חיים חדשים

שיחה 491

עם הספר ב'

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן- 04.01.15 – אחרי עריכה

אורן: במסגרת סדרת השיחות הלימודיות שלנו "חיים חדשים", אנחנו רוצים ללמוד מהרב לייטמן איך אפשר לקחת את החיים שלנו בארץ למקום הרבה יותר טוב. כפי שאנחנו רואים היחס לישראל, מכל העולם, הולך ומתדרדר, ואנחנו רוצים להבין איך אפשר לעשות משהו שיביא אותנו למקום חיובי. כי הביטחון שלנו ושל הילדים שלנו תלוי לגמרי בזה ואפילו גם המצב הכלכלי שלנו.

כדי להבין איך אפשר ללכת קדימה עם אופק שיביא איתו משהו טוב יותר, אנחנו מנסים להתבונן אחורה ולהבין מי אנחנו, מה אנחנו, מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים. אחד המושגים שנקשר לישראל ברבות השנים זה "העם הנבחר". יש הרבה אנשים שלא מתחברים לביטוי הזה וחושבים שדווקא הוא זה שמעורר עלינו את כל השנאה וההתנגדות. אבל אי אפשר להתעלם מזה, כי זה משהו שכתוב עליו בתנ"ך.

טל: בתוכנית הקודמת דיברנו על ספר התנ"ך, והתחלנו להבין שהוא בכלל לא מה שחשבנו. זה בכלל לא ספר היסטוריה או רק ספר חוקים, אלא משהו הרבה מעבר לזה, וכנראה שזה גם הרבה מעבר למה שנדמה לנו שאנחנו מבינים על המציאות. אני רוצה להתחיל דווקא ממקום קצת סקפטי, כי אני יודעת שהרבה אנשים מרגישים שכל מה שנוגע לתנ"ך וכל מה שסביבו, זה רק עניין של אמונה, ומאוד קשה להוכיח שהדברים האלה אמיתיים ונכונים.

האם יש איזו הוכחה שמדובר כאן במשהו טבעי, חוקי, משהו שאי אפשר לערער עליו והוא לא סובייקטיבי, ובכלל איך אפשר להוכיח זאת?

זאת השאלה שמדאיגה בעצם?

טל: כן, האם כל מה שכתוב שם הוא באמת רלוונטי בשבילנו, והאם אפשר לקחת אותו כאסמכתא, כי כתוב שם שאנחנו העם הנבחר.

כל עם אומר על עצמו שהוא עם נבחר.

אורן: אבל לנו יש אסמכתא בתנ"ך.

ואצלם יש אסמכתאות אחרות. גם הרוסים אומרים היום שהם העם הנבחר, שיש להם דרך מסוימת ושאף אחד יערער אותה. בכל מקום הם אומרים שהם משהו מיוחד מכל העולם. גם האמריקאים אומרים כך בכל מקום. הערבים אומרים "לא רק שאנחנו רק העם הנבחר, אנחנו גם רוצים לשלוט עם האידיאולוגיה שלנו בכל העולם. תרצו או לא תרצו אנחנו נשלוט בכם".

אבל אצלנו זה כתוב בספר, ולמרות שאנחנו לא מתנהגים כך בכלל, בכל זאת מצביעים עלינו ואומרים "הם חושבים שהם נבחרים", בעוד שאנחנו אפילו לא חושבים כך. זאת אומרת יש כאן איזה פרדוקס, האחרים חושבים שאנחנו נבחרים, ואנחנו לא אומרים בכלל על עצמנו שאנחנו נבחרים. אפילו יותר מזה, אנחנו מוכנים למכור את הבכורה שלנו, כמו עשיו, לא להיות קשורים בכלל לספר התורה ולכלום. אבל זה לא עוזר, בכל זאת באים אלינו וכל הזמן מענישים אותנו בזה שאנחנו עם נבחר. מאיפה זה בא, הרי אנחנו לא בוחרים בזה? כנראה שבאמת יש איזה כוח חיצון שמביא למחשבות של בני האדם בעולם מחשבה כזאת שהיהודים הם עם נבחר, לכן הם שונאים אותנו ומתנפלים עלינו. למרות שמי אנחנו, כמה אנחנו לפי הכוחות? אבל לפי דעתם אנחנו מסובבים את העולם ועושים הכל.

זאת אומרת יש איזה כוח בתוך הספר הזה שכתבנו, יש איזה תהליך מיוחד שעברנו, איזו מטרה מיוחדת שנקבעה כבר מראש, ואנחנו לא יכולים להתנתק ממנה. זה גם ידוע ומובן לכל העולם. בכל אחד ואחד בעולם קימת הרגשה שאי שם באיזה מקום יש מישהו שנקרא "יהודי", והוא מיוחד, הוא לא כמו כל יתר בני העולם. שהיהודים זה משהו חדש, משהו אחר, משהו מיוחד לטוב או לרע. ואי אפשר לנקות את זה מאיתנו, כנראה שחלק מזה נמצא בתוך הספר. כי על ידי הספר הזה, ספר התורה או התנ"ך בכלל, אנחנו מסרנו לכל האנושות הרבה מאוד חוקים, חוקי התנהגות עיקרים שהם הבסיס לכל התרבות, החינוך, המשפט ועוד, וודאי שזה התפזר בכל אנושות.

טל: אבל זה לא נעשה על ידינו.

וודאי שלא על ידינו,. ההפך, אנחנו לא רצינו לעשות זאת. אלא שהם לקחו את זה מאיתנו בצורה מעוותת, כמה שכבר יכלו להבין, והתחילו לפרסם את זה בכל העולם. אנחנו לא היינו בעד זה. אף יהודי. במיוחד באותם זמנים, בזמני רומא העתיקה, יוון העתיקה, או מאוחר יותר, בימי האינקוויזיציות, בימי הביניים, מלחמות האסלם וכולי. כשהאסלאם קם הוא התחיל למשוך לעצמו את כל היסוד הזה. וודאי שלא אנחנו פרסמנו להם את היסודות שבספר.

בהחלט שזאת הייתה אחת מהבעיות, כי אם היינו משתדלים לפרסם, רק שלאותם אנשים שחשבו לעשות זאת לא היה כוח, אז אומות העולם היו מקבלים מאיתנו את הצורה הנכונה לשימוש בספר הספרים שלנו, בתורה. הם היו מבינים שמדובר בעצם על היחס הנכון של האדם לטבע, לבורא, מיהו הבורא, מה תפקידו, מה רצונו, ומה התכלית שלנו, של כולם. הם באמת היו לומדים מאיתנו את מה שיש לנו, רק שבעצם לא אנחנו פרסמנו את זה.

השאלה האם היינו צריכים לפרסם, ואם היינו מפרסמים, האם היינו מגיעים אולי לתיקון העולם? כי לפי אותם מקורות אנחנו רואים עכשיו שהגענו למצב שכבר חייבים, אנחנו בפיגור וחייבים לפרסם את הספר הזה לכל העולם וללמד את כל האנושות. זה נקרא להיות "אור לגויים". אנחנו חייבים ממש לארגן את כל האנושות כך ש"כולם ידעו אותי מקטן ועד גדלם", "וביתי בית תפילה יקרא לכל העמים". שכל אדם ואדם בעולם יקבל הסבר נכון איפה אנחנו נמצאים, מהו הכוח העליון ששולט עלינו, איך אנחנו יכולים לפתוח אותו ולגלות איך להתקדם ולהידמות אליו. זה כל התפקיד שלנו, זה נקרא להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש".

לכן כשכל העולם אומר שאנחנו מיוחדים, הוא צודק, ושאנחנו מגלים רע לכל העולם, הוא צודק. כי בינתיים אנחנו לא מגלים שום דבר טוב, אנחנו לא מלמדים איך להתקרב לכוח עליון שהוא מקור הטוב. לכן הם מתייחסים אלינו כך, וזה לא בגלל שהם מבינים, אלא כך הם מרגישים בצורה אינסטינקטיבית, כי הם מנוהלים על ידי אותו כוח עליון.

טל: שאלנו בהתחלה איך אפשר להוכיח שבאמת יש משהו נכון, אמיתי וטוב בספר הזה. ומתוך מה שהבנתי עכשיו, באמת היה איזה דחף לכל מיני תרבויות סביבנו לבוא ולקחת משהו שהיה אצלנו. זאת אומרת מה שאתה אומר בעצם, זה שיש איזה כוח מיוחד בספר הזה.

מי שיודע לשנות את עצמו בהתאם למה שהספר מעורר בו, התורה שבכתב יחד עם התורה שבעל פה שזאת חכמת הקבלה. כי היא מסבירה לנו מה כתוב, מה נותן לנו ספר ההוראות הזה. תורה היא מהמילה הוראה, לכן יוצא שאם אני משתמש נכון בתורה, גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה, על ידי מורה, על ידי אדם שמלווה אותי ועוזר לי לקרוא נכון, ללמוד נכון לעומק את מה שכתוב בספר, על ידי זה אני פותח עיניים, אני מתחיל לראות את העולם כבמה שעליה קורה משהו. וכשאני רואה מה קורה על הבמה הזאת, אני מתחיל להכיר את הבמאי, את הבורא, ואז אני מתחיל להשתנות בעצמי. אני מתחיל, דרך כל ההצגה הזאת, להכיר אותו ולהזדהות עימו.

יוצא שתמונת העולם הזה הופכת להיות משהו שמקשר בינינו, כי אני מבין אותו והוא מבין אותי. זאת התגובה שלי. במידה שאני יכול להזדהות עם מה שהוא עושה בעולם, אני מתחיל להידמות אליו, אני מתחיל להתקרב אליו. אני מתחיל להיות כמוהו עד כדי כך שאני כבר לא צריך את העולם הזה. וכשאני מקבל מספיק את ההתפעלויות שלו, את המחשבות שלו, את הרצונות שלו, אני והוא נעשים כאחד ואז התמונה הזאת נעלמת לגמרי. בשלבים המוקדמים, כשאני רואה מה הוא עושה ורוצה לעשות אותו דבר, זה נקרא שאני מתקרב אליו. יש 125 דרגות התקדמות שנקראות "מדרגות". אחר כך אני כבר מזדהה עימו, זאת אומרת העולם כבר לא כאיזו מחיצה, אלא ההפך, הוא נעלם. בהתחלה העולם היה כהעלם והסתר, ואחר כך הוא נעלם.

אורן: אני רוצה לשאול לגבי הדברים שאמרת. אני אתחיל מהקל אל הכבד כדי לראות שהבנתי. קודם כל נתחיל מזה שהספר עצמו הוא ספר מיוחד, וכמו שאתה אומר, הסתירו אותו, לקחו אותו, העבירו אותו. זאת אומרת בכל העלילה יש כוכב שהוא ספר הספרים, התנ"ך. השאלה הראשונה שלי היא לגבי התורה או התנ"ך, האם אתה שייך לאלה שחושבים שכל מה שכתוב שם נכון או לא נכון?

כתוב 100% נכון, ואסור לנו לשנות שום דבר שנמצא שם בשום צורה, בשום דבר.

אורן: מאיפה הביטחון המוחלט שהכל 100% נכון, מדוע אתה כזה החלטי בתחושה שלך?

כי אני קצת מאוד מבין איך לפתוח את הספר הזה ולראות שבאמת כתובה שם התוכנה הכללית של כל האנושות, של כל הטבע. ואיך אנחנו יכולים, על ידי השימוש הנכון בספר, להידמות לבורא, להגיע לדרגה העליונה של ההתפתחות שלנו.

אורן: קודם כל אתה בטוח שהכתוב שם הוא 100% נכון, ואי אפשר לשנות שם פסיק.

כן.

אורן: לאורך כל הדברים שלך אמרת שצריך לדעת איך לגשת אל הספר הזה, איך להשתמש בו בצורה הנכונה, איך לפתוח אותו. אמרת גם שמלבד הספר עצמו שנקרא תורה שבכתב, נמסרה לנו מדור לדור גם התורה שבעל פה שהיא בעצם הכְוונה איך לגשת אל הספר?

כן, והרבה יותר מזה, איך להכין את עצמנו כדי לממש את מה שכתוב.

אורן: זה נקרא שימוש נכון בספר התורה?

כן. אחרת אנחנו לא מבינים במאומה מה כתוב שם.

אורן: זאת אומרת, יש מצב שאני פותח את הספר הזה שקבלתי בכיתה א', במסיבת ספר תורה, ומה שהבנתי או מה שלימדו אותי בזמנו, זה לא כל מה שיש שם, כי אמרת שצריך להיות שימוש נכון בספר. זאת אומרת כנראה שקימת גם קריאה לא נכונה של הספר?

כן.

אורן: אם אני מבין את הדברים שלך אז השימוש הנכון בספר מביא את האדם למקום שהוא מתחיל לגלות, וממש לזהות את הכוח שמסריט לנו את כל הדבר הזה שנקרא חיים.

נכון.

אורן: יש כאן שני דברים שמבלבלים אותי. מצד אחד יש ספר שנכתב לפני אלפי שנים על ידי קבוצת אנשים, על ידי התלמידים של משה, ומצד שני יש את החיים שלי כאן ועכשיו. ואתה אומר לי שאני חי בתוך סרט, רק שאני לא יודע שיש כוח שמסריט לי את הסרט הזה, ואני כאילו בתוך איזה תלת מימד. כך הסברת באחת השיחות הקודמות. זאת אומרת הספר הוא אמצעי לגלות את המסריט?

כן. זאת המטרה.

אורן: אני לא מבין מה הקשר בין ספר שכתבו לפני אלפי שנים, לבין הסרט של החיים שלי עכשיו, או הכוח שמסריט אותו?

הספר עצמו הוא מין תוכנה כזאת שאם אתה ניגש אליה נכון, כי הפעלת התוכנה נמצאת בתורה שבעל פה, בחכמת הקבלה, אז על ידי ההכנה הנכונה, עם המדריך הנכון שמלמד אותך, אתה יכול, דרך הספר, להתחיל להכיר את התסריטאי.

אורן: מה הקשר לסיפורים שנכתבו לפני אלפי שנים?

לא, אלה לא סיפורים של אלפי שנים. הם לא כתבו לנו דבר על מה שקרה לפני אלפי שנים. הם כתבו אך ורק על הכוחות שמנהלים את המציאות, ואיך דרך הכוחות האלה, במידה שאנחנו מזדהים איתם, שאנחנו רוכשים אותם ומשתנים על ידם, נוכל להתקרב ולהכיר את הכוח עליון. זאת בכלל לא היסטוריה. חלילה, אין שם היסטוריה, למרות שכך זה נראה למי שמקבל את הספר כמו שאתה קיבלת בכיתה א', ללא שום הדרכה.

אם אתה מתייחס לספר התורה שבכתב ללא התורה שבעל פה, אז אתה ממש לא יודע מה קבלת, כי לא נתנו לך קוד איך לקרוא אותו, איך לקבל אותו. אתה לא קראת אותו בצורה כזאת שיחד עם הקריאה אתה תשתנה, שתיכנס בפנים ותדע על מה מדובר. לכן אתה צודק, כי בעיניים הרגילות שלך וללא הכנה, נראה לך שמדובר על היסטוריה, גיאוגרפיה, או אולי על חוקי החברה וההתנהגות. אמנן יש שם כל מיני דברים יפים וטובים שכאילו כדאי ללמוד, הרי האנושות לקחה משם הרבה דברים, אבל לא זאת הכוונה של הספר בכלל, זה לא התוכן הפנימי האמיתי שלו.

אורן: מה הכוונה של הספר, מה תוכנו הפנימי האמיתי?

לשנות את האדם, להעלות את האדם לגובה הבורא. כי הספר הוא האמצעי להזמין את הכוח העליון כדי לתקן את האדם, לכן התורה נקראת תורת אור. אור נקרא הכוח שמתקן אותנו. זה דבר אחד. דבר שני, צריך להיזהר מאוד ולא לשכוח שהתורה, הרי אתה מדבר על ספר תורה שקבלת בכיתה א', יכולה להיות גם תורת חיים וגם תורת מוות. כך כתוב. למה תורת מוות? כי אם אנחנו ניגשים לספר ללא הכנה נכונה, אנחנו מורידים את עצמנו למוות, לריחוק מהבורא, ממקור החיים, כך אומרת חכמת הקבלה.

טל: למה צריכים היום ספר, הרי פעם הם עשו את מה שאתה אומר ללא ספר. למה הם כתבו והשאירו אותו דווקא לנו, להיום, ולמה אנחנו צריכים את האמצעי הזה, בעוד שפעם הצליחו לעשות זאת גם ללא ספרים?

הם הצליחו לעשות ללא ספר מפני שהם מימשו את זה על עצמם, וכאשר הם מימשו זאת על עצמם, הם גם כתבו על כך. אצלם זה היה מימוש.

טל: איך הם ידעו לעשות זאת באופן טבעי?

על ידי כך שהם מימשו את הדברים בקשר ביניהם, עם כל חוקי ההתקשרות, הם גילו את הבורא בתוך הקשר ביניהם בארבעים שנות המדבר. אחר כך, כשבאו לארץ ישראל התחיל שלב חדש, בנו את בית המקדש וכן הלאה, התחילה כבר התקופה של הנביאים והכתובים. אבל את הספר הם כתבו מתוך החיים שלהם.

טל: הם בעצם השאירו את זה לנו, לדורות שיבואו אחר כך, כי הספר הזה הפך ליסוד של העם שלנו?

כי אנחנו צריכים לעשות אותו דבר. בכל דור ודור אנחנו צריכים לתקן. מה זה הדור הבא? את מה שלא גילו בדור הקודם ונשאר עוד לתקן, עוד יצר רע, עוד עביות. זה נקרא הדור הבא. לכן הדור הבא צריך להמשיך, הוא צריך לחזור ולעשות בעצם את מה שעשה הדור הקודם רק בתנאים חדשים. לכן זה נקרא כל דור ודור. כך אנחנו עושים עד הדור האחרון שמסיים את כל התיקונים, אבל כל פעם התיקונים מצטרפים, אלה לאלה.

אורן: האם לפי התפיסה שלך, ספר התורה או ספר התנ"ך רלוונטיים היום לחיים של מדינת ישראל?

אין דבר כזה רלוונטי או לא. גם היום אנחנו נמצאים באותו סרט שמקרין לנו הכוח העליון, וסובלים בגלל שאנחנו לא מממשים נכון את עצמנו, ולא מתקשרים דרך הסרט הזה אליו. אם אנחנו נתחיל להבין שהכל תלוי במידה שאנחנו מתחילים להתקשר אליו, דרך אותה צורה שאנחנו רואים, דרך כל הטבע, יחד עם הספר הזה שצריך לעזור לנו, עם התורה שבעל פה שנקראת חכמת הקבלה, אז אנחנו נגלה לפנינו עולם ומלואו. עולם אחר לגמרי ממה שאנחנו מרגישים עכשיו. לכן אנחנו יכולים להציל את עצמנו מאותן צרות גדולות שכבר ממש נראות באופק.

אורן: האם התהליך שתיארת עכשיו מחייב שהאדם יתחיל לנהל אורח חיים דתי, שהוא יחזור בתשובה?

זה לגמרי לא שייך. החוק הכללי שהספר מדבר עליו הוא "ואהבת לרעך כמוך", על כל חוקי היחס היפה בין אדם לרעהו. זה לגמרי לא שייך לקיום פעולות כלשהן או התנהגויות מסוימות. אני לא פוסל אותן, אבל לא זה העיקר, העיקר זה שינוי האדם.

אורן: אמרת קודם שעל ידי השימוש הנכון בספר, האדם בעצמו צריך להשתנות. מה מהות השינוי שעליו אתה מדבר. אמרת שאדם מתקרב בתכונות שלו לכוח העליון, אם כך, כנראה שהוא גם יכול להתרחק, כי אמרת שהכיוון יכול להיות או תורת חיים או תורת מוות. מה השינוי הזה שהאדם צריך לעבור כתוצאה משימוש נכון בספר התורה, לאיזה שינוי אתה מצפה?

אני מצפה שהאדם ייצא מאהבה עצמית ויתכלל באהבת הזולת. כי ואהבת לרעך כמוך נקרא כשאני נמצא עם הלב שלי בתוך כל אחד ואחד שמחוצה לי, ואת מה שהם מרגישים, זה מה שאני רוצה למלא. זה נקרא כמוך. כמו שאמא מרגישה את התינוק שלה, כשהלב שלה בתוך התינוק, והיא רוצה לגרום לו טוב בכל מה שרק אפשר, כך אנחנו צריכים להתייחס אחד לשני. צריכים ללמוד.

טל: הרבה פעמים לוקחים את סיפורי התנ"ך למקום הפוך. זאת אומרת אם כתוב "שפוך חמתך על הגויים", או על כל מיני מלחמות בארץ, אז לוקחים את הדברים כאישור שאנחנו צריכים לעשות כך.

זה מפני שקוראים את ספר התנ"ך ללא התורה שבעל פה, ללא חכמת הקבלה, ולכן לא יודעים לפרש נכון את מה שכתוב, מיחסים את מה שכתוב לבני אדם ולעולם הזה. הספר מלמד אותנו איך עלינו להשתמש בכוחות הטבע, בטבע הפנימי שלנו ובטבע החיצוני.

אורן: נניח שהחברה הישראלית מקבלת הדרכה נכונה איך לגשת אל ספר התורה. איך נראים החיים שלנו כאן בארץ כשאנחנו מתחברים אל הספר הזה?

עולם כמנהגו נוהג, זאת אומרת אין שינוי בכוחות הטבע, אין שינוי בתכונות ובחוקי הטבע. אלא שבאותו כדור הארץ, באותה הגלקסיה שלנו, אנחנו מתחילים להיות יפים וטובים אחד לשני, ואז בקשר בינינו, בהתאם לכמה שאנחנו מחוברים, אנחנו מגלים את הכוח העליון הטוב ומטיב, אנחנו מגלים חיים נצחיים ושלמים.

אורן: לצערי הזמן שלנו נגמר.

נצטרך לפרש את הדברים. המשפט קצת סגור, אבל באמת חיים נצחיים ושלמים. מה זה נקרא נצחיים ושלמים על פני כדור הארץ, איך אפשר? עוד נדבר על כך.

אורן: תודה רבה לך הרב לייטמן. תודה טל. ותודה גם לכם שהייתם איתנו.

(סוף השיחה)