משבר כלכלי פוקד את העולם, המון אנשים חסרי פרנסה, ומומחים אומרים שתוך מספר שנים מחשבים ורובוטים יתפסו את מקומנו בשוק העבודה. בנוסף, תהיה חובה לצמצם תעשייה לא הכרחית בגלל הפגיעה בסביבה. לכן, כדאי לתכנן תפיסה חדשה להספקת צורכי הקיום לכלל החברה, וגם לראות מה אפשר לעשות במידי עם מי שחי לידינו להקלת יוקר המחיה. חכם עיניו בראשו, והוא חושב מחוץ לקופסה.
כל הסימנים מראים שאנחנו מתקרבים למצב אבולוציוני חדש. אם עד היום כל אחד משך לעצמו כמה שהיה מסוגל, השתמש באחרים בכל מה שרק היה אפשר, אז תיכף זה נגמר. מתגלה בעולם רשת קשר בין כולם לכולם, התלות ההדדית מתעצמת ואנחנו מוצאים את עצמנו יושבים בתוך אותה סירה. או שנלמד לחתור יחד, או שכולנו נטבע.
ומפני שעדיין שולטת התפיסה הצרה של 'זה אני פה מולך', אז בינתיים הכול נתקע. המערכות החברתיות-כלכליות, כמו גם מערכות היחסים בעבודה, במשפחה ובכלל במדינה. העולם משותק מרוב משחקי אגו ומאבקי שליטה. בכל רגע עלולה לפרוץ מלחמה, ועם כל הטכנולוגיה שפיתחנו, עצוב לדמיין מה יישאר בסופה.
ובו בזמן, הטבע הסובב מציג את עצמו כלפינו כמערכת עגולה, אינטגרלית, שכל חלקיה מחוברים בהדדיות משלימה. כל הדומם, הצומח והחי יוצרים מארג נפלא. ואם במערכת הטבע החוקיות האינטגרלית הזו מתקיימת מאליה, כנראה שאצלנו חשוב שהיא תיבנה מתוך בירור והכרה. מתוך מודעות ובחירה. זה יהיה מותר האדם מן הבהמה.
השלב הראשון בתהליך שלפנינו הוא להבדיל בין שתי רמות, הרמה הגופנית והרמה האנושית. ברמה הגופנית, אדם זקוק לכל הצרכים הקיומיים כמו מזון וביגוד, קורת גג ושירותי בריאות. ברמה האנושית, אנחנו זקוקים לתרבות וחינוך, למדע והשכלה, להתפתחות הרוח והקשר עם החברה.
פעם לא היה אינטרנט, ועל כל דבר היינו צריכים לשלם, היום המון דברים זמינים לכולם ברשת. זה מצביע על מגמה שאותה יש להעצים. עלינו לעצב את החברה כך שכל הצרכים הקיומיים יהיו זמינים לכולם. שלא בזה יהיה העניין, ולא להם נצטרך לדאוג כל הזמן.
מבחינה טכנולוגית אנחנו בהחלט מסוגלים לעשות זאת, רק הבעיה היא ביחסים הלא טובים בין בני אדם. לכן, זהו זה התחום שבו נצטרך להשקיע – פיתוח קשר אינטגרלי בין כולם, שדרוג רוח האדם עד לרמה של אהבת הזולת ואהבת עולם.
ואם פעם היו כל מיני רעיונות סוציאליסטיים שנגמרו בחורבן, היום זה מגיע ממקום של אין ברירה. עוד מעט לא תהיה עבודה ופרנסה לרוב אוכלוסיית העולם. אם לא ידאגו לצרכי קיומם, הם יאכלו את מי שיהיה מולם.
זו התמונה הגלובלית לתקופה שמתקרבת ובאה, וממנה עולה גם כיוון להתמודדות משותפת עם יוקר המחיה של עתה.
על ידי חיבורים משלימים בין אנשים, אפשר למצוא פתרונות יצירתיים. כך למשל, אפשר לארגן בגינה של הבניין או הרחוב גידול של ירקות ופירות, אפשר לארגן מחסן קטן עם דברים יד 2 למסירה, אפשר לארגן חוגים לילדים ולמבוגרים שנעביר בעצמנו, אפשר להציע עזרה לאחרים בתחום המומחיות שלנו. כל זאת בזמננו הפנוי כמובן, ומתוך הבנה שיחד נוכל לחסוך המון לכולם. מעבר לכך אפשר לארגן פעילויות תרבות ופנאי, ספורט, מסיבות, מוזיקה, מועדון בילוי לנוער, מה לא.
בסופו של דבר, העתיד הוא בהדדיות. אחריות הדדית, ערבות הדדית, עזרה הדדית. מלבד הצורך הקיומי שיהיה לדבר והאווירה החמה שתיווצר בהדרגה, אנחנו נגלה שבהתקשרות כזו בינינו מתרחבת יכולת התפיסה.
ככל שהלבבות יתחברו לאחרים, ייפתחו בפנינו עולמות עליונים. מלאים באור ואהבה. גם הכסף יהפוך למושג רוחני, מלשון כיסופים, ערגה. השתוקקות לכסות את כולם בדאגה שלך, כמו אימא שנותנת ומתמלאת פי כמה וכמה.
שתהיה לנו דרך צלחה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 65 – bit.ly/3qEBfPV