חיים חדשים

שיחה 765

להפוך ליצורים חדשים

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 30.8.16 – אחרי עריכה

אורן: אנחנו היום יוצאים ביחד אתכם ועם הרב לייטמן למסע, מחפשים חיים חדשים, אולי מחוץ לכדור הארץ, תהיו איתנו.

יעל: מה נמצא מעבר לכדור הקטן שלנו מעסיק את כולנו, סרטים וספרים והרבה מאוד מחשבות מעסיקות את בן האדם בכל מה שקשור לעניין הזה. ואני רוצה לפתוח בשאלה למה זה כל כך מעסיק אותנו, מה רע לנו להתרכז רק בכדור שלנו, בשביל מה כל כך הרבה אנרגיה ומחשבות?

קודם כל, למה זה מושך אותנו, על זה אין שאלה. זה מושך. ככה זה. ישנם אנשים שלא אכפת להם על זה בכלל. אני זוכר את עצמי בתור ילד, הייתי חולם איך אפשר לטוס לאיזה מקום, לאיזה כוכב. אפילו שהיו אומרים לי "אתה לא חוזר משם, אי אפשר לחזור". לא חשוב.

יעל: אתה מוכן.

אני מוכן, ממש ככה. טוב, זאת הייתה תקופה של הטיסות הראשונות לחלל, שנת 57, 58, והלאה, אז וודאי שזה היה מאוד מרגש ומאוד מושך וכולם היו אז "חולים" ממש לראות ולדעת, מה יש שם. עשו סרטים מזה שיש חיים על מאדים ואחר כך זה נעלם. זה נעלם מתוך זה שהרצון שלנו בני האדם הוא מתפתח, וכשמדברים על בני אדם, זה לא על האנושות כולה, אלא על השכבה המפותחת שבאנושות, מה שאנחנו קוראים "ארצות מפותחות". ששם זה בעיקר מדענים, אנשי תרבות וחינוך וכן הלאה.

והרצון שבאדם בסך הכל הוא מתפתח, וכמו שהוא הביא את האדם לדחף לפתח את תכניות החלל וכל הדברים האלה, וכולם היו באיזה אופוריה מהדברים, כך זה אחר כך לאט לאט עבר, והאנשים נעשו אדישים לזה וזה לא התפתח הלאה, אלא על ידי מדענים ואנשי צבא שהמשיכו בזה. והיום, אם משתמשים בחלל סביב כדור הארץ, זה רק כדי לדעת איך להשתמש בזה לצורך צבאי, זאת אומרת לצורך האגו שלנו, ככה לשלוט על כולם. ואנחנו המשכנו להתפתח הלאה, ולפעמים, כמו עכשיו אנחנו קוראים בעיתונים, כל מיני דברים על היקום, שגילו עוד משהו ועוד משהו. האמת שאני מאוד סקפטי. לא סקפטי, אלא אני בטוח שלא יכולים לגלות שום דבר. אבל טוב שהאנושות נמצאת באיזה התרגשות מזה שאולי יש משהו.

מה היא רוצה מזה? זה מאוד מעניין. זה אותו כוח שפיתח אותנו מהדומם לצומח, לחי ולמדבר, כמו שדיברנו על זה בתוכנית הקודמת. אותו כוח הוא לא נותן לנו מנוחה ומפתח אותנו הלאה, "בואו נעשה, נראה, נשלוט על איזה כוכבים, ניסע, נטוס מכל מקום לכל מקום". האמת, שאנחנו לא נגלה שם שום דבר מיוחד.

נגיד שנגיע למאדים, מה אנחנו יכולים לגלות שם? ונגיד אפילו בפנטזיות כאלה, נגלה שיש שם איזו צורת חיים פרימיטיבית, מה זה ייתן לנו?

אם היינו מגלים, זה [אמנם] לא קיים, אבל נגיד [שנגלה] איזו צורת חיים מאוד מיוחדת, גבוהה, אז הם כבר היו באים לכאן, או שהם לא מתייחסים אלינו כי אנחנו כאלה קטנוניים ומקולקלים.

זאת אומרת, גם מצד היש וגם מצד האין, אנחנו יכולים לשבת בשקט, כי זה לא מוסיף לנו שום דבר. אלא ההתפתחות היא צריכה להיות לא מזה שאנחנו נטוס מכוכב לכוכב ונדרוך על כל כוכב ונגיד "זהו, שלנו", נכניס שם את הדגל של האו"ם או משהו אחר. אבל מה יש לנו מזה, נרשום את זה בטאבו שזה שייך לכדור הארץ?

ולכן אני מבין שהנטייה הזאת, המשיכה הזאת, היא מתקררת, כי באמת אין לה שום צורה מיוחדת, ואנחנו צריכים להתפתח לכיוון אחר לגמרי. זאת אומרת, לגלות את אותו כוח שפיתח אותנו מדומם לצומח, לחי ולמדבר. ולגלות אותו בנו, כי הוא קיים בנו, ואותו כוח לפתח הלאה. להמשיך לפתח אותו בצורה כזאת, שכנראה שהוא עומד לפתח אותנו לצורה הבאה. כמו שאנחנו התפתחנו מדומם, צומח וחי, אנחנו, בני האדם, בוא נראה מה השלב הבא בהתפתחות שלנו.

זה יכול להיות מאוד מעניין. יכול להיות שאנחנו יכולים לגרום להתפתחות שלנו בעצמנו, לזרז אותה התפתחות. ואז אנחנו במקום להגיע לכוכב הקרוב במשך שנות אור, שזה ארבעים מיליון שנה, או לא יודע כמה בטכניקה של היום, שוודאי אנחנו לא מסוגלים את זה לבצע. ובואו במקום לחלום על התפתחויות כאלה, נפתח את עצמנו כמה שיותר מהר ליצורים החדשים. יש הבדל בין דומם לצומח, בין צומח וחי, בין חי ומדבר, בואו אנחנו נגלה את ההתפתחות שלנו הלאה.

יעל: מי זה היצורים החדשים האלה?

לא יודע. אבל זו צריכה להיות התפתחות עוד יותר מרשימה, עוד יותר מיוחדת, גם בכמות והעיקר באיכות, ממה שההבדל בין חי לבני אדם. חי הוא חי, הוא חי על ידי הטבע שלו, הוא לא משתנה, הוא מקיים פקודות שישנם בו, והפקודות האלה הן נמצאות בו בתוך התאים שלו, בתוך הכרומוזומים שלו, בתוך כל הרישום שבו, והוא מקיים את זה בצורה אוטומטית, הוא לא מפתח שום דבר, לא את עצמו ולא את החברה, שום דבר, פועל לפי התוכנה הפנימית.

דרגת המדבר אלה יצורים שיש להם תוכנה שמתפתחת. אנחנו יצאנו מדרגת החי כקופים, ומקופים הפכנו להיות בני אדם. דרך אגב, על זה מדובר כבר אלפי שנים לפני דרווין בספרי הקבלה, שכך התפתחנו, אבל תראי עד כמה שאנחנו התפתחנו בזה.

זאת אומרת, ההתפתחות שלנו היא התפתחות איכותית חדשה. שיש בנו אותו כוח שנקרא "בורא", בריאה חדשה, שהוא חי בנו והוא מתפתח בנו ומפתח אותנו. זה לא שאנחנו כדומם, לא משתנים בכלל, או כצומח, שיש בו קצת שינויים לפי העונות, ולא כחי, שהוא קצת מתרבה ומתפתח, אבל לפי התוכנה הפנימית שלו בלבד, אלא אנחנו מתפתחים לפי התפתחות של התוכנה עצמה.

יעל: תסביר.

כי אנחנו כל הזמן מתפתחים. משנה לשנה אנחנו אנשים חדשים. מדור לדור זו אנושות חדשה. האם אפשר להשוות מה שהיה לנו לפני אלף שנה והיום? האנשים חדשים, התרבות, החינוך, ההסתכלות על העולם, תפיסת המציאות, היחסים בינינו, בניית הסביבה.

מאיפה אנחנו משתנים? זה הכוח הזה שבנו, שנקרא "בורא", שבצורה מחויבת ברא את הצומח מהדומם, החי מהצומח, ובני האדם מדרגת החי. אותו כוח, עכשיו פועל בנו בצורה שהוא בעצמו מגלה בנו את ההתפתחות שלו כל הזמן. אחרת היינו היום, כמו שהיינו לפני עשרת אלפים שנה או מאה אלף שנה. ואנחנו לא כאלו, אנחנו בני אדם אחרים לגמרי. לא שיש לנו ידיים, רגליים וכן הלאה, אלא אנחנו מבפנים אחרים, יש לנו תפיסת מציאות והבנה. הכל חדש.

זאת אומרת, אצלנו הכוח הזה שנקרא בריאה חדשה, הוא כל הזמן מתחדש, וזה מה שמיוחד בנו. לכן לא כדאי לנו להתחיל להשקיע את עצמנו בהתפתחות של דומם, צומח וחי כמו שזה קיים בהם. זאת אומרת לבנות בתים מיוחדים, אפילו תרבות מיוחדת, אפילו משפחה מיוחדת, כמו שיש לחיוֹת גם כן, וכולי וכולי. בואו אנחנו נתחיל לפתח בעצמנו ולגלות את אותו הכוח שמפתח אותנו. ואז אנחנו אולי נוכל לנהל אותו, לנצל אותו, לכוון אותו לכל מיני צורות חדשות.

או שנחקור אותו ולפי מה שנחקור אותו, מזה נדע לאיזה צורה כדאי לנו להתפתח ולסייע להתפתחות הזאת. זה מה שאומרים לנו המקובלים, שבעצם לכיוון זה אנחנו צריכים להתפתח. וכל יתר ההתפתחות היא תמיד מביאה לנו למשבר, לייאוש, למבוי סתום וכן הלאה.

יעל: כשאתה מספר את כל הדברים המאוד מעניינים האלה, מה שאנחנו מחפשים בעצם בחיים מחוץ לכדור הארץ, זה את אותם חייזרים, את אותם יצורים שהם הרבה יותר מפותחים מאיתנו. יש סביב החייזר הזה איזה דימוי של יצור שהוא מאוד חכם, שיש לו יכולות הרבה יותר גבוהות מאשר שלבן אדם.

למה אנחנו צריכים לחפש אותם, אם הם יותר פרימיטיביים, מה זה ייתן לנו? אם הם יותר מפותחים למה הם לא מצאו אותנו?

יעל: אבל כנראה שיש משהו בתוכנו שכן מחפש את דרגת ההתפתחות הבאה, כמו שאתה מספר עליה כרגע.

אז זה לא במקום הזה, כי אנחנו כך לא נגלה שום דבר. אני צריך לגלות את הכוח שמפתח אותי, הכוח הזה שבי, ולהמשיך את ההתפתחות שלי. מה זה ייתן לי אם אני אחפש בין הדוממים האלו שביקום, אולי באיזה צורה יש צומח, אולי באיזה צורה יש אפילו חי, ואולי אפילו יש דרגת המדבר רק בצורה אחרת לגמרי, עם קרניים, עם אוזן אחת, או בכלל בלי פָנים, ובמקום פנים אני לא יודע מה יש. או צורות כאלה כמו הפטריות שגדלות על האבן, זאת גם כן צורת חיים. מה יש לי מזה שאני אמצא את זה? אני אביא את זה איתי בחזרה למדענים כאן שיחקרו את זה? הדרך שאנחנו צריכים להתפתח זה להמשיך את אותו כוח ההתפתחות שנמצא באדם, איתו אנחנו צריכים להמשיך להתפתח.

יעל: לאן?

בואו נחקור אותו ונראה לאן בעצם הוא צריך להתפתח. וכמו שאומרת חכמת הקבלה, זה לגמרי לגמרי לא אותה דרך שאנחנו מתפתחים היום. חכמת הקבלה אומרת שכדאי לנו וכמה שיותר מהר לראות את הכוח הזה שנמצא בנו, שמפתח אותנו.

איך קוראים לכוח הזה? "נשמה". דיברנו על זה בתכנית הקודמת. אז בוא נכיר את הנשמה שבנו, ונכיר מתוך החוקים הפנימיים שלה לאן רצוי לנו להתפתח. כמו שאנחנו חוקרים דנ"א ואת התאים הפנימיים שלנו שיש בהם כל מיני תוכנות, ואז לפי התוכנות האלה, אנחנו יכולים לדעת איך הם מתפתחים ובאיזה צורה יותר טוב וכן הלאה. בואו נחקור כך את הנשמה ואנחנו נדע את הדנ"א הרוחני הפנימי שלה, התוכנה הפנימית שלה, ואז מתוך זה נראה לאיזה כיוון כדאי לנו להתפתח. ואז אנחנו נגיע יותר מהר לאותה הצורה העתידה שנצטרך להגיע אליה.

יעל: אז העתיד בעצם נמצא בתוכנו?

כן.

יעל: כל החזיונות שלנו וכל הדמיונות שלנו על העתיד, הכול נמצא בנו?

הכול בנו בלבד. אין לאן לרוץ.

יעל: ומה זה כל היקום מסביבנו? בשביל מה כל התפאורה היפה והגדולה הזאת מסביב?

כל היקום הוא מפני שיש יחס בין דומם, צומח וחי ומדבר. כל המאסה הזאת של הדומם, צריכה להיות שווה לתא אחד של הצומח. ולכן כל מה שאתה רואה ביקום, זה אין סוף ממש. יש סוף, אבל בסך הכול זה שהתפתח בו, בתוך היקום החומר הדומם, הוא שווה ליחידה אחת של כוח הצומח. כוח הצומח, בגלל שיש לו כבר כוח החיות, כוח הבריאה החדשה שיש בו כוח התפתחות פנימית משלו, לכן הוא כבר הרבה יותר מהותי מהדומם, ולכן אותו כוח הצומח שהתפתח על פני כדור הארץ הוא יוליד מתוכו תא אחד נגיד, מהות אחת של החי. וכל החי הוא הוליד מתוכו מהות אחת, יחידה אחת של דרגת המדבר.

ולכן אנחנו כל בני האדם נצטרך להתחבר יחד כמו שאומרת חכמת הקבלה. נצטרך לרכז את עצמנו, לחבר את עצמנו, כדי להוליד בצורה מיוחדת מכולם מושג אחד, שהוא יהיה הדרגה הבאה שלנו. ושם אנחנו כולנו נהיה מרוכזים בדרגה האחת הזאת. על זה כתוב "כאיש אחד בלב אחד" כך מחוברים. ואז אנחנו נשיג את דרגת ההתפתחות שלנו הבאה.

יוצא לנו שאנחנו תמיד מתפתחים בפירמידה. יש לנו אין סוף טונות של דומם, אחר כך הם באים בסך הכול מרוכזים, בתוך כדור הארץ. אחר כך בתוך כדור הארץ כל הדומם הופך להיות לצומח אחד. כל הצומח האחד מתפתח ומגיע לחי אחד. וכל החי שמתפתח מגיע לאדם. ואדם צריך עכשיו לחבר את כל הדברים האלה בתוכו ולהגיע לאיחוד. ובאיחוד שאליו אנחנו מגיעים בינינו, אנחנו מגלים אותה צורה של אחד בדרגה יותר עליונה מאיתנו.

אורן: מה היא הצורה הזאת? האם זו הצורה העתידה שלנו בעצם?

כן.

אורן: מה היא הצורה הזאת?

על זה כתוב בחכמת הקבלה, "להיות כאיש אחד בלב אחד". שעל ידי זה שאנחנו מתחברים אנחנו מגלים בתוכנו המהות החדשה.

אורן: איזו מהות?

מהות חדשה. את זה אי אפשר לספר, כי אנחנו לא הגענו למצב שיכולים. מקובלים כן מגלים את זה, גם כן לא בצורה השלמה אלא בצורה החלקית. כי הם מתאחדים ביניהם בעשיריות, במאות, באלפים, כמו שאנחנו מסבירים כך את זה לאנשים וכך אנחנו גם מתנהגים אצלנו בלימוד חכמת הקבלה. ואז אנחנו בתוכנו מייצבים כזה מצב שבו אנחנו מתחילים להרגיש איך זה להתחבר לדרגת אחת, שהיא הופכת להיות למהות החדשה בדרגה יותר עליונה.

אורן: הדרגה היותר עליונה הזאת שלנו, שאתה קורא לה "אחד", היא דרגה שמבחינה איכותית יותר מפותחת מאתנו בני האדם?

כן.

אורן: מה יותר איכותי בה?

בדרגה הזאת אנחנו מגלים מהו הכוח שפיתח אותנו. כי אנחנו מתחילים בעצם לשלוט בכוח הזה, הוא הופך להיות שלנו. ואנחנו בזה נכנסים לפנימיות של כל הטבע, של היקום שלנו הדומם, צומח, חי, מדבר. אנחנו לא צריכים לטוס לכל מיני כוכבים, אנחנו כאילו נמצאים בכולם. העולם הזה הוא הופך להיות הפנימיות שלנו. מה שאנחנו רואים מחוצה לנו, אין סוף גלקסיות, וכוכבים ופלנטות עוד ועוד, אנחנו רואים את זה שזה נמצא בנו, ואנחנו מגיעים לדרגה יותר עליונה של הקיום.

כל מה שהיה בדרגה הקודמת שהיום אנחנו מגלים אותה, זה הכול נמצא כבר בנו. ואנחנו מגיעים לדרגה יותר עליונה שנקראת "א-לוהים", "א-לוהות", "הטבע" שזה בגימטרייה "א-לוהים". כך חכמת הקבלה מתייחסת לכל היקום שלנו, ולכוח שנמצא בכל היקום הזה. וודאי שאין בזה שום קשר לדת, אלא זה מדע.

אורן: האדם יודע לעשות דברים שחיה לא יודעת לעשות.

כן, גם לייצר.

אורן: הרבה דברים. הצורה היותר מתקדמת הזאת שאתה קורא לה "אחד", מה היא יודעת לעשות שאני לא יודע לעשות כאדם?

להיות למעלה מכל החומר הדומם, צומח וחי ומדבר. להיות למעלה מזמן, תנועה ומקום. מכל ההגבלות שיש לנו כשאנחנו נמצאים בתוך החומר. להתעלות גם מדרגת החי שאני נמצא בה, שזו דרגת החי. וגם מדרגת המדבר שאני נמצא בזה גם ברצון וגם במחשבה.

יעל: יש איזו הגבלה אחרת? אמרת שאין הגבלה לא של זמן, לא של מקום.

אנחנו יוצאים מכל הצירים האלו. מכל הג' צירים שאנחנו תופסים בהם את המציאות, ומכל הגבלות זמן, תנועה, מקום.

יעל: יש הגבלות אחרות? מה המסגרת? זה מרגיש כאילו הכול עף שם לכל הכיוונים.

לא, אין הגבלות. לעומת הקיום שלנו אין שום הגבלות. אנחנו עולים לדרגה הבאה, שזה כבר ללא הגבלות.

יעל: וההרגשה הפנימית מהי?

אם לא היינו חיים בתוך דרגת החי הכוללת בתוכה, גם את דרגת הצומח וגם את דרגת הדומם. אם לא היינו בזה, אלא רק בדרגת האדם, שאדם זה מחשבה ורצון שלנו, אז היינו הרבה יותר חופשיים.

כך דרגת ממה אנחנו קיימים, זו דרגה שהיא נמצאת במעבר בין מה שיש לנו דומם, צומח וחי, שאנחנו שייכים גם לדרגת החי בעצם. האם יש בנו מיוחד מתוך החומר? לא, אלא יש לנו רק הכנה להתעלות מעל זה. מעל דרגות דומם, צומח וחי, ולהגיע לדרגת המדבר, דרגת האדם הדומה לטבע העליון, למדרגה הבאה שהיא נסתרת מאתנו. אנחנו לא יודעים, זה ממד אחר לגמרי.

אורן: אמרת קודם שההתפתחות העתידה שלנו היא לא תהיה התפתחות בכיוון שפתאום יגדל עוד איזה זנב או תרד עין או משהו פיסי ישתנה, אלא דברים פנימיים יותר.

בלבד.

אורן: אז מה היא הצורה הפנימית העתידה שלנו, שאין בנו היום?

הצורה הפנימית העתידה שלנו שאין לנו היום, אני לא יכול להסביר לך. זה רצון שהוא הפוך משלנו. זה רצון להשפיע, לתת, להוציא מעצמו, ובהתאם לזה המחשבה מתפתחת ללא שום גבול. זאת אומרת, אלו ממדים לגמרי אחרים של ההתפתחות מחשבתית ושכלית. שזה לא שלנו רק קצת יותר או הרבה יותר, אלא זה לגמרי בממדים אחרים. זאת אומרת, אי אפשר מעכשיו לדמיין שום דבר.

אורן: אמרת קודם שמעבר מדומם לצומח, מצומח לחי, מחי לבני אדם, הוא כאילו התכווצות של כל הפרטים שנמצאים במדרגה הקודמת. ומתוך כאילו התקבצות שלהם, הם מולידים תא אחד של הרמה היותר מפותחת.

כשאנחנו כל בני האדם נתכווץ ונתאמץ ונתאחד, נוליד תא אחד של הרמה היותר מפותחת שלנו, הרמה העתידה שלנו?

כן.

אורן: גם בה אחר כך יהיו פרטים הרי, מה יהיו הפרטים שם?

כל זה מדובר בספרי הקבלה. זה בלתי ניתן עכשיו להתחיל תוך דקות ובמסגרת הזאת להסביר את זה.

אורן: בדומם יש הרבה פרטים דוממים. בצומח יש הרבה צמחים. בחי יש הרבה בעלי חיים. בדרגה האנושית יש הרבה בני אדם. בדרגה הזאת הבאה שאתה קורא לה "אחד", מה יש שם הרבה? מהו האובייקט שיש ממנו הרבה, שביחד הוא מרכיב את האחד?

כוח השפעה שאין בעולם שלנו, שהוא כוח חדש הנקרא "הבורא" או "כוח העליון". אותו אנחנו מגלים, ובו אנחנו משתמשים, והוא לוקח אותנו, עושה בנו, כמו שמהקופים נעשה אדם, כך הכוח הזה עושה אותנו מאדם בעולם הזה, ליצורים נצחיים ושלמים.

יעל: איך זה ישפיע על היקום כולו?

בזה שאנחנו עוברים לממד החדש, היקום הזה מפסיק להיות מורגש. הוא לא קיים, הוא קיים רק בנו. ואז הוא מפסיק להיות מורגש כקיים, מפני שאנחנו עוברים לתפיסה החדשה.

אורן: אז אם היקום הזה מפסיק להיות מורגש, מה יהיה הבית שלנו האלטרנטיבי?

זה יקרא "הכלי הרוחני" אותה הנשמה שהיא כבר קיימת בנו, רק צריכים לפתח אותה.

אורן: האם אפשר להגיד שהצורה העתידה שאליה אנחנו צריכים להגיע ביחס לצורה שלנו היום, היא סוג של חייזר, ביחס למה שאנחנו מכירים את עצמנו עכשיו?

אני לא יודע את הגדרות האלה.

אורן: אני אפרט את המילה, "חי זר". חי שהוא זר, שהוא אחר. מה אחר בצורה העתידית שלנו?

שהיא בלתי מוגבלת, נצחית ושלמה.

(סוף השיחה)