חיים חדשים

שיחה 826

מה מסמלת הכיפה

שיחה 17.09.02 עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

אורן: היום אנחנו רוצים לדבר עם הרב לייטמן על נושא שהוא מאוד מרתק בעיניי המון אנשים, מאוד סתום, אף אחד לא יודע באמת להסביר את הדברים למה הם כפי שהם נראים, אנחנו רוצים לדבר על המראה היהודי. אנחנו רואים שלאורך דורות, אלפי שנים, ליהודים היה מראה מסוים, אז מאיפה זה נובע, מה הדברים האלו מסמלים, למה אנשים חבשו כיפה, למה אנשים היו עם פאות, המון דברים שאנחנו רגילים שכך הם, אנחנו לא באמת יודעים. נרצה היום להתבונן על הדברים האלה קצת יותר לעומק, לראות אם יש בהם איזו משמעות פנימית שיכולה לקחת את החיים שלנו היום, גם אם אנחנו לא אנשים דתיים, למקום טוב יותר, בדרך לחיים חדשים.

ניצה: כמו שתיארת, היהודי הדתי הוא משהו שאפשר לראות אותו מיד לפי הלבוש שלו, אפשר להצביע עליו עם האצבע ולא משנה איפה הוא נמצא ואיפה הוא חי.

היה לי מקרה מאוד מעניין שנתן השראה לתוכנית הזאת. גם אני וגם בעלי עוסקים בתחום התיירות ויוצא לנו הרבה לטוס לחו"ל. עלינו לטיסה יחד עם זוג חברים איטלקים, ולידנו עלה זוג דתי לבוש במיטב המסורת, וזוג החברים שלנו לא הפסיקו לשאול אותי שאלות על זה, למה הוא חובש כיפה, למה יש לו את הפאות האלה ומה המשמעות של כל דבר ומהן הציציות האלה שיוצאות לו מהבגד, והם באמת רצו לקבל תשובות. אני כמובן לא ידעתי לספק הרבה תשובות, חוץ משאמרתי שכל הסימנים האלה הם משהו שצריכים להזכיר לאדם היהודי את הקשר שלו עם א-לוהים, מעבר לזה לא ידעתי לתת תשובה. אני מאוד מקווה שהיום, אחרי התוכנית שלנו, נוכל באמת להחכים.

תוכלי לספק תשובה.

ניצה: זה מעניין, כי אנחנו יהודים, שואלים אותי שאלות לכאורה על העם שלי שאני חלק ממנו, ובאמת אין לי שמץ של מושג.

זו בושה.

ניצה: זה די קצת בושה.

לא "די קצת", זו ממש בושה לכל יהודי שגדל בארץ ישראל שהוא לא יודע מה זה יהודי, ובכלל מה זה ארץ ישראל. זו הצרה גדולה שיש לעם הזה. ויחד עם זה מתגאים שאנחנו "מודרניים". מודרניים זה לא נקרא להיות מנותקים מהשורשים, מודרניים זה נקרא דווקא מהשורשים להמשיך לעולם המודרני, אבל להיות גם מקושרים, לינוק מאותו השורש. וזה שאין לנו זאת, לכן כך אנחנו נראים בחיצוניות ובפנימיות.

ניצה: אני רוצה לשאול שאלות על חיצוניות, ובטח יש קשר בין חיצוניות לפנימיות. הדבר שמאפיין אותנו כיהודים זו הכיפה, חבישת הכיפה, הגבר חובש כיפה. מה זו הכיפה הזאת, מה היא מסמלת?

קודם כל צריכים להבין שכיפה זה סמל שאדם הולך ביראת שמיים, תחת עול מלכות שמיים, שיש מעליו מישהו. מאותו דבר בא גם הכובע וכל מיני כיסויים אחרים בכל מיני זמנים ודורות, והיו כאלו וכאלו. הסימן בחלקו גם עבר לדתות האחרות. הכול נובע מתוך כך שאני בעצם מקבל מעליי עול מלכות שמיים, שיש מישהו מעליי.

ניצה: זה סוג של הצהרה.

יש בזה דברים הרבה יותר עמוקים, כמו מסך. אבל בקיצור אני בזה כביכול מגביל את עצמי ואומר יש מעליי שכל, רגש, כוח, שליטה, ואני נמצא תחת כל זה.

ניצה: זו בעצם המשמעות של כיסוי ראש?

כן. זה גם כסימן שאני נמצא תחת שליטה של מישהו. אם אני נניח מדבר עם מישהו יותר גדול ממני ויש לי כובע וכיפה, אני לא יכול להוריד את הכובע כי זה נקרא שאני מזלזל בו. זה הפוך ממה שבנצרות, בנצרות אנחנו מורידים את הכובע.

ניצה: מה שנקרא "אני מסיר בפנייך את הכובע".

כן, זה כביכול שאני נותן את הראש שלי והוא יכול לחתוך לי אותו. ביהדות אין דבר כזה, ביהדות כשאני רוצה לכבד בן אדם שנמצא לפניי, אני נמצא עם הכובע ולא מוריד אותו.

ניצה: דווקא לא מסיר את הכובע.

לא.

ניצה: למה?

כי בזה אני מראה לו עד כמה אני מכבד אותו מעליי.

ניצה: יפה. אתה בעצם הכנסת עוד רובד, זה לא רק עול מלכות שמיים, זאת אומרת שיש איזה כוח עליון.

כלפי האדם הגדול.

ניצה: גם כלפי אדם שנמצא מולי.

כן. אם אני מגיע לאדם גדול, חוץ מכיפה אני גם חובש כובע.

ניצה: וזה דווקא נותן כבוד לאדם.

יכול להיות שאני עומד ליד אדם ומאוד חם או שיש לי איזו סיבה להוריד את הכובע, אז אני מבקש ממנו, אני אומר לו "סליחה, אבל אני מוריד את הכובע".

ניצה: "ברשותך".

כן. שהוא לא יחשוב שאני מזלזל בו, כי זה יכול להתפרש כזלזול.

אורן: אמרת שהכיפה מסמלת שיש מעל האדם מישהו, יש מעליו שכל, רגש, כוח, שליטה, מה זה אומר?

שאנחנו נמצאים תחת דרגה יותר עליונה שהיא בורא מעלינו והוא שולט עלינו בכל דבר, אין עוד מלבדו. בכל המחשבות, הרצונות והמעשים שאדם עשה, עושה ויעשה, חשב, חושב ויחשוב, בכל הפעולות במוח ובלב, במה שעובר על האדם במעשה, במחשבה, תמיד, תמיד זה מגיע מכוח עליון. ולא שאדם הוא בעל מחשבה, בעל רצון ובעל מעשה, אין דבר כזה, אנחנו נפעלים בלבד. ולכן קודם כל אני מקבל על עצמי עול מלכות שמיים. מה זה עול מלכות שמיים? שאני נפעל. כמו איזו מריונטה על חוטים שכך מפעילים אותה.

אורן: זה מה שבאה הכיפה לסמל?

לא רק כיפה, אבל קודם כל כיפה.

אורן: כשאני אומר לעצמי שאני בובה על חוטים זה מאוד משפיל.

משפיל? אם זה טבע, למה זה משפיל? אם לפי הטבע אני צריך לאכול, לישון, ולעשות עוד כל מיני דברים עם הגוף שלי כמו חיה, זה משפיל אותי?

אורן: מה שאני צריך, אני צריך.

אותו דבר כאן. העובדה, עובדה מהטבע היא שאנחנו נבראים, אז נבראים. אם מישהו שולט על הרגש שלי, על השכל שלי, על המעשים שלי מלמעלה, אני צריך לראות, לבדוק, לחקור, לגלות את זה. אם זה כך, אני כבר מתחיל להיות בזה חכם, מבין, מרגיש, לא כמו אדם ברחוב שלא יודע בכלל מיהו, מהו, וכמו כלב שמשוטט ברחוב כך הוא חי. אני רוצה לחיות בהכרת הא-לוהות שמפעילה אותי ומה אני בהתאם לזה יכול לעשות. אולי אני אמצא בזה חופש ממנו, מעשים, מחשבות, פעולות, רצונות חופשיים שבהם אני אהיה חופשי. ואם לא חופשי, לפחות להכיר את העובדה.

אורן: אני יכול לגלות את הכוח הזה שמפעיל אותי?

וודאי. זו כל המטרה של התפתחות היהודים שבעולם הזה.

אורן: למה הכיפה היא דווקא על הראש? הראש זה המקום הכי גבוה באדם, למה לא שמים כיפה על היד?

כי קודם כל זה ראש, מחשבות, כוונות. מה זה האדם? זה הראש שלו.

ניצה: יש הרבה התעסקות סביב הראש והפנים, אז מה הכיפה מסמלת שהיא בעצם מכסה את המחשבות של האדם, מה היא עושה?

היא לא מכסה כל כך כמו שמסמלת לנו. היא לא מכסה שום דבר, היא לא מגבילה את המחשבות. היא סמל לזה שאני מקבל מעליי עול מלכות שמיים.

אורן: המילה "עול", עול נותנים לשור או לחמור.

לשור או לחמור. יפה מאוד.

אורן: אני מושבניק, לכן אני זוכר את התמונות האלה. מה זה אומר, שאני שם כיפה והיא מסמלת את זה שאני רוצה לקבל עלי עול מלכות שמיים?

נכון.

אורן: מה יש פה כל כך לרצות?

כי בזה אני קשור לכוח עליון ומתחיל לעבוד עימו בשותפות. אני בודק מה הוא רוצה והאם הרצונות שלי כמוהו, מה הוא חושב והאם המחשבות שלי כמוהו, מה הוא עושה והאם הפעולות שלי, המעשים שלי כמוהו. אז אני מבין שאני בכל זאת אהיה מנוהל על ידו במאה אחוז, כי הוא הבורא ואני הנברא. אלא אם אני אגלה מעצמי רצון להיות כמוהו, גם במחשבה, גם מרצון, גם בפעולות, גם בכוונות, בכל מה שאפשר, אני אשיג דרך האמצעים האלה, מחשבה, דיבור, מעשה, מה הוא רוצה ממני, למה הוא רוצה את זה דווקא ממני ומה בכלל כוונתו. דרך זה, "ממעשיך הכרנוך", אני אכיר אותו, אכיר את הכוח העליון שהוא למעלה ממני בדרגה יותר עליונה, ובזה אתעלה לדרגה שלו.

אורן: אז זה לא בדיוק עול, זו מעלית.

נכון, אבל דרך מה זה בא? דרך זה שאני מקבל מה שכבר נקרא בטבע, נמצא בטבע, את השליטה שלו עליי, השליטה המלאה.

אורן: בהסבר שלך הרגשתי שהכיפה מסמלת את זה שכאילו אני שם מעל הראש שלי סרגל כזה, קנה מידה גבוה שכלפיו אני מתחיל לבדוק. אמרת, שאני בודק שני דברים, מה הוא רוצה והאם הרצונות שלי כמוהו, מה הוא חושב והאם המחשבות שלי כמוהו.

אתה זוכר את החמור?

אורן: לסבא שלי היה חמור.

יופי. אז הוא שם עליו עול ומושכות.

אורן: נכון.

יופי. אז בדיוק, העול על הראש, והמושכות ימינה, שמאלה. אני רוצה בדיוק שזה יהיה עלי, אבל אני עושה את זה מטעמי, כי אני נמשך לייחוד עימו. לכן אני נקרא "יהודי", אני נמשך לייחוד עם מי שמנהל אותי.

אורן: מה זה אומר לייחוד?

להתייחד, להתקשר כך ש"תעשה רצונך כרצונו", תעשה מחשבתך כמחשבתו, וכן הלאה. אני על ידי זה מעלה את עצמי לדרגת הבורא. ממה? מזה שאני מקבל על עצמי עול מלכות שמים.

אורן: מה זה אומר המילים האלה?

אני רוצה שהבורא ישלוט בי, כי דרך השליטה שלו עליי אני יכול להכיר אותו.

אורן: ומה זה אומר שהוא ישלוט בי?

אני רוצה להרגיש איך הוא עושה. הוא שולט בכל, כוח עליון שולט בכל, זו מדרגה יותר עליונה ומשם באים כל הכוחות, כל החוטים על כל אחד ואחד. אף אחד מאיתנו לא עושה שום דבר באף פרט בגוף שלנו, בדומם, צומח וחי, וגם בנו ובלב ובמוח, בכל, אלא אנחנו מקבלים הזנה מלמעלה.

כדי להכיר את העליון ולעלות לדרגה שלו אני צריך להיות מודע לזה, אני רוצה להרגיש את זה, להתקרב אליו ולאתר אותו, מה הוא עושה עכשיו? מה הוא רוצה ממני? איזה פעולות הוא עושה? נניח שאני עושה תנועה בידיים, משהו במחשבה, מדבר איתך, כל דבר ודבר אני רוצה לחקור וכך להתייחד עימו. מה זה להתייחד? להצדיק קודם כל למה הוא עושה את זה, ולהבין בשביל מה הוא עושה את זה, מה התועלת, מה המטרה, מה המצב הסופי, למה הוא מושך אותי על ידי המושכות האלו.

אורן: למה הכיפה מכסה את הראש?

זה שהיא מכסה את הראש, סימן שאני שם אותו, קודם.

אורן: קודם למי?

לי.

ניצה: לראש שלי?

כן.

ניצה: למחשבות שלי, לרצונות שלי?

ודאי. כל המחשבות ורצונות וההפעלות הכל בא ממנו. אני שואל אותך, מאיפה בא לך רצון פתאום?

אורן: לא יודע.

לא יודע נכון שלא יודע. מאיפה באה לך פתאום מחשבה? לא יודע.

אורן: באה.

באה זהו זה ככה זה.

אורן: מאיפה?

"מהרוח".

אורן: אז מאיפה?

מדרגה יותר עליונה, כי אנחנו נמצאים במערכת הכללית. דרגה יותר עליונה פועלת על דרגה יותר תחתונה, הכל לפי הדרגות. וככה כשאני על ידי זה מזהה שמישהו מפעיל אותי, ואני על ידי זה שאני מזדהה עימו מגיע לדרגה שלו, אז אני רואה איך שזה עובד. נניח שהייתי בדרגה יותר תחתונה כנפעל, עכשיו אני עליתי והבנתי איך פועל המפעיל, אז אני נמצא מתאחד עם הבורא בדרגה שלו, ורואה את מיכאל למטה איך שהוא נפעל. מעניין לראות את עצמי מלמעלה, מדרגת אדם, איך שאתה נפעל בדרגת חמור.

אורן: נהוג שגם אנשים שלא הולכים עם כיפה, כשהם באים למקומות כמו הלוויה, בית כנסת, שמים כיפה.

ניצה: נכון. גם חילוניים זה אני יכולה להגיד.

כן לכל חילוני ובדרך כלל באוטו יש כיפה, אולי תהיה לוויה או משהו.

אורן: אם אני מנסה להסתכל, אז ליהודי יש הרבה דברים במעטפת החיצונית שלו, יש הרבה. אבל האם הכיפה זה הדבר?

כן.

אורן: אני רוצה להבין למה?

בכל הזמנים אנחנו היינו מקבלים לבוש של כל מיני אנשים שהיינו חיים [בקרבתם]. היית בתימן?

אורן: לא הייתי בתימן אבל אני מכיר את הלבוש התימני.

מה הלבוש התימני המקורי התימני, שהיה לתימנים?

אורן: שמלה. נכון.

ככה היה גם לאבותינו שהיו חיים כאן, גלבייה כזאת, עם כל הדברים האלה. אם אתה תיקח תמונות ואפילו צילומים מתחילת מאה ה-20 בארץ ישראל, אתה תראה יהודים בצורה כזאת, בלבוש לבן ארוך וזהו ככה זה היה. ולכן הלבוש הוא לא כל כך חשוב, הוא חשוב שיהיה צנוע שיכסה את הגוף. זהו.

אורן: אבל הכיפה?

הכיפה זה סמל שאתה הולך תחת מלכות שמים כמו שדברנו. בלי כיפה אי אפשר, אין יהודי בלי כיפה.

אורן: אמרת בתחילת דבריך וככה, דילגת על זה כנראה שזה לדברים מאוד עמוקים, אבל בכל זאת אני אשאל, אמרת שהכיפה היא מסמלת מסך.

כן.

אורן: איזה סטופר כזה. למה אני שוב חוזר לזה, כי אתה בעצמך אומר שיש הרבה סמלים על היהודי במעטפת שלו, אבל הכיפה זה הדבר. למה כיפה זה הדבר, מה היא מסמלת?

אנחנו מתחילים הכרת הא‑לוהות ממצב כמו שאנחנו.

אורן: כלומר?

כשאני נמצא בעולם הזה. ולכן אנחנו בעולם הזה קבענו לעצמנו כל מיני סימנים, והסימנים האלה צריכים לשמור עלינו לא להתערבב מדי עם כל העולם, וגם להזכיר לעצמנו על כל מיני דברים שכדאי לנו לא לשכוח עליהם אלא להיות צמודים אליהם. הכיפה זה הדבר החשוב ביותר, בגלל שהחשוב ביותר זה הראש של האדם, המחשבות שרצות במוח. ולכן אנחנו צריכים את כל המחשבות האלה לכוון למקור אחד, לכוח המכוון אותנו, למחזיק אותנו, ממש, זה הבורא, אין מה לעשות, ככה זה. לכן אנחנו זקוקים לכיפה, או לאיזה כיסוי. כן זה יכול להיות מטפחת. בדרך כלל זה היה ככה.

אורן: כן אצל התימנים היה כזה עם כל מיני עיטופים כאלה.

לערבים גם יש אותו דבר. זה צבע שונה אז מה, אבל בעצם זה היה מטפחת בדרך כלל גם לגברים לנשים מטפחת. למשל את סבתא שלי ברוסיה, שאחר כך עוד חיה בישראל, אף פעם לא ראיתי ללא מטפחת, אף פעם לא ראיתי את הסבא שלי בלי כובע, זה לא היה כמו לדתיים שכאן, היה כמו שיש ברוסיה, פשוט.

אורן: גם סבא וסבתא שלי אותו דבר, אף פעם לא ראיתי אותה בלי מטפחת, ואף פעם לא ראיתי את סבא שלי בלי כובע.

כן זהו.

אורן: אמרת קודם שאני צריך לבדוק מה הוא רוצה, הכוח העליון הזה שאני לא יודע בדיוק עוד מה הוא, ומה אני רוצה. מה הוא חושב ומה אני חושב. מה הוא רוצה? מה הוא חושב? מה אני רוצה ומה אני חושב, את זה אני יודע.

לא, גם את זה אתה לא יודע.

אורן: אז תסביר לי מה מהות הבדיקה פה? מה הבדיקה ומה זה בכלל, כמו שאמרת, כוח עליון, כוח אחד שמפעיל את הכל, מפעיל אותי, אני בובה על חוט. אבל מי זה הכוח הזה, מה זה הדבר הזה?

הטבע.

אורן: אז מה אני בודק מול הטבע?

מה התכנית של הטבע, אני רוצה לדעת. למה? כי הטבע שולט עלי, הוא רוצה ממני אילו תגובות. אם אני עושה כנראה את הרצון שלו נכון, מבצע נכון פעולות ההפעלה, אז אני חושב שמזה אני מרוויח. אם אני לא מבין את התכניות שלו, ולא מבצע אותן נכון, אז אני מפסיד. לכן מה מלמדת אותנו היהדות? א-לוהים זה בגימטרייה טבע זה אותו דבר, הכוח העליון זה הטבע. היהדות מלמדת אותנו איך אנחנו באמת נחיה בהרמוניה עם העולם שבו אנחנו נמצאים, עד כמה שזה ניתן. ובזכות זה אנחנו עד היום שומרים על עצמנו וחיים, עם כל הצורות הנוראות שאנחנו עברנו.

אורן: איך קשור לחיות בהרמוניה עם העולם שבו אני נמצא, לבין לקבל עלי את שליטת הכוח העליון?

זה אותו דבר, זה אותו כוח.

אורן: תסביר?

הטבע מנהל אותי בכל הצורות, באלפי אלפי חוטים שאני לא מרגיש אותם בהפעלה השלמה, אני צריך להגיב על זה בתגובה שלי על מה שהוא מפעיל אותי. יש שתי אפשרויות, שאני הולך בצורה "איך שבא לי" לפי החמור שלי, ובצורה איך שאני יכול לייצב את התגובה שלי באדם שבי. ואם אני מתעלה מעל החמור לדרגת האדם, ומייצב את עצמי בצורה כזאת, אז אני נקרא "אדם" הדומה לטבע, לבורא. אדם מהמילה דומה, אדמה לעליון.

אורן: יש בי שתי שכבות, אחת אתה קורא לה "חמור" ואחד "בן אדם"?

כן אנחנו כלולים משניים.

אורן: מה זה השכבה היותר עליונה שבי שאתה קורא לה אדם, היא קשורה לזה שבכיפה אני רוצה להתקשר לכוח יותר עליון והיא מסמלת את זה?

עד כמה שאתה מעתיק על עצמך כוח עליון, אתה תיקרא "אדם". עד כמה שאתה תלך לפי הגוף שלך, אתה תיקרא "חמור", "עָיִר", "בהמה".

אורן: מה זה אומר להעתיק עלי את הכוח העליון? אמרת קודם להידמות לו. מה זה אומר להידמות לו?

צריכים ללמוד מה הוא, את זה מלמדת חכמת הקבלה.

אורן: תן כמה דברים ראשונים מה הוא?

"ואהבת לרעך כמוך" זה הכלל של כל הטבע.

אורן: אבל מה זה קשור אליו "ואהבת לרעך כמוך"? אתה אומר שיש כוח כללי.

כן. הכוח הכללי הזה זה כוח אהבה והשפעה, ואנחנו צריכים לכן כך להתנהג.

אורן: לא הבנתי את הדילוג הזה עכשיו, תסביר לי את המעבר הזה. עד כה הסברת לי, שאתה צריך לחפש את הכוח שמפעיל אותך, יש כוח שמפעיל אותך. עכשיו אמרת לי, אם אתה רוצה להיות כמוהו, אתה צריך להיות ב"ואהבת לרעך כמוך". מה הקשר?

כי הכוח הזה העליון הוא נמצא בהשפעה השלמה כלפי כל הנבראים.

אורן: מה זו המילה "השפעה"?

השפעה שהוא משפיע עליהם רק טוב.

אורן: ומה זה אומר לגבי?

ולכן אם אתה רוצה להידמות לו, אתה גם צריך להשפיע לכל הנבראים רק טוב.

אורן: למה זה יביא אותי?

להזדהות עם הכוח העליון, ואז מכל הפעולות שלך אתה תתחיל להכיר אותו, אתה תתחיל להכיר אותו בך. עד כמה שאתה תהיה כמוהו, כך תכיר אותו.

אורן: מה זה נותן?

הזדהות עם כוח עליון עד כדי כך שאתה מתחיל לחיות לפי הכללים שלו, וממש ממשיך את הפעולות שלו בעולם, ומגיע עד המצב שאתה פשוט נכלל בו, עולה מדרגת החמור לדרגת האדם שנכלל בבורא.

אורן: אני גדלתי בבית דתי למדתי בישיבה, אני קם כל בוקר בחיים שלי דבר ראשון שם כיפה על הראש. על מה כדאי לי לחשוב מחר בבוקר שאני שם את הכיפה?

שאתה רוצה להידמות לבורא. כמו שכתוב "שובו בני ישראל עד ה' א-לוהיך".

אורן: ומה זה, הבורא הזה?

להיות טוב ומטיב כמוהו.

(סוף השיחה)