למי יש כוח לגדל ילדים?
ילדים שגדלים בבית שבו ההורים רוב הזמן בעבודה, הסבים מאוחסנים בבית אבות, הארוחות מחוממות במיקרו והבית עזוב, לא גדלים להיות אנשים שחושבים שמשפחה היא דבר חשוב במיוחד. הם הולכים לגן, לבית הספר, לצבא, לעבודה, ובכל מקום הם פוגשים עוד ועוד שכמותם – אנשים שמורגלים בבדידות, לא נמשכים להתקשר, בטח לא למלא מישהו אחר מלבד עצמם.
כל אחד יודע למלא את צרכי עצמו – כך הוא למד מהמציאות – שיהיה לו מקום לשים את הראש, שתהיה לו תוכנית ליציאה הערב, תוכנית לחופשה הקרובה. מה הטעם לבזבז את החיים ואת העצבים שלי על קניית ליבו של בן זוג, לספק לו כוחות נפש משלי, כסף שהרווחתי בשבילי, לגדל איתו ילדים? עם ההרגל ועם האגו שהולך וגדל, משפחה נראית כמו רעיון קצת מוזר. באמת מוזר; מה יוצא לי מזה? כל התרבות שלנו, החינוך שלנו, מנחים את האדם: "תדאג לעצמך!".
אין פגם נפשי באנשים שלא רוצים להתחתן. הם פשוט עברו מצבים בחייהם שהובילו אותם למסקנה הזאת, שעדיף להיות לבד – פחות בעיות, פחות אירועים מערערים. אם מסתכלים בצורה בריאה, ישירה, אפשר להבין את נקודת המבט שלהם: היה עדיף שלא הייתי נולד בכלל, אבל אם כבר נולדתי, לפחות אתקיים בצורה הכי נסבלת שאפשר.
לכן מסביב לעולם מקנן היום במדינות חשש שהילודה תלך ותפחת, לא רק בסין מודאגים, גם בארה"ב. אבל אנחנו לא צריכים לדבר על כמות החברה האנושית, אלא על האיכות שלה. לדבר על מה יקרה עם אותם שכבר נולדים, זה מה שחשוב. מספרים לא קובעים כלום.
התקווה היא שנתחיל להשקיע יותר בכל ילד שנולד. נתייחס לכל אחד כמיוחד. נשקיע יותר כסף במערכות החינוך, נשקיע בהם הרבה תשומת לב. נעשה להם טוב. שיגדלו להיות אנשים שנמשכים לחברה, לקשרים הדדיים מהם ישאבו שמחה והנאה וימסרו אותן לאחרים. שיאהבו את החיים.
ההורים יעבדו הרבה פחות, בזמן הפנוי נהיה איתם יחד בבית, או נצא לטייל במוזיאון או בפארק. נכין קנקן קפה בטבע, אולי אפילו באיזו פינת רחוב נחמדה, כי כבר לא יהיו הרבה מכוניות על הכביש. אפשר לתת להם חיים טובים. בשביל מה אנחנו עובדים ועובדים, מפתחים ומפתחים את הטכנולוגיה? הרי במקום לשרת אותנו, בסוף אנחנו משרתים אותה ונשארים חרדים ובודדים.
לילדים שתהיה סביבה חמה ומחבקת, יהיו ביטחון ויציבות שיאפשרו להם להסתכל לחיים ישר בעיניים ולשאול – לא מתוך תחושה של מרמור וסבל – אלא מתוך רצון בריא להבין: בשביל מה חיים? מהם החיים? ויכולת להעמיק בתשובות. הלוואי נבנה להם חברה כזאת. משפחה.