הרוחניות זאת מציאות שנמצאת מעל המציאות שלנו, והיא פועלת לפי חוק של השפעה, אהבה, המציאות שלנו פועלת לפי חוק של קבלה ושנאה, אהבה עצמית, ושנאת הזולת, ורוחניות פועלת לפי שנאה עצמית, ואהבת הזולת. הפוכה. רוחניות נקרא יחס מיוחד לכוח הכללי של הטבע, שנקרא "בורא", "א לוהים", "הטבע". אנחנו מתחילים לקבל את הכוח הזה כטוב ומיטיב לכולם. ככל שנהיה בהזדהות עימו, נגיע להתפתחות הנכונה. אם אני מבין ומרגיש את זה, אני כבר חופשי מכפיה. שאלות נבחרות מהפרק: מאיפה יש לאדם חומר דלק לעשות עבודה רוחנית? באיזה שלב בלימוד האדם נכנס ל"רוחניות"? שאני נולדתי בתכונות מסוימות, זו כפיה? האם הטבע כופה עלינו את כל ההחלטות והרצונות, את כל מה שקורה לי? האם יש לאדם בחירה חופשית ואפשר לומר שהוא לא בכפיה? למה הכוונה "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני"? איך אני יכול לקרב את האנושות למערכת האינטגרלית הרי אין כפיה ברוחניות? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן