חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 539 – 540

בין חמץ למצה,

עבדים היינו?

מטרות:

• משמעות המוטיבים העיקריים בחג: מצה, חמץ, 4 הקושיות, 4 כוסות יין, 4 אחים, צלחת הפסח.

• סיפור ההגדה  - משמעויות ומוטיבים מרכזיים

זרימה:

• מנהגי החג

• סיפור ההגדה

• מדוע נקרא החג פסח? מה משמעות השם פסח?

• מה הופך אותו לחג כל כך חשוב ומיוחד אצלנו ביחס לשאר החגים?

משמעות לשם חג הפסח: בליל יציאת מצרים, בזמן מכת בכורות, ה' פָּסַח, דילג, על בתי בני ישראל – ובכוריהם לא מתו. http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4586

מצה וחמץ:

אחת ממצוות הפסח היא אכילת מצה בליל הסדר, נהוג לאמר שזה כזכר ליציאת מצרים, כאמור בשמות:

"וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם-צֵדָה לֹא-עָשׂוּ לָהֶם".

• מה מסמלת המצה?

• כיצד הקבלה מפרשת את המנהג של אכילת מצות?

• איך זה רלוונטי לנו היום?

מצה:  מאפה מקמח שלא החמיץ או תפח. לזכר הבצק שלא הספיק להחמיץ בחיפזון היציאה ממצריים.

אכילת מצה - המצה מוגדרת כ"לחם עוני" (לחמא עניא) משום שהיא מרמזת על תחושת הריקנות במצבנו הנוכחי, ואכילתה בפסח מסמלת את הנכונות להתעלות מעל האגו ולצאת מהמצב הזה. כשמכינים מצה לפסח, מקפידים על כך שהתהליך ייקח עד 18 דקות, כך שהבצק לא יחמיץ ויתפח, כלומר, שהאגו שלנו לא יתפח ויגדל.

http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%A1%D7%9E%D7%9C

חמץ - החמץ שאנו מבערים בחג פסח מסמל את היחס הקלוקל בין בני האדם. עלינו לבצע את בדיקת החמץ בליבנו ולחפש אילו רצונות בתוכנו עלינו לתקן. פרט ליחס שלנו כלפי הזולת, אין בנו שום דבר מקולקל ואין צורך לשנות כלום בעצמנו. הבדיקה נעשית על ידי אור הנר, אור הקבלה והזוהר, שעוזר לנו לגלות מהו ה"חמץ", כדי שנוכל לבערו מהעולם, כלומר מתוך כלל רצונותינו.

http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%A1%D7%9E%D7%9C

• מדוע אנחנו לא אוכלים חמץ בפסח?

• מדוע נקרא הלחם בפסח - חמץ? מדוע נקרא בשם מיוחד?

• מה מסמל החמץ?

• מדוע ההתפחה אסורה בפסח?

• למה מבערים חמץ? האם לא מספיק לנקות ולהוציא את החמץ מהבית ?

• איך אפשר לבער את החמץ הפנימי שלנו בימינו אנו?

• מדוע עושים זאת לאור נרות?

הגעלת כלים:

כלי אוכל מהיום-יום בהם משתמשים בפסח עוברים צחצוח והרתחה. על פי רוב ישנה בבתים יהודיים מערכת כלי פסח מיוחדת המאוחסנת משך השנה.  

• הרבה אנשים נוהגים להגעיל כלים לפני החג או להשתמש בכלים מיוחדים לפסח. מה סיבת המנהג?

ליל הסדר:

ואחרי שניקינו, הגעלנו, צחצחנו והעלמנו את הלחם מגיע הערב הגדול החגיגי- ליל הסדר

זה לילה חגיגי במיוחד. כל עם ישראל בכבישים בדרך לחגוג את החג.

ארוחה שיש סביבה הרבה התארגנות, התרגשות, שמחה, מתח. בליל הסדר לא נשארים לבד בבית. גם מי שלא רוצה לחגוג בחיק המשפחה לא נשאר בבית - אלא עם חברים.

ליל הסדר הוא הלילה הראשון של חג הפסח, שבו מתכנסים היהודים, בדרך כלל במסגרת משפחתית, לקיום מצוות סיפור יציאת מצרים, שתיית ארבע כוסות, אכילת מצה, מרור וחרוסת, אכילת סעודת החג, אכילת האפיקומן ועוד. יהודי חו"ל חוגגים את ליל הסדר פעם נוספת, בלילה השני של פסח, כמנהגם לחוג כל חג יומיים. בקרב יהודי גאורגיה ליל הסדר נקרא "הגדה".

נהגו בקהילות ישראל להזמין לסדר בני משפחה קרובים כרחוקים, עניים ואף אנשים זרים, "כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח", כדי שכל אדם יוכל לאכול את סעודת החג, שלא להשאיר שום אדם מחוץ לקהילה בודד לנפשו. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%9C

• נראה שליל הסדר הוא לילה מאד מיוחד וחגיגי. מדוע זה כך?

• עד כמה חשוב לחגוג את ליל הסדר? מה כוחו?

קערת הפסח:

• מה כל מרכיב בקערת הפסח מסמל לפי הקבלה?

• איך זה קשור אלינו היום בישראל 2015?

ארבע כוסות:

מצווה על כל אחד ואחת, גדולים וקטנים, לשתות בליל הסדר ארבע כוסות של יין או של מיץ-ענבים טבעי:

• מדוע שותים ארבע כוסות ? מה מסמלת כל כוס? ולמה דווקא 4?

• למה דווקא יין ולא משקה אחר?

• המוטיב 4 חוזר הרבה פעמים במנהגי החג: 4 כוסות, 4 קושיות, 4 האחים (חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול) - למה?

אליהו הנביא:

כוס של אליהו הנביא: בליל הסדר נוהגים להעמיד כוס מיוחדת לאליהו הנביא, המבקר על פי ההגדה בכל בית יהודי בו עורכים את הסדר.

במהלך ליל הסדר נוהגים לפתוח את הדלת לאליהו הנביא. מקורו של מנהג זה לא ידוע. יש האומרים שהוא מסמל את שאיפת העם לחירות וגאולה וסיבה נוספת היא לעורר את סקרנותם של התינוקות, שמתוך ציפייה לנביא לא יירדמו. בעת שפותחים את הדלת מתפללים תפילה קצרה שנפתחת במילים: "שפוך חמתך על הגויים"- דברי זעם הלקוחים מן המקרא.

http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/HolidayHP/HPesah/HPCustomes

כשאומרים "שפוך חמתך" נוהגים לפתוח את דלת הבית. הטעם הפשוט לפתיחת הדלת הוא "כדי לזכור שהוא ליל שימורים ואין מתייראין משום דבר. ובזכות אמונה זו יבוא משיח וישפוך הקב"ה את חמתו על הגויים". על-פי ה'קבלה', זו שעת פתיחת הדלתות למעלה:

• מה הקשר של אליהו הנביא לליל הסדר? למה הוא מוזכר?

• מה פשר המנהג?

• מיהו אליהו ע"פ הקבלה?

• מה תפקידו בעם ישראל?

• כיצד ה"כוח" שלו בא לידי ביטוי בימינו ?

• מה זאת אומרת שהוא בא לבקר בכל בית?

אפיקומן:

• מהו האפיקומן? מדוע מחביאים אותו?

• איך הוא בא לידי ביטוי בישראל 2015?

ספירת העומר:

• מהי ספירת העומר? מה משמעותה?

• מה סופרים?

דמויות מרכזיות בחג:

כאשר בוחנים את סמלי פסח המוכרים לנו מזווית פנימית יותר, עולם ומלואו נגלה לפנינו, והדרך אל הרוחניות נפתחת. אז לכבוד החג ליקטנו עבורכם מילון מושגי פסח ברוח ספר הזוהר.

פרעה - מלשון "פה-רע", מסמל את האגואיזם האנושי ששולט על האדם, הרצון ליהנות על ידי ניצול הזולת, שהוא הסיבה לפירוד ולפילוג בינינו.

יציאת מצרים - בפסח אנו חוגגים את יציאת מצרים - יציאה מהאגואיזם שלנו שנועל אותנו בתוך קליפה ולא מאפשר לנו לראות מעבר לגבולותיו.

האדם טובע בתוך האגו שלו ותחושת הפירוד שולטת בו. הוא מסתכסך עם השכן, רב עם בת הזוג או מתחרה באחרים במקום העבודה. הוא שקוע עמוק בבעיות היומיומיות, מרגיש לבד מול העולם, ופתאום, הוא מקבל רצון חזק להתעלות מעל כל החיים האלה ולהרגיש מעט את החיים הרוחניים.

האמצעי ליציאה מ"מצרים" הוא לימוד ספר הזוהר. כשלומדים ביחד מתוך השתוקקות לפרוץ את הקליפה המבודדת שמפרידה בינינו ולהפוך לגוף אחד שלם, מתגלה בינינו כוח מאחד של אהבה ונתינה המאפשר לנו להתעלות מעל הרצון האגואיסטי.

משה - מלשון "למשות". "משה" הידוע לנו כדמות מהגדת פסח, למעשה מסמל את הכוח הרוחני שמושך את האדם מתוך האגואיזם אל עבר אהבת הזולת. בכל אחד מאיתנו קיים הרצון שנקרא "משה", אך רצון זה הוא קטן וחלש. לכן עלינו לשמור עליו היטב, לא לתת לו להיבלע בין כל הרצונות האחרים הסוחפים אותנו, ולאפשר לו להוביל אותנו אל "הארץ המובטחת", אל העולם הרוחני.

http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%A1%D7%9E%D7%9C%D7%99-

• מיהו פרעה?

• מהי מצרים?

• מה המשמעות הרוחנית של יציאת מצרים? מאיפה יוצאים? ולאן הולכים?

• מיהו משה? מה הוא מייצג?

• איך באים לידי ביטוי אותם כוחות בחיים שלנו - ישראל 2015? פרעה, משה, מצרים..

• האם חשוב שנדע עליהם? שנזהה אותם בתוכנו? מה החשיבות של המודעות, איך היא עוזרת לנו בתהליך?  

• מי מייצג בהגדה את הכוח הטוב שעומד כנגד פרעה?

• כיצד משתחררים  מפרעה?

• למה זה כל כך קשה? כרוך במכות, במאבק, בקושי כה רב?

• כיצד האדם מנהל את המאבק בין הפרעה שבו לכוח הטוב שבו?

• מה מבטיח לי שהטוב ינצח?

• מהו הקשר שיש בין משה לאלוהים?

חשיבות ההגדה:

קריאה בהגדה של פסח:

בכדי שנוכל לספר ביציאת מצרים בליל הסדר, תיקנו חז"ל נוסח קבוע של "הגדה". ההגדה היא לקט הכולל תיאור של יציאת מצרים, פרקים מן המקרא, פרקי מדרש, הלכה ותפילות. ההגדה קיבלה את שמה, ככל הנראה על שם הפסוק: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה ה' ליציאתי ממצרים" (שמות י"ג ח').

http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/HolidayHP/HPesah/HPCustomes/   

השם 'הגדה' לקוח מהציווי "והגדת לבנך". באמצעות ההגדה אנו מספרים לילדינו את סיפור יציאת מצרים.

• מהי ההגדה בעיניך?

• זה קרה מזמן, למה ממשיכים לספר את הסיפור גם בימינו אנו?

• מה המסר העיקרי של הסיפור הזה?

• מה חשוב לדעתך שאנשים יבינו מסיפור ההגדה? (שנים קוראים אותה כל שנה ולא מבינים).

• "והיגדת לבנך" - מה כדאי להסביר לילדים שיושבים איתנו?

• מה חשוב שילדים ידעו על ההגדה, יציאת מצרים ופסח?

• מה חשוב שהמבוגרים ידעו?

פירושים רבים נכתבו בידי המקובלים על ההגדה, וזאת מאחר שראו ביציאת מצרים יסוד ועיקר בעבודה הרוחנית

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94_%

סיפור ההגדה

סיפור מתח דרמתי שיש בו הכל. חיים טובים וחיי עבדות, נסיך שבוגד באביו ומציל את עמו, עבדים שבורחים באישון לילה אל חירותם, ניסים ונפלאות - ים שנפתח, 10 מכות, רעים שטובעים בים, מסע במדבר...

בתחילת ההגדה מזמינים את מי שאין לו אפשרות לעשות את הסדר בעצמו, שיבוא ויאכל עמנו. בהמשך שואלים הבנים "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות...", וכתשובה לכך מתחילים לספר את סיפור יציאת מצרים. http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/HolidayHP/HPesah/HPCustomes/

• "כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּורָה" - מה הכוונה?

• מי אלה 4 הבנים? האם הם מייצגים סוגים שונים של אנשים שלהם צריך להסביר את סיפור יציאת מצריים?  

• איך להסביר לכל אחת מהדמויות את ההגדה?

• מרגיש שהדמויות האלה נמצאות בכל אחד מאיתנו. מה הן מייצגות בתוכנו?

• מה עדיף להיות ?

• למה דווקא 4 ?

אחד הקטעים המעניינים בהגדה של פסח הוא זה המתאר ארבעה בנים – חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול, ומספר על התייחסותו של כל אחד מהם לשאלת יציאת מצרים.

ארבעת הבנים מייצגים ארבעה סוגים שונים של אנשים בעם ישראל. סיפור ארבעת הבנים מסמל את תהליך ההתבוללות וההתרחקות מהיהדות. ראשיתו באב חכם הנמצא בתוך עולמה של היהדות. בדור הראשון יש לו בן, שהוא חכם, ועדיין מעוניין לשאול שאלות על מנת לדעת. בדורות הבאים יש התרחקות של רשעות, תמימות ובערות (חוסר ידע).

הבן החכם – שיודע ומבין הכול, ואינו זקוק לשאלה כלל. הוא מציג שאלה של טעם כדי להבין את כל עניין יציאת מצרים. ההגדה אומרת, כי את הבן הזה אכן יש ללמד את כל מנהגי הפסח.

רשע – בן שחונך על ברכי מסורת ישראל אך התרחק ממנה, והוא מתייחס אל הסדר כאל דבר מיושן.  הוא שואל שאלה קנטרנית (מרגיזה): "מה העבודה הזאת לכם?" - כלומר: הוא אינו רואה את עצמו חלק מן הכלל. ועל כך משיבה ההגדה, שאילו היה במצרים, לא היה נגאל.

תם – זהו בן שלא ראה בבית אביו סדר, ואינו מכיר כלל את היהדות. הוא יודע רק שהוא יהודי, וסדר ראה אולי בילדותו בבית סבו. אין הוא מבין במה מדובר, ושואל: "מה זאת?" – שאלה המעידה על חוסר ידע.

ושאינו יודע לשאול – זהו הבן שלא גדל על ברכי המסורת, ואין הוא יודע מאומה על עברו ועל החג.  אפילו לשאול אין הוא יודע. על בן זה אומרת לנו ההגדה: "את פתח לו", והסבר לו את משמעות החג, את סמליו ואת מנהגיו.

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Moe/Pesach/Hag/ArbahaBanim.htm

פירוש והרחבת סיפור יציאת מצרים שידוע לנו מהתורה:

• מה משמעות של מכות מצרים? מה מטרתן?

• בחיים שלנו יש כל מיני מצבים לא נעימים, כיצד נזהה "מכת מצריים" ?

• מדוע 10 מכות?
  ומדוע רק המכה האחרונה שכנעה את המצרים לשחרר סופית את בני ישראל ?