חיים חדשים

שיחה 720

קריעת ים סוף

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן- 21.04.16 – אחרי עריכה

אורן: שלום לך הרב ד"ר מיכאל לייטמן. אנחנו רוצים להתבונן הפעם על סיפור קריעת ים סוף ולחפש שם תובנות שאולי לא הכרנו קודם.

ניצה: סיפור יציאת בני ישראל ממצרים הוא אחד האירועים או המאורעות הכי משמעותיים וגדולים שהשפיעו עלינו ואפילו על כל העולם.

וודאי, אי אפשר לתאר את העולם ללא תורה. זה לא סיפור, אלא איזה כוח פנימי גדול מאוד שמושרש בכל מיני תרבויות ובדרכים שאנחנו אפילו לא יכולים להבינם. בלי זה העולם היה אחר לגמרי. זה פלא הכוח הזה.

ניצה: האירוע הזה מתרחש למעשה אחרי שבני ישראל יוצאים ממצרים, הם קיבלו אישור מפרעה לצאת ממצרים ואז הם מגיעים לגדה של ים סוף.

כעבור שבוע ימים, זה הרבה מאוד זמן.

ניצה: כן, כנראה שכעבור שלושה או ארבעה ימים פרעה מתחרט על כך שהוא משחרר אותם, ואז מחליט להוציא את כל הצבא שלו עם הפרשים, הסוסים, עם כל מה שיש לו, כדי לרדוף אחרי עם ישראל. כמובן שהמצוקה הייתה מאוד גדולה, כי עם ישראל הולך ברגל וצבא פרעה מגיע עם פרשים וסוסים. כמובן שהם לא רוצים להיתפס ולחזור שוב לאחר שעבדו מאוד קשה כדי להשתחרר משם. ואז ברגע הזה אומר א-לוהים למשה להרים את המטה ולהכות בים סוף. ים סוף נחצה לשניים ובאמצע יש מעבר שבו עובר עם ישראל. לאחר שהם עוברים לגדה השנייה, המצרים מגיעים ואז משה שוב מכה בים, הים חוזר למצבו הקודם, וכל המצרים טובעים בים סוף. אין ספק שהמאורע הזה הוא אחד המאורעות שחקוקים.

הוליווד. אבל מה העַם חושב, יש כאלה שחושבים שזה לא קרה, ויש כאלה שאומרים כן, לפי המדע זה יכול להיות.

ניצה: העם חושב שזה נס או שזו נסיגה של המים, כמו גאות ושפל..

אורן: יש כאלה שאומרים וודאי שזה קרה וחובה להאמין שקרה, ויש כאלה אומרים שטיפש מי שמאמין לזה.

ניצה: בטוח שיש איזה הסבר.

יש אומרים שמגיעה רוח, כמו עם כל עשר המכות.

ניצה: נכון, הם מחפשים איזו לוגיקה מאחורי הדבר, זה בעצם העניין. אבל מה זה באמת קריעת ים סוף, מהו אותו מאורע?

אם את שואלת אותי על תופעות טבע, אז חלילה, אני לגמרי לא חושב בכיוון הזה. אני מקבל את התורה כמו שהיא ניתנה לאדם, זאת אומרת כדי שהוא יברר את התכונות שלו, את הנטיות שלו, את הרצונות, הכוונות, המחשבות. כדי שידע שהאדם הוא עולם קטן ויש בו הכול, יש בו מצרים, ישראל, הר סיני , מדבר סיני, ים סוף. כל מה שיש בעולם זה הכול בתוך האדם.

יותר מזה, כשאנחנו לומדים נכון את חוכמת הקבלה אנחנו מגלים אחר כך שאין עולם מחוצה לאדם. וכל מה שנראה לי, זה שאני נמצא בחדר מסוים שנקרא אולפן ויש כאן כל מיני דברים סביבי, וחוץ ממני נמצאים כאן עוד כמה בני אדם, זה הכול נמצא בי, בתוכי. התכונות שלי כאילו מציירות לי במסך הפנימי שלי את התמונה הזאת. אבל תמונה הזאת היא מוחשית.

בואו נפנטז שאנחנו חיים נניח עוד 100 או 200 שנה, הרי מי חשב לפני 100 שנה על טלוויזיה? לא חשבו, ואז פתאום הייתה טלוויזיה קטנה. אני עדיין זוכר טלוויזיה עם מסך קטן כזה, אחר כך יותר גדול, וודאי לא צבעוני, אחר כך היה צבעוני וגם יכולת לבחור בין כמה ערוצים.

אני לא יודע לאילו מצבים אנחנו מתקדמים היום, נניח שאנחנו נייצר היום טלוויזיה עם ריחות ועם בני אדם, ואז אתה כאילו נמצא בחדר וצופה על איזה משחק. הוא אפילו לוקח אותך יחד, כל הדמויות הם באינטראקציה אתך, הן נמצאות סביבך באוויר. נניח שלייזרים או משהו אחר מייצבים לפניך את הדמויות ואתה נמצא איתם. אתה מקרין עליהם את המחשבות והרצונות שלך, הכול, והם עליך, זאת אומרת יש איזו תוכנה מיוחדת ואתה נמצא יחד איתם. אני משחק איתם יחד ופתאום אני מגלה שגם אני כזה, הרי במה אני שונה מהם, הם מסתכלים אחד על השני וגם עלי, אנחנו כאלה, אנחנו מה שנקרא בני אדם. זאת אומרת אנחנו סך הכול תוכנה שמתגשמת בכזאת בצורה ולא יותר מזה. אם כך מה ההבדל בין הפנים והחוץ? אין, כולם זה תמונה הולוגראפית או תלת ממדית, או יותר מזה, וכך אנחנו חיים.

זה מה שבעצם מסבירה לנו התורה, כך אנחנו חיים. עדיין לא הגענו לזה, די קשה לנו לתאר זאת, אבל כשאנחנו מתקרבים באמת לתפיסה הרוחנית, זה מה שלאט לאט מתגלה.

ניצה: זאת אומרת מתפתח בנו בעצם מימד נוסף?

מתפתחת בנו יכולת להבין את האמת, להרגיש את האמת, לחיות בה, להיות איתה בהדדיות, באינטראקציה כזאת. כן, זה מה שחכמת הקבלה מאפשרת, לכן היא נקראת חכמת הקבלה, חכמת התפיסה. ולכן אם אנחנו מדברים על הסיטואציות שהתורה מספרת לנו, אז את הכל היא מספרת בצורה כזאת. זאת אומרת היא מספרת על אדם שמבין שהוא נמצא בתיאטרון כזה, במשחק כזה, והמחשבה העליונה, התוכנה העליונה מייצבת את כל הדמויות, את כל הדברים והוא נמצא יחד איתם בחיים האלה. השאלה היא כזאת, אם הוא מתייחס לאותו מוח גדול ורצון גדול שמנהל את כל התיאטרון הזה, והוא נמצא ומבין שכך, ואז הוא מחפש מה הצורה הכי נכונה שבה הוא יכול לקיים את התפקיד שלו, או שהוא חי לפי מה שבא לו, ובכל רגע ורגע הוא מרגיש שכך או כך יותר טוב לו.

זה ההבדל בין אדם שחי בתוך עצמו וכאילו מנותק מהאחרים, לא אכפת לו מהדמויות ומהתהליך שכולם עוברים, ובכלל מהמחשבה הכללית, מתכלית הבריאה מה שנקרא. זאת אומרת הוא בכל רגע ורגע חי לטובת עצמו, לפי ההרגשה הפנימית שלו הקטנה, טוב לי כך וזהו. טוב לי ללכת לישון, אני הולך לישון, ומה שיתרחש יתרחש, לא חשוב לי.

זאת אומרת נותנים לו לבצע את התוכנה הפנימית הפרטית שלו, אבל יחד עם זה גם נותנים לו להבין שיש תוכנה כללית והוא יכול לשחק עם כולם יחד, לפי התוכנה הכללית, ואז הוא הולך יחד עם המחשבה והרצון העליון הכללי שנקרא מחשבת הבריאה. זאת אומרת אנחנו רואים שאדם יכול להיות בכל מיני מידות התקשרות למחשבת הבריאה, או להיות, כמו אנחנו קוראים לזה, בהתקשרות לפופיק שלו.

ניצה: למחשבה הפרטית שלו.

כן, שיהיה לי טוב, לבטן שלי. לכן כשאנחנו מדברים על היחסים שיש בין בני האדם ובין אותו כוח עליון, אותה מחשבת הבריאה, אותו רצון גדול, יש בזה כמה דרגות.

ישנם אנשים שאומרים כן, כנראה שיש כוח עליון, יש לו מטרה גדולה והוא דורש מאיתנו שאנחנו נעשה משהו בחיים שלנו לפי מה שהוא רוצה. אם כך אנחנו נעשה את מה שהוא רוצה בצורה פשוטה בחיים שלנו, נעשה בינינו יחסים כלשהם ונקיים את מה שהוא רוצה. הוא רוצה שאנחנו נקיים תורה ומצוות, אז נקיים אותם כמו שכתוב לנו. צריכים להתפלל, צריכים לאכול כשר, הגברים צריכים לעשת כל מיני פעולות, גם הנשים, גם כלפי המשפחה וכלפי העולם. לכן אם אנחנו נקיים את הדברים בצורה מעשית, כמו שאנחנו חיים, אז על ידי זה יש לנו שכר. הכוח העליון נתן לנו עבודה מסוימת ואנחנו מקבלים על זה שכר. השכר יכול להיות בזה שאני מרגיש טוב בחיים האלה, ואז טוב לי, כדאי לי, והשכר יכול להיות בזה שיהיה לי עולם הבא, כי אני סך הכל חי 80 שנה או 90 שנה, היום יכול להיות יותר, ואז אני אקבל איזה שכר גם אחרי שאני מת, וזה בסדר.

אבל ישנם אנשים שאומרים, לא, אותו כוח עליון לא רוצה שאנחנו נדאג ונתייחס למערכת הזאת שאנחנו חיים בה עכשיו, משך החיים האלה, בצורה פשוטה, רק כדי להרוויח כאן במקום איזה תוספת מסוימת, או אפילו אחרי החיים האלה איזו תוספת לחיי העולם הבא מה שנקרא. אלא אותו כוח עליון רוצה שאנחנו נכיר אותו, שאנחנו נגיע לדרגה שלו, שאנחנו נהיה כמוהו, זאת אומרת דואגים לכל המערכת כמו שהוא דואג ובזה אנחנו נהיה שותפים שלו. ואז כל חלק וחלק קטן שנמצא בתוך המערכת הכללית הזאת, כל אדם ואדם ייקח על עצמו את הנטל מכל המערכת הכללית, וישפיע מהנקודה הפרטית שלו לכל המערכת כמו שהכוח העליון משפיע ומחזיק את כל המערכת בהשפעה ואהבה, ב"טוב ומטיב".

יש הבדל בין שלושת סוגי בני האדם הללו, שני הסוגים הראשונים, זה שדואג לפרטיות בעולם הזה, וזה שדואג לפרטיות שלו בעולם הבא, הם נשארים באגו, הם נשארים עם פרעה. הם לא רוצים לצאת מפרעה, אבל הם מוכנים לקיים את מה שאומר הכוח עליון ולהישאר בו. ורק חלק השלישי שקיים בתוך הבריאה עצמה הם אנשים שאומרים, לא, הכוח העליון רוצה שאנחנו נהיה כמוהו, שאנחנו נגיע להשפעה ואהבת הזולת. "ואהבת לרעך כמוך" זה העיקר שבתורה, כמו שכתוב "ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה", זה הכל. האנשים האלה כן מוכנים לצאת ממצרים והם בורחים אחרי משה מהאגו שלהם. הם רוצים לצאת משליטת האגו, זה נקרא שהם בורחים ממצרים. כשהם בורחים, הם רוצים להתנתק מהדאגה לעצמם ולכל הקרובים, הם קצת רוצים להתעלות לדאגה כללית. זאת אומרת הם לא עוזבים בזה את הדאגות הפרטיות, הם רק מבינים שזה יכול להיות רק במכלול אחד, עם כולם יחד. ואם כל האנושות, כל בני האדם, כל הנשמות זה הכול בסך מערכת אחת גלובלית, אז לא יכול להיות שאני אדאג לפרטיות שלי ובזה אהיה כמו איזה חתול קטן.

אבל מתוך זה שהם רוצים להתנתק משליטת האגו שלהם ולחשוב על הדברים הגדולים, והם מתנתקים ממנו, אז הם מרגישים פתאום שהאגו הזה בא ותופס אותם ואומר, "לא, בשביל מה לך להתנתק לגמרי, אתה יכול להרוויח גם עולם הבא וגם קצת בעולם הזה. תקיים כל הדברים האלה, בבקשה, תקיים אפילו "ואהבת לרעך כמוך", אבל תחשוב שיהיה לך טוב, שיהיה לך עולם הבא, שיהיה לך הכול". זאת אומרת מתעוררים באדם כוחות כאלה שאומרים לו, לא צריך להתנתק לגמרי מהאגו, כי לאן אתה הולך בזה, לאיזה עולם, לאיזה מרחב, זה לא מובן, לכן תדאג לכולם אבל תדאג שזה יהיה לטובתך.

האדם רואה שהוא נרדף על ידי הכוחות האלה, המחשבות האלה. הכוחות והמחשבות האלה נקראים "עובדי ה' יראי פרעה". כי מצד אחד הם כאילו מוכנים לעשות את כל מה שאותו כוח עליון אומר להם, לעשות מצוות, לעשות את כל הדברים האלה, אבל רק לא להתנתק מאהבה עצמית ולעבור לאהבה כללית, לאהבת הזולת. רק תעשה. לכן אותו חלק שהולך עם משה, שואל מה לעשות? ואז אומרים לו תעשו מצוות מעשיות בלבד, רק בלי כוונות להשפיע לטובת הזולת. תעשו מצוות מעשיות על מנת שיהיה לכם טוב, על מנת שאתם תרוויחו עולם הזה ועולם הבא. זאת אומרת אתם מקבלים את המצוות אבל הכוונות נשארות אגואיסטיות, אז מה.

אבל זה בניגוד מוחלט לאותם רצונות ומחשבות שהולכות עם משה, כי העיקר אצלם הוא דווקא להתנתק מהמחשבה לעצמי, לעבור למחשבה לטובת הזולת, ודרך זה לטובת המערכת הכללית, מה שנקרא לטובת הבורא. אבל כאן הבעיה, זה המאבק הגדול ביניהם. יוצא שהכוחות האגואיסטיים רודפים את הכוחות שהולכים עם משה, הם רוצים להשיג אותם, לעצור אותם ולהחזיר אותם למצרים, זאת אומרת לעבודה גשמית, אגואיסטית נטו. כי פרעה היה חכם, הוא אומר, אתם רוצים לקיים כאן את הכול? אתם יכולים, אתם רוצים לעסוק בכל מיני פעולות שהבורא מצוות לכם? בבקשה.

זאת אומרת היציאה מהמצרים היא דווקא בזה שאני מתנתק מעל מנת לקבל, מלקבל לטובת עצמי וחושב נטו רק לטובת הזולת, בניתוק מעצמי. זה נקרא יציאה ממצרים. זה נקרא לחצות את ים סוף. אבל הרצונות האגואיסטיות, חלק מהם, אלה שנקראים "עובדי ה' יראי פרעה" עדיין לא מסוגלים להתנתק לגמרי ולכן אין להם תיקון והם נטבעים בדרך, בים סוף.

ים סוף זה אותו מעבר בין מצרים, בין זה שאני נמצא תחת שליטת פרעה, ובין המקום ששם אני מנותק ממנו ואני כבר יכול לחשוב לא לטובת עצמי. זה אולי עדיין לא לטובת הזולת, אבל אני יוצא משליטת האהבה העצמית. לכן לרצונות האלה אין תיקון, הם נטבעים בים סוף. זאת אומרת בצורה כזאת הם ממיתים את עצמם, ואחר כך לאט לאט מתקנים אותם. וודאי שאין מיתה ברצונות, זה מין איבוד, קודם מאבדים אותם ואז מתקנים אותם, ואחר כך הם קמים לעבודה נכונה שכולה באמת בהשפעה, באהבה, זאת אומרת בכוח האמונה הטהור.

אורן: מהי קריעת ים סוף?

קריעת ים הסוף זה נקרא שרק מי שבאמת מסוגל ללכת לקראת הניתוק מכל אינטרס לעצמו, מכל מחשבה לעצמו, רק מי שרוצה לנתק את הפרעה מעצמו ולברוח, לקרוע את עצמו מהמצרים, רק לבני אדם כאלה הים הזה נפתח.

אורן: מה הוא הים?

הים זה אותם מים, אותה גבורה, זה אותו חוק הטבע שאתה לא יכול לעבור עם מחשבות וכוונות אגואיסטיות, להרגשת מציאות שנמצאת בכוונות ומחשבות מחוצה לך, מה שנקרא אלטרואיסטיות.

אורן: למה לים הזה קוראים "ים סוף"?

כי זה סוף של שליטת פרעה, סוף המצרים. בזה נגמר "העולם הזה" מה שנקרא, וכל היתר זה כבר חלק מהעולם הבא.

אורן: בני ישראל עומדים ולפניהם ים סוף. לכאורה הם הגיעו למקום שאי אפשר לחצות אותו, אין להם סירות, אין להם כלום, איך הם יעברו את הים? ואז קורה פתאום נס, משה מרים את המטה והים נבקע, הים נחצה. מה זה הסרט הזה, מה זה שהים נבקע?

צריכים להסביר כאן שמטה זה כוח שמוביל אותו קדימה, זה אותו כוח האמונה שייך למשה, זה דבר אחד, וכל היתר מצטרפים לנחשון. יש עוד כמה כוחות פרטיים שמבצעים את הפעולה. אבל אנחנו צריכים להבין שכאן זה באמת נס. נס יציאת מצרים כולל את קריעת ים סוף, מפני שפועל כאן כוח מיוחד. בחכמת הקבלה זה נקרא ג"ר דחכמה. כמו שכתוב, "ראתה שפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי".

אורן: איך הים נבקע פתאום, איך הוא נחצה?

המים, הגבורות הללו נבקעים באמצע, זה נקרא שכוח ההשפעה בא. קשה מאוד להסביר זאת כאן, אבל זה כוחות, זה לא אנשים שעומדים על שפת הים, אלא האדם בתוכו. אלה כוחות פנימיים בתוך האדם, זאת אומרת הוא מרגיש פתאום שכאן יש לי אפשרות לצאת משליטת פרעה, להתעלות ממנו, ואז נפתח לפניו, והוא מרגיש את זה ככוח גבורה. מים זה לא רק מים חסדים, יפים, מים זה גם כוח גבורה. אתה רואה איך הם פועלים, איך באים הרצונות האלה. זאת אומרת לכאלה רצונות זה נפתח, ולכאלה רצונות זה נסגר ונטבע.

אורן: איך הים נחצה, מה גורם לזה?

הוא נחצה על ידי כוח האמונה, כי אני מוכן ללכת למעלה מדעתי, למעלה מהרגשתי. אני רוצה ללכת בהתאם להשפעה הכללית, לכוח האהבה הכללית, לחוק שפועל בכל המערכת, ובניגוד למערכת הפרטית האגואיסטית שלי. עכשיו היא אגואיסטית, ופתאום זהו, אני באמת יכול להצטרף למערכת הכללית ולראות אותה כולה עם העיגול הקטן שלי. בעיגול הקטן שלי אני רואה ממש נס, חלק מהרצונות שלי יכולים להצטרף לכול הכוח הכללי, לכול הנשמות הכלליות, לכול מה שיש, וחלק מהם נטבעים בים. הם עוברים תיקון מיוחד כזה, זה תיקון שלהם, בזה שהם נטבעים. על ידי זה הם מתעוררים אחר כך ומתחילים לתקן את עצמם.

אורן: אם הבנתי אז כוח האמונה של הבן אדם הוא זה שגורם לים להיבקע?

כן. כוח האמונה נקרא כוח השפעה ואהבה. כי אני מוכן להיות שייך לזה בכל לב ונפש. אבל זה קורה על ידי השפעה מלמעלה, מהכוח הכללי, זה נקרא ממש האור העליון.

אורן: האם בכוחו של אדם לייצר ניסים?

כן, אם אני מסכים שהם יקרו, אבל באמת מסכים, ואני מוכן לשלם על זה בעבדות שלי, בבריחה שלי, אז זה קורה. זה נקרא "נס" מפני שזה לא לפי סדר המצב, סדר המדרגה. זאת אומרת זה קורה לי פתאום, אני לא מזמין את זה בצורה של קודם ונמשך. לכן זה נקרא "נס". אבל כשאני מגיע למצב כזה, זה בטוח קורה. זאת אומרת, אם אתה אומר שזה קרה למישהו וזה נס, אז אני אגיד לך, לא, יש חוקים שפועלים וכשאתה מגיע לאיזו נקודה, ואתה מבצע את התנאים האלה, אז הנס הזה קורה גם לך וגם לכל אחד אחר. למה זה נס? כי אתה לא יכול לתאר איך זה קורה, אבל אתה יכול להגיע לנקודה שזה כן יקרה.

אורן: בתחילת הדברים אמרת שאנחנו חיים בתוך איזו תוכנה שמציירת לנו, כמו בדמויות לייזר, את כל מה שאנחנו רואים סביבנו.

לא, אלה החיים שלנו. אל תחשוב שזה דמיון, זה החיים. החיים שלנו זה דמיון, מטריצה.

אורן: אתה אומר שהחיים שלנו זה כאילו תמונות לייזר שמציירות את כל הסרט, ובתוך הסרט הזה יש איזה מחשב בלתי נראה שמקרין לנו בתלת מימד את הסביבה שלנו ואת עצמנו. מה זה קריעת ים סוף בתוך כול זה?

זה הניתוק מהאגו שלנו והשייכות לכול המערכת הכללית שאנחנו רואים אותה, מרגישים אותה. כשאנחנו מתחילים להתכלל בה, נפתחים לנו רצונות, מחשבות, יכולות אינטגרליות, כלליות כלפי כל המערכת. אנחנו מבינים מה קורה מסוף העולם ועד סופו, איך אנחנו צריכים להתנהג ואיך מעכשיו והלאה אנחנו צריכים להגיע למטרה הכללית של כל המערכת. ואז סוף סוף אנחנו יכולים לענות על השאלה, בשביל מה חיים.

אורן: המערכת הזו היא אותה מחשבה עליונה שמסריטה את כל הסרט עם הלייזרים?

כן.

אורן: ומה זה קריעת ים סוף?

זה מעבר לראייה החדשה הזאת.

אורן: מצד המערכת המסריטה?

כן.

אורן: מה התנאי שבן אדם יעמוד מול ים סוף ויצליח לבצע את הנס שקורע אותו וחודר לתוך המחשבה העליונה שמסריטה את הכול, מה התנאי למעבר הזה?

מאוד פשוט, הוא חייב להצטרף למשה, לאותה מחשבה, לאותו רצון שיש בו. הוא צריך לשמוע רק בקולו, ולהיות דבוק בו בלי בירור, בלי ביקורת, בלי כלום. ללכת רק אחרי זה.

אורן: מה ההגדרה של משה?

השפעה ואהבה. חיבור בין כולם, כמו שדיברנו לא פעם, אנחנו מממשים את זה בקבוצה. רק חיבור, על ידי החיבור אנחנו בורחים מהפרעה שרוצה דווקא להבדיל בין כולם.

(סוף השיחה)