צעדים ראשונים בקבלה

השפעה לזולת

תכנית 25.06.20 עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

גלעד: אנחנו בתכניתנו "צעדים ראשונים בקבלה", והפעם נושא שכל תלמיד מתחיל שואל עליו ומברר. וזה אף פעם לא מובן בפעם הראשונה, השנייה, ואני חייב להודות שגם אחרי כמה חודשים ואולי אפילו שנים של לימוד לא ברור הנושא הזה. ולכן הייתי רוצה שנעמיק בו, כמה שזה נשמע פשוט, נושא מאוד פשוט. מהי השפעה לזולת?

הבורא, כוח עליון, הטבע, כמו שאנחנו לומדים גם מהמדע, הכול התחיל מנקודה אחת שממנה, על ידי פיצוץ גדול, המפץ הגדול, התפתח כל היקום כולל המקום. קודם היה מקום. לא היה מושג כזה מקום, של היקום. ואחר כך ביקום, התחילו להתפשט שם כל מיני ענני גזים וכל מיני חלקיקים וכולי. אז כל מה שקורה כאן זה קורה על ידי מעמד של שני כוחות, כוח חיובי וכוח שלילי. כביכול שלילי וחיובי, שני כוחות מנוגדים. ושני הכוחות האלה הם פועלים בכל מיני רמות, מתפתחים ומתחילים לייצב כל מיני סוגי קשר, עד שמגיעים למצב כמו בכדור הארץ.

מצב מאוד מיוחד שבינתיים אנחנו לא מצאנו כדוגמתו בכל היקום, שזה מתפתח חוץ מהדומם גם צומח וגם חי וגם בני אדם, המדבר. מאוד מעניין למה זה קרה ולמה זה מכוון, כי הטבע פועל לפי התוכנית, לפי החוקים. החוקים האלה הם חוקים מוחלטים והם לא משתנים. אנחנו רק לומדים אותם יותר ואז מגלים יותר ויותר. אבל החוקים האלה שאנחנו מגלים הם גם היו קודם, ואנחנו רואים שהם פועלים במשך הזמן לכיוון אחד.

הם רוצים להביא את כל הטבע, דומם, צומח, חי ובני אדם למצב שהכול יתקבץ למערכת אחת. ושהחיבור הזה האינטגרלי הוא יהיה גם חיבור גלובלי, שיכלול בתוכו את כל הכוכבים, את כל הפעולות שהטבע עשה עד כה, ושהכול יתחבר יחד למערכת אחת. כך אנחנו לומדים את זה. כך אנחנו רואים את זה, כך אנחנו מיום ליום משיגים את זה יותר ויותר. זאת אומרת אנחנו רואים שקיימים בתוך הטבע שדורש, הוא מחייב אותנו להגיע לאינטגרציה, לקומוניקציה שלמה בכל הרמות שלה.

גלעד: אנחנו מדברים על השפעה לזולת. זאת אומרת אתה התחלת להסביר מהטבע אז בוא נתקרב קצת אלינו.

אם זה לא מובן אז באמת כדאי לסיים את זה אחרת. אז מתוך זה יוצא שבדרגות דומם, צומח, חי אנחנו צריכים להתייחס אליהם בצורה נכונה ויפה כדי לגרום להתחברות שלהם הטובה. ובמיוחד איך אנחנו יכולים להשפיע על כל היקום ועלינו ועל כל הדרגות, דומם, צומח וחי שתחתינו, זה רק על ידי היחס הנכון בין בני אדם. ויחס הנכון בין בני אדם זה בעצם תלוי בנו. אבל מפני שאנחנו דרגה עליונה של הטבע, אז אנחנו על ידי זה שמסדרים בינינו את החוקים כאלו של אהבת הזולת, חיבור עם הזולת, צורה הדדית שבינינו, אנחנו בזה נגרום לכל הטבע, דומם, צומח וחי, לכל היקום הזה האינסופי, אנחנו נגרום לו גם התחברות נכונה, יפה, הדדית בין כל הכוחות שלו, בין כל החלקים שלו בצורה יפה, אינטגרלית.

אנחנו נראה, בהתאם עד כמה שאנחנו נתחיל לטפל בקשר בינינו, בין בני אדם על כדור הארץ הקטן הנמצא באיזו פינה בכל היקום הזה, אם אנחנו נגיע למצב שאנחנו מתחברים נכון זה עם זה, אנחנו נראה איך שכל היקום, כל מה שקורה לא רק על פני כדור הארץ, בכלל, איך הכול נכנס לסדר יפה, נכון. עם הכוכבים, עם הפלנטות, עם הגזים בכל החללים האלה הגדולים, הכול ממש יתחיל להסתדר ולהגיע לאיזון.

גלעד: זאת אומרת מה שאנחנו, בני האדם, נעשה בינינו ישפיע על הרמות הנמוכות יותר, על הדומם, על הצומח ועל החי.

לאיזון בין כולם, לקשר יפה, הדדי בין כל חלקי הטבע.

גלעד: זה נשמע הגיוני, אבל אני מניח שהמקובלים רואים את כל המערכת הזאת וכל הקשרים ביניהם, בין כל חלקי המערכת.

כן.

גלעד: אני מסתכל עלי כאדם מן הישוב, שחי ומתחיל ללמוד את החכמה הזאת, אני עוד לא רואה את הקשרים האלה. אני שומע ואני יכול להגיד בסדר, אז מה אני צריך לעשות? אז אומרים לי אתה צריך להגיע למשהו כזה שנקרא השפעה לזולת. למה? מה הקשר עכשיו בין השפעה לזולת לבין כל המערכת הזאת שתיארת עד עכשיו?

השפעה לזולת זה נקרא ההתקשרות הנכונה בין כל חלקי המציאות, במיוחד בדרגת הדומם, צומח, חי ומדבר במיוחד. שאנחנו יכולים לגרום שההתקשרות הזאת היא תהיה התקשרות אינטגרלית, הדדית, יפה. שהיא תהיה לטובת כולם.

גלעד: גם זה נשמע טוב, אבל כשאני התחלתי ללמוד קבלה אז אני עד אז חשבתי שאני אולי בן אדם קצת טוב, אתה יודע. הייתי עוזר לפעמים לזקנה לעבור את הכביש, והייתי תורם איזו תרומה לאיזה מוסד. זה עשה לי טוב על הנשמה ואמרתי אני את שלי עשיתי. התחלתי ללמוד קבלה, באו המרצים שלי ואמרו לי כל הכבוד, זה נחמד, זה טוב, אבל זה לא נקרא השפעה לזולת.

נכון.

גלעד: למה? למה להרוס לי את ההרגשה הטובה.

לא, אף אחד לא רוצה להרוס לך שום דבר, אני בטוח שלא. אלא זה שאתה עושה בדרגה שלך האנושית טוב לזקנה לעבור את הכביש, וטוב לאיזשהו מוסד להתקיים, או משהו, זה לא שאתה בזה ממש משנה את היוצרות, את יסודות הבריאה. אנחנו יכולים לעשות דברים הרבה יותר גדולים. לא שאתה עשית משהו, חס ושלום, רע.

גלעד: למה? אם כולם היו עושים כמוני בוא ניקח עכשיו, אני בן אדם טוב, אני מרגיש טוב, וכולם היו עושים כמוני, כולם היו עוברים ומחפשים בכביש למי אפשר לעזור, וכל אחד היה תורם במשהו לאיזה מוסד, וכל העמותות היו פורחות, הייתי תורם מזמני, אולי נוסע להציל לווייתנים באיזה מקום, עוזר לעוד דברים, כל האנשים, כל האנושות הייתה כזו, זה מצב מתוקן, למה צריך מעבר לזה?

לא, אני לא חושב שצריכים לעשות משהו מעבר לזה. המצבים האלה היו מלמדים אותנו מה לעשות עוד. אבל זה טוב, אני בעד. רק בכל זאת אנחנו רואים שאם אנחנו לא מתקנים את טבע האדם אנחנו לא יכולים להגיע לכלום. אתה רואה מה קורה עם כל הירוקים האלו, עם כל אלו שצעקו שהם בעד אוויר נקי ויער ירוק וכן הלאה. איפה הם נמצאים? קנו אותם, משכו אותם קצת לתוך ארגונים, נותנים להם קצת כסף להתקיים וכבר השתיקו אותם בזה.

גלעד: אז למה זה לא עובד? אני רוצה לדעת מה זו השפעה לזולת ואיך לעשות את זה באמת.

השפעה לזולת היא חייבת להיות לא מהרצון האגואיסטי של האדם, אלא הרצון לאהוב את האדם. וזה לא קורה. אנחנו צריכים קודם לתקן את הטבע שלנו ואז נוכל לדעת איך נכון להתייחס לזולת.

גלעד: לפעמים אתה מדבר עם בן אדם, הוא אומר, שמע, הלכתי לעבוד במרכז של אוטיסטים, בהתחלה לא אהבתי ועכשיו אני כל כך אוהב אותם שאני רק מחכה לבוא לשם לעבוד. או מישהו הולך לעזור לכלבים משוטטים ומוצא להם בית, הוא אומר אתה לא יודע כמה זה עושה אותי מאושר, נכון, יש לי עוד דברים בחיים שבהם אני כמו כולם, אני על הכביש אולי לא מתנהג יפה וגם יכול להיות שבבית, אבל התרומה הזאת שלי לחברה עושה לי את זה. זה לא השפעה לזולת, או שזה לא מספיק? מה הקבלה אומרת?

זה לא שאדם הולך ושופט את המעשים שלו ואומר שזה נכון או לא נכון, אלא אנחנו צריכים קודם כל לפתוח את החוק הכללי של המציאות, מה הטבע, ככוח העליון שמעלינו שברא אותנו וסידר לנו את כל הקשרים וכל הדברים, מה הוא רוצה מאיתנו. זו בעצם הנקודה. ואם אנחנו נברר את זה אז אנחנו נראה שלא מספיק להעביר זקנה את הכביש ולא מספיק לטפל באוטיסטים, אלא כדי לעשות דבר טוב אני צריך לגרום לחיבור בין בני אדם בצורה כללית ולא שאני באיזה מקום ככה פועל. זה מזכיר לי שוב אותם יפי נפש שיש קבוצה שהיא צועקת נגד זיהום האוויר, ולא אכפת לה כלום חוץ מזה, שיישרף כל העולם אבל שהאוויר יהיה נקי.

גלעד: הם לא בסדר?

הם לא בסדר. וודאי.

גלעד: למה? אני מניח, שהם אומרים ככה, אנחנו נדאג לזיהום האוויר, אתה תדאג לילדים רעבים באפריקה, אני אדאג לנכים ולאנשים שהם לא מסוגלים להתפרנס, כל אחד יעשה את שלו, החברה תהייה מתוקנת. אני עכשיו אכפת לי מזיהום האוויר, אז תנו לי להילחם בזה עד הסוף.

לא. קודם כל אתה בזה מזלזל באחרים, נראה לך שמה שהם עושים זה בכלל לא חשוב. זה שאכפת לך מזיהום האוויר זה מפני שאתה באגו שלך חושב שזה הדבר החשוב ביותר ולכן אתה דואג לזה, וסך הכול בזה אתה לא מתקן את העולם. לתקן את העולם זה לתקן אותו ברמה הגבוהה ביותר שלו שזה היחס בין בני האדם. וכאן זה אין יחס בין בני אדם, אתה מזלזל בכל בני האדם, אתה אומר שאפילו שלא יהיו בני אדם על פני כדור הארץ איזה אוויר יהיה, איזה יופי.

גלעד: אז נעזוב את זיהום האוויר. אז אני עכשיו הולך לתרום לשלום בין ערבים ליהודים באזורים משותפים.

זה עוד יותר גרוע. כי אז אתה נכנס לפוליטיקה וכל מיני חשבונות כאלה שלא כדאי להתחיל עם זה.

גלעד: אני מבין ושומע מה אתה אומר. עכשיו תסביר לי אם ככה מה זה היותר גבוה מזה?

לתקן את טבע האדם. מאיפה זה נובע, מאיפה נובעים כל המכשולים האלו, הטעויות, מאיפה זה בא? זה בא מתוך האגו של האדם ואנחנו צריכים לתקן את האגו של האדם, אותו אנחנו צריכים לתקן. מה לעשות עימו, זאת הבעיה. לא לברוח מזה. כי בדרך כלל אדם בורח, הוא לא מסכים לראות את עצמו כאגואיסט שהוא אשם, שכל הבעיה היא בו בלבד, הוא לא מסכים.

גלעד: אז הבעיה היא בי, אני צריך לקחת את זה כבעיה היא בי. אני כתלמיד.

כן.

גלעד: אז שוב אני חוזר, סליחה שאני מתעקש על זה, כי זה דבר שאני רואה שחוזר על עצמו הרבה פעמים. אני צריך לתקן את עצמי, אז אני בשלב ראשון הולך לעזור למישהו, לבני אדם. אתה אומר שהבעיה בין בני אדם, אני הולך לעזור לבני אדם.

מה יש לעזור, למה אתה צריך לעזור? איזו נטייה יש לך לפעול מעצמך החוצה? כאילו שהעולם הוא כולו רע רק אני טוב ואני הולך ומתקן את העולם. עזוב להיות מתקני עולם.

גלעד: בסדר, זה עוזר לי, זה עושה לי טוב.

זה האגו הגדול ביותר.

גלעד: יש לי אגו כזה שאני עכשיו רוצה לעזור לילדים שהם מעוטי יכולת להצליח בבגרות כי אחר כך זה יתפח להם את כל החיים והם יוכלו להצליח בחיים, אז אני הולך ומלמד אותם מתמטיקה, לי זה עושה טוב. אני לא צריך כסף על זה אפילו.

זה לא עניין של כסף וזה לא עניין שאתה תעשה להם טוב. אם אתה לא מתקן את טבע האדם, שזה היסוד של כל הטעויות שלנו, של כל הפשעים שלנו, אתה לא עושה כלום, אתה רק עוד ועוד מאריך. אתה תלמד אותם מתמטיקה, תלמד אותם כל מיני דברים, אתה בזה מאריך את הקלקול של האנושות.

גלעד: קשה לי להבין את זה.

למה? האנושות היום היא נמצאת בצורה טובה?

גלעד: לא, כי לא מספיק אנשים עושים את מה שאני אומר.

לא. בזה שאתה תמשיך לעשות כמו שאתה אומר אז האנושות תמשיך להתנהג בצורה אגואיסטית עוד יותר. וזו הבעיה. אנחנו צריכים לתקן את טבע בני האדם. הטבע עצמו ולא כול מיני הצלחות שלהם באגו שלהם שהצליחו יותר.

גלעד: כשאתה אומר טבע אני מניח שאתה מתכוון, כי כבר אני תלמיד שלמדתי קצת קבלה, אתה בטח מתכוון לזה שהכול אני עושה לטובתי.

כן.

גלעד: גם זה שאני עוזר לאדם ההוא או לזה זה לטובת עצמי.

כן.

גלעד: מה רע בזה? זאת שאלה שתמיד נשאלת. מה רע בזה שאני עכשיו רוצה ליהנות לעצמי עוזר לזולת?

זה היסוד של כל הדברים הרעים שישנם בעולם. שאתה חושב לטובת עצמך ואתה לא יכול באותו זמן לחשוב לטובת אחרים. ולכן אנחנו צריכים להתעלות למעלה מהטבע שלנו ולהתחיל לשנות את עצמנו, איך אנחנו יכולים לחשוב לטובת הזולת. דומם, צומח וחי הם פועלים בטבע שכל אחד דואג לעצמו, בכל מיני רצונות, בכל מיני רמות, דומם, צומח וחי. האדם נברא בהרגשת הזולת שהוא רוצה לנצל את כל הזולת, וזה נמצא בו מפני שהוא צריך להכיר את הנטייה הזאת כיצר הרע ולהפוך אותו, לשנות אותו ליצר הטוב.

גלעד: אבל אני קודם צריך להרגיש שזה רע. כמו שתיארתי לך את אותם דמויות שעכשיו נכנסתי אליהם לרגע, אני לא מרגיש שזה רע. אני באתי ללמוד קבלה כי אמרו לי שפה אני אלמד עוד יותר להשפיע, אז למה לפגוע בדברים האחרים שעשיתי?

איזה להשפיע? אתה לא משפיע, זה שאתה עושה טוב לאחרים, נדמה לך שאתה מלמד אותם מתמטיקה או משהו שם, אתה לא עושה להם טוב, אתה עוזר להם להמשיך בצורה אגואיסטית להתקיים בעולם הזה ולסבול עוד יותר, עוד דור אחד שיסבול.

גלעד: אז איך אני עושה באמת טוב למישהו, מה זה נקרא באמת השפעה לזולת?

תלמד אותו איך להיות טוב לזולת.

גלעד: קודם אני צריך להיות טוב לזולת, אחרת מה אני אלמד אותו?

תלמד אתה.

גלעד: איך אני אלמד להיות טוב לזולת?

תבוא אלינו.

גלעד: באתי, הנה אני אצלכם, אני כבר תלמיד קבלה.

אז תעבור קורסים ותראה.

גלעד: למדתי, אני יכול להגיד לך גם מה למדתי בקורס. למדתי שיש עשירייה, ששם כן כדאי להשפיע ולחשוב על החברים, ולהתקדם יחד איתם. לעומת זאת אני שומע שהמעשים שאני עושה, כל מיני מעשים שחשבתי שהם טובים, אומרים לי שהם לא טובים. הם לא מספיק טובים, כי הם לא מה שבאמת נדרש מבן אדם.

אז מה ההבדל בין שעכשיו אני חושב ודואג לעשירייה שלי, שזה השדה שאומרים לי המקובלים לעבוד, לבין זה שאני עוזר לכל מיני אנשים, ועושה מה שנקרא "מעשים טובים"?

מעשים כל אחד ואחד יכול לעשות. הבעיה היא לא במעשה, אלא בכוונה. מה אתה רוצה שיצמח מכל מעשה ומעשה שלך, אפילו מכל רגע ורגע. תחשוב על זה.

גלעד: אמרנו קודם שמה שאני מרגיש כשאני עושה משהו טוב, מה שחשבתי שהוא טוב לאנשים אחרים, אני מרגיש מזה הנאה.

אז אתה עושה את זה בגלל שאתה נהנה.

גלעד: כן.

זה יפה מאוד. זאת אומרת, אגואיסט בריבוע.

גלעד: כן. לפעמים באים אליי אנשים, אפילו תלמידים ואומרים, אתה יודע, אני לא גיליתי לאף אחד, אבל אני עושה מתן בסתר. אני אפילו נותן למישהו בלי שהוא ידע, וזה עושה לי עוד יותר כיף.

בטח. זה כמו מזוכיסט.

גלעד: למה?

ככה. הוא עושה רע לעצמו, כביכול, נגיד, אבל בזה הוא נהנה.

גלעד: אבל הוא עושה טוב למישהו אחר, ובזה אני נהנה.

הוא לא עושה את זה כדי שיהיה טוב לזולת, הוא עושה את זה כדי שיהיה טוב לו.

גלעד: והוא גם גאה בזה מפנים.

וגם גאה.

גלעד: ואפילו בא לספר לי את זה, אז זה עוד יותר טוב.

כן. נכון.

גלעד: אז מה פה הדבר הרע, שאני נהנה מזה? יש חוק שאסור ליהנות?

היחס שלנו לזולת שאני מנצל אותו, שאני לא רואה אותו, אלא אני רואה איך על ידו להגיע לתענוג.

גלעד: וזה הדבר הרע?

בטח. הטבע דורש מאיתנו שאנחנו נהייה בכוונה טובה זה לזה.

גלעד: אם אני מסתכל רק על המעשים, אני לעולם לא אוכל להבין על מה הקבלה מדברת.

לא. וודאי לא.

גלעד: אלא אני צריך להסתכל, מה אני רוצה להרוויח מהדבר הזה?

על הכוונה.

גלעד: ואם כל מקום שאני נהנה לעצמי ישירות מהמעשה או אפילו מהמחשבה, זה נחשב רע.

כן.

גלעד: אז עכשיו אני רוצה להבין, אם זה רע, אז אתם המקובלים בכלל הרסתם לי את כל ההנאות בחיים.

כן, נכון. שכל החיים שלך זה חיים בהמיים שבזה אתה גורם רע לכולם. מהבוקר עד הלילה כל היום אתה גורם רק רע לכולם, ובסופו של דבר לעצמך.

גלעד: מעצם זה שאני חושב אפילו על אחרים, אני רוצה ליהנות מזה.

כן, מה יש. אני רק רוצה ליהנות, אני בזה לא גורם רע לאף אחד. ככה רוצה ליהנות, מה יש?

גלעד: אימא שדואגת לילד שלה ונהנית מזה, היא דואגת, היא באמת מוכנה את החיים שלה להקריב עבור הילד.

בטח. כל חייה ככה.

גלעד: היא עושה לו נזק בזה?

לא.

גלעד: לא כי זה אימא וילד, זה טבעי.

כי בלי זה הוא לא יתקיים.

גלעד: ולעצמה היא עושה נזק בזה?

גם לא. כאלה דברים אנחנו לא לוקחים בחשבון, כי זו דרגה בהמית.

גלעד: זה הכרחי, זה טבעי לגמרי.

כן.

גלעד: אבל מעבר לזה, נאמר שאני עכשיו חושב ורוצה לעשות משהו למישהו, וליהנות מזה, לנצל את זה כמו שאנחנו אומרים לעצמי, זה כבר רע.

כן. אפילו שבפועל אתה לא גורם לו שום רע. אבל אתה מתכוון ליהנות, אז אתה מנצל את הזולת.

גלעד: אז הבנו מה זו לא השפעה לזולת. יופי. אז עכשיו אני רוצה לדעת מה זה כן השפעה לזולת? על זה אנחנו רוצים לדבר היום, מה זה כן השפעה לזולת?

מתי שתעשה אך ורק מה שלטובתו בלבד, בלי שום קשר אלייך, בלי שום חזרה אלייך, אז זו תהיה השפעה.

גלעד: איפה אני פה? מה זה אני אעשה? אם אני עושה, אז אני כבר נהנה לעצמי.

את זה צריכים ללמוד איך לעשות, וזה לא פשוט. בכוחותינו אי אפשר. אי אפשר לבצע את זה בכוחותינו, צריכים לקבל איזה כוח מיוחד שנקרא "כוח השפעה מלמעלה", שעל ידו אנחנו באמת יכולים לגרום טוב לזולת, בלי חזרה אלינו.

גלעד: בתוך הפעולה הזאת איפה אני?

אתה לא רוצה להיות בתוך הפעולה עצמה. אתה רק רוצה לגרום לזה, אבל שלא יהיה אתה בזה כמקבל, ככתובת שמגיעה לו תוצאה.

גלעד: אז אני הופך להיות בעצם מתווך בין הבורא לבין איזה מקבל תענוג, כשאני לא בתמונה.

נגיד ככה.

גלעד: אוקי. מי זה המקבל תענוג שם?

כולם. כל אחד ואחד.

גלעד: חוץ ממני.

אתה המתווך שעובד חינם.

גלעד: אני נהנה מהעבודה הזאת?

כאן השאלה. אם אתה נהנה, אתה מקבל.

גלעד: אז? אז למה מבטיחים לי שהתענוג הכי גדול זה להיות בתכונת ההשפעה?

"השפעה" זה נקרא, שאתה לא לוקח לעצמך הנאה. "השפעה" זה נקרא, שאתה מעביר את כל מה שצריך למי שאתה משפיע, למי שאתה מעביר, בלי שבזה אתה בדרך גונב משהו לעצמך.

גלעד: אז מיהו הנהנה?

הבורא שנותן, והאדם שמקבל.

גלעד: האדם זה לא אני.

לא, אתה באמצע. אתה המודם, האדפטור, המקשר.

גלעד: אז נאמר כל האנושות חוץ ממני מקבלת. הבורא משפיע, ואני מחוץ לתמונה.

כל אחד ואחד בעולם צריך להיות בתפקיד של המודם הזה, של האדפטור הזה, של המקשר, שהוא מעביר מהבורא לכולם כל טוב בלי לקחת לעצמו, רק לקבל מהבורא, ולהעביר לאחרים. וכך כולם עם כולם. ואז אנחנו בונים כאילו קומה שנייה, מעל היחסים שלנו הרגילים.

גלעד: כן. וממה הוא ניזון, ממה הוא יכול לחיות, אם הוא לא מקבל תענוג לעצמו?

רק מתוך זה שאני נמצא בעבודה כזאת.

גלעד: וזה חומר דלק אחר לגמרי. כי עד עכשיו כל מה שעשיתי קיבלתי, אפילו גנבתי קצת לעצמי, אפילו טיפונת, ועכשיו פתאום כלום לעצמי. אז ממה אני חי, איך אני יכול לחיות?

אתה חי מזה שאתה ממלא את כולם, כמו הבורא.

גלעד: והם ממלאים אותי.

זה מה שממלא אותך.

גלעד: זאת אומרת, אני לא מחכה שגם הם ישפיעו, אני צריך להיות המשפיע.

כן.

גלעד: ואז?

ואז זה הכול. מה זה ואז? אתה עוד שואל ואז? מתי יהיה לי מה שמגיע לי?

גלעד: לא, לא מתי יהיה לי.

אלא מה?

גלעד: זה נשמע מין מצב כזה, שאני יצאתי מהתמונה.

אתה יצאת מתמונה של המקבל. ואז אתה מבין למה כולם בנויים כמקבלים כלפייך, כדי שאתה תוכל להעביר להם את מה שהם צריכים. אבל הם באמת רוצים את זה, באמת צריכים את זה? לא. אלא כך הבורא ברא אותם, כדי שאתה תעביר להם את הכול טוב.

גלעד: זאת אומרת גם הטבע שלהם וגם הבורא שברא את הטבע שלהם ושלי, זה הכול בשביל דבר אחד, שאני אהיה המתווך.

כן. אתה תהייה שותף לבורא, שבלעדייך הוא לא יכול להעביר להם את זה. לא יוכל, ואז הוא יישאר כאילו ללא עבודה, ככה בעצבות. ואם אתה נמצא לידו ועושה את העבודה הזאת, אז אתה משמח אותו, וגם משמח את כל יתר הנשמות שאתה מעביר להם את המילוי, כי הם אז נמצאים דרכך בקשר עם הבורא.

גלעד: אבל הכי טוב לעשות להם, זה שגם הם יהיו כמוני. זאת אומרת, אני צריך לתת להם הזדמנות להיות גם באותו מצב.

זה לא עניינך. אתה צריך למלא אותם, זהו.

גלעד: וזה השפעה לזולת.

כן.

גלעד: אז הזולת פה הופך להיות גם הבורא וגם כל האנושות חוץ ממני.

אתה באמצע.

גלעד: ואני באמצע.

כן.

גלעד: עשינו פה צעד מאוד מאוד גדול מתחילת המפץ הגדול, דרך ההבנה שכל מעשה שאני עושה, לא משנה מה, שחשבתי עד עכשיו שהוא טוב, הוא לא טוב, אלא אפילו מזיק. כי אני נהנה לעצמי, ובזה שאני נהנה לעצמי אני עושה נזק לכולם. אחר כך הגענו למצב שאנחנו כבר מדברים על קשר בין בורא לבין כל הנבראים, שאני רוצה רק שהוא יקרה, אני תומך בו.

אמת.

גלעד: אז תן לנו מילת סיכום, מה זו השפעה לזולת?

השפעה לזולת, זה שאני בכל כוחי מקשר את הזולת לבורא. מה עוד אני יכול לעשות לזולת, ומה יש עוד יותר חוץ מזה?

גלעד: ואת זה מלמדת חכמת הקבלה.

כן.

גלעד: סוף סוף הבנו מה הקבלה עושה.

ואז כל אחד הוא יכול להיות בדרגת המקשר, שותף לבורא. זה נקרא "בנים אתם לה' אלוהיכם".

(סוף השיחה)