איפה יותר בטוח לחיות בזמנינו, בישראל, בארה"ב או בצרפת? מה באמת הדליק את גלי האנטישמיות האחרונים? מה לא מספרים לנו בחדשות? רק חקירת האמת שמוסתרת מתחת לפני השטח תוכל להבטיח את שלומנו כיהודים, איפה שלא נהיה.
מקלט. תמיד יהודים חיפשו להם מקום מקלט, מקום שיהיה בטוח לחיות בו, להימלט מהפוגרומים והרדיפות. וכשהחלום על ארץ ישראל הפך למציאות, זה היה בעיקר כדי להבטיח לעצמנו הגנה. שנוכל להתקיים. לשרוד. להבטיח שמי שיתקרב אלינו יקבל כדור בראש. עם זאת, היו כאלה שהרגישו בטוח יותר במדינות אחרות, כמו ארה"ב, קנדה וצרפת. העדיפו להשתקע שם, לבסס את עצמם מבחינה כלכלית, ובכך לקנות לעצמם ביטחון. הקשר שלהם ליהדות התכווץ בהדרגה, וכיום רוב יהודי התפוצות נישאים ללא-יהודים.
בשביל מה להיות יהודי, אומרים לעצמם אנשים. אין עם ששנוא יותר מאתנו. בארה"ב לדוגמה כולם מסתדרים יופי, אפרו-אמריקאים, היספנים, אסיאתים, מי לא, רק כלפינו השנאה לא נרגעת. להפך. אז למה להיות יהודי? עדיף לשדרג, להשתלב בנחת בסלט הכללי. הבעיה היא שההיסטוריה מוכיחה שתמיד יקומו אנטישמים ויאמרו לך: גם אתה יהודי! כך זה היה בספרד, כך זה היה בגרמניה, לפני לא הרבה שנים. האם יש פה חוקיות כלשהי שאנחנו לא מבינים, לא לוקחים בחשבון?
התשובות מצויות בשורש שלנו. לפני 3800 שנה, גילה אברהם אבינו שבכל מערכת הטבע פועל כוח אחד כללי, וכי מגמת ההתפתחות היא לקדם את הנבראים לרמה שבה ירצו להתחבר זה לזה, כמו אברים בגוף אחד. בחיבור מיוחד שכזה, מעל כל השוני וההבדלים, מגלים את הכוח הכללי שבטבע. כוח החיבור, האהבה והנתינה הטהורה, אשר מתוכו מתפתחים החיים בחיבור בין ניגודים.
שיטת החיבור שלימד אברהם לגילוי הכוח הכללי שבטבע נחשבת לפנימיות התורה, והיא נקראת חכמת הקבלה. אברהם פרסם את שיטתו ברבים והזמין את כולם להצטרף. "האלפים והרבבות" שבחרו ללכת אחריו, מתוך הציוויליזציה העיקרית שהייתה מרוכזת אז באזור בבל העתיקה, הפכו ל"אנשי בית אברהם" כפי שמסביר הרמב"ם. שאר בני האדם נפוצו משם על פני כדור הארץ ונחלקו לשבעים אומות העולם הבסיסיות. כך נבנתה האומה הישראלית כבר מיסודה בצורה מיוחדת, היא כוללת בתוכה נציגים משבעים אומות העולם. סוג של קבוצת מיקוד, חיל חלוץ שמבצע לראשונה את מטרת ההתפתחות הכוללת, ומתחבר "כאיש אחד בלב אחד" מעל כל ההבדלים.
אנחנו השורש לחיבור בעולם, ובהתאם לכך הוגדר תפקידנו בפאזל האנושי, עלינו להוות דוגמה לחיבור נכון בין בני אדם שונים. מה שקורה בתוך עם ישראל קובע את מצב כולם, כי בינינו לבין כל אומות העולם יש קשר מיוחד, "תת-קרקעי", שאינו נראה לעין אבל מושתת ביסודות הטבע.
הבעיה היא שמאז החורבן העם שלנו שרוי במצב של פירוד ושנאת חינם. כיום, בתום אלפי שנות התפתחות אגואיסטית שבה כל פרט חשב רק על טובתו האישית, דרך על כולם בדרכו לפסגה אך אחרי שהשיג אותה נותר ריקני כפליים – העולם כבר צמא לנוסחת חיים חדשה. לכוח מחייה. לשם כך, עלינו היהודים להתוודע מחדש לפוטנציאל שבנו, ללמוד לחיות שוב כמו גוף אחד ולהוביל את העולם כולו אל פסגת האושר.
כאשר אנו לא מחוברים בינינו מתגברת השנאה אלינו, כדי להזכיר לנו את תפקידנו. בגדול זו החוקיות. לכן כשרע בעולם, תמיד מאשימים אותנו. גם אם בני האדם לא מבינים זאת, בתת ההכרה שלהם חרוטה העובדה שאנחנו יושבים על השיבר, אנחנו המרכז העולמי של הכוח החיובי שבטבע. אפשר לזלזל בדברים, אבל במקרה כזה ההכרה באמת שבהם עלולה לעלות לנו בשואה נוספת, חס ושלום. בכל פעם שננסה לברוח מהיותנו יהודים, תבוא האנטישמיות ותחזיר אותנו למקום שלנו, באכזריות רבה. עד שנבין מהו תפקידנו בעולם, ונבצע אותו לטובת כל בני האדם.
רק דרכנו יכול להתפזר כוח עליון לאומות העולם, כוח של חיבור ואהבה. הוא יביא את כולנו להיות כאגודה אחת, כאיש אחד, כלב אחד. העולם יהפוך לגן עדן. זהו שיא האבולוציה שטבוע מראש בתכנית ההתפתחות שלנו כמין אנושי, כל השאלה היא איך אנחנו היהודים נבחר להגיע אליו.
"'ובגוים ההם לא תרגיע, ולא יהיה מנוח לכף רגלך' (דברים כח, סה). 'והעולה על רוחכם היו לא תהיה, אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות' (יחזקאל כ, לב). הרי הוי-ה יראנו בעליל שאין כל קיום לישראל בגלות, ולא ימצאו להם מנוח – כמו שאר העמים שהתערבו בגוים ומצאו להם מנוח, עד שנטמעו ביניהם, ולא נשאר מהם זכר" (בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, "הגלות והגאולה").
"כנגד שבעים אומות שבעולם, הם היו אומה אחת כנגד כולם" (ספר הזוהר עם פירוש "הסולם", פרשת שמות, סה).
"העם שהתחיל להאיר מחשכי העולם, עליו לגמור את אשר החל, ורק באורו העצמי, בהכירו מראש את ערכו ואת תעודתו הכרה ברורה, לדעת כמה נשגב ונהדר הוא תכלית זה" (הראי"ה קוק, "תעודת ישראל ולאומיותו").
"העם היותר אציל צריך לקבל על עצמו להראות דוגמא לכל העולם" (בעל הסולם, "כתבי הדור האחרון").
"התקווה היחידה היא – לסדר לעצמנו חינוך לאומי באופן יסודי מחדש... להכניס בכל אחד מאיתנו רגשי אהבה, הן בנוגע מפרט לפרט, והן מהפרטים אל הכלל. ועבודה זו קודמת לכל אחרת, כי מלבד שהיא היסוד – היא נותנת גם את שיעור הקומה והצלחה לכל מיני פעולות, שאנו רוצים לעשות" (בעל הסולם, "היחיד והאומה").
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 839, התבוללות חיבור ואנטישמיות - bit.ly/2nSe3sO