חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1038 – 1039

היחסים חברתיים הרמוניים,

לקחת אחריות על רגשותיי

מטרות:

• האם ניתן לקיים התקשרות, במערכות יחסים בין בני אדם, מעל האגו, בלי אגו?

• מה הכוונה בוויתור והתעלות מעל ביקורת, במערכות יחסים?

• מהם כללי ההתנהגות מעל האגו?

• מה הכוונה כשמדברים על "ואהבת לרעך כמוך"? האם הכוונה לכללי מוסר?

• מה ההבדל בין העבודה בזוגיות לכל מערכת יחסים אחרת?

זרימה:

• הבדלים בין מערכות יחסים במעגלים שונים.

• נתינה והשפעה מול ריצוי.

• ניהול נכון של הרגשות.

• מרחק וקרבה במערכות יחסים.

• גאווה במערכות יחסים.

פתיח:

נראה שבכל מיני רבדים, האישי, המשפחתי, החברתי, הבינלאומי, חסרה לנו חכמה של יחסים. פעם היו קוראים לזה דיפלומטיה, כי הרי דיפלומטים הם אנשים שיודעים איך לדבר ולהתנהג כך שישמרו יחסים טובים. אבל האמת היא שכל אחד מאיתנו זקוק לחכמה כזו, ולא רק כדי להשיג את האינטרסים שלנו, אלא כדי באמת לחיות טוב. הרי כל אחד רוצה שיאהבו אותו, שיעריכו וירצו בחברתו. כל אחד רוצה להרגיש שהנוכחות שלו בחברה היא חיובית, היא הרמונית. בין אם זה בעבודה, בין חברים, או עם בן/בת הזוג. אבל בעצם, אלא אם אתה דיפלומט, לא כ"כ מלמדים אותנו איך לעשות זאת, איך להתנהל בצורה חכמה בתוך מערכות יחסים. אין שיעורים כאלה בבית הספר, אין קורס כזה באוניברסיטה..

לאורך התוכניות דיברנו לא פעם על שיפור היחסים, להגיע לאהבה אמיתית, וגם להרמוניה ביחסים. דיברנו על זוגיות, ולמדנו שכדי שיהיו לנו יחסים טובים, אנחנו צריכים להפסיק לנסות לשנות את האחר, לאהוב אותו כמו שהוא, לראות אותו ממש כחלק ממני, שהוא שלי, וכך גם את הפגמים שלו. דיברנו על כך שצריך לדבר הרבה, להכיר זה את זה היטב כדי שנוכל לפרגן, להיטיב עם האחר. נדע מה הוא צריך ואוהב, לתת תשומת לב, לגשת ברכות ולהגיב על יחס שלילי דווקא באהבה, לכסות את הפשעים באהבה. אין ספק ש"ניהול" מערכות יחסים זו באמת חכמה מאד גדולה, ממש שיטה שצריך ללמוד איך ליישם אותה, ואנחנו רוצים היום להמשיך ולגבש את חכמת היחסים הזו, את החינוך הזה, כי הוא כל כך חשוב לנו. נעבור על כמה עקרונות שדיברנו עליהם ונברר אותם יותר. מכיוון שדיברנו בעיקר על זוגיות, נרצה לשאול, מה בעצם שונה בשיטה שמציעה לנו חכמת הקבלה, חוכמת החיבור, ביחס שאני צריכה לסגל לעצמי בכל מעגל חיים? (כשהמעגל הקרוב ביותר הוא הזוגיות, המשפחה, ואח"כ המשפחה המורחבת, החברים והמכרים, העבודה שלי, והחברה בכלל).

ההבדלים בין מערכות יחסים במעגלים שונים

• האם יש הבדל בין איך שעלי להתנהג לאנשים קרובים או זרים?

• האם התנהלות בזוגיות היא שונה מההתנהלות בכל מערכת יחסים אחרת? במה?

• מדוע כתוב "לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו"?

• ישנם קשרים שנבנים מתוך תחומי עניין שונים, לעיתים על בסיס איזה תחביב משותף או אפילו על בסיס משבר וכאב משותף. איזו תשומת לב מיוחדת יש להפנות לקשרים שבהם החיבור הוא מאוד ספציפי ונקודתי?

• גם במסגרת המשפחתית, כהורה, אנחנו מפתחים קשר שונה עם כל ילד או לפחות כך זה מרגיש, האם זה תקין? לפעמים יש אפילו תסכולים מכיוון שאין יכולת להגיע לאותה קרבה או עניין, האם יש מה לעשות עם זה? האם צריך בכלל לעשות משהו בנידון?

• האם ניתן ליישם את חכמת החיבור בכל מערכות היחסים?

• מה קורה כשאני מיישם את העבודה הזו בזוגיות, איך זה מתרחב הלאה, לעוד מעגלים?

• האם בדרך הזו נוכל להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך" בחברה הישראלית? מתוך העבודה מעל האגו שלנו במעגלי החיים השונים?

• אנחנו מעבירים במהלך היום שעות ארוכות בעבודה וגם שם נרקמות מערכות יחסים שונות, ישנן מערכות יחסים עם קולגות, ישנם קשרי עובד ומעביד, איך המערכות הללו צריכות להיראות? האם בכל מערכות היחסים הללו ניתן ליישם את כללי החיבור, את חוכמת היחסים?

• איך צריך להיראות קשר בין דרגים שונים במסגרת העבודה בכדי להיות יעיל מצד אחד ונעים מצד שני? איך לא מוותרים על הסמכות ובכל זאת שומרים על דרג חברי?

• האם ניתן ליישם את העקרונות של הוויתור על האגו, הדאגה וההכלה בהקשרים של עסקים, כלכלה, מתן השירותים זה לזה? כי שם יש חוקים מאד ברורים של שמירה על האינטרס הפרטי.

• איך נראה "ואהבת לרעך כמוך בחברה"? איך מרגישים בה?

נתינה והשפעה מול ריצוי

בהרבה מקרים ומצבים, הנתינה לא מגיעה מהמקום הנכון, ולא מביאה לתוצאות הרצויות.

האם גם את/ה נענה לבקשות שלא מתאימות לך, חושש לסרב ומרגיש חששות ורגשות אשמה כאשר אתה מונע משהו מאחרים? ריצוי יתר מטריד אנשים רבים אשר מרגישים כי היו רוצים לשמור יותר על זכויותיהם ורצונותיהם. מדוע זה קורה ואיך לשנות זאת? ריצוי אכן יש ערך הישרדותי חיובי, אך ריצוי יתר עשוי לגרום לנו לקחת על עצמנו מטלות שאיננו מעוניינים בהן, להסכים ליחס בלתי הוגן כלפינו, להתנתק מרגשותינו וצרכינו ולהימנע מהצבת גבולות לילדים, קולגות ובני זוג. בהתאם לכך, ריצוי יתר עלול להיות מלווה בפגיעה בהיבטי חיים משמעותיים. ריצוי יתר נתפס פעמים רבות כחולשה, פוגע בהערכת הסובבים אותנו ובתפיסתם אותנו כבעלי יכולת ומביא לא פעם לנצלנות. ריצוי אף פוגע במערכות יחסים קרובות מאחר והצד המרצה חש מנוצל וכועס (גם אם אינו מבטא זאת), בעוד הצד ה"מרוצה" חש פעמים רבות נצלן שלא ברצונו וחסר הגנה מאחר וה"מרצה" אינו נתפס כדמות מגוננת. למשל, ילד שההורה לא מציב לו גבולות חווה עצמו כצד החזק יותר ולכן גם כחסר דמות הורית חזקה שתגונן עליו בעת הצורך.

https://www.infomed.co.il/article-3389/

• האם חשוב שיהיה איזון בין קבלה ונתינה במערכת יחסים? באיזה אופן?

• מה ההבדל בין נתינה והשפעה לבין ריצוי?

• מהי נתינה נכונה?

• מדוע כשאנחנו נותנים ללא גבול, ומרצים, אנחנו זוכים פעמים רבות לחוסר הערכה?

מחקר הראה שכאשר בן זוג אחד נתן לשני (עשה כמה פעולות של נתינה, פירגון, עזרה כלפי השני), מידת המשיכה שלו כלפי בן הזוג עלתה ב5%. זה שקיבל את היחס הטוב לעומת זו, חש עלייה של 1% בלבד:

• האם זה נכון שכאשר אנחנו משקיעים במישהו, אנחנו אוהבים אותו יותר? האם זה אומר שחשוב שתהיה נתינה משני הצדדים?

• יש כאן ממש עבודה כל הזמן בזמן אמת. בחירות ובחירות שוב בקשר הזה. איך עושים את זה?

• יש האומרים שהכל מתחיל במערכת היחסים שלי עם עצמי, ביכולת שלי לתת ולקבל. עד כמה זה נכון?

• כשנתינה לאחר באה על חשבוני. האם נכון לתת במקרה כזה או שיש חשבון אחר?

• יש אנשים שהנתינה לאחר נותנת להם הרגשה שהם מוותרים על עצמם. הנתינה דורשת מהם משאבים של מאמץ, כסף וזמן, שהם מעדיפים להשקיע בעצמם ולא באחרים. האם צריך להמשיך ולתת בצורה כזו? האם עד כדי כך לוותר על עצמי? מה האיזון הנכון?  

• קיים חשש טבעי לוותר על עצמי, לאבד את עצמי - מה הסיבה לכך? מה בעצם אנחנו חוששים לאבד?

• מה הכוונה שעלינו לוותר על עצמנו, אם כן?

ניהול נכון של הרגשות

פעמים רבות, אנו בטוחים כי בני הזוג שלנו אחראים על סיפוק הצרכים הרגשיים שלנו. לכולנו יש תקופות שבהן אנחנו מרגישים עצובים, לא ראויים או מדוכאים, דבר שיביא להשפעה שלילית על התנהגותנו. על פרק זמן ממושך רגשות אלו עלולים לגרום להרס בתוך מערכת יחסים בשל ניהול שגוי של רגשותינו, אם זה בשל חוסר ביטחון או חוסר ערך עצמי. באמצעות הקשבה פנימית נוכל לזהות את הסיבות האמיתיות מדוע אנחנו בוחרים להגיד או לבצע דברים מסוימים, כך נוכל לזהות את הדפוס החוזר של רגשותינו המתבטא בהתנהגותנו:

• מי בעצם אחראי על סיפוק הצרכים שלי?

• האם בן הזוג אחראי על סיפוק הצרכים שלי?

• לאיזו תמיכה צריך לצפות מבן/ בת הזוג?

• האם אנו צריכים להתגבר לבדנו על רגשות וצרכים? איך? איך עושים את זה לבד? למה זה צריך להיות לבד?

• איך לבנות מערכת זוגית בין בני הזוג, שתיצור בנייה של שדה משותף, בנייה חיובית של קשר?

• מה צריך להבין כשנכנסים למערכת כזו? ממה המערכת בנויה?

• איך אזהה שישנן מערכות יחסים שכדאי לסיים?

• מהי הדרך לסיים מערכת יחסים בצורה רכה מבלי לפגוע ו/או להיפגע?

• מדוע ישנם אנשים שקשה להם לסיים מערכות יחסים וזה אף מלווה בפחדים וחששות?

מרחק וקרבה במערכות יחסים

כל אחד מאיתנו זקוק לזמן לבד, בו נוכל ליצור חוויות אינדיבידואליות. פיתוח תחביב או פגישה עם חברים מהעבר יכולה להיות בדיוק מה שהקשר שלכם צריך – מרחק. כמו לאוורר חלון בחדר רטוב, כדי למנוע הצטברות עובש. כך נוכל לשמור על תחושה של ערך עצמי וזהות ייחודית משלנו.

• האם זה נכון שעלינו ליצור מרחק, מדי פעם, במערכת יחסים כדי לרענן אותה?

• איך אפשר לעשות את זה בצורה נכונה? להוסיף את הפלפל?

• האם האגו הורס לנו את מערכת היחסים?

בשלב מסוים זה קורה לכל אחד מאיתנו: מישהו דוחה אותנו, או אומר לנו משהו שאנחנו לא רוצים לשמוע, או שאינו מסכים עם מה שיש לנו לומר. ואז האגו שלנו נכנס לכל הסיפור. אנחנו נעלבים, נפגעים או מתעצבנים. לא משנה כמה רגוע או אדיש אתה, אף אחד מאיתנו לא יכול להימנע ממצבים בהם האגו בלתי נשלט ונכנס לתמונה מידי פעם. אבל יש הבדל בין להרגיש רע מכך שמישהו דחה את הפניה שלך באתר היכרויות לבין להיות מדוכדך כאשר מישהו קרוב אליך לא פרגן לך על דבר מסוים. בעוד שהדוגמא הראשונה היא תגובה אנושית טבעית לחלוטין שגורמת לנו לחוש דחייה באינטראקציה עם אנשים, הדוגמא השנייה מצביעה על בעיה אמיתית. כזו שעשויה לפגוע במערכת יחסים קיימת או עתידית. לכולנו יש אגו. אבל רוב האנשים מסוגלים לשים אותו בצד על מנת לנהל מערכת יחסים מוצלחת.

http://www.nextdate.co.il/blog/?p=918

גאווה במערכות יחסים

• כיצד גאווה משפיעה על מערכות היחסים שלנו? מה היא גורמת?

• כיצד משנים את זה?

• איך מגיעים לכבוד הדדי?

• האם יכולה להיות שיטה אחת מוחלטת ליחסים טובים בין אנשים?

• האם קיימים חוקים מוחלטים ליחסים? האם קיימת חוקיות טבעית ליחסים בין בני אדם? אם כן, אז למה אנחנו לא יודעים אותם? אנחנו לא אמורים להרגיש אותם באופן טבעי?

• הרבה מהשיטות מתעסקות בלהקטין את האגו האנושי, להיות קרובים לטבע, להיות אנשים טובים ונעימים. האם זו הדרך הנכונה?

• אומרים שהאדם בטבעו הוא "יצור חברתי", האם אנחנו לא אמורים להסתדר עם אנשים אחרים מטבענו?

• מה חוכמת הקבלה, שיטת החיבור, מציעה לנו לעשות עם האגו? איך היא מציעה "לטפל" בו?

• מה האמצעי שיותר חזק מהאגו האנושי?

• כיצד מתייחסים לרגשות שליליים על פי חוכמת הקבלה?

• אומרים 'על כל הפשעים תכסה האהבה'. האם צריך כל הזמן להיות חיובי? אם כן, אז מה עושים עם הרע שמתגלה?

• האם משתמשים באותם כללי השיטה לכל סוגי היחסים?

• מה הם הכללים לפי השיטה שמציעה לנו חוכמת הקבלה?

• כיצד לראות את האדם שמולי? איך להתייחס אליו?

• מה לעשות כאשר עולים בי רגשות קשים כלפיי אותו האדם? מה צריכה להיות הגישה שלי?

• האם צריך הדדיות, כלומר שלאדם שמולי יהיה יחס אלי כמו שלי אליו?

• כשמסתכלים מסביב, ניתן לראות שלהרבה אנשים ישנה בעיה באי יכולת להסתדר עם אחרים, האם זו בעיה כללית כיום? או שמא זו בעיה פרטית של אדם זה או אחר?

• האם ישנה דרך להימנע מרגשות קשים במערכות יחסים?

• לעיתים מרגישים שאולי עדיף פשוט לנתק כל מגע קרוב עם אנשים, אפילו אנשים שמאוד חשובים לי, כי אי אפשר לשלוט בתגובות וברגשות הקשים. האם זה נכון כך לעשות? איזה פתרון מציעה לנו חוכמת הקבלה להרגשה כזאת?

• איך מייצרים הרגשה טובה בין אנשים, על פי חוכמת הקבלה? האם זה משהו שאפשר לייצר, לחדש?

• האם אני צריך להסתיר את הרגשות הקשים שלי? אם כן, למה? למה לא להיות "אמיתי"?

• איך אצור קשר משמעותי עם אנשים אחרים, אם כל הזמן אני צריך להסתיר את מי שאני? למה כדאי לי לעשות את זה?

• האם כל הזמן אני צריך לוותר?

• אם אתייחס לאחרים בצורה של ויתור ורק יחשיב את דעתם על פני דעתי, הלוא ידרכו עלי. לא?

• האם אנשים משתנים כאשר עושים זאת?

• איך אני יכול לפחות לא לפגוע באנשים אחרים? לפעמים אני מרגיש שאין לי שליטה על התגובות שלי. אני לא רוצה לפגוע ובכל זאת התגובות שיוצאות ממני מאד לא נעימות, במיוחד כלפיי אנשים שחשובים לי. האם יש לחוכמת הקבלה עצה בשבילי?

• מה לגבי הצרכים שלי? מהיכן אני יכול לקבל תחושה טובה?

• מה ההבדל בין מה שמציעה לנו חוכמת הקבלה לבין כללי מוסר רגילים?