אנחנו מכירים את ההרגשה הזאת של כעס, כשמישהו גרם לאדם הרגשה לא טובה, ואז הוא מתמלא בכעס ובהאשמה כלפי אותו גורם או אדם. במקביל יש באדם תחושה "שהכל מגיע לו", וכאשר הרצון שלו לא בא על סיפוקו, הוא נוטה להאשים את הזולת או בכלל את הסביבה שלו ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מתי האדם מתחיל להבין שיש "חוקים" שהוא צריך ללמוד אותם, כדי להרגיש טוב עם עצמו בסביבה שבה הוא חי? מה נדרש מהאדם שרוצה לפתח מערכת יחסים מתוקנת עם הסביבה שלו? מי אחראי על ההרגשה הטובה שהאדם רוצה לחיות בה? מה חכמת הקבלה מציעה לאדם, כדי להתמודד עם המצבים השונים שהמציאות מזמנת לו? מה האדם אמור ללמוד על עצמו כשהוא רואה מישהו מחוצה לו, אדם שנראה מאוד קר, מרוחק רגשית, עצוב כעוס? האם יש בחירה חופשית לאדם, לקבוע איך להתייחס לזולת, גם כאשר הוא מרגיש שהזולת מאתגר אותו? מהם השלבים על פי חכמת הקבלה בעזרתם האדם אמור "לתקן" את נקודת המבט שלו על המציאות? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן