יום ירושלים בא לציין את יום איחוד ירושלים, יום שחרור ירושלים מריבונות זרה וכיבושה תחת ריבונות ישראלית. האם ירושלים היא המרכז הרוחני של העולם, מדוע לא מרגישים את הרוחניות כשנמצאים שם ומה מקור השם ירושלים?; תוכנית ששודרה לאחרונה בשם ״הקרב על המוח: הרשת האנטי-חברתית״ עוסקת במחקרים שמגלים שברשת מתחולל מיום ליום יותר פילוג וקיטוב, זעם ושנאה. במחקר נבחנת ההשפעה של זה על המוח האנושי במונחים של מחלת קיטוב, המגמה הזו מתרחשת גם בישראל וגם ברחבי העולם והיא מדאיגה מאוד. מפתחי האלגוריתם ברשתות החברתיות רצו למשוך כמה שיותר אנשים לפלטפורמה שלהם וגורמים לנו להיחשף לזעם, קיטוב ושנאה שיוצאים מגבולות הרשת ומתחילים לאבד שליטה. עד כמה הקיטוב שנוצר ברשתות החברתיות משפיע על המוח האנושי, למה הוא כל כך מושך ומה הסכנה הגדולה בקיטוב?; אתמול לפני 77 שנה, ב-7 במאי 1945, גרמניה הנאצית חתמה על הסכם הכניעה לבעלות הברית. ההסכם נכנס לתוקף יום לאחר מכן, ב-8 במאי 1945, אך מלחמת העולם הסתיימה רק ב-15 באוגוסט 1945, עם כניעת יפן. ברוב מדינות המערב מציינים את יום הנצחון ב-8 במאי, אך בברית המועצות נהגו לציין את יום הניצחון על גרמניה הנאצית ב-9 במאי, ובעקבות זאת הוחלט, ביוזמת עולים מברית המועצות לשעבר ונציגיהם בכנסת, שכך יהיה גם בישראל. בישראל, ביום הנצחון מעלים על נס את תרומתם של 1.5 מיליון היהודים שלחמו במלחמת העולם השנייה בצבאות בעלות הברית וביחידות הפרטיזנים, ובהם חצי מיליון יהודים שלחמו בצבא האדום של רוסיה הסובייטית. יותר מ-250,000 חיילים יהודים נהרגו במלחמת העולם השנייה, רובם חיילים בצבא האדום וביחידות הפרטיזנים. כ-200,000 לוחמים יהודים זכו באותות הצטיינות על לחימתם. האם המלחמה הזו מהווה סיום של שלב התפתחותי באנושות, מה חשיבות התרומה היהודית למלחמה בנאצים ואיך מודדים ניצחון?; בספר לימוד של הרשות הפלסטינית, לא בישראל, שואלים תלמידי כיתה ה': "מהי חובתך למסגד אל-אקצא?" והתשובה הנכונה בספר היא "לבצע ג'יהאד ולמות כשהיד למען שחרורו". לא רק ילדים קטנים מתחנכים כך, אלא גם בני נוער בתיכונים. בספר נוסף לתלמידים בכיתה ט' ניתן תרגיל למנות מאפיינים של יהודים, שהמאפיינים הבולטים הם "ערמומיים", "בוגדניים" ו"עוינים". מה אפשר לעשות נגד תופעת שנאה מסוג זה, האם לישראל יש יכולת השפעה כלשהי לשינוי חומרי הלימוד של מדינות אחרות וכיצד ניתן לעקור את בעיית השנאה מיסודה?