נשים בעולם החדש
החוזקות של האישה
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 05.07.20 – אחרי עריכה
ניצה: אנחנו כאן בסדרה חדשה של "נשים בעולם החדש", והיום אנחנו נרצה לדבר על החוזקות של האישה.
נורמה: יש מחקר של שלושים שנה מאוניברסיטת הרווארד, והאוניברסיטה הזאת חקרה כישרונות מנהיגות גברים לעומת כישרונות נשים, לפי ששה עשר קריטריונים. חוץ מפיתוח של מחשבה אסטרטגית שבה הגברים הצליחו יותר, בחמש עשרה הקטגוריות האחרות נשים יותר מוכשרות. אך למרות היכולות, לפי מגזין "פורבס", בשנים האחרונות הייתה ירידה ב 25% של נשים מנכ"ליות.
זה מעניין.
נורמה: מדברים על ארה"ב, אבל כנראה שזו תופעה בין לאומית, אך את זה לא אמרו, וזה בינתיים על ארה"ב. המחקר ניסה לברר למה זה קורה. וגילו שזה לא עניין של חוסר מסוגלות, אלא של תפיסה חברתית, וגם תפיסת האישה את עצמה. כאילו אישה מרגישה שהיא פחות שווה באופן אינסטינקטיבי. מה דעתך על זה?
אנחנו מאוד שונים, גברים ונשים. לכל אחד תפקיד מאוד בולט, שונה מהמין השני. לפי הטבע, לפי כל קומת האדם של גבר או של אישה, אנחנו באמת מאוד שונים. בשכל שלנו זה לגמרי, ביחס שלנו, בהסתכלות על החיים, על כל דבר אנחנו מאוד שונים. לכן אני בכלל לא מבין, ואף פעם לא קבלתי את זה בצורה יפה, מה זה לעשות מחקר השוואתי בין גבר לאישה? איך יכול להיות דבר כזה? אלו שתי צורות הפוכות, והן קיימות נכון רק אם הצורות האלו משלימות זו את זו. אבל כל אחת לחוד חסרה את השנייה, ואיך אנחנו עכשיו מתחילים ביניהם לעשות השוואה, זה יותר וזה פחות. זה לא שיותר או פחות, הוא שונה, וצריך להיות שונה, אנחנו רק צריכים לדעת איך משתמשים בו בצורה נכונה. זה מה שאני הייתי אומר.
לכן כל המחקרים האלה זה כל כך טיפשי, בשביל מה? כמו שאנחנו מתווכחים במשפחה מי יותר או מי פחות? מי מרוויח יותר, או מי עושה בישולים ושירות בית יותר? ודאי שגבר לא יכול לעשות כמו אישה, ואישה לא יכולה לעשות כמו גבר. ולכן ככה זה נברא, ששניהם נקראים "אדם". לא האחד ולא השני, אחרת זה נקרא "פלג גופא", חצי מהגוף. רק כשהם מתחברים יחד בצורה נכונה, וזה מה שאנחנו צריכים ללמוד איך להתחבר בצורה נכונה, אז הם הופכים להיות אדם אחד.
נורמה: רצינו להתייחס לזה שיש כישרונות בכל מין, אישה וגבר, ואז הם משלימים אחד את השני. ורצינו הפעם לדבר בתוכנית על הכישרונות של אישה, על היכולות שלה, כדי להשתמש ביכולות האלה לזמננו, לתקופה הזאת המאוד מאוד מוזרה שאנחנו כולנו עוברים כאנושות.
ניצה: הסיבה שהצגנו את המחקר הזה, הוא כדי באמת לראות איזה נקודות העלה המחקר על חוזקות של נשים. אני אגיד כמה מהנקודות האלה, ואחר כך אנחנו נרצה לעבור אתך על כל אחת ואחת, ולראות איך אנחנו מנצלות את היכולת שהמחקר כבר מזהה ומגלה בבירור, לטובת המצב שבו אנחנו נמצאים היום, שזאת תקופה מאוד מיוחדת.
דאגה לאחרים זה היה בעצם אחד הדברים הגדולים שהמחקר הראה בצורה מאוד ברורה. זאת אומרת, לנשים יש איזו רגישות, יש להן יכולת להניע ולהכניס מוטיבציה בצוות, באנשים, בעובדים. הן מאוד מעודדות התקדמות של אחרים דווקא, לא רק את של עצמן. הן דוחפות להתפתחות, להתפתחות אישית. מאוד חשוב להן שאם מדובר למשל בעובדים בארגון או בחברה, שכל הצוות, שכל האנשים שנמצאים מסביבם יצליחו להתפתח, להתקדם, לרכוש ידע נוסף. יש להן נטייה ליזום דברים, להציע דברים חדשים, מה שנקרא, "לצאת מהקופסה", לראות דברים בצורה קצת אחרת, לפתח חשיבה אחרת.
נרצה יחד אתך לעבור על החוזקות המיוחדות האלה, ולראות איך אנחנו עכשיו משתמשות בהן בדיוק בזמן הזה שבו אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מיוחדת, עידן הקורונה, שבו הדברים נראים שיוצאים קצת משליטה.
ניקח את הנקודה הראשונה. אישה היא בעלת רגישות מיוחדת. איך דווקא אני יכולה כאישה להשתמש ברגישות המיוחדת הזאת שיש לי, בתקופה המיוחדת שבה אנחנו נמצאים היום?
אני חושב שלאישה יש כוח מאוד מיוחד וגדול להשפיע על העולם, רק שהיא לא יודעת איך להשתמש בו. גברים יכולים לצעוק בכל מקום וזה נשמע לגיטימי ונכון. זה כמו שאנחנו יוצאים לרחוב, מי צועק? ילדים, גברים. אבל נשים שצועקות זו כבר בעיה, אנחנו כבר מתחילים לשמוע, משהו קרה. זה שנשים צועקות זה כבר לא פשוט, יש כאן איזה אירוע מסוים.
לכן אישה צריכה להגיע לא בכזאת צורה לידיעת הציבור, אלא בצורה משלה. וכאן אנחנו צריכים לפתח ממש הרגשה חדשה, שינוי, שיטה, יחס למה שאישה רוצה להביא לציבור.
ניצה: אם אנחנו רואים שאנחנו נמצאים בתקופה חדשה שבה נשים צריכות לפתח ולטפח את המנהיגות הפנימית שיש בהן כדי להוביל את החברה למצב החדש, איך אישה משתמשת ביכולת הזאת המיוחדת שיש בה, ברגישות שקיימת בה, כדי לממש את היכולת הזאת בשלב הזה שבו אנחנו נמצאים כרגע? במה צריכה לבוא לידי ביטוי הרגישות של האישה דווקא בתקופה הזאת?
לי נראה שאנחנו צריכים לחנך את כל הנשים במסגרת שלנו, וללמד אותן איך הן יכולות להשפיע את הדברים האלה במשפחות שלהן. רק בצורה כזאת. לא דרך כלי תקשורת, או כל מיני מערכות ממשלה, לא. דווקא בבית אישה שיודעת שזה מה שהיא צריכה להעביר לבעל ולבני משפחה שלה, היא יודעת איך לעשות את זה טוב. היא תכניס להם את זה, היא ממש תשפוך להם לאוזן, ללב ולמוח, זה בטוח. אני חושב שזו הדרך. אבל אנחנו צריכים לטפל בנשים, ונשים כל אחת במשפחה שלה בשקט, זאת אומרת לא דרך כלי תקשורת, וכל מיני דברים, ואז למחרת אנחנו נשמע ונראה איך הגברים מדברים לפי זה.
נורמה: על איזה עקרונות אנחנו מדברים?
על עקרונות החיבור, ולראות את העולם בצורה נכונה, יפה, חדשה. זה מה שאנחנו צריכים לעשות.
נורמה: אתה מרגיש שזה מה שחסר עכשיו שלא קיים?
זה לא קיים וזה מאוד חסר. ואם נשים ידעו על זה, ילמדו את זה, ויוכלו להשפיע את זה דרך המשפחה, ודאי שזה ישנה את פני החברה ופני העולם. אני אומר בשיא הרצינות. אני רואה בזה דווקא את היכולת שלנו לשנות את העולם. כי דרך גברים זה לא ילך אף פעם, הם ימשיכו לשחק בזה כמו ילדים קטנים, וככה זה ימשך עד שנביא עלינו עוד ועוד מכות יותר קשות.
ניצה: על מה בעצם האישה צריכה להיות עכשיו רגישה כדי להעביר למשפחה?
לשכנע את בני המשפחה ששלום בית ושלום העולם זה העיקר.
ניצה: זה עיקרון ראשון שהיא צריכה להעביר ברגישות למשפחתה.
כן, לשטוף להם את השכל.
ניצה: שלום המשפחה ושלום העולם אחד הוא?
כן. כי כשהגברים למחרת יצאו מהבית וילכו לכל מיני עבודות, עסקים, זה מה שיהיה להם בתת הכרה.
נורמה: מאיפה להתחיל?
כרגיל, מהמטבח, מהסלון ומחדר השינה. בכל המקומות האלה את בעצם שולטת, ואת מעבירה לבעלך את החשיבות הזאת של החיבור, של השלום, של הזמן החדש והדאגה.
נורמה: האם אישה באמת מסוגלת להסתכל על החברה שזה משהו מאוד רחב, מאוד גדול, או בעיקר על הבית, על מקום יותר בטוח, יותר בשליטה, שזה יותר קטן? איך אישה יכולה באמת להרגיש שכל העולם שייך לה ושהיא אחראית על זה?
כי בלי זה לא יהיה לה בית. בלי זה לא יהיה לה בית ומשפחה, היא חייבת. אנחנו צריכים להעביר לה בחינוך הרגשה כזאת, שבזמננו כל העולם נקשר עד כדי כך זה בזה, שאם אנחנו לא מתחברים בצורה הנכונה, אנחנו נאבד את הכול.
ניצה: הרגישות המיוחדת הזאת אצל האישה, זה משהו שהיא מרגישה? כי הרי כדי שהיא תעביר את זה לבית ולמשפחה, היא קודם כל צריכה באמת להרגיש את זה בעצמה.
לכן יש לנו חינוך, מערכת חינוכית שאנחנו רוצים לקלוט שם את כל הנשים ולהסביר להן את זה, ואז דרכן להשפיע על הגברים, על הילדים. הילדים של היום הם הגברים של מחר.
ניצה: תכונות נוספות שבלטו מאוד, זה העניין של היכולת לעורר מוטיבציה, כלומר כוח מניע. זה משהו שלאישה יש כוח שהוא בא לידי ביטוי גם במקומות עבודה, גם בארגונים, וכנראה גם בכל מקום, כי זה חלק מהיכולת. איך אנחנו מנצלות נכון את הכוח הזה להניע, את המוטיבציה הזאת שאנחנו מסוגלות להכניס, בתקופה המיוחדת הזאת שבה אנחנו נמצאים?
בתקופה הזאת זה דווקא קל יותר, כי זה קריאת הזמן. כי אין לנו שום אמצעי לסדר את העולם, להרגיע את העולם, את כל הזרמים, את כל צורות ההתנגשות שישנן בין כולם לכולם, אלא רק על ידי הגישה הזאת.
נורמה: גילנו גם שלאישה יש את היכולת לקבוע מטרות קרובות ומעשיות. אם כך, מה צריכה להיות המטרה הכי קרובה בתקופה הזו?
רק הכרת המצב הנוכחי שהוא מביא אותנו לאנושות חדשה, ושאנחנו צריכים במצב הזה להתחבר כדי למצוא בחיבור שלנו עוגן לכל השינויים הדרסטיים, הדרמטיים שעומדים לפנינו.
נורמה: מה הדבר הפרקטי שהיית מציע לנו לעשות?
להקים מערכת חינוכית לנשים, מערכת אינטגרלית וירטואלית בכל השפות, כדי שנוכל ללמד את האישה עד כמה לעולם שלנו לא חסר חוץ מחיבור. ולעשות את החיבור זה תלוי באישה, בכוח הנשי שבמציאות, לעומת הכוח הגברי שלא מחפש את החיבור, אלא ההיפך, מחפש מלחמות ופירוד.
ואנחנו רוצים על ידי כוח האישה, שזה גם זמן מיוחד שאנחנו מחויבים לעשות, צריכים לעשות, וכדאי לעשות, אנחנו רוצים דווקא עכשיו שכל אישה תעמוד ותשכנע את בעלה ואת הבנים שלה, שחייבים להיות בחיבור נכון בין כולם. מה שאימא אומרת זה נחשב בעיני המשפחה, גם הבעל מקבל את זה, ולאט לאט כך כולם מקבלים. זה מה שנקרא ש"בזכות נשים צדקניות יצאו בני ישראל ממצרים".
ניצה: היא בעצם צריכה להסביר למשפחה שלה, ששלום הבית, שלום המשפחה שלנו עכשיו תלוי בשלום העולם, ושלום העולם תלוי בשלום המשפחה, איך היא יכולה להסביר כזה דבר? זה נראה מסר שהוא כאילו קצת מופשט. איך אפשר להבהיר לבעל, לילדים, למשפחה כזה מסר שהוא נראה נורא גדול?
הוא לא נראה גדול, כי בסך הכול, הכול מתחיל מהאדם, אחר כך המשפחה, אחר כך החברה שלו הקטנה, ואחר כך החברה היותר גדולה עד למדינה, ועד בין המדינות. ולנו ברוך ה' יש קהל מאוד רחב של אלפי תלמידות, משתתפות ואנחנו יכולים את זה לעשות. ומי כמו הנשים שלנו מרגישות שאנחנו נמצאים במצב סכנה, ולכן מי כמוהן יודעות, כמו שאומרת חכמת הקבלה ומסבירה וממש פותחת לנו, שתיקון העולם הוא רק בחיבור.
נורמה: בתקופה הזאת יש המון אתגרים, ורובם נופלים על הכתפיים של האישה. מאיפה האישה מוצאת כוח, מאיפה היא לוקחת את הכוח, מה המקור?
מקור הכוח של האישה זה הנוקבא, זה המלכות, שהיא כוללת את הכול. גבר הוא מלמעלה ככתר, ואישה מלמטה כמלכות, והכול תלוי באישה. אנחנו חושבים שהכול תלוי בגבר, לא. כמו בחיים שלנו גבר זורע זרע, טיפת זרע מהגבר נכנסת לאישה, אבל אישה מפתחת, אישה מולידה, אישה מחנכת את הילדים ומכינה אותם לעתיד. הכול זה הכוח הנשי. לכן צריכים את הכוח הזה לכבד, לפתח. ואם אנחנו מדברים על הזמן שלנו, זה הזמן של האישה דווקא.
ניצה: דברת עכשיו על כוח שקראת לו "כוח הנוקבא", "כוח המלכות". במילים פשוטות, אישה מרגישה שיש בה כוח. האם יש לה אפשרות לחזק את הכוח הזה, להעצים את הכוח הזה שתהיה לה באמת יכולת? כי עכשיו זו תקופה מאוד מיוחדת, המשפחה הרבה בבית, ופתאום כל הפוקוס חזר הביתה למשפחה, ולפעמים זה לא פשוט כמו שאנחנו יודעים.
מה זה לא פשוט, זה דווקא כדי שהאישה תעשה את השינוי הזה.
ניצה: זאת אומרת, הפוקוס המיוחד עכשיו שפתאום הכובד חוזר לבית ולמשפחה, למרחב הזה דווקא, ל"ממלכה של האישה", הוא דווקא בגלל שהיא תתחיל לעשות את השינוי בתוך הבית שלה קודם.
כן.
ניצה: אני אהבתי איך שהסברת שיש איזה מקור של כוח כזה. אני יכולה להגיד לך שכאישה אני תמיד מחפשת איך אני מחזקת את הכוח שלי. אם היה לי איזה מטען שהייתי יכולה להתחבר אליו ולחזק את הכוח שלי, במיוחד בתקופה כזאת כל כך מאתגרת. איך אני יכולה להעצים את הכוח הזה, אותו הכוח שקראת לו "נוקבא" או "מלכות"?
רק על ידי פגישות כאלו שאנחנו נרחיב אותן, שאנחנו נעשה אולי יום יום או כמה פעמים בשבוע לפי הנושאים שבהם מתקדמים, ומביאים את הנשים שמשתתפות לאחריות להפעיל את עצמן למען פעולת החיבור.
נורמה: אתה מדבר אם כך על תהליך חינוכי, נכון?
כן.
נורמה: אז נגיד אחד מהעקרונות או מהאתגרים של נשים, אני אומרת את זה כאישה, זה הביטחון העצמי. כדי שאנחנו נדע שאנחנו באמת מסוגלות, שיש לנו את היכולת, מאיפה המקור של הביטחון העצמי?
אין מי שיעשה את זה, חוץ מכן. זה זמן, זו תקופה היסטורית של האישה. המלכות בסופו של דבר יוצאת עכשיו מהמסתור ומתקנת את כל המציאות.
נורמה: שאלתי מאיפה אני לוקחת את זה. זה דרך קשר עם עוד נשים, שיהיה לי יותר ביטחון עצמי, כי ככה תהיה תמיכה הדדית?
כן.
נורמה: ומה עוד, איזה עוד מקור צריך להיות?
אני מוכן להעביר לכן את כל הידע שצריך, לתת את הכוחות שיש לי, כל היתר תלוי בכן. אתן תלמידות שלי כבר עשרות שנים, אנחנו כבר מכירים את המערכת הזאת, אז בואו נרכיב אותה, נפתח אותה ונקדם.
ניצה: אני רוצה לספר על עוד מחקר מאוד מעניין, שנערך לא מזמן באוניברסיטת קליפורניה, שם גילו דבר מאוד מעניין, מה קורה במצב של מצוקה, של סטרס, של מתח. היה נהוג לחשוב עד לפני המחקר הזה, שברגע שאדם נכנס למצוקה, לסטרס, כמו במצבים שאנחנו נמצאים היום, הפעולה האוטומטית שלו היא או להילחם או לברוח. אלא שגילו שהמחקר הזה נעשה לפני כמה שנים כש-90% מהמשתתפים היו גברים. זאת אומרת הדפוס הזה, המנגנון הזה הוא לאו דווקא מנגנון נשי, אלא הוא מנגנון זכרי. וכשעשו לאחרונה את המחקר הזה בהשתתפות נשים, גילו דבר אחר מאוד מעניין. אישה כשהיא נכנסת למתח, למצוקה, למשבר, מה שקורה זה שהורמון האוקסיטוצין בעצם מופרש, וההורמון הזה דווקא לא גורם להילחם או לברוח, אלא היא מיד באופן טבעי מחפשת לגונן על הצאצאים שלה, והיא מתחברת באופן אוטומטי לנשים, דווקא לנשים.
זה מחקר מאוד מעניין, כי אנחנו נמצאים היום לגמרי בתקופה כזאת מאוד מיוחדת, שבאמת ההרגשה היא הרבה פעמים שבגלל שאנחנו בבית ויש איזה סיר לחץ, אז באמת התחושה היא לפעמים שהגבר רוצה לברוח. אם הוא היה יכול לברוח, סביר להניח שזה מה שהוא היה עושה. ונשים נמצאות היום באיזה מקום שבו הן צריכות לתפקד, ולא סתם לתפקד, אלא כמו שאתה אומר, להוביל. איזה כוח מיוחד נשים באופן אוטומטי מרגישות שהן מקבלות דווקא מנשים אחרות, בתקופות מיוחדות כאלה של מתח ולחץ?
הייתי אומר כך, נשים כשהן מתחברות הן מרגישות כוח. כי אין באישה כוח אחד. כוח הנוקבא, זה כוח דווקא בזה שהיא מחברת את הכול יחד. ואז בחיבור עם נשים אחרות יש לה על מה להישען, לבנות את עצמה, ולא לבד. וגם עם הגבר לא, כי כלפי גבר היא מתבטלת. יוצא שרק בזכות חיבור עם נשים אחרות ועם הילדים ודאי, כי זה הטריגר, זו הסיבה שהיא הולכת להתחבר כדי לשמור עליהם, אז בצורה כזאת זה צריך להתקיים,
אבל שוב, ברגע שנשים מתחילות להתחבר וליצור כוח, הן מיד מתחילות להשפיע על הגברים. לגבר ישנה חולשה, זה שהוא לא מוליד. הוא אמנם פיסית חזק אולי במקצת בתקיפות שלו כלפי אישה, אבל בעצם אישה הרבה יותר חזקה, הרבה יותר יציבה, הרבה יותר חכמה. כי חכמת החיים "שמע מה שתאמר לך שרה", זה מה שיש באישה. לכן ברגע שנשים מתחברות, אין ספק שגברים ישמחו כמו ילד קטן כלפי אימא, לשמוע בקולן ולבצע. ואז אישה היא עולה דווקא לגובה הניהול של הטבע, ולא גבר.
נורמה: מה זה חיבור נשים?
חיבור נשים, זה שלמען הצלת העולם והילדים והכול, נשים מוכנות להתחבר למעלה מכוח הדחיה שיש ביניהן בצורה הטבעית.
נורמה: אולי הן לא יודעות איך?
כן. אבל זו לא בעיה. כי כאן אנחנו יכולים ללמוד את זה יחד, ולקבל את כוחות החיבור מלמעלה. זה הכול תלוי בחשיבות. עד כמה שאין ברירה ולאישה זה חשוב, לא כמו לגבר, כי אם היא רואה עד כמה הדברים האלה הם חשובים ואין מנוס, היא מוכנה לוותר על הכול למען עתיד הילדים, המשפחה והעולם.
ניצה: הזכרת קודם את הכוח הזה שנקרא "כוח הלידה", שהוא כוח מאוד חזק. דווקא בתקופה המיוחדת שבה אנחנו נמצאים היום, שזאת תקופה שנראית כמו תקופת מעבר, או שזו ממש תקופה חדשה לגמרי.
כן. היום זו ממש תקופת מעבר, ואני מדבר הרבה על זה שאנחנו נמצאים במצב מאוד מיוחד לפני תקופה מאוד קריטית, מאוד חזקה, חשובה, ולא היה אף פעם בעבר משהו דומה לזה.
ניצה: איך כוח הלידה שיש באישה יכול ממש בתקופה הזאת לעזור לה לקדם את המשפחה, את החברה למצב חדש?
האישה היא תוליד לנו את העולם החדש.
ניצה: תרחיב קצת. מה זה אומר שהיא תוליד עולם חדש?
שבחיבור של נשים הן יחייבו את הגברים להתחבר, ובזה ייוולד העולם החדש.
ניצה: במה יהיה שונה העולם החדש מהעולם של היום?
בחיבור.
ניצה: בזה שהוא יהיה מחובר יותר?
כן. בכל החלקים, זה העיקר. ואז יתגלה כוח החיבור בינינו, בין כולם, בין גברים נשים, בין כולם. ובזה אנחנו נתחיל לראות את העולם בצורה אחרת, אינטגרלית, ואת הכוח האינטגרלי שמתגלה בעולם.
ניצה: אז הרצון להוליד עולם חדש, זה הכוח המיוחד שיש באישה?
כן.
ניצה: זה קצת כמו בחיים שלנו הרגילים, שיש תמיד רצון לאישה להביא ילד, ואז יהיה ילד.
זה כל כך קרוב למה שאתן עושות יומיום, אין בזה שום בעיה. אתן יודעות להשפיע על הגברים, על הילדים, על כל דבר, זה פשוט לפי האופי של האישה. רק לתת לה חשיבות בחיבור.
נורמה: עדיין יש הרגשה שיש איזה מין פקק שלא נותן לנו באמת להתפתח עם כל הפוטנציאל שיש לאישה בזמננו. מה זה הפקק הזה שלא נותן לנו באמת להתקדם כמו שצריך?
צניעות, פחד, כל מיני דברים כאלה. אני לא חושב שיש לזה כבר מקום, כי אנחנו נמצאים לפני זמנים שאם לא נממש אותם, הם יעברו עלינו בצורה מאוד קשה, ויחייבו אותנו בכל זאת לעסוק בחיבור.
נורמה: איך להתעלות מעל הפחד הזה?
לזה אנחנו צריכים להתחבר בתוך החוגים שלנו, ואז אנחנו פשוט נבריח את הפחד. אני שמח מאוד שדברנו על זה, ונמשיך בשיחות הבאות.
(סוף התוכנית)