חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 222
אושר ועושר
מטרות:
מהי הנוסחה לאושר?
האם הכסף לבדו יעשה אותנו מאושרים? מה מקומה של ההנאה החומרית באושרנו?
מהו האושר שמעבר לחומריות?
זרימת התכנית:
אושר מעושר?
האושר הוא יעד או תהליך?
האם האושר מגיע ממשהו חיצון או מתוכי?
אושר שאינו חומרי
פתיח:
ישנו סיפור ידוע, על בחור שלא רצה לעבוד. ישב לו מתחת עץ ודג להנאתו דגים. איש עסקים שעבר במקום גער בו על בטלנותו וניסה להסביר לו מדוע כדאי לו לצאת לעבוד. הוא הציע לו למכור את דגיו בשוק, ולהרוויח כסף נוסף. כשהצעיר שאל ומה יקרה אח"כ, הסביר איש העסקים שהוא יוכל לפתוח חנות ולהרוויח עוד יותר כסף, אז הבחור שואל אותו, ומה יקרה אח"כ, וכך השאלה חוזרת על עצמה ואיש העסקים מגדיל את עסקיו העתידיים של הבחור לרשת חנויות ועשיית ממון רב, וכשהשאלה חזרה שוב, ומה יקרה אח"כ, ענה איש העסקים שאז יוכל הצעיר לצאת לפנסיה, לשבת מתחת עץ רענן ולדוג דגים. "אבל זה מה שאני עושה כבר כעת!" ענה הצעיר.
http://www.psychologia.co.il/positive1.htm/
אושר מעושר?
האם הרצון לכסף, יכול לעשות אותנו מאושרים?
האם לרצות כסף זה דבר רע? או לא מועיל?
מה אני צריך לעשות אם יש לי צורך/ רצון/ חסרון לכסף? האם אני צריך לדכא את הרצון שלי לכסף אם זה לא יעשה אותי יותר מאושר?
האם כמו הבחור הצעיר, אנחנו צריכים להסתפק במועט? אולי עדיף לא לרצות הרבה דברים?
אני יודע שזה לא יעשה אותי מאושר אבל אני עדיין רוצה את זה. מה לעשות?
מרבה נכסים מרבה דאגה, מדוע?
בני האדם תופסים את העולם באופן יחסי, ולא באופן מוחלט. הנחה של 5000 ₪ נראית לכם משמעותית? מסתבר שלאנשים שקונים דירה ב-500,000 שקלים הנחה כזו נראית כמעט מעליבה.
האם עיגול המחיר כלפי מעלה בשקל אחד בנסיעה של חצי שעה במונית פרטית נראית לכם מאוד מהותית? ישראלים רבים יסרבו לקחת מונית בדלהי או בבנגקוק, ויעדיפו להמתין בגשם למונית אחרת, כי נהג המונית ביקש מהם שקל אחד יותר מידי, במונחי המטבע המקומי (ששווה שם כמובן הרבה יותר מבחינת ערך הקניה).כך גם גורמי האושר משתנים. "דירת חלומותי" או רכב המנהלים שתמיד רציתי הם גורמים לאושר כל עוד אינם קיימים. לאחר רכישתם השפעתם על האושר נעשית מזערית.
http://www.psychologia.co.il/positive1.htm
מדוע כל כך קשה לנו לראות, שאם נשיג עוד ועוד עדיין לא נהיה מאושרים?
כאשר אנחנו נותנים לכסף ולרכוש חשיבות ומקום גדול בחיינו, כאמצעים לאושר והצלחה, האם הם גורמים לנו להתבודדות?
יש אנשים שעבורם צבירת כסף היא תענוג בפני עצמו, ויש כאלה שעבורם זה יותר אמצעי כדי להשיג דברים אחרים. מה ההבדל בין השניים?
אנשים משווים את עצמם כל הזמן לאחרים. האם אפשר להפסיק לעשות השוואות כדי להיות יותר מאושרים?
האם השגת כסף יכולה בכל זאת למלא אותי אם אשתמש בזה בצורה נכונה?
"אנחנו לא עושים סרטים כדי לעשות כסף, אנחנו עושים כסף כדי לעשות עוד סרטים" וולד דיסני
http://www.pitgam.net/quote/7501/1/
חיסכון קפדני כדי לרכוש דירה הוא כנראה לא רעיון כל כך טוב אם בפועל הוא מוביל לכך שאתם מוותרים על יציאות עם חברים או על חגיגות רומנטיות במסעדות. למעשה, עשרות מחקרים טוענים כי אנשים נהיים מאושרים יותר מרכישת חוויות, כמו חופשות, הופעות וארוחות מיוחדות, ולא פריטים חומריים. יתרון נוסף לחוויות הוא שלרוב הן מקרבות אותנו לאנשים אחרים, בעוד שמחפצים חומריים בדרך כלל נהנים לבד. עשורים של מחקרים מצביעים על החשיבות של קשרים חברתיים לשיפור הבריאות המנטלית והפיסית. המסקנה הכוללת שעולה ממבול המחקרים החדשים היא שהאופן בו אנחנו מבזבזים את הכסף שלנו חשוב יותר מכמות הכסף שבארנק שלנו. החלפת הרגלי הרכישה שלכם כך שתוציאו על קניית חוויות לכם ולסובבים אתכם, יכולה להוביל לאושר יותר מכל דירה במגדלים.
http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3603124,00.html
האושר הוא יעד או תהליך?
נחזור לסיפור ששמענו בהתחלה - בסיפור היתה דמות אחת שרצתה לרוץ אחרי השיגים מסוימים, ואחרת שהעדיפה להישאר במקומה. האם זה נכון שהאושר אינו בהכרח נובע מהתוצאה, אלא דווקא מהתהליך? מהמימוש העצמי וההצלחה שאותה ניסה לתאר איש העסקים במשל?
האם אושר זה משהו שקורה "כש"..כשיהיה לי כסף, כשיהיה לי משהו, כשאני אהיה מוצלח? או שזה משהו שקורה עכשיו?
האם האושר מגיע ממשהו חיצון או מתוכי?
וכאן ניתן לתאר בקצרה מונח שהתווה כריסטופר בולס בשם "אובייקט שינוי". במונח זה מתאר בולס למעשה את המרוץ אחר האושר, המאופיין בעולם המערבי בעיקר על ידי מירוץ אחר הצלחה חומרית. בולס כותב: "ידוע שעולם הפרסום מתפרנס מן העקבות שהותיר האוביקט הזה: הפרסומת למוצר מבטיחה בד"כ לשנות את הסביבה החיצונית ובכך לשנות את העולם הפנימי". כאן נדרשות כמה מילות הסבר תיאורטיות. בולס מתאר את מצב התלות וחוסר האונים של התינוק עם לידתו כנקודת מוצא מכוננת בחייו של כל אדם. במשך תקופה ארוכה למדי, שהיא גם התקופה בה נרכשת תפיסת העולם הבסיסית, התינוק תלוי באופן מוחלט בהוריו. אולם אין מדובר במצב שלילי כל כך, כל עוד יש מבוגר אחראי הדואג לצרכיו: כשהתינוק בוכה האם מטפלת בו, מחליפה אותו, מאכילה אותו, ואז מצב של אי שקט וחוסר נוחות הופך בבת אחת למצב הרמוני ורגוע. דפוס זה חוזר על עצמו במשך שנים. רעב, כאב, תחושה גופנית לא נעימה, כולן תחושות פנימיות ומציקות. ואז מגיע בדמות ההורה אוביקט חיצוני מהסביבה וע"י שינוי פשוט, טכני במידה רבה, גורם להרמוניה ורוגע – זהו אוביקט השינוי וזה דפוס הציפיות שנחקק לאישיותנו: שיגיע כמו קסם גורם חיצוני ויהפוך מציאות כואבת לנוחה וחיובית. בולס טוען שגם עם הבגרות נותרת המשאלה לאוביקט השינוי. האדם הבוגר נותר משתוקק לאותו אוביקט שינוי שיגיע מהסביבה החיצונית ויעשה את אותה פעולה "קטנה בחוץ" שתשנה את הכל מבפנים. העולם המודרני סיפק לצרכניו אין סוף אשליות של אובייקטי שינוי כאלה אותם ניתן לרכוש, החל ממוצרי אופנה לשיפור מצב הרוח, אוכל, ושאר מוצרי יום-יום המצויים נגישים על המדף, וכלה במכוניות, בתים ושאר סמלי סטטוס. מובן שמדובר באשליה של שינוי. זאת מאחר שתחושת ההרמוניה והאושר הפנימיים דורשים הזנה מתמדת, ואובייקט הטרנספורמציה בדמותה של חולצה חדשה שנקנתה אתמול, כבר לא נותן מענה למצוקה החדשה היום. זו כנראה הסיבה שבאף מחקר עד היום לא נמצא קשר סטטיסטי בין אושר לעושר, מעבר לרמה של עוני מחפיר שהוא גורם דחק ואכן גורם לירידה ברמת האושר. מדינות המערב בהן רמת החיים עלתה בצורה ניכרת ב-50 השנה האחרונות יחסית לארצות העולם השלישי, לא מראות כל עליה ברמה האושר. אולי אפילו להיפך, יש רמות גבוהות יותר של דיכאון חרדה. לכן העושר החומרי לעולם לא יביא את האושר.
כדי לא לטשטש את המציאות, אדגיש שלמרות זאת, עדיין יש צרות וקשיים שמנבאים אומללות. אובדנים קשים כגון מוות של אנשים קרובים, טראומה קשה מפיגוע טרור, מדינות בהם היה רצח עם ועוני מחפיר וכו' יוצרים בוודאי תופעות של אנשים אומללים גם לאורך זמן עם קושי רב יותר להתאושש ולחזור לרמת האושר הקודמת.
http://www.psychologia.co.il/positive1.htm/
הציפייה שלנו שהשינוי והסיפוק יגיע מבחוץ - מהיכן היא נובעת האם זה באמת מהילדות?
אושר שאינו חומרי
מהו אושר, זה שמחה? מילוי? סיפוק? תענוג? מה ההבדל ביניהם?
מהו אושר שאינו חומרי, שמגיע מבפנים?
מדוע הערכה חברתית, משפיעה על אושר יותר ממעמד כלכלי?
Happy Planet Index
איך עושים את זה? איך מייצרים שיטה שמשקללת את כל זה? איך מודדים קידמה באמצעות אושר, רווחה ואקולוגיה? ובכלל, איך מודדים אושר, רווחה ואקולוגיה? מרקס שקע במשך כמה שנים לתוך עולם האינדיקטורים הקיימים, עד שהצליח לבחור את השלושה הרלבנטיים ביותר - והמציא את הדרך לחבר ביניהם. הפי הוא למעשה מדד שמשקלל שלושה נתונים לכל מדינה - תוחלת החיים הממוצעת, שביעות הרצון הסובייקטיבית מהחיים, וטביעת כף הרגל האקולוגית של כל אדם במדינה.
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3419472,00.html
ישראל מדורגת גבוה במדד האושר של ה - OECD. אבל זה לא מתיישב באמת עם הלך הרוח הישראלי, בתחומי חיים רבים נדרש מאמץ די ליצור בארץ מציאות טובה יותר. מדוע כששואלים אותנו האם אנחנו מאושרים אנחנו יכולים להגיד ולחשוב שכן (8.5/10), למרות שהמציאות מאד קשה? ממה זה נובע?
יש בשנים האחרונות הסכמה הולכת וגוברת לגבי נפתלות "האושר". הדירוג הגבוה של ישראל ב"מדד האושר" של ה-OECD אינו מתיישב עם הלך הרוח הישראלי. למרות הנתונים המחמיאים, בתחומי חיים רבים נדרש מאמץ כדי ליצור בארץ מציאות טובה יותר עבור הכלל/ רמת שביעות הרצון של אזרחי ישראל גבוהה, לפחות לפי נתוני סקר של ארגון ה-OECD. בתשובה לשאלה "עד כמה אתה מאושר מחייך?" היה ממוצע התשובות 8.5 (מתוך סולם של 10).