צעדים ראשונים בקבלה

השגחה מטרתית

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 23.3.20 – אחרי עריכה

גלעד: תכניתנו "צעדים ראשונים בקבלה", כבר לא צעדים ראשונים כל כך, אנחנו כבר בתכנית העשרים וחמש. והנה אנחנו בתוך משבר הקורונה, אתה קורא לזה "מתנת הקורונה".

"משבר" זה מקום לידה. אישה שעומדת ללדת ילד יושבת במקום שנקרא "משבר". זה יכול להיות רע? זה תמיד טוב. כמו שקראנו באחד מהמאמרים של הרב"ש, "כל מה שאני שולח אליך", אומר ה', "נראה לך שזו מכה אך זאת תרופה". לכן אני דווקא שמח בכל הדברים האלה, כי הם מקדמים מאוד את האנושות למצב הטוב.

גלעד: זה בדיוק הנושא של השיעור שלנו היום, "השגחה מטרתית". אנחנו רוצים לראות איך פועלת עלינו ההשגחה, לאן היא מובילה אותנו, מהי המטרה שאליה אנחנו מובלים? השאלה הזאת רלוונטית יותר מתמיד דווקא עכשיו בעת הזאת.

בבקשה.

גלעד: קודם כל, מה זה "השגחה" בכלל?

"השגחה" זה שהבורא משגיח ככוח אחד יחיד ומיוחד על כל המציאות. זה היחס שלו לכל המציאות, כדי להביא אותה למצב שהוא קבע כמטרת ההתפתחות שלה, נקרא "השגחה". משגיח.

גלעד: משגיח עלי באופן פרטי, או משגיח על האנושות, או משגיח על העם שלי. על מה הוא משגיח?

על הכול לגמרי. פרטי, כללי, לגמרי על כל פרט ופרט ועל הכלל.

גלעד: אם עכשיו נוציא את המושג בורא מתוך הטבע.

מה זה חשוב? לדבר על הטבע או לדבר על הבורא זה אותו דבר, אין הבדל. מה זה בורא? בורא מהמילים "בוא וראה". זאת אומרת, זה כלפינו, שאנחנו רוצים לבוא ולגלות. הוא קורא לעצמו בורא, כאילו מראה לנו בואו וראו, "בוא וראה, אני מזמין אותך". "אני אפתח לך את כל המציאות, את כל העולמות, את כל העולם, בוא". ולכן הוא נקרא "בורא", שבצורה כזאת הוא מתייחס אלינו, שהוא כל הזמן מושך אותנו אליו.

גלעד: אני, כאדם רציונלי שמסתכל על המציאות, לא רואה כל כך את מה שאתה אומר.

זה לא חשוב מה אתה מבין, אם תדבר עם תינוק, הוא מבין משהו ממה שקורה. אני מדבר עם המון בני אדם, מקבל עשרות מכתבים, אז מה הם מבינים? זה לא חשוב אם הם מבינים או לא, אבל הם נמצאים תחת השגחה. בן אדם בכלל שנמצא בעולם, הוא מבין בשביל מה הוא חי, למה הוא חי, מי מנהל אותו, מה בכל רגע קורה לו, מאיפה באות לו מחשבות, מאיפה באים לו רצונות? הוא לא יודע כלום.

גלעד: האם תפקידנו להוביל אותו להבנה שיש השגחה שהיא מטרתית?

כן. תפקידנו לפתח אותו למצב שבו יכנס בצורה הדדית עם הכוח עליון, עם הבורא. ויראה איך הכוח העליון מתייחס אליו, מה הכוח העליון רוצה ממנו ואיך הוא צריך להגיב.

גלעד: זאת אומרת, אנחנו צריכים לדעת באיזה מצב אנשים נמצאים עכשיו ולאט, לאט, להוביל אותם באיזה תהליך הדרגתי עד שכולנו ביחד נבין מה זו אותה השגחה מטרתית.

כן.

גלעד: אנשים מסתכלים על התופעה הגדולה הזאת, ולמען האמת אני רואה את זה הרבה ברשתות החברתיות, ואומרים בורא, כוח עליון. אומרים את זה, כי כשחוטפים מכה, אומרים את זה יותר.

יפה.

גלעד: אבל עדיין רוב האנשים מאשימים או את הווירוס או את האיש ההוא שאכל עטלף בסין, או את מערכות הבריאות שלא היו מוכנות. ומאוד נוח להישאר במישור הזה. אולי מכה כזאת לא מספיקה, אולי צריך כמה מכות, כדי שיתחילו להבין שזה משהו שמעבר להשגה?

אני לא מתערב בהשגחה העליונה, כל מה שהבורא שולח, שולח. אני רק רוצה לברר איך אני צריך להגיב בצורה הנכונה ביותר.

גלעד: אז איך אנחנו צריכים להגיב עכשיו כלפי אנשים שאומרים, שהווירוס אשם?

בכל מקום להגיב בצורה פשוטה, ליתר חיבור בינינו. כי אנחנו נמצאים כמערכת אדם, מערכת של הנשמה האחת, וכולנו מלכתחילה היינו קשורים זה לזה כחלקים בגוף אחד ועל ידי חטא עץ הדעת, על ידי איזו פעולה, התרחקנו ואיבדנו את הקשר היפה, הטוב בינינו, ונכנסנו לקשר הרע. אנחנו צריכים עכשיו שוב לנסות להתחבר מהקשר הרע לקשר הטוב, זו העבודה שלנו.

וכשנסיים לעשות את זה, יהיה גמר תיקון ונתחיל להרגיש בינינו את מה שנשיג, את הקשר הטוב. ובקשר הטוב הזה נשיג כוח אחד, מציאות עליונה, ובזה נרגיש את העולם העליון, העולם הנצחי. אנחנו צריכים לעבור מהמצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו להרגשת העולם הנצחי, פשוט מאוד, חד וחלק.

גלעד: יש לנו השגחה שמובילה אותנו בדרך הזאת?

כן. אבל בתנאי שגם אנחנו נעשים שותפים עם ההשגחה הזאת.

גלעד: אז אנחנו יכולים ללמוד משהו מהפעולות של ההשגחה הזאת עלינו, של הטבע עלינו?

כן, אנחנו צריכים להבין שעם כל מה שאנחנו מקבלים, בכל מקום בכל צעד ושעל שאנחנו עוברים, אנחנו צריכים לגרום לחיבור בינינו.

גלעד: זה מצדנו. אבל אנשים שואלים, למה זה קורה? נאמר שאותה השגחה קיימת ואלו השלבים, יש כאלה שלא מסכימים, זה לא משנה, יש השגחה, יש טבע, יש חוקים, אבל אני לא מבין אותם, נאמר שזאת נקודת הפתיחה. למה ההשגחה עכשיו מבודדת אותנו, סוגרת אותנו, מפחידה אותנו?

כדי לתת לנו מקום שנראה עד כמה אנחנו מרוחקים זה מזה. ועד כמה אנחנו צריכים לתקן את עצמנו.

גלעד: למה מרוחקים? לפני המצב יצאתי לפאב, הלכתי לראות משחק כדורגל, נהניתי עם המון אנשים, נהנינו ביחד. ועכשיו אני יושב בבית ואפילו לראות משחק אני לא יכול, כי לא משחקים, השחקנים עצמם לא משחקים.

נכון, מפני ששיחקת באנרגיה לא טובה, שיחקת ביחס לא טוב. ממש זילזלת באחרים והם בך וככה זה. אז עכשיו נותנים לך מקום שתשב ותחשוב על החיים שלך.

גלעד: זה ברור, אבל אין לי הרגשה שמשהו לא היה טוב שם. בהרגשה שלי זה היה התענוג הכי גדול, להיות במשחק כדורגל עם החברים ואחרי זה לשתות כוס בירה בפאב. מה רע בזה, מה חטאתי?

את זה אתה צריך להבין, את זה אתה עוד תצטרך להבין, עד כמה שכל הרצונות שלך היו כדי ליהנות. לא שאתה רצית להרע להם, לחברים, אבל רצית כל הזמן להיות בטוב לעצמך. ועכשיו אתה צריך להעביר את החיים שלך לפסים אחרים, בכל פעולה ופעולה לעשות שיהיה טוב לכולם.

כי אנחנו חוזרים למערכת הכללית של אדם הראשון וכולנו נמצאים בה יחד כחלקים בגוף אחד. שכל חלק וחלק אחראי ומרגיש את התפקוד שלו בגוף הכללי, ידיים, רגליים, ראש וכן הלאה. זאת אומרת, כל איבר, כל תא, בגוף שלנו חייב לדעת שהוא חייב להתנהג נכון כלפי הגוף הכללי.

גלעד: זאת אומרת שאני צריך ללמוד פה משהו שאני עדיין לא מרגיש אותו, ולא מבין אותו.

כן, אתה צריך להשתדל להבין ולהרגיש.

גלעד: וככה ההשגחה פועלת עלי?

כן.

גלעד: לא נותנת לי איזה רמז? גם כשהמורה בבית ספר נותן לי תרגיל בחשבון, הוא קודם נותן לי תרגיל, ואחר כך נותן איזו וריאציה שלו, משהו שאני אגיע אליו לבד, שאני ארגיש שהשגתי את זה לבד.

פה פתאום היה לי כיף, נסעתי לחו"ל כמה שרציתי, ביליתי, ניצלתי את כל המשאבים של כדור הארץ, הכול היה לטובתי, הסינים עשו לי את כל היצור, את כל מה שאני רק חולם עליו בקטן ובגדול, ופתאום אני בבית סגור, מסכן. מה עכשיו? איך היא פועלת עלי ההשגחה הזאת?

עכשיו עליך להבין מה הכוח העליון, ההשגחה הכללית דורש ממך. בכוונה הוא העביר אותך דרך כל מיני מצבים טובים וגם לא כל כך טובים, כי רוב כדור הארץ היה סובל, עכשיו אתה צריך לבדוק באיזו צורה צריכים החיים שלנו להיות.

גלעד: אז מה הם שלבי ההתפתחות, מאן אני בא לכאן, ומכאן לאן. אני עכשיו באיזה תהליך התפתחותי שההשגחה מעבירה אותי, אני מבין ומוכן לקבל את זה. אז איפה הייתי ואיפה אני עכשיו, אני מבין. מכאן לאן? זה תלוי בי, זה תלוי במה?

אתה צריך להבין שהעולם חייב להיכנס לקשר הדדי של כולם, ואך ורק כשהוא יגיע לקשר הנכון בין כולם, הוא יהיה בריא. ואז גם הווירוס הזה, וכל יתר הווירוסים האגואיסטים, וכל היחסים האלה שלנו הנוראים שאנחנו רוצים רק להכניע את השני ולהרוג את השני וכולי, כל עוד אנחנו לא נתפטר מהיחס הרע בינינו, הטבע ימשיך להעניש אותנו בכל מיני צורות.

גלעד: ואיך היחס הזה פתאום יעלם? האם משהו ישתנה בי, באנשים סביבי בפנים?

אתה יצור מאוד עדין שמה שטוב אתה נהנה, ומה שרע לך אתה סובל. לכן על ידי כאלו וכאלו השפעות אליך טובות ורעות, אפשר ללמד אותך מה כדאי לעשות, וכך ההשגחה העליונה תעשה לך. אתה רואה שהיא שולחת לך וירוס, ואתה מחויב להתכופף ולסדר את החיים שלך בהתאם לזה.

גלעד: מה אני דב בקרקס שמאלפים אותי עכשיו?

ודאי, אלא מי אתה? אתה שייך לדרגת החי, ואם אתה יודע איך להשתמש בטבע שלך רק לרעת אחרים, שזה נקרא "היצר הרע שלך", "הטבע שלך", אז עכשיו צריכים ללמד אותך שאתה מספיק נכללת מטבע הרע, ואתה יכול עכשיו לעבור לטבע הטוב. זה נגד זה.

גלעד: נאמר שאנחנו עכשיו אחרי ווירוס הקורנה, מה השתנה? אנשים לא יחזרו לרצות כסף, לרצות בילויים. חוץ מזה שהרבה כלכלות קרסו, אולי זו דווקא הזדמנות שיקומו מחדש יותר חזקות, יותר אכזריות.

העולם שהיה קודם הוא כבר לא יחזור. הוא כבר לא יחזור לפי דעתי, ואנחנו נתקדם לעולם אחר. הווירוס ילמד אותנו שאנחנו צריכים להיות ביחסים אחרים בינינו, שחוץ מההרגשה הרעה שאנחנו כל הזמן מתייחסים זה לזה, חייבת להיות כנגד זה ההיפך, הרגשה הטובה. ואנחנו נחפש אותה, ונוכל להשתדל לסדר, לקבוע אותה בינינו, כי בלי זה לא נוכל להמשיך.

גלעד: למה בלי זה לא נוכל להמשיך?

כי החיים נמשכים לאיזון בין כוח חיובי ובין שלילי, שיהיה ביניהם האיזון. אם אנחנו לא נלך בקו האמצעי, אנחנו לא נשרוד. מה זה לא נשרוד, אנחנו בכל זאת נמשיך, אבל נסבול. הסבל הזה הוא יכוון אותנו ליחס הנכון בין הטוב ובין הרע.

גלעד: זאת אומרת, הלכנו עד עכשיו בכיוון הניצול, כמו ילד קטן שמתפרע עם כל מה שנותנים לו. מנצלים, מנצלים אחד את השני, מנצלים את כדור הארץ, מנצלים הכול, חטפנו מכה. עכשיו אנחנו פתאום מבינים שכדאי להתחיל להתחשב אחד בשני?

אנחנו לא מבינים, רק אין לנו ברירה. אם היינו מבינים, זו כבר דרגה גדולה. אלא אין לנו ברירה, ולכן אנחנו צריכים להתנהג אחרת. זה כמו ילד שנותנים לו מכות, הוא אומר, "בסדר, אני מסכים". למה אני מסכים? כי אני לא רוצה לקבל מכות. אל תחלק לאנושות איזה מילים יפות שאנחנו לא רוצים. האנושות רוצה להתנהג כמו שהיא התנהגה, היצר הרע, האגו שלנו לא נעלם, אלא מאין ברירה אנחנו נהיה מחויבים קצת להתקפל.

גלעד: להתקפל הזה, נאמר שבשלב הזה אומרים לכולם, "תשמעו, תחשבו לא רק על עצמכם, תחשבו על כולם, תישארו בבית, תירגעו, כדי לא להדביק". זה ברור. בסדר, אז אני מבין שאין לי ברירה בגלל שאני חי בחברה, אני חושב אולי על ההורים המבוגרים שלי או על אנשים אחרים. אני גם חייב להישאר בבית, כי אני מפחד שהמשטרה תתפוס אותי אם אני אצא החוצה. אז למדתי שיעור מסוים בלהתחשב. בינתיים מסביב כל הכלכלה קורסת, ואנחנו נצא החוצה כמו אחרי פצצה, הכול שונה.

כן.

גלעד: מה עכשיו היחס שלנו? אתה אמרת שהיצר הרע נשאר, מה עכשיו, איך אני מתייחס לזה?

במחיאת כפיים. במחיאת כפיים "בראבו! ווירוס קורונה". כן ממש. אני אומר לך תודה רבה לך שעשית את העבודה הזאת, שאתה מחקת את כל הזבל הזה מכל העולם, מחקת מיליארדי דולרים, חביות נפט, טונות זהב, כל מיני דברים, והשארת אותנו בינינו, שאנחנו יכולים עכשיו לקבוע יחסים פשוטים בינינו כמו אנשים טובים. מה אנחנו צריכים? שוב להיכנס למאבקים, שוב להיכנס לכל התחרויות וכן הלאה? לא. אם לא נלמד, זה לא יגמר, הווירוס ילמד אותנו עד הסוף.

גלעד: זאת אומרת אם לא נלמד, אתה צופה שיבואו עוד דברים שיעשו לנו שיעור המשך?

אנחנו עכשיו רק בתחילת דרכנו החדשה, זה לא יגמר תוך שנה. תתאר לעצמך שאתה יושב שבוע ימים ואתה כבר מלא עצבים, ואתה לא יודע מתי אני אצא מזה. כעבור כמה חודשים נדבר איתך, אתה תראה איך אתה תגיב. אתה תתחיל להיכנס למצב אחר לגמרי, אתה תתחיל להרגיש שיש בינינו קשר בין כל בני האדם, שאמנם אנחנו יושבים כל אחד בתא שלו, אבל יש קשר בינינו, אנחנו יכולים להרגיש את המצבים שבינינו, אנחנו יכולים להרגיש שאנחנו שייכים למערכת אחת. מי עושה את זה? וירוס.

אנחנו יכולים להגיע למצב שאנחנו קשורים יותר זה עם זה. אנחנו לא צריכים בשביל זה להיות במתחם אחד או להתקשר אפילו בטלפון או באינטרנט, אנחנו יכולים סתם להרגיש כך שכולנו נמצאים באותו מצב, ולא חשוב באיזה מדינות, אז אנחנו יכולים ממש להיות, "כאיש אחד בלב אחד".

גלעד: זאת אומרת, אתה ממש מדבר על פיתוח של חוש חדש, או איזה שריר שהיה מנוון אלפי שנים?

ודאי. ודאי, לכן מכניסים אותך לחדר ואומרים, "שב". ולאט לאט אתה תתחיל להרגיש שאתה נמצא במערכת שהיא נקראת "מערכת נשמה", ששם כולנו מרגישים זה את זה.

גלעד: אתה מדבר על כל האנושות שתהיה במצב הזה עכשיו?

אין ברירה. אין ברירה, עד האדם האחרון שהוא בכלל עדיין לא שמע על הווירוס הזה, הוא רץ אחרי איילה או זאב באיזה מקום בצפון או בדרום, או לא חשוב מה. כן.

גלעד: זאת אומרת, שבעצם נפתח לנו עכשיו לכל האנושות איזה חוש חדש, וההשגחה הביאה לנו את הווירוס להרגיע את הרעשים החיצוניים, כדי שנתחיל להקשיב לחוש הזה, שנתחיל להבין אותו, להשתמש בו?

ההשגחה דוחפת אותנו ליצירת הקשר החדש בינינו. כן.

גלעד: והיצירה של הקשר הזה מבוססת על משהו שלא הכרנו קודם?

לא הכרנו. קודם לא הרגשנו את עצמנו מקושרים זה לזה, כי כל הזמן רצנו, איך להשתמש, איך לנצל זה את זה. ועכשיו כשאנחנו יושבים בבית אחרי שהווירוס ניקה בינינו המון סוגי קשרים אגואיסטיים של איך לנצל את הזולת, אנחנו נתחיל להרגיש דווקא את עצמנו קשורים זה לזה במערכת אחת. למה? כי יש מעל כולנו יחד צרה, והצרה הזאת קושרת את כולנו יחד, ואז אנחנו נרגיש שכולנו בני אדם, וכך אנחנו צריכים להתנהג זה עם זה.

גלעד: ואנחנו עכשיו כלומדי קבלה, יש לנו תפקיד בתוך התהליך הזה?

אנחנו צריכים להסביר את זה, ואיך אנחנו מגיעים למצב שמהר מאוד נכנסים להתקשרות חדשה שנקראת נשמה אחת. ואז בתוך ההתקשרות בינינו, נתחיל להרגיש את הבורא, את הכוח העליון שמבצע את כל הפעולות. כי הוא עושה בינינו את כל ההבחנות האלה, ואז אנחנו נכנסים בקשר עימו.

גלעד: אני רוצה רגע לחזור לקהל. כשאתה אומר "בינינו", אז לי יש אנשים שאני מכיר מהמשפחה שלי, יש אנשים שאני מכיר מהעבודה, יש אנשים שאני מכיר כחברים, לכל אחד יש מעגל חברתי. מה זה נקרא להרגיש את הקשר הזה, זה קשר עם כל האנושות, זה קשר עם הקרובים אליי? איפה, באיזה מרחב אני אתחיל להרגיש משהו חדש?

אני לא מרגיש פרצופים, כמו שעכשיו אני רואה פרצופים מאמריקה הלטינית, מטורקיה, מאסיה, מדנייפר, מניו יורק, מקייב, כמו שיש כאן לפניי מלא מלא חברים. אני לא צריך לראות אותם, אני לא צריך להכיר את הפנים שלהם, אני צריך להרגיש אותם, להרגיש, וזה יקרה. ולא רק אותם, אלא את כל מיליארדי האנשים שבעולם. ויש לי בפנים יכולת להרגיש את זה, כמו שאני מרגיש מה קורה לי בגוף, כך אני ארגיש אותם, ושהם נמצאים איתי בקשר הדדי.

גלעד: להרגיש את מה בדיוק? מה יש בתוכי?

את הקשר בינינו, וכשאנחנו מקושרים, שם בקשר בינינו אנחנו נגלה את הבורא, את הכוח העליון. ושהקשר הזה בינינו הוא קשר נצחי, אנחנו נתחיל להרגיש בו את הקיום הנצחי שלנו, שכולנו שייכים לחיים נצחיים. וזו כבר יציאה לעולם החדש, הנאור.

גלעד: וזה השלב שהאנושות נמצאת בו היום?

האנושות נמצאת בדרך לשם כי אנחנו שייכים ל"דור האחרון".

גלעד: איפה הבחירה החופשית של האדם בתוך התהליך הזה?

הבחירה החופשית של האדם היא, או שהוא נמשך על ידי התעוררות מעצמו לאותה המטרה, או שלא ואז לוקחים אותו בכוח על ידי מכות. הבחירה היא בין זה לזה.

גלעד: מה זה אומר להימשך מרצונו?

ברצונו, זאת אומרת, אם הוא קורא, שומע, נכלל עם אנשים שנמשכים לאותה מטרה והולך איתם. ואם הוא לא רוצה, אבל חייב בכל זאת כי הגיע זמנו, אז נותנים לו מכות עד שאומר "רוצה אני" זה מצד אחד. מצד שני, אנחנו צריכים להבין שהזמן הכללי הגיע, וכולם כולם צריכים להתעורר. לכן אתה רואה איך הווירוס הזה עובר, כפנדמיה, על כל העולם ואף אחד לא נשאר חופשי.

אתה יכול להגיד, אבל יש כפרים שבכלל לא שייכים לכל האנושות, אפילו באיטליה, ברוסיה, בסיביר או באיזה מקום באוקייניה. לא חשוב איפה, גם להם יגיע הווירוס? כן, הווירוס לא מגיע כמו שאנחנו חושבים, דרך האוויר, דרך המזון או דרך בני האדם. הווירוס מגיע מאפס, זו התגלות של כוח חדש שלא היה קודם כדי לעורר אותנו לחיבור.

גלעד: כדי לעורר אותנו לחיבור. ומה יהיה בקצה של החיבור הזה? מה יהיה בסוף? אנחנו מדברים תמיד על השגחה מטרתית, בעל הסולם מתאר את חכמת הקבלה כ "סדר של שורשים שמביא למטרה מאוד נעלה, לגילוי א-להותו לנבראיו בעולם הזה".

בדיוק.

גלעד: איך אומרים את זה במילים שלנו?

זה מאוד פשוט. נניח לפני 150-200 שנה המציאו את מכשיר הרדיו, מרקוני המציא את מכשיר רדיו. אחר כך זה לא הספיק אז המציאו מכשיר רדיו לא דטקטור ועם אמפליפייר. אחר כך גם זה לא הספיק והמציאו רדיו על השפופרות, עם הטרנזיסטורים וכן והלאה. וכשזה לא הספיק המציאו את הטלוויזיה. אתה יודע איזו צורה הייתה לטלוויזיות הראשונות לפני 100 שנה?

גלעד: כן.

וגם זה לא הספיק, וכך התגלגלו הדברים. אז אתה אומר איך זה יקרה? זה יקרה על ידי ההתקדמות שלנו בתהליך התיקון. אנחנו נמציא מערכות יותר ויותר משוכללות לגילוי הרע ולהשגת הטוב.

גלעד: זאת אומרת, אפשר להשוות את זה ולומר שעכשיו בתוכנו מתגלה מכשיר הרדיו הראשון?

כן בטח, וזה מתגלה מאפס. זה כמו שמתגלה מחשבה, הברקה במוח האדם לעשות כך או אחרת.

גלעד: כן, ראינו גם בהיסטוריה שדברים שהתגלו, כמו הגלגל, ועוד כל מיני דברים, התגלו ביבשות שונות, באותו זמן, בלי שום הסבר.

כי הגיע הזמן. אנחנו נמצאים בזמן מאוד מיוחד.

גלעד: שוב, אבל מה יהיה בקצה?

הווירוס הזה ועוד וירוסים כאלה יבואו בזה אחר זה ויתנו לנו מכות, או ההיפך, יביאו דחפים טובים קדימה, כדי שאנחנו נוכל להתחבר. במידה שאנחנו מתחברים נכון זה עם זה, זאת אומרת כשנתחבר בהרגשה טובה כחברים, כמו שרב"ש כותב במאמרים שלו על החברה. אם אנחנו מצליחים להתחבר, בצורה כזו אז אנחנו מתחילים לגלות מציאות חדשה, עולם חדש בינינו. הבורא מתגלה בינינו. וזה הכוח הפנימי, הרוחני שלנו, החיים הרוחניים, וכך אנחנו מגיעים לגילוי הבורא לנברא בעולם הזה.

גלעד: הרב לייטמן אנחנו ממש לקראת סוף התוכנית ואני רוצה אם אפשר לבקש סיכום שלך. מאיפה אנחנו באים, איפה אנחנו נמצאים עכשיו ולאן אנחנו הולכים? אם אפשר תארוז לנו את כל מה שאמרנו היום.

אנחנו נמצאים איתכם ממש לקראת תיקונים גדולים ואנחנו עדי ראייה כשהם מתגלים על פני כדור הארץ. גמר התיקון הוא לפנינו. "גמר תיקון" זה נקרא שאנחנו כולנו, כול האנושות מתעלה מעל האגו שלה ומתחברת בצורה כזאת שהבורא מתגלה בינינו. ואז אנחנו משיגים בהרגשת הבורא בינינו חיים נצחיים, שלמים, חדשים, ובזה אנחנו נמצאים כבר למעלה מזמן, תנועה, ומקום. אלו חיים חדשים, חיים אחרים.

אני מאחל לכולם לחשוב על זה, להיכנס לאינטרנט לראות את המאמרים, לראות את החומרים בקשר לזמן הזה. אני מקווה שגם אתה תציע לכולם לראות את הדברים שדיברנו עליהם כדי שנוכל להרחיב עליהם עוד ועוד ושכל אחד ישתדל לספק את הידיעות האלה לכל העולם. כי עד כמה שאתם מפזרים את הידיעות הללו לכל העולם, לפי זה אתם מתקדמים בעצמכם. אדם לא יכול להתקדם לבד. כמה שתלמדו זה לא יעזור לכם, מה שיעזור זה שאתם תקדמו את האחרים, בזה ההתקדמות שלכם. תצליחו וכל טוב לכם.

(סוף התכנית)