חיים חדשים

שיחה 730

בני ישראל לפני הר סיני

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן- 02.06.2016 – אחרי עריכה

אורן: היום אנחנו נרצה לשוחח עם הרב לייטמן על המצב של בני ישראל לפני מעמד הר סיני, נראה אם אפשר ללמוד משם כמה תובנות לחיים שלנו היום על מנת באמת, לקחת את הכל למקום טוב יותר, אל חיים חדשים.

ניצה: אז בואו נהיה עם בני ישראל. בני ישראל יוצאים ממצרים והם הולכים במדבר במשך שלושה חודשים בערך. במהלך התקופה הזאת הם עוברים הרבה מאוד מצבים, הרבה מאוד אירועים, אולי גם מתחיל להתחזק איזה קשר והרגשה של אותו כוח עליון, של א-לוהים. ומשה מוביל אותם במדבר לכיוון ארץ כנען.

הם מגיעים למדבר סיני, נעצרים לפני הר סיני ושם פתאום מתחולל איזה אירוע שעליו נרצה להתחיל לשוחח היום. אלוהים פונה אל משה, ואני אצטט מתוך ספר שמות, מתוך פרק י"ט, "ג ומשה עלה, אל-האלהים; ויקרא אליו יהוה, מן-ההר לאמר, כה תאמר לבית יעקב, ותגיד לבני ישראל. ד אתם ראיתם, אשר עשיתי למצרים; ואשא אתכם על-כנפי נשרים, ואבא אתכם אלי. ה ועתה, אם-שמוע תשמעו בקלי, ושמרתם, את-בריתי--והייתם לי סגלה מכל-העמים, כי-לי כל-הארץ. ו ואתם תהיו-לי ממלכת כהנים, וגוי קדוש:".¹

והשאלה הראשונה שאיתה אני רוצה לפתוח היא, אנחנו רואים שהא-לוהים פונה למשה ומציע מעין הסכם, איזו ברית, איזו הצעה. מהי אותה הצעה שא-לוהים מציע לבני ישראל?

קודם כל אנחנו צריכים לסדר את הדברים. זה לא איזה מין תיאטרון באמצע המדבר, שאנחנו בצורה הוליוודית יכולים פתאום לתאר לעצמנו. אין זכר לזה. אנחנו צריכים להבין שכאן מדובר על חוקי הטבע, התורה היא נצחית, זאת אומרת היא קיימת. והמערכת הזאת היא מערכת שגם עכשיו אנחנו חיים בה, ולא שזה היה פעם ונעלם. כמו שכתוב, "כל יום יש מתן תורה". מה זה נקרא "קבלת התורה", מה ההבדל בין "מתן תורה" ו"קבלת התורה". ולכן הדברים האלה הם דורשים הרבה מאוד הקדמות והבנה יותר עמוקה.

קודם כל אנחנו צריכים להבין שמדובר על כוח מיוחד, שטמון בטבע שנקרא "א-לוהים", כוח הטוב, שהוא מתגלה בתנאי שאדם רוצה שהוא יתגלה.

ניצה: זה תלוי ברצונו של אדם?

זה תלוי ברצונו של אדם. אנחנו נבראנו על ידי כוח הרע. כתוב "בראתי יצר הרע". אותו כוח ברא אותנו הפוך ממנו, מעצמו, שאנחנו בעצם רעים, אגואיסטים, כל אחד חושב רק על עצמו, אף פעם לא מסוגלים לחשוב על השני. והכוח הזה שפועל בנו, שרק חושבים על עצמנו, כוח האגו שלנו זה כל הטבע שלנו. אנחנו לא מסוגלים להיות אחרת.

ולכן, אנחנו צריכים להבין, להסכים שזה כך, לראות את הדברים האלה בצורה הנכונה, לבדוק את הטבע שלנו ובאמת לקבוע שזה בעצם הנתון שהוא הראשון. ולכן אין לנו במשהו לצפות מאדם שהוא יהיה טוב לזולת. זולת זו הכוונה גם לדומם, לצומח, ולחי ועל אחת כמה וכמה לבני האדם, אם הוא לא מתקן את עצמו.

ואם הוא עושה משהו טוב לזולת, מפני שהוא רואה שזה חוזר אליו כדבר טוב, כרווח. ואז בצורה כזאת הוא יכול להיות כאילו טוב לזולת, אבל זה לא טוב לזולת, בעצם אפשר להגיד שזה ניצול הזולת. כך אנחנו חיים. ולא חשוב על איזה צורות הקשר אנחנו מדברים. על אהבה בין הורים לילדים, בין אמא לתינוק, בחור ובחורה שמתחברים ובונים משפחה, והעם שזה אוסף אנשים שהם קובעים לעצמם גבול ומקום ושם בונים משהו משותף. לא חשוב, תמיד זה אך ורק לטובת עצמו של כל אחד ואחד, וסך הכל כשאנחנו בונים איזה מערכות קשר בינינו, זה כדי שהם יתקיימו. אנחנו צריכים לבנות אותם בצורה כזאת, שלכל אחד ואחד יהיה לזה איזה רווח משתלם.

ניצה: כן, איזו תועלת.

ואז זה עובד. ובטבע הזה אנחנו קיימים, בעצם במיוחד המין האנושי. כי בנו הרצון האגואיסטי הוא גדול מאוד, לא מאוזן. אלא אם בדומם, צומח וחי, בצורות הטבע שהם נמוכים מאיתנו, שם יש איזון, פלוס מינוס תמיד, אז בבני אדם אין. ואנחנו מתקדמים מדור לדור, מולידים דורות חדשים שבכל דור ודור יש האגו הזה, הכוח השלילי יותר ויותר גדול. את זה אנחנו רואים.

האנושות משתדלת לעשות איזו השלמה לכוח השלילי הזה, והיא בונה לעצמה כל מיני קשרים, כל מיני חוקים, מכניסה את עצמה לכל מיני בריתות למיניהן, שיהיה כדאי לחיות ולא ממש להרוג זה את זה מיד. וכך אנחנו מתקיימים.

הגיע העניין הזה למצב מאוד מיוחד בהיסטוריה שאנחנו חוגגים אותו כראש השנה. לפני 5,777 שנה אדם אחד שקראו לו "אדם", כנראה שלא במקרה, כך קראו לו ההורים שלו, הוא גילה שיש בטבע כוח נוסף, כוח חיובי. ואת הכוח הזה אפשר למשוך אותו מתוך הטבע ולאזן את הכוח השלילי שבו בתוך האדם, ואז האדם יהיה איזו מין מערכת שלמה מכוח שלילי וכוח חיובי יחד.

ואז, הוא פוקח עיניים, הוא מתחיל לראות אחרת את כל המציאות, כי הוא כבר לא מסתכל, בוא נגיד, הוא לא רואה את הכול דרך הכוח השלילי, אלא גם בדרך הכוח החיובי וגם בכוח המשותף שביניהם. ואז הוא מתחיל לראות ממד אחר לגמרי, הוא מתחיל לראות מציאות שהיא למעלה מהמציאות שלנו, כי שם פועל הכוח החיובי, ואז הוא גם רואה איך הכוח החיובי פועל על הכוח השלילי ברמה שלנו מלמעלה למטה, ואיך שני הכוחות האלה יכולים להיות באיזו אינטראקציה ביניהם בקשר הדדי.

ואיך הוא האדם מתחיל להיות מנהל, ואיך קודם כל הוא מנוהל על ידי הכוח הזה החיובי והשלילי, ואיך הוא יכול לנהל, כי הוא הופך להיות כאילו בעל הבית של שני כוחות. מאז והלאה נפתחה לפני האנושות הזדמנות לעלות למעלה מהחיים האלו, למעלה מהטבע שאנחנו נמצאים בו, במצב מסכן ממש, גם מסוכן שאנחנו כל הזמן אוכלים זה את זה, וממש כל הזמן במריבות, בחיים קצרים מלאים ייסורים, בעיות.

ואחרי זה היו עוד הרבה דורות לתלמידים שלו, של אותו אדם, והוא מסר את שיטת הגילוי הזה של הכוח החיובי וההשלמה של הכוח החיובי לכוח השלילי בתוך האדם עצמו, איך שזה קורה, הוא מסר את זה לתלמידים שלו. ואז, אחרי עשרים דורות של התלמידים זה הגיע לבבל, שם בבבל היה מקום ומצב מאוד מיוחד, שכל אנשי בבל חיו בצורה נוחה, יפה, טובה, כאילו היו יכולים לאזן מעצמם בצורה טבעית כוחות שליליים שבהם, וכך היו חיים בשקט, יפה, כמו באיזה כפר כזה רגוע.

פתאום התפרץ ביניהם כוח הרע, גדל, התחיל ממש לגבור, והיה ביניהם איש אחד מיוחד, חכם, הכהן שלהם, שהיה מטפל בהם. קראו לו אברהם, הוא ניסה להבין מה קורה עם כל האוכלוסייה שלו, שהוא היה ממש מטפל בהם, והוא גילה שחייבים למשוך את הכוח החיובי הזה שבטבע. ועל ידו, בעזרתו לאזן את הכוח השלילי. והוא גילה שאפשר לעשות את זה דווקא על ידי זה שאנשים מתחברים ביניהם, למרות שהם נמצאים באיזה מצב מאוד.

ניצה: של שנאה אפילו.

כן, שנאה, חיכוך מאוד גדול. ודווקא כשהם מתיישבים יחד, ורוצים להוציא את הכוח החיובי ביניהם, על פני הכוח השלילי שמתפרץ ביניהם, אז הם מצליחים ויכולים למשוך, לגלות את הכוח החיובי ועל ידו לאזן את הכוח השלילי. הוא גילה את השיטה הזאת, בעצם חלק ממה שהיה לו הוא כבר קיבל את זה, לכן הוא היה כהן, היה מטפל בבבלים. הוא קיבל את זה גם מאותם הדורות מאדם הראשון.

ניצה: מהי אותה תוספת שאברהם גילה על פני מה שאדם גילה?

הוא גילה דבר מאוד מיוחד, איך בצורה אקטיבית אנחנו יכולים למשוך מהטבע, מעמקי הטבע כוח חיובי, שנסתר בה, במערכת הטבע. וכך הוא התחיל ללמד את הבבלים, "בואו אנחנו נתקן את המצב", למה אנחנו אוכלים זה את זה, למה אנחנו כל הזמן במריבות. והרבה אנשים שמעו, הוא משך אותם, ממש התחיל ללמד עד שהוא ראה שחלק מהבבלים מוכן לשמוע אותו ומוכן ממש ללכת.

ניצה: לממש את השיטה?

כן. וחלק אחר לא. אז הוא לקח את החלק שלו והלך למקום שנקרא "ארץ כנען", ועזב את בבל ומזה נעשתה קבוצה גדולה שבמשך הזמן קראה לעצמה "ישראל" כי זה לפי הכיוון ישר א-ל, ישראל, שהם מתכוונים לאותו כוח החיובי שיכולים למשוך אותו, ועל ידו לאזן את החיים שלהם. ומלבד שהם מאזנים את החיים שלהם, הם מתחילים לראות בשני הכוחות האלה, כמו שאנחנו בשתי העיניים מתחילים לראות וזה לא רק שיש עוד עין אחת, אלא בצירוף של השתיים, מתחילים לראות תמונה חדשה של המציאות. מתחילים לראות מה נסתר אחרי כל הצורה הזאת שאנחנו מגלים בטבע בצורה הטבעית כשנולדים, אלא חודרים לתוך הטבע מתחילים לראות את המנגנון, את הכוחות שפועלים עלינו, איך אנחנו יכולים להשפיע עליהם, וזאת העבודה ההדדית בינינו לבין הטבע.

ואחרי אברהם היו כבר גם התלמידים שלו והם פיתחו את זה הלאה והלאה, עד שהם הגיעו למצב שנקרא "מצרים", שהאגו שלהם בכל זאת גדל עוד יותר ויותר עד כדי כך שלא יכלו להתגבר עליו שזה נקרא "פרעה הרע" שהתחיל לשלוט עליהם. ולא מדובר שהם היו במצרים בצורה פיסית, אלא מדובר שהם הרגישו בעצמם שכוח הרע כל כך שולט בהם, שהם לא מסוגלים להתגבר עליו. זאת אומרת, האגו נעשה הרבה יותר מהכוח החיובי שנשאר להם מזמני אברהם, יצחק, יעקב, מאותם הזמנים שהיו קודם ופתאום התפרץ כוח הרע והם לא יכלו לעשות שום דבר.

למרות שהם רצו להתחבר, ורצו לעבוד על החיבור ביניהם, ולמשוך את הכוח החיובי לא יכלו לעשות את זה, וזה ממש העציב אותם מאוד, הביא להם צרות גדולות, ריחוק ביניהם, וחיכוכים גדולים, עד שהם הבינו שהם צריכים פשוט באיזו צורה לברוח ממנו, מהכוח הרע הזה. ובצורה אלגורית זה נקרא שבני ישראל ברחו ממצרים, משליטת הפרעה. זאת אומרת, הם הצליחו להתנתק מהכוח הרע, מהאגו שבהם, אבל רק את זה. למשוך את הכוח הטוב עוד לא.

ניצה: לא הצליחו.

עוד לא הצליחו. ואחרי שהם התנתקו במשהו מכוח הרע, רק אז, הם הצליחו להגיע לכוח הטוב, לזה שהתחילו לגלות שהוא נמצא ביניהם באיזו צורה נסתרת. ודווקא על פני הכוח הרע הזה שקיים אבל הם יכולים באיזו צורה לשמור את עצמם מהכוח הרע, מהשנאה הזאת ההדדית. הם התחילו להבין שהם נמצאים סביב הר סיני, הר של שנאה, והם יכולים להתמודד עם הכוח השלילי הזה בתנאי שבאמת יוכלו לגלות את הכוח החיובי.

ניצה: אז הר סיני הוא בעצם הר של שנאה שמתגלה בין בני ישראל בתוכם?

בין בני ישראל בתוכם, שיש בכל אחד מהם מהקבוצה הזאת, יכולת לעלות איזה כוח מיוחד, רצון מיוחד, נטייה מיוחדת למעלה מהשנאה, זה נקרא שהם מתקשרים ביניהם כך שמעליהם כשמתעלים זה כמו ש"משה", זה כוח שמושך אותם כמשיח, הוא עולה על ההר. ושהכוח הזה המשותף ביניהם במאמץ שלהם הוא מסוגל לעלות למעלה מהשנאה שביניהם, הוא נקרא שבזה שהם משיגים את הכוח החיובי שבטבע, כוח העליון. ואז הם מתחילים להרגיש שכן נמצא הכוח העליון שהוא ברא את הכל, עשה את הכל, מנהיג את הכל, וגם מסדר את היצר הרע. כי הוא ברא את היצר הרע שבהם במיוחד. ולמה? כי דווקא מתוך היצר הרע, מהכוח השלילי שהוא כנגד כוח הבורא, הכוח החיובי, הם יכולים להשיג את הכוח החיובי וכך להיות קיימים בין שני הכוחות. וכשהם מגיעים למגע עם הכוח החיובי, למעלה מכל השנאה שלהם שזה נקרא שמשה עולה על הר סיני, אז הם מתחילים כנגד זה גם להרגיש עד כמה שהאגו שלהם נעשה דווקא יותר גדול.

ניצה: עוד יותר הוא גדל?

כן. ואז יוצא שבזמן שכוח אחד שבהם הוא ממש נמצא בפסגת ההר, הכוח השני שבהם בונה עגל זהב.

ניצה: אנחנו עוד נגיע לזה באמת בהמשך.

אבל המיוחד זה העניין של גילוי כוח הטוב שבטבע שסוף סוף מתגלה, ומרגע זה והלאה אפשר להיות במגע עימו.

ניצה: אחרי שנתת תיאור מאוד מפורט, אנחנו רואים שהיה שלב מסוים שהפניה לא הגיעה מבני ישראל היא דווקא הגיעה כאילו מאותו כוח הטוב שאתה קורא לו "א-לוהים", שהוא פונה למשה ואומר לו אם תשמעו בקולי ותשמרו את בריתי אתם תהיו לי עם סגולה?

כן.

ניצה: מה זה אותו רגע שאותו הכוח החיובי כמו שתיארת אותו, פתאום מרגיש שאולי יש איזו מוכנות בבני ישראל. מה זה אותו רגע שהוא מציע פתאום את העסקה הזאת?

אז אנחנו צריכים לחזור לימי אברהם. שאברהם גילה שהתפרץ בבבל כוח הרע, ועל ידי זה הוא גילה שאפשר לאזן אותו בכוח הטוב. מתוך זה הוא כבר מגלה שזה שייך לא רק לבבל ולמריבה הקטנה, אלא שזה שייך לכל היקום, שזה שייך לכל המערכת העליונה שהיא כוללת בתוכה לא רק את העולם הזה, אלא עוד חמישה עולמות יותר למעלה מהעולם הזה, יותר עליונות. ואז שואל אברהם "איך אפשר להגיע לזה?" הרי האגו שלנו אפילו שהוא התפרץ בבבל ואנחנו לא יכולנו להתמודד עימו, אבל זה בסך הכול אגו קטן לעומת מה שעכשיו נפתח לנו שאני רואה עוד עולמות, עוד הישגים כאלה גדולים. שאלה שני כוחות שעלולים להתגלות לפנינו, כוח הרע כל כך גדול וכוח הטוב כל כך גדול, מאיפה זה יהיה. וכדי להשיג את המטרה שאנחנו נשיג את כל הכוח החיובי שבטבע, אם כך איזה כוח הרע אנחנו צריכים שיהיה בנו, איך נוכל לסבול אותו.

אז כאן זה נקרא "ברית בין הבתרים", שבברית בין הבתרים הבורא אומר לו אל תדאג "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם" זאת אומרת, אני אביא אתכם, את הקבוצה שלכם, למצב שאתם תקבלו את הכוח השלילי הגדול מאוד ומתוכו אתם תהיו פשוט מוכרחים לגלות את הכוח החיובי ותאזנו בין שני הכוחות האלו. זה נקרא כבר מתחילת מעמד הר סיני והלאה, מקבלת התורה, זאת אומרת, כנגד הכוח השלילי הגדול. אתם לא יכולים סתם לשבת יחד ולהוציא כוח חיובי שבטבע, אתם תצטרכו מערכת שלמה, איך להתקדם בה, איך לרכוש את הכוח החיובי, ולהגיע לאיזון בין שני הכוחות שזה נקרא "בית המקדש".

בית זאת אומרת, כלי גדול, מצב מיוחד מאוד שם הכוח החיובי והכוח השלילי נמצאים באיזון, בהרמוניה ביניהם. ואז אברהם הבין, שכן אם זה כך, אז ודאי שנצליח כי העיקר זה שיהיה הכוח השלילי, ולא כמו שבבבל הכוח הקטן, אלא הכוח הגדול שזה נקרא "מצרים". ולכן עכשיו במעמד הר סיני הכוח השלילי מתגלה כ"פרעה" מה שנקרא, שהם מרגישים ששולט בהם והם חייבים להתעלות מעליו, אז עכשיו הם מקבלים כוח חיובי. לכן שמחה גדולה והתעלות למעלה מהטבע, ואדם מתחיל לראות איזה עוד אופקים נפתחים לפניו וזה נקרא "מעמד הר סיני".

ניצה: זאת אומרת, שאותו כוח הרע שמתגלה ככל שהוא יותר גדול, אז בעצם יש לו גם פוטנציאל להשיג כוח חיובי יותר גדול?

כן, ודאי.

ניצה: זה העניין.

זה בלי זה, זה לא עובד.

ניצה: למעשה אי אפשר להשיג כוח חיובי גדול, אם אין כוח שלילי גדול. זה חייב להיות מאוזן?

כן. לא רק מאוזן כי הכוח השלילי זה נקרא "עזר כנגדו" שהוא דוחה אותנו, דוחף אותנו קדימה כדי שאנחנו דווקא נחפש את הכוח החיובי. כי אנחנו לא מסוגלים להתקיים בכוח השלילי, אז כל המכות האלו מהכוח השלילי הם בעצמם בעצם דוחפים אותנו לכוח החיובי. לכן זה נקרא "עזר כנגדו".

אורן: רציתי רק לסכם לעצמנו את הדברים, מה אפשר ללמוד מכל מה שלמדנו היום על החיים שלנו כאן ועכשיו?

אנחנו יכולים לקפוץ גם לזמננו ולהגיד שאנחנו נמצאים כמו שכתוב, שכל יום יש מתן תורה, וכל יום אדם צריך להגיד לעצמו שהוא ממש עומד במעמד הר סיני. ושאנחנו צריכים גם היום, בכל יום ובכל רגע לחדש אותו השורש שיש לנו כוח שלילי והוא מתחדש כל יום, ואנחנו צריכים להמשיך אליו, כנגדו כוח חיובי ולאזן בין שניהם וכך להתקדם הלאה. עד שאנחנו נגלה את כל הכוח השלילי וכנגדו נגלה את כל הכוח החיובי, וכל פעם נאזן ביניהם, וההליכה הזאת היא נקראת העלייה ב-125 מדרגות זאת אומרת, יש לזה סוף. שכל הכוח השלילי המוקדש לבריאה הוא יהיה מאוזן עם הכוח החיובי שנקרא "בורא". ואז אנחנו נרגיש את עצמנו שנמצאים בהרמוניה בשני כוחות האלו, וכך מגיעים לגילוי הכוח עליון החיובי, ומבינים שהכוח השלילי הוא דווקא לא שלילי, שהוא עזר לנו לגלות את הבורא ולהיות בקשר עימו.

(סוף השיחה)