האזנה לקטעים נדירים מתוך שיעוריו של הרב המקובל ברוך שלום אשלג, בתוספת ביאור של תלמידו וממשיך דרכו, הרב לייטמן.

אדם צריך להגיע ליראה זו, כל הפחד שלו, תחשוב מה שאמרתי, לזה צריכים את המטרה. לאן הוא נוסע? לטבריה – 831. אבל אני יורד בבני ברק.

זאת אומרת, אדם צריך להגיע לידי יראה. איזו יראה? זה נקרא קטורת. אבל תלוי לאן רוצים לעלות!

עוד הפעם ... – שם תקבל יותר אהבה עצמית, לתועלת עצמו ... לא עולים. כלים רוצים אהבה עצמית, מקבלים? אני רוצה הרבה כסף – נותנים לי? רוצה הרבה כבוד - נותנים לי? רק אני רוצה.

.. בעבודה, אף על פי שהגוף לא מסכים, הנה אנחנו צריכים להאמין שזה לטובתנו, אבל נכשלים. מדוע נכשלים?

לימדתי פעם, משל שלי, אני מדבר רק על שינה. בזמן שאני ער, אני לא מרגיש טעם בשינה. אז אמרו לי, "תבוא מחר ללמוד בשעה שלוש או ארבע [בבוקר]" - אני שומע – "כן".

אז אני בוחר בתענוג, שיהיה לי קצת, שאני אומר שלוש-ארבע, מה מוותר זה – "שום דבר, שינה". ואני לא צריך לישון עכשיו, אני ער.

כשבא אחר כך, שלוש-ארבע, אני טועם טעם בשינה, אז אני צריך לוותר על תענוג הזה, שאני מרגיש עכשיו, זה ודאי שאני מרגיש, אני אבוא בשלוש-ארבע, אקבל תענוג? זה בספק.

יש כלל בחז"ל: "אין ספק מוציא מידי ודאי", לכן נכשלים.

מדוע נכשלים? אני הסכמתי, שאני מוותר על תענוג של גרם אחד בכדי לבוא ללמוד. אבל לא בשביל חצי קילו תענוג, על זה לא ויתרתי, זאת אומרת, אם היה לי בלילה אותו טעם של שינה, בשעה שלוש מצלצל הטלפון - בטח לא הייתי אומר לו שתבוא לעורר אותי!

זה נותן לי בתור משל, בשביל זה נכשלים על כל הדברים, מדוע? אני ... ... ... ... זה יעבוד, זה נקרא עבודה. וזה נקרא תפילה שבלב.