רק במדרגה יותר גבוהה.

אני לא חושב שכלפי הבחירה שלו בחיים הוא שונה מהחתול. גם לחתול יש דברים שהוא לא יודע כן או לא, לעשות או לא לעשות, לגנוב משהו מהשולחן או לא, יצליח לקפוץ או לא וכן הלאה. גם אדם. לכן כלפי כל בני אדם אין כאן כל כך החוק הזה, הוא לא קיים.

חוק אין עוד מלבדו מדובר כלפי בני אדם שהם מקבלים איזו סטייה, ולא נמצאים בעולם הזה כמו כל האנושות, אלא הם איכשהו נמצאים ביציאה מהעולם הזה. ואז כדי לסדר את היחס הנכון לכוח העליון, כשהם יוצאים מאין עוד מלבדו של דומם, צומח וחי בצורה אינסטינקטיבית, הם צריכים לקיים אין עוד מלבדו בצורה יותר עליונה, בצורה נגיד של אדם. אדם זה דרגה אחרת לגמרי, זה לא כמו בני אדם בעולם הזה, זה אדם שהוא מתעלה מעל דרגת האנושות, אנוש, ומגיע לצורה יותר עליונה, לקשר יותר עליון עם הכוח העליון, שהוא צריך לקבוע שאין עוד מלבדו, להוסיף, כאילו להשלים את החוק הזה.

דומם, צומח, חי, שומרים על אין עוד מלבדו אינסטינקטיבית, טבעית. והאדם הזה יש לו ספקות, הוא מתחיל לחשוב בשביל מה אני חי, למה אני חי, מי מנהל אותי, איך אני מנהל הכול. בקיצור, הוא מתחיל להיות מאוד מבולבל, מפולפל אפילו. ואז כשהוא נכנס לחכמת הקבלה כתוצאה מזה שמחפש, אם הוא מגיע כבר באמת לכאלו בלבולים ונדרש לפי הטבע שלו כבר לבירורים, אז הוא שומע על אין עוד מלבדו.

גלעד: לפני המקובלים. הרי בכל האנושות יש תפיסות שונות של אין עוד מלבדו. אני זוכר שלפני שהגעתי ללמוד את חכמת הקבלה היו כל מיני תורות מזרח למיניהן וכן הלאה, אומרים בוא תהיה אחד עם הטבע, בוא תרגיש את השלמות של הטבע, בוא תראה שאין הבדל בינך לבין כל מה שקיים. זה לא אין עוד מלבדו?

לא, זו צורה הוליסטית שמסבירה לנו כמו כל הטבעונים, כמו אנשים שדואגים לשלמות העולם, שהכול זה מכלול אחד, טבע אחד, ואנחנו צריכים לדאוג לכל הטבע, שהכול מחובר זה לזה וזה לזה. אבל עדיין לא מדובר על אין עוד מלבדו.

גלעד: הם מדברים על כוח אחד.

כן.

גלעד: אז על מה הם מדברים שזה לא אין עוד מלבדו?

על כוח אחד.

גלעד: אז הבנו כבר עכשיו משהו, שזה שאנחנו מבינים שיש כוח אחד, זה עוד לא נקרא אין עוד מלבדו.

לא. זה שזה כוח אחד גלובלי שמנהל את הכול זה עדיין לא נקרא אין עוד מלבדו.

גלעד: נלך עוד צעד אחד. אדם דתי שבאמת מאמין שיש בורא בעולם ושיום אחד אחרי שיגמור את 120 השנים שלו הוא יפגוש אותו, וכל מה שהוא צריך לעשות פה בחיים זה את מה שאומרים לו, ובזה הוא יבין שאין עוד מלבדו. זה גם אין עוד מלבדו?

לא.

גלעד: אבל גם יש כוח אחד שבסוף מתחיל הכול וכל יום מתפללים אליו?

תחת הכוח הזה נמצאים כולם. הוא לא דורש הסכמה מצד האדם כדי לנהל את האדם, הכוח העליון. מה יש בזה שאתה אומר כך ואתה לא אומר כך, מקבל אותו או לא מקבל אותו, אז מה, אל תקבל, אתה בזה עושה משהו?

גלעד: אם ככה, לא מגיע לי שום שכר על זה שקיבלתי או לא קיבלתי אותו?

כנראה.

גלעד: הבנו עכשיו שתי רמות של מה זה לא אין עוד מלבדו. עכשיו אני רוצה לשמוע מה זה כן אין עוד מלבדו.

אין עוד מלבדו שמגלה מקובל, הוא מגלה שבבת אחת פועל כוח אחד שמזמין בו בבת אחת כמה רמות של חיות, תגובה, במחשבה וברצון, שנמצאים בניגוד זה לזה, ובכל זאת הוא נמצא כאחד הכוח העליון הזה שמעורר כך את האדם. והאדם נמצא בסתירה פנימית מאוד גדולה, הוא מחפש איך ליישב את שתי צורות ההתנהגות האלו של הכוח העליון, שוודאי אין כאן שני כוחות עליונים אלא כוח אחד, אבל נראה לו תמיד שזה שניים, כי הם נמצאים בסתירה אליו ההשפעות העליונות האלו. יוצא, שמתוך הסתירה הפנימית הזאת הוא צריך לעשות פעולות על עצמו, לפתח בתוכו תפיסת מציאות חדשה. לא להישאר כמו שהיה עד כה, אלא לאזן את עצמו, לכייל את עצמו מבפנים. אפילו שרואה כל מיני סתירות בהנהגה עליונה, הוא משייך את זה לכוח אחד. ורק אצלו, הוא רואה בתוכו, שהכוח האחד העליון הזה מתפרס לשניים.

גלעד: ואיפה הוא רואה את הכוח האחד, לא בתוכו?

זו רמה יותר גבוהה של תפיסת המציאות.

גלעד: זאת אומרת, בתוך האדם הוא מזהה שני כוחות, תכף ננסה להבין גם מהם הכוחות האלה, וזה מוביל אותו לכך שהוא יתעלה מעליהם ויכיר שכוח אחד מפעיל את שניהם?

כן.

גלעד: אז מה הם הכוחות האלה שהוא מגלה בו?

שבבת אחת יש לו, כמו שאנחנו רואים בפיזיקה קוונטית, שזה יכול להיות גם חלקיק וגם גל, ואין ביניהם שום סתירה. כך גם בחיים שלנו, בתפיסת החיים שלנו, זה יכול להיות רע וטוב, זה יכול להיות אור וחושך. כל דבר ודבר שהוא מנוגד, הוא לא מנוגד, זה תלוי איך אתה מסתכל על זה.

גלעד: אבל כשזה מתגלה אתה איכשהו נוטה להזדהות או עם זה או עם זה. הנטייה הטבעית זה או עם הטוב או עם הרע, או עם החושך או עם האור. איך מחזיקים את שניהם יחד ועוד באותה מידה כדי שמעליהם יתגלה כוח אחד?

זאת השאלה, אבל זו בדיוק מטרת ההתפתחות שלנו, שאנחנו נראה בשניהם כוח אחד ולא יהיו שניים אלא "חשיכה כאורה יאיר", מה שנקרא.

גלעד: איך עושים את זה?

זה כבר לימוד ומימוש של חכמת הקבלה.

גלעד: זה דורש לחשוב על זה? זה דורש אימונים? זה המאור עושה את זה? כבר למדנו על המאור.

זה דורש אימונים מיוחדים בקבוצה בהרבה תנאים, וכתוצאה מהתנאים האלה האור העליון משפיע על האדם ומייצב את האדם, מכייל את האדם בצורה כזאת שבשבילו אין הבדל בין עבר, הווה, עתיד, העולם הזה, העולם העליון, הבא, מה שנקרא, הבורא טוב והבורא רע. אלא הוא מתחיל לראות את הכול בצורה הוליסטית רוחנית, בוא נגיד כך. נוח לי כך להגיד, כי אחרת אני בכלל לא אדע איך לכנות את התופעה. הוליסטית, זאת אומרת, שלמה, אבל שלמה בצורה רוחנית.

גלעד: אמרת שיש שני קטבים או שני צדדים שמתגלים בבת אחת ואז מעליהם עוד משהו. בוא ננסה רגע להמחיש. באה איזושהי הרגשה לבן אדם, עכשיו הוא אוהב מישהו, שונא מישהו, משהו, סיטואציה שבאה לו כביכול מבחוץ, הוא תופס ואומר, יש פה שניים.

מנוגדים.

גלעד: מהם השניים המנוגדים?

כל דבר, לא חשוב מה.

גלעד: לדוגמה.

תופעה שאתה רואה בה רע וטוב, שזה מגיע מכוח עליון כרע או מכוח עליון כטוב.

גלעד: נאמר, מישהו נותן לי מחמאה, מישהו עכשיו בא ואומר לי, "גלעד, איזה גדול אתה, איזה יופי, כל הכבוד, עשית משהו מוצלח".

אתה לוקח דוגמאות ארציות מדי.

גלעד: אני מנסה להמחיש את זה.

חכמת הקבלה בדרך כלל מסבירה את זה לפי הדוגמה מהתורה, "ביצחק ייקרא לך זרע ותעלה אותו לעולה".

גלעד: סתירה מובנית.

זהו. מה עושים?

גלעד: בלתי אפשרי. מה עכשיו הוא צריך, לשחוט אותו או לא לשחוט אותו? להאמין שבאמת ממנו ייצא זרע, אבל עוד שנייה אתה שוחט אותו, מה?

כן. אתה רואה שאי אפשר להסביר את זה ברמה כזאת, ואי אפשר להעלות את האדם לרמה כזאת. אני לא יכול להסביר את זה לצופים שלנו, אמנם הייתי רוצה שהם יגיעו כבר למצב שיבינו את הסתירה הזאת ואיך היא נפתרת, אבל זה בלתי אפשרי. האדם צריך בעצמו להגיע למצב, שאמנם אצלו יש את שתי הסתירות האלה, אבל הם לא יהיו בסתירה. כמו בפיזיקה קוונטית, זה חלקיק או גל? אחד משניים. הם גם לא יכולים ליישב את זה, הם יודעים שבצורה כזאת זה גל ובצורה כזאת זה חלקיק, ככה זה נראה לנו. וזה אמת וזה אמת. ומה הלאה?

גלעד: את הפיזיקאים זה מוביל לאין עוד מלבדו?

לא. הם לא יודעים עדיין איך ליישב את זה, הם מקבלים את זה. אבל הם לא הולכים לגלות שזאת אותה תופעה. זאת אומרת, מהו המקור של אותה תופעה, איפה במקור אנחנו רואים שגם חלקיק וגם גל מגיעים לשורש אחד, ואיך משורש אחד מתחלק שזה חלקיק או זה גל. אז הם אומרים, זה מתחלק כלפי הצופה.

גלעד: זו גם הבנה גבוהה מאוד, לפחות מבינים שהם לא מבינים את המקור.

כן, לזה הם הגיעו. אבל כאן זו בעיה, כי כדי לגלות את התופעה אנחנו צריכים לעלות למעלה מדרגת הצופה שזה אנחנו, ואז נראה איך החלקיק והגל נמצאים לפני זה, באיזו צורה הם נמצאים לפני שהופכים לחלקיק או לגל. מה זה? זה כוח רוחני שאין לו צורה.

גלעד: אין מילים ואין צורה להסביר את זה.

לא. יש בחכמת הקבלה, אבל זה אורות, כלים, זה כבר משהו אחר, שרק לאדם המשיג זה קורה.

גלעד: זאת אומרת כל מה שכותבים לנו מקובלים, הם כותבים מהנקודה הזאת, משם הם מתחילים?

לאדם המשיג. אחרת נשארים בסתירה, שעל הסתירה הזאת כבר דנים אלפי שנים, כמו מימי אברהם. זו סתירה שאי אפשר לדלג עליה ואי אפשר להסביר אותה בהיגיון, אלא בזה אנחנו נמצאים.

גלעד: זה מה שאומרים, "מחלוקת לשם שמים סופה להתקיים"?

כן. או כמו ש"הרוצה לחיות שימית את עצמו". איך? ככה. ולא מדובר על העולם הבא, אחרי המוות, אלא אלו דברים לא בדרגה בהמית כמו שזה נשמע.

גלעד: זאת אומרת, כל מה שאנחנו ננסה להבין לגבי אין עוד מלבדו בשכל שלנו, בסופו של דבר, לכל היותר יביא אותנו לסתירה.

כן, בטוח, אם אנחנו מלמדים את זה בצורה נכונה ולא מטשטשים כמו פיזיקאים או פילוסופים, שאין להם אפשרות אחרת איך לעסוק עם העיקרון הזה. אבל אנחנו מגלים אותו כבר בהרבה מאוד צורות בחיים שלנו.

גלעד: איך זה לא משתק?

בזה שאנחנו יכולים לסגור קצת את העיניים, לא לדרוש את האמת ולחיות בשקר כמו שכל החיים. אני תמיד יכול לרדת לחיים הבהמיים שלי, לתוך הבהמה שלי, אני רוצה לאכול, לשתות, לישון, להרגיש נוח, להצליח, להרוויח, וככה להעביר את הזמן. ואז יש עניין של כוח שכחה, זה כוח מיוחד בטבע, שהוא מוחק לי את כל ההתרשמויות האלה הבלתי נעימות במיוחד, שהאגו שלי לא רוצה לגלות את זה לעצמו שאני אסבול, ואז על ידי זה אנחנו ממשיכים בכל החיים שלנו כדאתמול.

גלעד: לא הבנתי, אין עוד מלבדו זה הרגשה בלתי נעימה?

וודאי. אם אני לא פותר את הבעיה הזאת אז בשבילי זה לא נעים.

גלעד: זאת אומרת להישאר בסתירה, מזה בורחים.

כן. אם אני לא יכול לתלות באין עוד מלבדו את כל הבעיות ולשכוח מהם ולהיות בדברים הטובים, אז העיקרון הזה אין עוד מלבדו הוא רק מעורר אותי, מרגיז אותי, דוחף אותי לכל מיני פינות. הוא מוריד אותי מבחינה אנושית, כי אז מי אתה, מה אתה, אם אתה לא יודע אפילו מי מנהל אותך ומה קורה איתך בחיים, שיש איזשהו כוח שסובב אותך, ואתה מה? אז יש לך בחירה חופשית, או לא, אתה בהמה או אתה אדם.

גלעד: ואז הסתירות האלה פשוט מעייפות את הבן אדם והוא חוזר לזרמי החיים כדאתמול.

כן.

גלעד: האם כשכבר יש אין עוד מלבדו, כשמשיגים, זה חי או זה משתק?

או לכאן או לכאן.

גלעד: זה בבחירת האדם?

זה בעצם בבחירת האדם, מי שרוצה להיות מקובל. מקובל זה מי שמגלה את אין עוד מלבדו.

גלעד: אבל הוא צריך כל רגע מחדש לחדש את האין עוד מלבדו.

בטח, זאת העבודה שלו הפנימית, הרוחנית.

גלעד: זאת אומרת מתוך אותו מצב רגעי, כשהוא מגיע אליו, לאין עוד מלבדו, הוא מיד רץ אל האין עוד מלבדו הבא.

כן.

גלעד: ולשם כך, אפילו בכוונה הוא יוצא ממנו כדי לחדש אותו?

זו כבר טכנולוגיה שאני לא יכול לדבר עליה כי אנחנו יכולים כאן בקלות להתבלבל. חכמת הקבלה מסבירה לנו, שמי שרוצה להיות באמת בגילוי אין עוד מלבדו מה עליו לעשות. אבל זה לימוד רציני והתנהגות מיוחדת, ואדם צריך באמת להיות שקוע בזה.

גלעד: אני אחזור למאמר "אין עוד מלבדו", יש שם כמה דברים שדורשים הסבר. הוא נותן כדוגמה את הבעל שם טוב, שאומר שמי שאפילו חושב שיש עבודה זרה, או סטרא אחרא, הוא כבר עובר עבירה. זאת אומרת עצם זה שאדם חושב משהו זאת כבר עבירה.

זאת אומרת שמשייך את הפעולה שלו או את הפעולה של הטבע לאיזשהו מקור חוץ מאין עוד מלבדו, חוץ מהבורא. זאת אומרת לא לחלק את פעולות הטבע לכמה מקורות, אלא כולן, כל הפעולות באות ממקור אחד בלבד. הן יכולות להיות כלפייך, כמו שכלפי הצופה גלים או חלקיקים, כך כלפייך זה יכול להיות מינוס, פלוס, בכל מיני צורות. אבל אל תחשוב שזה קיים באמת, זה רק כלפי התפיסה שלך שעדיין לא סידרת אותה נכון ולכן כך אתה קולט.

גלעד: לפי מיטב הבנתי איך שאני מבין את מה שהוא כותב, זה שאם אדם מצטער על זה שרגע הוא לא מחזיק אין עוד מלבדו שלא יצטער על עצמו.

גם זה בא מאין עוד מלבדו.

גלעד: כי זה גם יוריד אותו, יבריח אותו לגמרי מהעבודה.

כן. זאת אומרת אין לאדם לא בשכל ולא ברגש שום דבר שמגיע מעצמיותו, מהעצמאות של האדם.

גלעד: לא מחשבה, לא הרגשה.

גם זה מגיע מאין עוד מלבדו.

גלעד: ודבר נוסף שהוא אומר, בולט מאוד, זה שאם אדם שוכח את אין עוד מלבדו, הוא עושה בזה נזק מאוד מאוד גדול לכלל, הוא קורא לזה השכינה הקדושה, שעל זה הוא צריך להצטער ולא על זה שהוא בעצמו שכח.

כן. זאת אומרת שכל הדברים שהוא עושה, שכביכול עושה, האם בכל זאת, יש לו כאן להצטער על משהו או לשמוח על משהו? אנחנו יכולים להגיד, אבל אין עוד מלבדו, שום דבר לא תלוי בי. לכן לא חשוב מה שאני אעשה, או לרע או לטוב כביכול, זה לא משפיע על הכוח העליון, ובכלל לא מגיע לי לא שכר ולא עונש ולא כלום, אז אין לי כאן על מה להצטער. אני נמצא בעצם בעולם שהוא קבוע, מקובע כזה, ולא חשוב לי מה קורה ומה יקרה, אלא הכול זה רק לפי הדמיון שלי שמרחש בי שאין עוד מלבדו כך משחק איתי, אבל באמת שום פעולה שלי היא לא פועלת. גם כאן הוא אומר, לא, אל תחשוב שזה כך, אתה מחפש בזה חיים קלים. אלא אתה צריך בכל זאת להצטער על זה שאתה גם בזה לא מייחד הכול לאין עוד מלבדו.

זאת אומרת יוצא לנו כך, שאנחנו לא יכולים לשייך הכול לאין עוד מלבדו ולנוח בעצמנו, אנחנו לא יכולים לא לשייך משהו לאין עוד מלבדו ולקחת על עצמנו איזה פעולות, אלא אנחנו תמיד נמצאים בחוסר שקט בלקבוע שאין עוד מלבדו.

גלעד: זאת אומרת זה מתכון בטוח להתפתחות.

כן. ואז, רק כתוצאה ממנו, מהריצה הזאת, מחוסר השקט הזה, שאנחנו אף פעם לא מגיעים בעצם כביכול לשלב את שני הדברים האלה, מה זה גל ומה זה חלקיק נגיד, או שאין עוד מלבדו או שיש עוד, וכל הזמן אני נמצא בחיפוש ובסתירה איך להגיע, דווקא בזה שאני כל הזמן נמצא בהשתוקקות להשיג במה בדיוק זה אין עוד מלבדו, דווקא בזה אני מגיע למצב שאין עוד מלבדו מתלבש בי. ואז מתוך זה שהוא מתלבש בי, מתוך ההרגשה, אני מגיע גם להבנה שהיא תוצאה מהרגשה, מה זה אין עוד מלבדו.

גלעד: זאת אומרת זה משהו מאוד חי שכל שנייה משתנה וכל הזמן צריך להתאים ולהתלבש עליו, כי אחרת מאבדים אותו.

זה בונה אותי כל הזמן. כן. כי אני צריך בשביל זה להיבנות בצורה שמתאימה לתפיסה הזאת. כך מגיעים למצב של גילוי אין עוד מלבדו.

גלעד: אם נחזור לשאלה של תחילת השיעור, ההבדל בעצם בין אין עוד מלבדו העממי לאין עוד מלבדו של המקובל, שאין עוד מלבדו אצל המקובלים זה עבודה תמידית, כל שנייה, כל רגע, אפילו אין לזה זמן.

כן.

גלעד: לשמור על איזון כדי להגיע בסופו בעצם למה שנקרא דבקות.

כן.

גלעד: יש לי פה עוד שאלה מאוד משמעותית שנקדיש לה את המפגש הבא, זה איך בחברה עוזרים אחד לשני להיות בזה.

את זה דווקא אפשר להבין ולהרגיש ולהתקדם לזה. החברה יכולה מאוד מאוד לקדם אותי, לדחוף אותי להרגיש יש עוד מלבדו או אין עוד מלבדו, וכך אני יכול לפתור את הבעיה. רק בתוך חברה.

גלעד: אבל גם זאת אומנות בפני עצמה.

כן. על זה נדבר. זה נושא מאוד מאוד גדול, עם הרבה חומר בפנים, עם הרבה משמעות.

(סוף השיחה)