אילו צעירים היו יודעים מה שזקנים כבר מבינים, או לחילופין הזקנים היו בעלי כוח לפעול כמו צעירים, כמה טוב היה. אבל בחיים זה לא קורה. האמת היא שכדי לחיות טוב חסר לנו לא רק ידע, אלא גם רצון וכוח לממש את מה שאנו כבר יודעים. לדוגמה, אנחנו בהחלט יכולים להבין שלעשן זה לא בריא, אבל בכלל לא בטוח שיש לנו רצון או כוח להפסיק.
כלומר, בשכל אני רוכש ידיעות על העולם הסובב אותי ועל עצמי, לומד מה כדאי לעשות ומה פחות, אבל בלב יש לי מין רצון כזה שאומר כל הזמן: "עזוב אותך משטויות. תפסיק כל הזמן לחשוב מה יקרה. תעשה מה שבא לך. ואחר כך? אחר כך יהיה בסדר".
אם הייתי מסוגל לפעול לפי השכל בלבד, כנראה שיכולתי להצליח יותר. אבל אני לא מכונה, אני אדם. ויש לי יצר רע, שחוגג כבר מנעוריי, מה שנקרא. היצר הזה מסיט אותי מצורת החיים הנכונה, מכניס אותי לכל מיני הרגלים רעים, לכל מיני התמכרויות. כבר מילדות, כשההורים אמרו: "תלמד טוב, תצליח בחיים", ואני לא כל כך רציתי. לא היה לי כוח, אפילו שלפעמים הרגשתי שהם צודקים. יוצא שרכישת ידע מקנה לנו כוח פוטנציאלי, אבל כדי לממש אותו באופן מקסימלי, אנו צריכים לפתח גם יכולת לשלוט בדחפים שבלבנו.
חכמי הקבלה, גם הם אומרים שכדאי לרכוש כמה שיותר ידע. תחום הידע שבו הם עוסקים חוקר את מחשב-העל שמנהל את קיומנו, את המערכת הכללית של הטבע שבתוכה כולנו מתפתחים, כאנושות וכפרטים. ידיעת המערכת הזו, מקנה לאדם יכולת להשתתף בעצמו בניהול המציאות, אבל כדי לקבל לידיו את היכולת הזו, עליו להצטייד מקודם לכן בכוח לעשות זאת בצורה נכונה.
במדעי הטבע כמו פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וכן הלאה, אנו חוקרים את החוקיות שפועלת במציאות. מדור לדור הידע שלנו מתרחב ומשתכלל. אבל יש תחום ידע שחסום בפנינו עתה, ואותו מגלים רק חכמי הקבלה. זהו סוג של ידע עליון, שהגישה אליו מותנית בתיקון הלב. כלומר, קודם כל עלינו לפתח יכולת לשלוט ביצר הרע שלנו, באגו המשתולל, ורק אחר כך הידע העליון נפתח בפנינו. וזה מאוד מעניין, כי במדע הרגיל אין תנאי מקדים שכזה.
לדוגמה, במאה שעברה הצלחנו לגלות את הכוח שטמון באטום, לפני שהגענו להתפתחות מוסרית במידה שתבטיח שלא נעשה בו שימוש הרסני קטלני. עד היום אנו משלמים את המחיר של הגילויים האלה, ומי כמונו בישראל מבין את גודל הסכנה. בנוסף, הטכנולוגיה שפיתחנו בשילוב עם תאוות הבצע החזירית גרמה לנו להרוס את הבית המשותף שלנו. כתוצאה מהנזקים שגרמנו לסביבה האקולוגית מזג האוויר משתגע, וכל המשך הקיום על הכדור הזה לוטה בערפל. ולאחרונה, גם באובך.
כך או אחרת, כיום המדע מגיע למבוי סתום. מה עוד אפשר לגלות? מימשנו חלומות טכנולוגיים גדולים, וראו זה פלא, כבני אדם אנחנו עדיין לא מאושרים. אז יהיה לנו עוד טלפון משוכלל יותר, המכונית תיסע ללא נהג ויצוצו עוד כמה גאדג'טים מהפכניים. האם זה יפחית את הדיכאונות והחרדות? יצמצם את השימוש בתרופות הרגעה? יסדר את מערכות היחסים? יאפשר לנו לתקשר עם הילדים? האנושות מתפכחת מאשליית "הקִדמה תביא אושר", וכתוצאה מכך נוצר צורך בידע גבוה יותר, ידע עליון.
אנחנו רוצים להבין: למה האושר חומק מבין האצבעות בכל פעם מחדש? בשביל מה בכלל אנו חיים? לאן אנחנו לוקחים את החיים שלנו מכאן והלאה? חסרה לנו ראייה קדימה, של המשך הדרך. כי אם הכול נגמר בסוף השבעים-שמונים-תשעים שנה, אז בשביל מה להתאמץ כל כך במהלך החיים? כך הדור הצעיר מסתכל על הוריו הסחוטים, ובאופן תת הכרתי כמו אומר לעצמו: "חבל על הזמן, עדיף לשבת בנחת עם נרגילה, ושלום על ישראל".
שימו לב חברים: אפשר לחיות חיים שלא נגמרים. זה תלוי ברכישת ידע עליון, על המערכת העליונה שהזכרנו קודם. היא נמצאת מעל זמן, תנועה ומקום, היא מערכת נצחית. כשנכיר אותה, אנחנו לא נרגיש שאנחנו עומדים למות, מתחילים להיגמר, אפילו כשגופנו הפיזי יפסיק להתקיים. המודעות שלנו תהיה נצחית, הנשמה, ההרגשה, ההבנה, ההכרה. ממד חדש ייפתח בפנינו בעודנו בחיים, התפיסה שלנו תרחיב אופקים. רוח חדשה תיווצר בנו, רצונות חדשים יתעוררו, ואנו כמו ניוולד מתוך עולם החומר אל חיים חדשים.
כיום אנו מוזמנים ללמוד את מה שגילו בעבר כל הגדולים, איך מתעלים מהאגואיזם הצר לאהבה גדולה ומקבלים מהחיים אינסוף ריגושים. שיהיה לנו בהצלחה.
> כתבתי את המאמר בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו "ידע זה כוח". bit.ly/1UkkUVf
"כדי להוסיף כאן איזה פסיעה קדימה בדרך מדעית רק לחכמת הקבלה אנו צריכים. כי כל החכמות שבעולם כלולות בחכמת הקבלה" (הרב יהודה אשלג – בעל הסולם, מאמר "החירות", כתבי בעל הסולם, עמ' 422).
"במקום שמסתיימת חכמתם של המחקרים – משם מתחילה חכמת הקבלה" (רבי נחמן מברסלב, שיחות מוהר"ן, רכה).
"כשם שהאדם צריך להתרגל אל הטבע החומרי וכוחותיו, ילמד את דרכיו ומעשיו על פי אותם החוקים השולטים בעולם, שהוא בעצמו גם כן חלק מהם, והם שולטים בתוכו כמו שהם שולטים מחוץ לו – ככה יותר מזה צריך ומוכרח הוא להסתגל לחוקי הטבע הרוחני, שהם יותר שולטים במציאות כולה, שהוא חלק ממנה" (הראי"ה קוק, מהפנקסים שבכתבי היד, אוצרות הראי"ה, תשמ"ח, ד, עמ' כג).
"הפילוסופיה של פיתגורס נבעה מן הים האין-סופי של הקבלה". "קבלה אינה משאירה אותנו להעביר את חיינו בעפר, אלא מעלה את שכלנו לפסגת הידיעה" (יוהנס רויכלין, הומניסט גרמני מהמאה ה-16, בספרו "על האמנות הקבלית").