חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 172
תהילים
מטרות:
לקשור בין התרבות היהודית המפוארת בעלת השורשים העמוקים, לבין החזון העתידי "משפחה אחת". (עתיד חדש המבוסס על הקשר והחיבור לשורש העתיק של נשמת ישראל).
ליצור תוכן רגשי, נוגע ללב, בעל משמעות וייחודי לעם ישראל, שיפתח את לב החברה ויעורר את הרוח, את נשמת ישראל. (כתוספת לתוכן האינטגראלי האוניברסאלי).
מה יש בספר תהלים שהפך לספר תפילה הכי ישראלי
מהו הקשר בין האדם לאלוהים
מהות התפילה- כיצד מתפללים נכון?
כיצד נכון להתפלל במצבים השונים?
כיצד אפשר להתפלל נכון כדי להגיע לחיבור נכון וטוב בנינו?
במסורת היהודית
ספר תהילים הוא הספר המוכר ביותר בחלק הכתובים, כיוון שיש בו מזמורים המתאימים כמעט לכל מצב. נהוג לקרוא תהילים בשעת רצון, במקרה סכנה, ליד מיטתו של חולה ובכל עת שאדם חש צורך לקרבה עם אלוהיו.
לפי המסורת היהודית היו הלוויים משוררים פרקי תהילים בבית המקדש בשעת עבודת הקורבנות, אך רצוי לאומרם בכל מצב ובפרט בשעת צרה, שכן על פי האמונה היהודית סגולתם לעורר רחמים אלוהיים על האומר אותם. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D
שאלות
ספר תהילים ידוע בעולם כולו כספר מאוד מיוחד, כשקוראים בו מרגישים שהמזמורים או הפסוקים נכנסים ישר ללב, מדוע זה כך?
מה מייחד אותו משאר ספרי הקודש?
מה משמעות השם "תהילים"?
שם הספר תהילים הוא צורת רבים של המילה תהילה, שמשמעותה דבר שבח. ספר תהילים הוא קובץ של מזמורים שונים, וכל מזמור עומד בפני עצמו כיצירה סגורה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D
מדוע הפך ספר תהלים לספר התפילות של עם ישראל? מה כולל בתוכו ספר תהלים?
נהוג לקרוא מזמורים מסוימים שהמתאימים לכל מצב, מה המשמעות המיוחדת לכל מזמור ?
שירי המעלות הוא שם כולל לקובץ המזמורים , מה זה "שיר מעלות"?
רבים נוהגים לקרוא מהספר כאשר הם מרגישים מצב של משבר או עצב. או כדי למנוע איזה אסון. מדוע? האם יש לספר זה יתרון על פני ספרים אחרים?
האם יש לספר תהילים סגולה מיוחדת שלספרים אחרים אין?
האם זה נכון שהתפילות בו אכן משנות גורלות?
האם דרך התפילה בו מצליחים באיזו שהיא צורה "להגיע" לבורא?
מה קורה באדם שקורא בתהילים?
מדוע כל אחד מצליח להתחבר אליו?
מדוע אין התנגדויות כלפיו בכל שכבות העם השונות?
איך קוראים בו נכון?
מה תפקיד הספר הזה בימים אלו?
היום ספר תהילים מהווה מקור השראה להרבה יוצרים, מוסיקאים ומשתמשים בשיריהם, מדוע ישנה התעוררות כזו דווקא היום?
בדרך כלל אנו נוהגים לקרוא בתהילים כדי לשפר את מצבנו הפרטי, מה יכול לשפר את מצב החברה? העם? העולם?
האם ניתן לקרוא בו/להשתמש בו בצורה שתחבר את כל העם, ונגיע ל"ואהבת לרעך כמוך"?
כיצד אפשר להתפלל נכון כדי להגיע לאהבה בינינו?
האם דרך קריאה נכונה בספר תהילים נוכל להגיע לתיקון הקשרים בינינו?
תהילים פרק קכא
א שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים-- מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב עֶזְרִי, מֵעִם ה'-- עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ; אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
ד הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן-- שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ה ה' שֹׁמְרֶךָ; ה' צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
ו יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה; וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז ה', יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע: יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
ח ה', יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ-- מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.
מפני מה אנחנו צריכים להישמר?
תהילים פרק א
א אַשְׁרֵי הָאִישׁ-- אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ, בַּעֲצַת רְשָׁעִים;
וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים, לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים, לֹא יָשָׁב.
ב כִּי אִם בְּתוֹרַת ה', חֶפְצוֹ; וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה, יוֹמָם וָלָיְלָה.
ג וְהָיָה-- כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם:
אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ--וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל; וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.
ד לֹא-כֵן הָרְשָׁעִים: כִּי אִם-כַּמֹּץ, אֲשֶׁר-תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ.
ה עַל-כֵּן, לֹא-יָקֻמוּ רְשָׁעִים--בַּמִּשְׁפָּט; וְחַטָּאִים, בַּעֲדַת צַדִּיקִים.
ו כִּי-יוֹדֵעַ ה', דֶּרֶךְ צַדִּיקִים; וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
מי הם הרשעים ומי הם הצדיקים?
תהילים- חומר העשרה
ספר תהילים פותח את חטיבת הכתובים בתנ"ך. הספר כולל 150 מזמורים, המחולקים לחמישה קבצים, כשבסוף כל קובץ מופיעה "חתימה" כלומר מעין סיום חגיגי. לדוגמא בסוף מזמור ע"ב נאמר: "כלו תפילות דוד בן ישי". חתימה זו מעניינת גם מבחינה אחרת. המסורת מייחסת את חיבור ספר תהילים כולו לדוד המלך, אך החתימה הנ"ל מעידה שאין הדבר כך. זאת ועוד. קשה לחשוב כי דוד המלך, שמלך בין השנים 1006 – 968 לפני הספירה, יכול היה לחבר את מזמור גולי בבל "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון" (קל"ז 1) או "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" (קכ"ו 1), מזמורים שהרקע להם הוא כמובן גלות בבל ושיבת ציון (538 לפנה"ס).
הספר נקרא בשם זה כי במזמורים מופיעים דברי שבח ותהילה ל-ה'. המילה "תהילים" עצמה אינה מופיעה כלל בתנ"ך. רק ממגילות מדבר יהודה הסתבר שמקור השם בתקופת בית שני.
היחידה הבודדת נקראת בספר תהילים "מזמור", ולא "פרק". במזמורים מופיעים רעיונות היסוד של התנ"ך בפרט והיהדות בכלל: תקומת הצדיק ועונש לרשע, גורל האדם והחברה, גדלות האל לעומת אפסות האדם, הבחירה בעם ישראל ובדוד וכו'.
כאמור, חז"ל ייחסו את חיבור הספר לדוד, אך ברור שהמזמורים נכתבו על ידי כותבים שונים בזמנים שונים, החל מתקופת השופטים וכלה בתקופת שיבת ציון. יש חוקרים הטוענים כי חלק מהמזמורים הם אפילו מתקופת החשמונאים, המאה השניה לפנה"ס.
במחקר המודרני נהוג לסווג את המזמורים, לפי נושאיהם, לסוגים ספרותיים שונים:
ההמנון – מזמור המהלל את גדולת האל, המתגלת במעשיו וביצירתו.
מזמורי תלונה – המשורר פונה ל-ה' ומתלונן על צרה הפוקדת את הפרט או את הכלל.
מזמורי מלך – המספרים על המלך כמשיחו של ה'.
סוגים נוספים: מזמורי תודה, מזמורי ציון, בקשה לרפואה, מזמורי חכמה ועוד.
המזמור הבודד פותח בדרך כלל בכותרת (מזמור לדוד, שיר המעלות וכו'), ומסתיים בדרך כלל בחתימה (הללויה, אמן סלה וכו'). המושגים בכותרת מצביעים כנראה על אופן השמעת המזמורים. בכל אופן, בדרך כלל אין שום קשר בין כותרת המזמור לתוכנו.
המזמור הארוך בספר הוא מזמור קי"ט שבו 176 פסוקים. לעומתו, במזמור קי"ז 2 פסוקים בלבד.
קרוב לודאי שלא כל המזמורים שחוברו בתקופת המקרא הוכנסו לספר תהילים. עדות לכך היא מזמור הזהה באופיו למזמורי תהילים, שנתגלה במגילות מדבר יהודה, אשר אינו כלול בספר, ועל כן נהוג לכנותו מזמור קנ"א.
מלבד התורה, אותה נהוג לקרוא בבית הכנסת בכל שני חמישי ושבת, ספר תהילים הוא הספר הפופולרי ביותר ביהדות הדתית. זאת מכיוון שהוא מכיל מזמור לכל סיטואציה כמעט. נהוג לומר פרקי תהילים ליד מיטת חולה אנוש, לפני יציאה לדרך ארוכה, לפני יציאה לקרב ועוד. החזקת ספר תהילים בכיס, או בתיק נחשבת כסגולה כנגד כל צרה, ועל כן לעתים מודפס הספר במהדורה זעירה.
http://www.hottentot.co.il/bible-by-amos/thilim.htm
חלוקה לפרקים
ספר תהילים הוא קובץ של מזמורים שונים, וכל מזמור עומד בפני עצמו כיצירה סגורה. במהדורת התנ"ך המקובלת נמצאים מאה וחמישים פרקים, ובכל פרק מזמור אחד העומד בפני עצמו.
ספר תהילים מחולק במסורת לחמישה ספרים, חלוקה שניכרת מלשון פסוקי החתימה של כל ספר:
1. פרקים א-מא. הספר מסתיים בפסוק: "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן"
2. פרקים מב-עב. מסתיים בפסוק: "כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי"
3. פרקים עג-פט. נחתם בפסוק: "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן"
4. פרקים צ-קו. מסתיים ב:"בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּ-יָהּ"
5. פרקים קז-קנ. חותם את כל ספר תהילים בפסוק: "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ-יָהּ"
סוגי המזמורים
ישנם 8 סוגים של מזמורים בכותרות המזמורים, ואלו הם:
1. מזמור (57 פעם). המילה מופיעה אך ורק בספר תהילים, וגם בו רק בכותרות המזמורים. כמעט באופן מוחלט המילה באה בצירוף תיאורים אחרים למזמור. כותרת שבה המילה היחידה היא "מזמור" באה בראש פרק צח, ובשל כך הוא מוכנה בפי ריש לקיש "מזמורא יתמא" (=המזמור היתום) (מסכת עבודה זרה, דף כד עמוד ב)
2. שיר (30 פעם). הכינוי מופיע כמעט תמיד בסמוך לכינוי אחר, כגון "שיר המעלות", "מזמור שיר" או "שיר מזמור."
3. משכיל (13 פעם) המילה מופיעה אך ורק בספר תהילים, וגם בו רק בכותרות המזמורים. המילה מופיעה גם בגוף מזמורי תהילים: "זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל" (מז, ח). מחוץ לספר תהילים, היו שזיהו את המילה במשמעות זו בשני מקומות נוספים: "לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם כִּי עֵת רָעָה הִיא" (עמוס ה, יג), שמשמעותו שהמשורר יפסיק לשיר מפני הצרה; ו"הַלְוִיִּם הַמַּשְׂכִּילִים שֵׂכֶל טוֹב לה'" שיש שפירשוהו כמתייחס ללווים המשוררים שירי שבח לאל.
4. מכתם (6 פעמים)
5. תפילה (5 פעמים)
6. שיגיון (פעם יחידה - מזמור ז) המילה מופיעה בצורת היחיד רק כאן, אך מופיעה בלשון רבים גם בראש תפילת חבקוק: "תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת" (ג, א), תפילה שדומה מאוד למזמורי תהילים בסגנונה.
7. שירה (פעם יחידה - מזמור יח)
8. תהילה (פעם יחידה - מזמור קמה)
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D
הציר המרכזי שחורז כבריח התיכון את כל המזמורים הוא עבודת ה´. התהילים הוא ספר עבודת ה´ של דוד המלך, זהו ספר שכולו דיבור עם הקב"ה, בכל מצביו השונים של האדם. ממצבי ההתעלות, ועד למצבי הנפילה שלאחר החטא, בו מרגיש האדם ריחוק עצום מרבש"ע. לכן גם אם מסופר על חייו של דוד אין זה אלא לימוד של פרק חשוב בעבודת ה´ דרך החיים של אותה דמות כבירה שנקראת דוד המלך.
לכן, ישנה חשיבות גדולה לקריאת ספר תהילים בו שפכו ישראל קדושים את דמעותיהם על כל צרה ומועקה שניקרה בדרכם וראו בו כספר דרכו אפשר לפנות לרבש"ע בצורה הטובה ביותר, כמובן שככל שמבינים את הנאמר הקריאה פועלת יותר אך גם אם לא הבנו את שקראנו עצם העובדה שקראנו את הספר מתוך רצון להתקרב לה´ או לפנות אליו בבקשה כלשהיא היא זו שפועלת את הפעולה הרצויה, ודווקא הספר הזה נבחר כי כל עניינו כפי שכבר הזכרנו פרקי עבודת ה´ והתקרבות לקב"ה.
מתוך תשובה לשאלה שנשאלה באתר חברים מקשיבים- אתר שאלות בענייני אמונה..
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=83348
ספר תהלים הוא הספר שליווה את עם ישראל בכל התקופות. בו מצא ניחומים לנפשו בחשכת הצרות, ובו ראה אור יהל בדרכו הרוחנית. דוד המלך, עליו השלום, אמר מזמורי תהלים בשעת צרה כשהיה נודד במדבריות מפני הרדיפות, ובשעת שמחה כשזכה לימים של אורה ועל ידי כך להתקרבות השכינה.
בתולדות עם ישראל, היו ימים של חשיכה וימים של אורה. ימים של רדיפות וימים של מנוחה ובכל אותם הזמנים היה ספר תהלים לפה לכנסת ישראל. שכן, דוד המלך היה שליח ציבור אמיתי של עם ישראל- באמונתו, בתמימותו, בצדקתו, בשברון ליבו ובבקשת אור ה' ובכוח הסבל, מתוך תקוה ואמונה בישועת ה'. במזמוריו שיתף את צרות ישראל בצרותיו וכשביקש על עצמו ביקש על כל האומה. כשם שדוד המלך לא התייאש בעיצומם של צרותיו, כך לא נתייאש עם ישראל בחשכת גלותו, ומצא ניחומים בספר התהילים של נעים זמירות ישראל, שנאמר ברוח הקודש. כל מזמורי הספר נאמרו בלשון המסגלת אותם להיות תפילות בפי כל ישראל, ובפי כל אדם מישראל בכל הדורות.
הספר זוכה גם לגרסאות מושרות שונות מפיהם של זמרים דתיים וחילוניים כאחד.
אחד הלהיטים הבלתי צפויים העממיים בשנים האחרונות היתה גירסא של התיקון הכללי(עשרה מזמורי תהילים) שהקליט אמן לא ידוע ברסלבי שנשמע מאז בבתים, שווקים וברכבים רבים חילוניים ודתיים כאחד-