חיים חדשים

שיחה 950

להיות סלב

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 21.01.2018– אחרי עריכה

אורן: היום בתוכנית אנחנו רוצים לדבר על תופעה שכובשת בעשור האחרון את כולנו, את כל המשפחות, את כל ההורים, את כל הילדים, כולם רוצים להיות סלבים, להיות סלבריטאים. ננסה להבין מה עומד מאחורי זה ולאן זה לוקח אותנו בדרך לחיים חדשים.

טל: כן, ההרגשה היא שזה הולך ומתגבר ומתפתח בתרבות שלנו. אם פעם הערכנו אנשים גדולים, חשובים, חושבים וחוקרים, היום מי שאנחנו בעיקר מעריצים אלו סלבים, אנשי תרבות, בידור, שחקנים. אפילו אנשים שאולי לא עושים יותר מדי אבל הם מפורסמים כי הם מתבלטים והצליחו איכשהו להגיע למה שנקרא ה"ביצה" של הפרסום, ואפילו אפשר להגיד שיש להם דלת פתוחה בכל מיני מקומות והנחות. החיים שלהם נראים טובים יותר. כתרבות נראה לנו שהאושר נמצא אצל מי שמפורסם.

כן.

טל: וכולנו באיזה מקום בתוכנו משתוקקים לגעת בתהילה הזאת. גם אם תשאל ילדים "מה תרצו להיות כשתהיו גדולים?", אז היום זה כבר לא רופא או טייס אלא דווקא סלב. אקריא שיר קטן של יהודה אטלס המראה שאפילו בסיפורת של הילדים, קיים המוטיב הזה:

"אנשים זרים שאני בכלל לא מכיר

ממקומות אחרים וגם פה מהעיר,

הייתי רוצה שידעו כולם

שיש ילד אחד בעולם

והילד הזה הוא אני".

הייתי רוצה שכולם יכירו, ידעו, יש לנו צורך כזה. הקראתי את השיר הזה כי אני רוצה שנדבר על המקום הזה שנמצא בכל אחד, בכל ילד שרוצה להתפרסם. מה זה המקום הזה, למה אנחנו כל כך רוצים להיות מפורסמים?

אנשים רצו להיות מפורסמים מאז ומעולם, תלוי עד כמה. לאנשים שחיו בכפר לא היה אכפת כל כך, הם לא ידעו, לא היו להם הפיתויים האלו, אבל אלו שחיו ליד חצר המלך, היו ביניהם מאבקים על מי יותר חשוב, מי יותר חזק ומי יותר מפורסם, זה היה בעל חשיבות גדולה.

עכשיו אנחנו נמצאים כבר כמה עשרות שנים בתוך אנושות שגדלה בצורה כזאת שרובם עברו מהכפרים לעיר, ויש לנו כלי תקשורת, טלוויזיה, רדיו, אינטרנט, פלאפונים, לכן המודעות הזאת שאני מפורסם, שאני ידוע, שכולם יכולים לראות אותי, ואפשר שכולם יראו אותי, זה כבר לא כמו שהיה לפני מאה שנה, ולכן יש ביקוש.

טל: למה זה כל כך מושך אותנו שכולם יראו אותי, שכולם ידעו מי אני?

זה האגו שלנו, הטבע שלנו שרוצה, רק שקודם זה לא היה אפשרי והאגו שלנו בהתאם לזה גם לא היה כל כך גדול, היום האגו גדל ואני רוצה להיות מפורסם, חוץ מזה זה אפשרי אז אני משתדל להגיע לזה בכל מיני צורות. ודאי שהאדם חושב כך.

טל: ולמה אני צריכה שכולם יראו אותי בשביל להרגיש טוב, מה זה נותן לי?

זה מעלה אותי בעיניי ובעיני הקרובים והמכירים, ואז אני שווה יותר.

טל: זאת אומרת, במקום של ההשוואות מי יותר ומי פחות, אם כולם מסתכלים עלי ומוחאים כפיים, כנראה שאני יותר, אז זה עושה לי הרגשה יותר טובה.

כן. על ידי מה אנחנו שוקלים את האדם? עד כמה שהוא מוערך בעיני החברה, ולא חשוב שאני יכול להיות שחקן כדורגל ואני יודע רק לבעוט בכדור, אבל אם אני ידוע, אז אני מוערך בזכות הבעיטה הזאת שעשיתי אי פעם, ואז עד היום מדברים עליי ש"ההוא אתה זוכר מה הוא עשה שם בברצלונה, זה משהו". וזה הכול, לא צריכים יותר בחיים.

טל: אז מה זה אומר עלינו שזה הפך להיות משהו שכל כך השתלט על החברה, על התרבות, הצורך הזה להתפרסם?

האגו שלנו דורש מאתנו להיות ידועים. אם פעם זה היה כסף, שליטה, ידע, משהו כזה, היום סלב זה בן אדם שפותחים לפניו דלתות, שהוא יכול לדבר עם כולם. אני זוכר כשמדונה באה ארצה, שמעון פרס רץ לפניה כמו ילד קטן, נו מה זה?

טל: למה זה משפיע עלינו בצורה כזאת?

ככה זה משפיע, כי לאנשים ידועים יש כוח בחברה, יש להם כוחות שכולם יודעים עליהם, כולם מכירים, כולם מכבדים, ולכן יש להם משקל גדול בזה.

טל: אז אני רוצה כביכול להתקרב למישהו שיש לו כוח והערכה מכולם?

כן, כי אז גם את מקבלת משהו ממנו, איזו הארה קטנה, נגיד שזה גם מקרין עלייך.

טל: כן, זה באמת מעניין לראות שהרבה פעמים ידוענים מתארים איך הם הולכים ורק מפרגנים להם, עוזרים להם, אם נופל להם משהו, מרימים להם מהרצפה, כביכול עושים את הכל בשבילם, ולאדם הרגיל אף אחד לא התייחס ככה.

כן, אני זוכר שעמדתי ליד הכביש יחד עם הנרי דוד, התלמיד שלי, שהוא מרגיש לעומתי קטן וכמו ילד כי אני פי כמה יותר מבוגר ממנו, ואני גם המורה שלו, אבל נעצר רכב ואומרים לו "דוד דוד בבקשה בוא תיכנס לאוטו ואנחנו ניקח אותך לאן אתה צריך", ואני עומד לידו ואף אחד לא שם לב אליי. אז זה המשקל של האדם שמכירים אותו, מתחננים לפניו שיהיה להם את הכבוד לקחת אותו לאיזה מקום.

טל: מה זה מראה על החברה, על התרבות שלנו, שאלה אנשים שאנחנו מעריכים, שבעצם כולם מכירים ויודעים, אבל אין בהכרח משהו מאחורי זה?

זה לא חשוב, אם החברה נותנת לזה כוח, זה כוח, זה שווה הרבה כסף. "רייטינג" מה שנקרא, אין מה לעשות, רייטינג עולה הרבה כסף. עושים הכל בגלל רייטינג. אני מקווה שעוד מעט זה יעבור כי בכל זאת כלי התקשורת היום הם עד כדי כך הם ממש שוברים את עצמם כך שלכולם כבר נמאס להיות בתוך זה. אלה לא כלי תקשורת, זה הפוך, הם לא עושים קשר, תקשורת בין בני אדם, הם עושים ההיפך, פירוד בין בני אדם. ולכן אני חושב שעוד מעט אנשים פשוט יבזו אותם.

אורן: בואו נדבר על האדם שהפך להיות סלב. הוא היה איש רגיל ומתישהו בזכות משהו מסוים הוא הפך להיות מפורסם ומוכר יותר ויותר, ועכשיו הוא סלב, מה השתנה בו כאדם, זה שעכשיו יש המון אנשים שמכירים אותו ומכבדים אותו? הוא שוקל לפי זה.

אורן: מה הוא מרגיש שקודם הוא לא הרגיש?

שהוא ידוע, שהוא חשוב, שכולם מכירים, מסתכלים עליו, ואם אתה מזכיר באיזה מקום את השם שלו אז התגובה היא "אוהו, אני יודע עליו, אני כך ואני כך", זאת אומרת שזה משהו מאוד מאוד מוערך.

אורן: איך זה משפיע עליו, מה זה משנה בו כאדם?

זה מגדיל את האגו שלו, שאם אחר כך אתה פתאום מפסיק לדבר עליו, זו פגיעה כל כך גדולה שהוא מוכן להתאבד.

אורן: יש אנשים שאומרים "אפילו שהפכתי להיות סלב וכולם מכירים אותי, זה לא עשה בי שום שינוי כבן אדם, אני אותו אדם כמו שהייתי קודם". אני בטוח שחלק מרגישים ככה וחלק אומרים את זה סתם. אני אפילו לא רוצה להיכנס לזה אם הם באמת מרגישים ככה או שהם אומרים כך כי זה נשמע טוב. מה אתה חושב לגבי זה?

שקר. לא יכול להיות שאדם יישאר כמו שהיה קודם.

אורן: למה?

כי דעת החברה עושה את שלה.

אורן: מה היא עושה?

היא מעלה אותו למעלה והוא כבר שוקל את עצמו, רוצה או לא רוצה, הוא כבר לא יכול להתנהג, נניח, כמו אדם רגיל, לא יכול, הוא בכל זאת צריך לעשות חשבון, אמנם שכאילו הוא אומר שלא אכפת לו, לא, אין דבר כזה, כי דעת החברה כובשת אותנו.

טל: ומה רע בזה שהוא קיבל כל כך הרבה כבוד מכולם, אולי זה טוב?

תלוי לאיזה אדם. אם את שואלת מצד חכמת הקבלה, אז זה נורא. בשביל מה אני צריך אגו יותר גדול, שהוא בא מתוך האנשים הרגילים? בשביל מה לי לקבל כבוד אם אני רוצה להתפטר מהכבוד, מהאגו שלי, מהנפיחות הזאת שיש לי?

טל: למה אתה רוצה להיפטר מהנפיחות?

כי עד כמה שאני מקטין את עצמי יותר, יש לי יותר כניסה לעולם העליון, לעולם הרוחני.

טל: אני רוצה לדבר על האספקטים השליליים של הפרסום, כי לכולנו להיות מפורסמים זה חלום שהתגשם. וכאן אתה אומר שאולי לא בהכרח בזה נגשים את החלומות, את האושר שלנו. מה אפשר באמת להסביר לאדם שכל כך משתוקק לפרסום? למה אולי לא כל כך כדאי לו ללכת לכיוון כזה?

למה לא, אדם שחי בעולם הזה ואין לו מטרות רוחניות בחיים, הוא כן הולך להתפרסם ורואה בזה תועלת גדולה. למה לא? זה ברור.

טל: יש אנשים שמתארים שדווקא מתוך הפרסום, הם נהיו מאוד תלויים במה שחושבים ואומרים עליהם. זה משהו שפיתח בהם סוג של דיכאון לפעמים או עליות וירידות מאוד קיצוניות במצבי רוח. זאת אומרת שלהיות מפורסם מגיע עם איזה "תיק", שלא כולם מתמודדים אתו טוב.

זה מאוד מעלה את הרגישות של האדם כלפי כל מיני תופעות, איך שהעולם מסתכל עליו, איך שמסתובבים סביבו, מה מדברים עליו. הוא כל הזמן צריך לחקור מה הרייטינג שלו, אם עלה או ירד, כי בהתאם לזה כל החיים שלו נשקלים.

טל: האם זה נכון להשוות בין פרסום לאושר, כפי שזה נעשה בתרבות שלנו?

כן, ודאי שזה אותו הדבר. כי ההרגשה היא אותה הרגשה. אל תתני לו לאכול, רק תני לו להיות מפורסם.

טל: כן.

זה ברור.

טל: אנשים מוכנים למכור את עצמם בשביל זה.

ברור מאוד.

טל: האם זה נכון לפי צורת החשיבה הזאת שהאדם יהיה מאושר יותר אם הוא יהיה מפורסם?

מה זה מאושר? זו אשליה. הכול אשליה, כל החיים שלנו אשליה. ולכן בינתיים הוא חי באשליה הזאת ונהנה ממנה. בכל זאת, אם תשאלי מישהו אם הוא רוצה להיות ידוע, מפורסם, הוא יגיד כן.

טל: מה לגבי הבדידות? אנחנו רואים שהבדידות אצל סלבים בעולם שלנו, רק גוברת.

עד כמה שהאדם נעשה יותר ידוע הוא מרגיש את עצמו שהוא צריך להתבודד יותר, כי הוא נמצא כל הזמן תחת השפעה, כמו תחת זכוכית מגדלת, תחת לחץ מסוים שיש עליו מהחברה, מעיתונאים והכול. ואז הוא רוצה לברוח למקום שלא יודעים עליו, להסתובב עם שורטים וכפכפים, לטייל במקום שבו הוא חופשי כמו כולם. לפעמים זה מצליח.

טל: יש כאלו שאומרים שאפילו החברים שלך הם כבר לא כמו שהיה פעם, שהם רוצים להיות לידך בגלל הפרסום והכסף.

כן, ודאי. הכול משתנה.

טל: זאת אומרת, שאדם מפורסם מאבד אפילו את הקשר שלו עם האנשים מסביבו, ולכן הוא יותר בודד. אני רוצה עכשיו להתייחס למה שאמרת קודם לגבי אנשים שרוצים באמת להגיע למשהו עמוק יותר, גדול יותר בחיים, אולי אפילו אושר אמתי.

הם בורחים מזה. כי בכניסה לדרגות העליונות, אפילו במדע או בכל דבר רציני, האדם צריך להיות מאוד מאוד קפדני, בבדיקה קפדנית כלפי מה ומי הוא. האם הוא יודע, האם באמת הוא שווה, על ידי מה הוא מתקרב לאמת. הוא צריך להקטין את עצמו. אם מדובר בחכמת הקבלה, אז בכלל הבדיקות על האגו של האדם הן מאוד מאוד קפדניות, עד כמה שהוא יוכל לבטל את עצמו.

ולכן זה ההיפך מלהיות סלב.

טל: מה זאת אומרת לבטל את עצמו?

לבטל את עצמו הכוונה היא שהאגו שלו לא ידבר בו בכלל.

טל: הגאווה שלו, הכבוד.

כן. שהוא לא עושה חשבון על הרווח עצמו, אלא כל הרווחים שלו הם בכמה הוא יוכל לעלות במדרגות ההשפעה ואהבת הזולת, ובתכונות האלה יוכל להשיג את העולם העליון, את הכוח העליון וכן הלאה.

טל: למה הכבוד והגאווה מפריעים לאהוב את הזולת?

איך זה יכול להיות, האחד ממש מבטל את השני.

טל: למה? יש הרבה סלבריטאים שעושים הרבה דברים יפים לטובת החברה.

צריכים לבדוק למה. או שבאמת יש להם את זה כבר, כי הם די מלאים מכל מה שנתנו להם. או שיש להם איזה חשבון עם העולם הבא, שכדאי גם לרשום משהו על חשבונם. או שבאמת הם כאלו. ישנם כאלו שזה המקצוע שלהם, אבל חוץ מזה הם באמת רוצים להיות שייכים במשהו לאנושות, בזה שתורמים הרבה.

אורן: לסיכום ביניים, הבנתי מתחילת הדברים שלנו שהרצון להיות מפורסם הוא רצון טבעי שגדל מדור לדור, והוא מניע אותנו לרמה הזאת שהיום האדם המוערך ביותר זה סלב. אם פעם היו מוערכים מקצועות אחרים, כמו רופא, היום להיות סלב זה הדבר. זאת אומרת, זו התפתחות טבעית. לי יש ילדים, שלושה בנים ובת, ובתכניות הטלוויזיה הם יכולים לראות למשל, שכל אחד יכול להפוך מאלמוני שאף אחד לא מכיר אותו, לכוכב הבא של המדינה, בין אם זה זמר, זמרת, בין זה רקדן, רקדנית, או אמן, אמנית, לא חשוב באיזה תחום.

טל: או סתם מישהו בתוכנית ריאליטי.

אורן: כן, סתם מישהו, בלי שום כישרון כלשהו.

למה הכוונה בריאליטי?

טל: כל מיני תכניות שבהן עוקבים במשך 24 שעות אחרי אנשים מהשורה.

אורן: הרעיון הוא שהפכת מאלמוני לאדם הכי מדובר במדינה.

כן.

אורן: הדור של היום גדל על זה. זאת אומרת, השאיפה הטבעית היום בכל ילד, ילדה, נער, ונערה וגם בהורים, היא שהילד יצליח בחיים, והסטנדרט החדש של ההצלחה, זה להיות סלב. אמרת קודם שזו תופעה טבעית, וכבר נרגעתי.

כי אתה לא יכול ללכת נגד דעת החברה שאתה נמצא בה. כמה אנשים ישנם כבר שהם מנותקים מהחברה ויש להם חיים יותר סגורים?

אורן: מצוין. אז היום נותנים כבוד למישהו שהוא סלב.

כן.

אורן: גדל לי ילד או ילדה שרוצים להיות סלב, ואם זו שאיפה טבעית וזה מה שהחברה מכבדת, האם יש כיוון מסוים שאליו אני יכול לנתב את הרצון הטבעי הזה, שמתפתח בהם להיות מפורסמים, כי היום לא כל כך חשוב ממה להיות מפורסם העיקר שאתה מפורסם.

האם השלב הבא בתהליך, שאולי אני יכול לכוון, ממה כדאי להיות מפורסם וממה פחות. אולי יש דברים שהם מועילים וטובים ואותם כדאי לי לקדם, ודברים שפחות?

זה לשמה ולא לשמה. אני רוצה להיות מפורסם, וממה שהכי קל להיות מפורסם, על זה אני הולך. או נגיד אני רוצה להיות שחקן, אבל אני רוצה להיות שחקן מפני שזה אצלי בדם ואפילו שלא ישלמו לי, אפילו שלא יידעו עלי, אבל כשאני נמצא על הבמה ומשחק, זה ממלא אותי ויותר מזה אני לא צריך. אני לא צריך שום שכר, לא שיזכירו אותי בעיתון, לא ברדיו, ושלא ידברו ולא יידעו עלי, אלא המקצוע, האמנות עצמה, היא שמושכת אותי והיא שדוחפת אותי להישגים גדולים.

ובאמת אני לא רוצה אפילו להיות מפורסם ואפילו מתנגד לזה.

אורן: זה מישהו שהוא שחקן בנשמה.

כן.

אורן: שיש לו נטייה לזה ממש.

בוא נגיד "לשמה".

אורן: עכשיו ניקח את הנטייה האחרת, שאמרת שהיא גם טבעית, להיות מפורסם.

אז לא אכפת לי במה להיות מפורסם.

אורן: ברור. אתה כילד אומר לי, לא אכפת לי ממה, אני רוצה להיות מפורסם.

כן.

אורן: עכשיו אני קצת יותר חכם, אני האבא, ואני רוצה לתת לבן שלי משהו מחכמת החיים, שתיקח אותו למקומות יותר טובים. אז אני שואל אותך הרב לייטמן, מי יהיו בעתיד המפורסמים הגדולים, מה הם יעשו, שיביא אותם לפרסום הגדול הכדאי באמת, באיזה תחום?

זה יהיה בתחום שהחברה צריכה אותם.

אורן: להערכתך, מה החברה תצטרך?

להערכתי החברה צריכה אנשי חינוך מיוחדים, שיודעים לחנך את האנשים, וגם למשל את הבן שלך, איך להיות הכי הכי מפורסם וגם הכי מוצלח וגם הכי מאושר ועוד ועוד, ואם ירצה להגיע לעוד כמה הישגים מלווים, זה רק בתחום החינוך.

אורן: זה מאוד מעניין. לא שמעתי אף אחד שאומר, שבעתיד הסלבים הגדולים ביותר יהיו אנשי חינוך, בחיים לא דמיינתי אפילו דבר כזה.

אם יוצאים תחת ידי אנשים מוצלחים, אז אני אהיה סלב.

אורן: תחזור בבקשה עוד פעם על המשפט הזה.

אם אני אצליח לחנך את הילדים להיות גדולים, אז אני אהיה סלב קודם כל. זה ידוע לנו מהמוסיקה למשל, [ובעוד תחומים] דומים, כשמציינים שהתלמיד הזה למד אצל שטרן וההוא היה תלמיד של פרוקופייב, וכך גם בתחום של המדענים.

אורן: אמרת שאנשי חינוך מיוחדים יהיו הכוכבים של העתיד ומה שהם יידעו לעשות, זה ילמדו אחרים איך להיות הכי מפורסמים, הכי מוצלחים והכי מאושרים. האם אתה רואה מציאות שבה להיות מפורסם, מוצלח ומאושר משתלבים זה בזה?

כן.

אורן: איך?

אדם שנמשך להשגה רוחנית, הוא נמשך להכיר את מהות החיים, כי זאת תהיה הדרישה של הדור הבא, להכיר את מהות החיים.

אורן: קודם דיברנו על כך שהרבה סלבים נראים לי בפסגת האושר. אבל אם תשאל אותם, הם רחוקים מזה כרחוק מזרח ממערב.

כן.

אורן: ואתה אומר שבעתיד יהיו סלבים שהם יהיו גם מפורסמים, גם מוצלחים וגם מאושרים באמת. במה זה תלוי ההרגשה שהוא באמת הצליח בכל?

כי הוא משיג את מהות החיים.

אורן: מה זה אומר?

מהות החיים זה הכול, זה שורש של החיים ולכן הוא מלא ומאושר. הוא יכול בזה לספק לאחרים אותה דרגת אושר.

טל: אז הוא לא מאושר מהפרסום עצמו?

לא, אבל הפרסום לא מזיק לו, הוא רוצה על ידי זה לעשות אחרים למאושרים.

טל: גם בתרבות של היום המצב כזה, שאם אתה סלב אז טוב לך, ואם אתה לא סלב אז אתה סובל ואתה מרגיש שאתה אפס, כי אתה לא מפורסם ואף אחד לא מכיר אותך. זאת אומרת החברה של היום היא כמו שאמרת, מאוד תחרותית.

אנחנו נמצאים תמיד בהתפתחות שהיא עולה ואחר כך יורדת. עוד מעט זה יעבור.

טל: אז איך נראה בעתיד המתוקן יותר, הנכון יותר?

בגלל שהאגו שלנו, הרצון לקבל שבנו ממצה את עצמו, אז אין לו יותר עניין בזה. לכן כל העניין בלהיות סלב, להיות ידוע [יורד] והאנשים יתחילו להירגע מזה ולהפסיק להשתוקק לזה ולא להעריך את זה.

טל: זה ידעך באופן טבעי?

באופן טבעי. הרצון הפנימי מתחלף והוא יתחלף לרצון לדעת את מהות החיים.

אורן: אמרת שהסלבים של מחר, יהיו האנשים שיודעים ללמד אנשים אחרים איך להיות מאושרים?

כן.

אורן: וזה מה שיביא להם פרסום?

כן בטח, מה עוד צריכים? אני מורה לאושר, איזה מקצוע עוד צריכים? אתה קודם כל היית שולח אלי את כל הילדים שלך.

אורן: זה בטוח.

זה ברור.

אורן: אז מורי האושר של מחר, הם הסלבים?

כן.

אורן: מה יביא להם את הפרסום?

התלמידים שלהם שמגיעים להיות מאושרים. מה עוד האדם צריך?

טל: מה עם בידור, תרבות?

גם היום זה מאבד ערך.

אורן: למה זה יאבד ערך?

מה יש בזה? להיות מאושר וזהו. ואם אני מאושר בחיים, זה קודם כל שווה את הכול.

טל: אבל מה הופך אותך למאושר?

אתה יכול להגיד, אתה תרוץ לכסף וההוא לכבוד וההוא למקצוע, ואני מאושר, שמח בחלקי.

טל: הגישה לחיים, זה מה שהשתנה.

כן.

אורן: אז האמנות של מחר שתזכה להערכה ותהילה תהיה, מי יודע ללמד אחרים גם כן להיות מאושרים?

כן.

אורן: זאת אומרת, שמי שמחזיק בסוד האושר, פיצח את סוד האושר ויודע גם להעביר אותו למישהו אחר, זה מה שיביא לו את הפרסום?

אמת.

אורן: ואנחנו כציבור שמעריך אנשים, נפסיק להעריך אנשים בגלל שהם זכו לכסף, זכו לתהילה, זכו לכבוד וכולם מכירים אותם, ונתחיל למדוד על עצמנו, מה הם נתנו לנו ואם זה עזר לי להיות מאושר, [ואם כן אז] הוא הסלב שלי של המחר.

כן.

אורן: הרב לייטמן, חיים חדשים לגמרי הולכים להיות.

כן, זה בטוח.

(סוף השיחה)