הסמים בעלייה. יותר משתמשים, יותר צעירים, יותר קשים. סמים מרגיעים, סמים מעוררים, סמים ממריצים, סמים שנותנים תקווה, סמים של הזיה. כל חוויה שרק תרצו להזמין, והסם שלה. איך עובד מנגנון התענוג במוח של אנשים, למה עולה הסף של הגירויים, ומה אפשר לשנות בתוכנו כדי להגיע לריגושים יותר עוצמתיים בלי שום חומרים?
חופש הפרט הוא מושג מרכזי במאה ה-21, ודווקא משום כך חשוב לדעת שכולנו נשלטים. טבוע בנו רצון לקבל הנאה ותענוג, והוא המנגנון שמנהל אותנו מבפנים. תפקידו להוביל אותנו לדברים שיעשו לנו טוב, ולהרחיק אותנו מדברים מזיקים. המנגנון הזה מאוד רגיש, הוא מותאם לטבע האדם, לאופי שלו, לתקופה שבה הוא לחי, לגילו וכן הלאה. והאמת היא שזה לא שהוא מנהל אותנו, אלא נכון יותר לומר שאנחנו חיים בשבילו. עד כדי כך.
אם בעבודה יש לנו מנהלים שמחייבים אותנו בכל מיני דברים, אז כאן מדובר במנגנון ניהולי שאין לו שום גבולות, הוא עובד תמיד, ללא הפסק, מזיז אותי לאן שהוא רק רוצה, בין אם אני מודע לכך ובין אם לאו. ואני לא מסוגל להתמודד עימו. בכלום. ואפילו אם נראה שלפעמים אני כן יכול להגביל את עצמי בקבלת תענוגים כאלה ואחרים, בכל זאת, גם זהו פועל יוצא מחשבון שמתרחש בתוך אותו המנגנון הפנימי. הוא שוקל הנאה מול ייסורים, ומגיע למסקנה שעדיף לוותר.
הסמים בעלייה ואי אפשר יהיה לעצור את המגמה, כי הרצון לקבל הנאה ותענוג כל הזמן גדל ודורש יותר מילוי, יותר סיפוק. אנשים לא מוצאים משהו שיוכל לעמוד בדרישות המתגברות שלו, מלבד סמים. ואם קודם מנה מסוימת של סם הספיקה, מחר כבר לא. ואם סם מסוג כלשהו היה אחל'ה, אחר כך צריך יותר. המינון, התדירות, העוצמה, הכול חייב לעלות, כי האדם הוא בסך הכול מכונה שמתרגלת לכל השפעה, ומה שכבר הורגלנו בו מפסיק לרגש. בכל דבר אנחנו זקוקים להתחדשות.
מנגנון ההנאה והתענוג הוא מערכת לומדת, שכל דבר שאנו חווים נרשם בה. אם יתנו לי עכשיו לנסות חומר שאני לא מכיר ויגידו שהוא טוב, בפעם הראשונה עוד לא אוכל ליהנות ממנו עד הסוף. אולי אוכל לומר שזה חומר טוב, אבל עוד אין בי כלים מתאימים כדי לבחון אותו ולהבדיל בדיוק את כל הטעמים שיש בו. בפעם השנייה שאקח מאותו החומר, אני כבר אהיה בציפייה לאותו התענוג שהיה לי בפעם הראשונה, אבל עכשיו עם רצון להתרשם ממנו ביתר עמקות. התרשמתי, ועכשיו רק אפשר לומר שנוצרה בי השתוקקות ליהנות ממנו שוב. בפעם השלישית אני כבר אהנה ממש, כי נבנו בי כבר הכלים המתאימים, כלומר הרצון והחשק לאותו תענוג. בפעם הרביעית, זה כבר יתחיל לחזור על עצמו, וכעבור זמן אני ארגיש צורך לשפר עמדות. לקבל תענוג יותר גדול, בכמות או באיכות. אגב, כך קורה בכל דבר בחיים, לא רק בסמים, אבל בסמים התהליך הזה עלול להוביל את האדם להידרדרות חסרת מעצורים עד כדי התרסקות טוטאלית.
בראייה אבולוציונית, תפקידו של מנגנון ההנאה והתענוג הוא להוביל את האדם למצב שבו הוא יכיר באפסותו, כלומר יבין שהמנגנון הזה שכאילו אמור לעשות לו טוב, דווקא מביא אותו להרס עצמי. הופך אותו ליצור הפרימיטיבי ביותר בטבע. כתוצאה מכך תיפתח לאדם אפשרות של שדרוג, הכרוכה בבירור של מר ומתוק, אמת ושקר, הבנה עמוקה של מהם תענוגים אמיתיים ומהם ייסורים אמיתיים. האדם יקבל מהטבע כוחות חדשים, כוחות שמצויים מחוץ למנגנון ההנאה והתענוג בגרסתו הנוכחית. הכוחות הללו יאפשרו לאדם להתעלות מעליו, להשתחרר משליטתו, לנצח אותו, להתקדם למטרה גבוהה יותר מזו שמוגדרת בו, ולפרוץ לדרגה חדשה של קיום.
מדובר בתיכנות של מנגנון ההנאה והתענוג לפי הגדרה שונה, החלפת הרצון לקבל לעצמך ברצון להשפיע כל טוב לזולת. עם ההגדרה החדשה מנגנון ההנאה והתענוג יעבוד בכיוון של נתינה לאחרים, הוא ישאף למלא אותם, לא את עצמו, ולכן הוא אף פעם לא ייסתם כפי שקורה בהנאה מסמים, למשל, או מילויים אגואיסטיים אחרים. השיטה שמלמדת איך לבצע את השדרוג הפנימי הזה נקראת חכמת הקבלה, מפני שהיא מלמדת לקבל הנאה ותענוג בצורה בלתי מוגבלת, ומאפשרת להעפיל לחיים שלמים ונצחיים.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1076 – bit.ly/2MH9P84