|
מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412 |
חומר רקע לשיחת "חיים חדשים", 965
זרימה:
אם תרצו אין זו אגדה?
מאפייניה של חברת מופת.
תפקיד המדינה בחברת מופת.
המודל המופתי, שישראל צריכה לתת לעולם.
אם תרצו אין זו אגדה?
"אם תרצו אין זו אגדה... אבל אם לא תרצו, כל מה שסיפרתי לכם הוא אגדה – ויישאר אגדה... החלום אינו שונה בהרבה מן המעשה, כמו שחושבים רבים. כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות". ב"ז הרצל, אלטנוילנד, עברית: מרים קראוס, בתוך: בנימין זאב הרצל, סדרת "עם הספר", ידיעות ספרים, תל אביב 2008 ,דברי הפתיחה ואחרית הדבר של המחבר, עמ' 104 ו־301)
https://beeri.hartman.org.il/Fck_Uploads/file/Hertzel%20Hartmantoweb.pdf
האם מספיק לרצות חברת מופת?
האם מספיק לחלום את מה שאנחנו רוצים כדי שזה יקרה? האם כל שעלינו לעשות הוא לרצות?
כל אדם במדינה, רוצה מדינה לפי החזון האישי שלו. איך כל החלומות יכולים להשתלב לחלום אחד, חזון אחד?
כיצד אפשר להגשים את השאיפה לחברה מתוקנת ולעולם טוב יותר?
האם מדובר רק באידיאל חברתי?
מה האלמנט החסר בכל האידיאולוגיה הזאת? מדוע אף אחד, באף חברה לא הצליח מעודו להקים חברת מופת?
מה מקום הטבע בחברה מתוקנת? מה מקום הכוח העליון בעולם טוב יותר?
א גורדון "הרעיון מצד תכנו ברור: תחיית עם ישראל בארץ-ישראל . מה שדורש בירור הוא צורת הרעיון: באיזו צורה אנחנו מציירים לנו את התחייה הזאת. פה אין, כמובן, לקבוע הלכה פסוקה: כל אחד מצייר לו את התחייה בצורה מתאימה לצורת נפשיותו.
האם כל אחד מצייר לו את תחיית עם ישראל בארץ ישראל בצורה המתאימה לו?
קטע א' – מדברי בנימין זאב הרצל "העקרונות של חברת המופת שהקימו הציונים בארץ החדשה: חברה המבוססת על ערכים של שוויון, ללא הבדלי דת ומעמד. לנשים יש זכות בחירה, ועל הצעירים והצעירות מוטלת החובה של שירות לאומי. החברה החדשה מבוססת על סובלנות ופתיחות, ולכן אינה מעוררת את התנגדותה של האוכלוסייה הערבית, נהפוך הוא: ערביי הארץ לא זו בלבד שאינם רואים ביהודים "פולשים זרים" – אלא מעריכים את תרומתם... הם חיים אתנו כאחים" (הרצל, אלטנוילנד, עמ' 108).
מאפייניה של חברת מופת
מהי חברת מופת?
אילו ערכים מאפיינים חברת מופת?
מהו אותו עמוד שדרה המשותף לכולם בחברה כזו?
במה היא שונה מהחברה שהיתה בארץ עם קום המדינה?
איך מתנהלת חברת מופת בהיבטים הבאים:
כלכלה - יוקר מחיה, מצב כלכלי אישי ולאומי, מנועי צמיחה.
חברה - אוירה חברתית, פערים חברתיים, יחס בין אנשים, דעות שונות, קונפליקטים, פשיעה ואלימות.
חינוך.
בטחון אישי ולאומי.
פוליטיקה.
תרבות ואומנות.
תרבות צריכה.
מדע.
סדר יום של אנשים - מה ישתנה?
פה בארץ חמדת אבות
מילים: מוריס רוזנפלד תרגום/נוסח עברי: ישראל דושמן לחן: הרמן צבי ארליך
פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת
תִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת,
פֹּה נִחְיֶה וּפֹה נִצֹּר,
חַיֵּי זֹהַר חַיֵּי דְּ רוֹר,
פֹּה תְּהֵא הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה,
פֹּה תִּפְרַח גַּם שְׂפַת הַתּוֹרָה.
מהם חיי זוהר וחיי דרור?
למה הכוונה שכאן תהא השכינה שורה?
איך אנחנו יכולים לממש את החלום הזה?
תפקיד המדינה בחברת מופת
ז'בוטינסקי על חובתה של המדינה בחברת מופת:
אני מצייר לעצמי שהדבר, שאנו מכנים אותו בשם "הצרכים האלמנטאריים" של אדם רגיל... כולל חמישה דברים: אוכל, דירה, בגדים, האפשרות לחנך את הילדים והאפשרות להתרפא במקרה של מחלה. בעברית אפשר לסמן דבר זה בקיצור: מזון – מעון – מלבוש – מורה – מרפא: "חמש פעמים מ"ם". ביחס לכל אחד מן הצרכים הללו קיים בכל מדינה ובכל תקופה מושג ידוע על מינימום מספיק. וחובתה של המדינה... צריכה להיות: כל אדם, שמודיע, שהוא דורש את "חמש המ"מין", צריך לקבל אותן. זהו הראשון משני החוקים "שלי". מכאן יש להסיק, שבידי המדינה צריכה להיות תמיד האפשרות לספק את חמש המ"מין לכל אותם האזרחים, שידרשו אותן.
(זאב, ז'בוטינסקי, "הגאולה הסוציאלית", בתוך: כתבים, כרך רשימות, עמיחי, תל אביב, עמ' 297–298).
מה תפקידה של המדינה בחברת מופת? האם לספק צרכים בסיסיים?
קטע ב' – מדברי מנחם בגין "המדינה הסומכת"... המדינה בה החירות והצדק צועדים יחדיו, אינה מעבידה את אזרחיה... היא סומכת עליהם, על יוזמתם, על תבונתם, על יושרם, על כושר היצירה שלהם. אך היא אינה מפקירה את אזרחיה, היא סומכת אותם. היא דואגת לכך שכל אזרח ותושב, הכשר לעבודה, יקבלנה; שכל העובד יזכה כפרי עבודתו, בקיום הוגן לו ולבני ביתו; ושכל מי שאינו אשם בביטולו מן העבודה, וכל מי שאינו מסוגל לעבוד, לא יושלך ולא ייפול. (מנחם בגין, שינויים בעולם, חרות, 11.1.1.15).
החזון הזה של בגין, של מדינה שסומכת על אזרחיה, על יושרם ותבונתם...ומצד שני דואגת להם - כיצד מגיעים לאידיאל שכזה?
המודל המופתי שצריכה ישראל לתת לעולם
הרצל: "עם הרעיונות, האמצעים, והידע המצויים בידי האנושות היום, ב־31 לדצמבר 1902, היא יכולה בהחלט לעזור לעצמה. אין צורך באבן החוכמה ולא בשום המצאות חדשות, כל מה שדרוש כדי לעשות את העולם טוב יותר כבר מצוי בו. ואתה יודע, בן אדם, מי יכול להראות לאנושות את הדרך? אתם! אתם היהודים! דווקא מפני שמצבכם רע כל כך. אין לכם מה להפסיד. אתם יכולים להקים את הארץ הניסיונית למען האנושות – שם במקום שביקרנו בו, על האדמה העתיקה תקימו את הארץ החדשה: אלטניולנד!"
(ב"ז הרצל, אלטנוילנד, עמ' 139):
האם כל מה שדרוש לתיקון העולם כבר קיים בו?
האם מדינת ישראל צריכה להיות מדינה ניסיונית, למען האנושות, שתהווה מודל לעולם? באיזה מובן עליה להיות נסיונית?
ז'בוטינסקי על דגם המופת שישראל צריכה לתת לעולם:
כל אדם, כל קבוצה וכל עם, מרגישים עצמם חדורים תחושת שליחות לשנות את העולם, לבנותו מחדש על יסודות של צדק... הציונות טוענת לא רק לצורך בניית מולדת למען העם היהודי המעּונֶה, שהרי בכך נוגע הדבר לעם אחד בלבד; מדובר בהצגה לפני העולם כולו דגם – מופת למשטר־מדינה צודק, "כי מציון תצא תורה"... עיניכם הרואות, ידידי! אני מאמין ומשוכנע, כי תוך זמן קצר... תיברא או תימצא תכנית חדשה לתיקון העולם…(ז'בוטינסקי, נאום בוורשה, 1936 ,תרגום מיידיש).
https://beeri.hartman.org.il/Fck_Uploads/file/Hertzel%20Hartmantoweb.pdf
מהי ההצגה שעל מדינת ישראל לתת לעולם?