תכנית טלוויזיה עם רב

צעדים ראשונים בקבלה

"אין עוד מלבדו" בעשירייה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 19.08.2019 – אחרי עריכה

גלעד: שלום, אנחנו בתוכנית "צעדים ראשונים בקבלה". שלום הרב לייטמן.

שלום לכולם.

גלעד: אנחנו לא בצעדים כל כך ראשונים, עברנו כבר עשרה שיעורים ולמדנו בהם על כל מה שהאדם צריך כדי להקיף את עצמו בסביבה רוחנית, למדנו מה הם עקרונות השיטה. בשיעור האחרון אפילו דיברנו על "אין עוד מלבדו", וניסינו להבין עד כמה אין עוד מלבדו של המקובלים שונה לחלוטין מאין עוד מלבדו המקובל בעם. זה לא משהו של דומם, רגוע, שמשקיט אותך, אלא להיפך, אין עוד מלבדו מאוד סוער, חי ובועט, וכל הזמן צריך לחדש אותו מרגע לרגע. היום אני רוצה שנדבר על הפרקטיקה, ונלמד מה זאת עשירייה, ומה זה אומר "אין עוד מלבדו" בתוך העשירייה. נתחיל עם המושג הזה, מהי "עשירייה"?

אנחנו רואים שהמושג הזה מופיע מיד ביציאה ממצרים. זאת אומרת כשאנחנו מסוגלים להתעלות למעלה מהאגו שלנו מיד יש לנו תנאי, שאם אנחנו רוצים להתקרב לרוחניות, לגילוי הבורא, אנחנו חייבים לרכוש את תכונת הערבות.

ערבות, זאת אומרת להיות עשרה כאחד. מאיפה אנחנו רואים שזה עשרה? מזה שמשה חילק כך את עם ישראל: לעשיריות, מאות, אלפים. ולכן מושג ערבות זה נקרא שכל אחד ערב לשני, "כאיש אחד בלב אחד", כמו שכתוב בתורה וגם ביתר המקומות והמקורות של המקובלים. כתוב שמושג "הערבות" הוא המושג הכי חשוב, כי בזה אנחנו מצרפים דווקא את הרצונות שלנו כשהם מנותקים זה מזה, שבורים ואנחנו משתדלים לחבר אותם לאחד.

החיבור הזה נותן לנו תכונה חדשה כך, שאם עשרה אנשים מאוד מנוגדים, רחוקים, אפילו עוינים זה לזה כי כולם אגואיסטים, משתדלים להתעלות מעל הכוחות שמפרידים ביניהם ובכוח רוצים להיות יחד ודורשים מהבורא שיחבר אותם, בזה הם בונים מקום חדש שבתוכו הוא כולו אגואיסטי, אבל מעל זה כמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה", הם בונים איחוד, חיבור.

והפער בין כוחות הפרודא שיש ביניהם לבין כוחות האיחוד שהם בונים בכוחות עצמם, בתפילה, במאמצים, הפער בין זה לזה, בין שחור ללבן נניח, מקנה להם יכולת, רגישות מיוחדת לגלות את הבורא בתוך העשירייה. וכך הם בונים את עצמם כל פעם בתנאים יותר ויותר מתקדמים, היינו שכל פעם הרצונות האגואיסטים שלהם נעשים יותר ויותר נוקשים, קשים, ומעל זה הרצונות שהם בונים אותם בקשר זה עם זה, נעשים יותר ויותר מהודקים. ולפי העוצמה והפער בין הרצונות שמפרידים לרצונות שמחברים, בין זה לזה מתגלה היכולת לגלות את הבורא, את תכונת ההשפעה, על פני תכונת הפירוד, תכונת האיחוד. אנחנו רואים שכל התורה בנויה על זה.

גלעד: אפשר להבין למה דווקא עשרה, הרי אנחנו יודעים שגם שני בני אדם יכולים לריב ולא להסתדר ביניהם, החל מקין והבל, ועד זוגות שמתחתנים מאהבה ומתגרשים לא מהאהבה. למה המספר עשרה? או שאולי זה רק מספר שמסמל משהו?

כן, זה מספר שמסמל את המבנה השלם. כשהעשירייה מתחברת יש שם דימוי למבנה שלם של הרצון לקבל שהבורא ברא. לכן כך זה מקובל גם בחכמת הקבלה וכך המקובלים ממליצים לנו לעשות, שנחבר דווקא עשרה יחד, ונשתדל לבנות בינינו קשר שיהיה קשר הדוק, חזק, מאוד מיוחד. וכך זה יקרה.

גלעד: אם אנחנו לדוגמא: קבוצת תלמידים, התחלנו ללמוד, ואנחנו 6 או 5 או 14 תלמידים?

אני ראיתי מזמני הרב"ש שזה לא קריטי. בעצמי הייתי בקבוצה שהיו שם רק 6 אנשים, ולידנו הייתה קבוצה שהיו בה 14 או 16. שאלתי את רב"ש בקשר לזה, והוא אמר "זה לא כל כך חשוב". זאת אומרת, יכול להיות שזה חשוב, אבל לא לעת עתה למתחילים. או שזה בכלל לא חשוב, אלא שהעשירייה זה בעצם מושג, שאם אנחנו מעל האגו שלנו משתדלים להתחבר, אז אנחנו מרגישים כוחות שהם נקראים "עשרה".

גלעד: אם ה"עשרה" זה מושג, יש איזה מינימום? שניים יכולים להגיד "אנחנו עשירייה"?

כן, שניים זה כבר בסדר, "מיעוט הרבים שניים".

גלעד: ו-20, 30 גם יכולים להגיד אנחנו עשירייה?

זה מאוד קשה, אבל אפשרי.

גלעד: למה זה קשה? מה אני באמת צריך כדי להכיר את האחרים, האם אני צריך להבין אותם? מה יש בין אנשים בעשירייה שאין בין אנשים בכל חברה אחרת, בקבוצת טיולים או בלוחמים בחיל הים או בסיירת? למה דווקא פה מתעקשים על קשר מיוחד כזה שנקרא "עשירייה"?

זה כנגד עשר הספירות, כנגד עשרה חלקים, אצבעות, לא חשוב איך לספור. 10 זה מצב שלם, זה מקום שלם, זה המינימום של המספר הגדול. כך אנחנו בנויים, כך הטבע בנוי, מאיפה זה משתלשל? זה משתלשל מעשר הספירות, שאם אנחנו בודקים את הפער, הקשר בין הבורא לבין הנברא, הפער ביניהם צריך להיות דרך זה שהבורא הוא הנקודה העליונה והנברא הוא הנקודה התחתונה, וביניהם יהיו שמונה תכונות של יחס הבורא לנברא, ושל הנברא לבורא, לכן זה סך הכול עשר.

גלעד: זה מושג שמשמעותו רוחנית לחלוטין?

כן.

גלעד: אבל מה קורה בקבוצה הזאת שנקראת "עשרה"? יושבים עשרה אנשים שאומרים אנחנו רוצים ללמוד קבלה ואנחנו קוראים לעצמנו "עשרה", והבנו שזה לא משנה אם הם יהיו 8 או 14 או 6, מה נוצר ביניהם שאפשר להגיד יש עשירייה או אין עשירייה?

בתנאי שהם משתוקקים לאיחוד ביניהם, חיבור ביניהם, זה העיקר. אם הם משתוקקים לאיחוד, לפי עוצמת האיחוד שהם משיגים, שם הם מגלים את הבורא.

גלעד: ואם, להבדיל אלף אלפי הבדלות, החלטנו לפרוץ כספת ואנחנו לוקחים עשרה בני אדם ויש לנו מטרה לפרוץ כספת, אנחנו מאוד מאוחדים, כל אחד יודע את תפקידו ואנחנו תלויים אחד בשני, האם זו עשירייה או לא עשירייה?

זו לא עשירייה רוחנית, ודאי ואין להם כוחות רוחניים, אבל יש להם בהחלט כוחות גשמיים יותר מאוחדים. אתה איש צבא אתה יודע מה זה נקרא שיהיו מלוכדים יחד, מחוברים יחד.

גלעד: לכן אני שואל, מה עושה את העשירייה לעשירייה רוחניות ולא עשירייה גשמית?

שכל אחד מוכן לוותר על הרצון לקבל האישי שלו רק למען העשירייה. זאת אומרת, אצלם אין אחד, אין אני שנמצא בעשירייה, אלא רק עשירייה. עד כדי כך שכל אחד מבטל את עצמו וכל הזמן דואג שה"אני" לא יהיה קיים ויהיה קיים "אנחנו".

גלעד: אבל כבר דיברנו על כך, שהאני הזה מאוד אגואיסטי ורוצה להרוויח משהו. אם תסביר את זה לאיזה אגואיסט בשביל לפרוץ כספת או לשרוד בספינה, זה ברור, הוא יאמר "אני רוצה לשרוד, אני רוצה להיות עשיר". פה, מה אני רוצה? למה שאני ואתה ועוד אחד, ועוד שמונה ירצו לוותר על האני, ולהיות בתוך משהו כזה?

כדי להשיג את הכוח העליון. אנחנו בקשר בינינו, אם זה קשר הדדי, כשכולנו משתדלים להשפיע זה לזה, על ידי הקשר הזה משיגים את התכונה הזאת שנקראת "השפעה". ולפי השתוות הצורה בין תכונת ההשפעה שאנחנו מייצרים לבין תכונת ההשפעה הכללית שממלאה את כל המציאות, שנקראת "בורא", "כוח עליון", אנחנו מגלים אותו, והוא מתגלה בתוכנו.

גלעד: זאת בעצם הנקודה שאליה הגענו בשיעורים הקודמים ובזה אני רוצה להעמיק. דיברנו על "אין עוד מלבדו" ואמרנו שהאדם מגלה בתוכו כל מיני פערים והבדלים בין האגו שלו לבין אותה תכונה שנמצאת מעליו וכן הלאה. אם אני עושה את זה בתוכי, למה אני צריך עוד תשעה "שיבלבלו לי את המוח" ויפריעו לי לעשות את העבודה הזאת? "תן לי לעשות את העבודה, אני יודע מה מערכת היחסים שלי עם אחרים, בכל מקום אני מזהה עד כמה אני אגואיסט, בכל מקום אני יכול להתפלל, למדנו על המאור מהספרים, אני יכול לקרוא בספר. למה אני צריך את כל העשרה האלה, אני צריך גם את הבעיות שלהם?"

אתה לא יכול לבנות את תכונת ההשפעה, אם אתה לא מתקשר לעוד תשעה כמוך.

גלעד: למה?

כי איך אתה תוציא את התכונות האלה? אתה חייב שהכוחות האגואיסטיים יהיו שרויים ביניכם, כל מיני בעיות וכל מיני חיכוכים, ואז על פני זה אתם מגיעים למצב של "על כל פשעים תכסה אהבה". אי אפשר שיהיה אור ללא חושך, זה חייב להיות.. אנחנו הנבראים קיימים לא בתכונה אחת, אלא בשתי תכונות מנוגדות, פלוס ומינוס, חושך ואור, ולכן אנחנו צריכים קבוצה שכל החברים שלה נמצאים בניגוד, אפילו בניתוק, ביניהם, בכל מיני מצבים לא כל כך יפים ונקיים שמתעוררים ביניהם, והם מבינים שזה בא מהבורא ולא תלוי בהם, כמו שבורא אומר "בראתי יצר הרע", ואז הם משתדלים להקים מעל כול הניתוקים והריחוק ביניהם, משתדלים להרכיב, כוחות השפעה, כוחות חיבור, הדדיים.

גלעד: אז אני אשאל אותך שאלה שכמעט כל מתחיל שואל בתחילת דרכו. "הבנתי את כל העקרונות, אני אעשה את זה במקום העבודה שלי, עם המשפחה שלי. נכון שהבוס בא לעבודה בשביל להרוויח כסף, וגם החבר שלי לעבודה, ולאשתי יש את האינטרסים שלה וגם לילדים. אבל אני, אדם שלומד קבלה, אבוא כדי ליישם את העקרונות האלה ומבחינתי הם יהיו העשירייה שלי. למה אני צריך את זה, מחליטים שאנחנו עשירייה ומתחייבים לזה? אני מספיק חזק ובטוח, אני לומד כל היום ולומד מכם, אני אסתדר עם הכוחות שלי במערכות יחסים שונות."

אתה לבד לא יכול לעשות כלום אתה צריך קודם כל לעבוד איתם יחד, כולם צריכים לרכוש את השיטה. אתם צריכים לעבוד זה עם זה בצורה כזאת שאתם מבינים מה אתם עושים, בצורה הדדית, שבינינו שורה תכונת השנאה, דחייה, הרצון לקבל האגואיסטי, ואנחנו מעל זה בהסכמה ובתמיכה הדדית בונים רשת קשר בינינו, ממש "על כל פשעים תכסה אהבה". זה לא יכול להיות בעבודה וזה לא יכול להיות במשפחה, זה יכול להיות רק עם החברים שלי שאיתם אני לומד את השיטה ומממש בקשר בינינו.

גלעד: זה ממש משהו חדש, כי עד היום הבנתי שאני צריך לשנות את היחס שלי למציאות וזה תלוי לגמרי בי. ואני מקיף את עצמי בסביבה כזאת שעוזרת לי בזה, אבל מה זו המילה הזאת "הדדיות", למה זה קשור להדדיות? אם אתה עכשיו רוכש כלפיי יחס של עשירייה, מה זה משנה מה היחס שלי אלייך באמת?

אנחנו צריכים להיות קשורים יחד עד כדי כך שאנחנו "כאיש אחד בלב אחד". אנחנו צריכים להגיע למצב שאין הבדל ביני לבינך. אנחנו צריכים להגיע למצב שהיחס לכל אחד ואחד יהיה כזה, לפחות בעשירייה, שאני לא מרגיש אם זה אתה ואני או כל אחד מהחברים. אז אפשר להגיד שהגעתי לתכונת ההשפעה. ומזה מתקדמים הלאה.

גלעד: ואם זה לא הדדי, זה לא יצליח?

לא.

גלעד: למה, מהו המוקש שמפריע לזה להצליח?

המוקש הוא שאני כנראה לא מספיק משתדל להראות דוגמה ולמשוך ולהקריב את עצמי כדי שכל העשירייה תהייה "כאיש אחד בלב אחד". זה תלוי בי.

גלעד: זאת אומרת, כל אחד בעשירייה צריך להרגיש שזה תלוי בו ב 100%.

כן.

גלעד: אבל בפועל זה לא תלוי בו ב 100%, כי אם זה לא יהיה הדדי, זה לא יצליח.

אם זו עשירייה וישנה הסכמה מלכתחילה, כל היתר תלוי בכל אחד. זאת אומרת, בעצם זה תלוי בי.

גלעד: ואם אתה נותן את ה 100% שלך ואני נותן רק 50% וההוא נותן 70% וההוא נותן 30%, אתה תצליח? אתה נותן 100%.

אז אני מצליח.

גלעד: והיתר לא.

במידה שהם משקיעים. אבל זה לא חשוב לי איך שהם משקיעים, בצורה הייחודית שלהם, אלא חשוב עד כמה שאני משקיע לידם.

גלעד: מה זה אומר?

שאני תלוי בהם רק בצורה היחסית, שאנחנו בסך הכול מקיימים את חוקי העשירייה.

גלעד: אז קודם כל העשירייה קיימת רק בקרב אנשים שמחליטים שהם רוצים להיות בעשירייה.

כן.

גלעד: זה לא יכול להיות, אפילו אם אחד שאומר, אני פה רק בשביל מטרה אחרת.

כן.

גלעד: וכל אחד עושה את המאמצים שלו, אתה לא יודע באמת מה עושים החברים.

אתה לא יכול למדוד את המאמצים שלהם.

גלעד: אבל אתה מבחינתך אחראי לתת את ה 100%.

כן.

גלעד: ואז אתה מצליח.

ואז אני מצליח.

גלעד: אבל חשוב לי שהם יצליחו.

אז תלוי מה זה נקרא ש"אתה מצליח".

גלעד: מה זה נקרא ש"אתה מצליח"?

אתה מצליח מתי שאתה מרגיש שכולם נמצאים עומדים בליבך ויחד איתך הם גם מביאים את החברה הקשורה, היפה, שהיא עשר ספירות שלמות ומתגלה שם הבורא. אבל, בכל זאת, יש את ההשגחה והגילוי הכללי ויש את הגילוי הפרטי לכל אחד ואחד, כי כל אחד נשאר ברצון האישי שלו עם הרשימות האישיות שלו משבירת הנשמה דאדם הראשון. ולכן יש עוד כמה אופנים בגילוי.

אבל בכל זאת ברור שהם חייבים להיות אנשים שלומדים את חכמת הקבלה, נמצאים יחד בקבוצה, משתדלים להתקשר יחד. הדוגמה שלנו זו הקבוצה של רבי שמעון בר יוחאי שכתבה את ספר הזוהר ואנחנו צריכים להידמות להם.

גלעד: במה הם מהווים דוגמה?

בחיבור ביניהם. החיבור היה עד כדי כך מוצלח שהם הגיעו לגמר התיקון שלהם. כולם הסתדרו כעשר ספירות שלמות מקוריות והשיגו את הדרגה הרוחנית הכי גבוהה שמסוגלת להשיג חבורה.

גלעד: אבל זה לא קשור כנראה לעצם היותו של רבי שמעון בר יוחאי כבעל כוחות מיוחדים?

לא. וודאי שזה גם בכוחות שלו, אבל גם במאמץ שלהם, הוא לא יכול היה לכסות אותם במאמץ שלו. הוא רק לימד אותם, אבל הם, ביגיעה האישית של כל אחד ואחד, השתדלו להיות מאוד שייכים וכל הזמן ממש נמצאו בזה במאמץ, בדרישה, בריצה, אחרי החיבור.

20:31

גלעד: מה זה נקרא השגה משותפת שלהם? הרי אמרנו שזה הכול בתפיסתו של אותו אחד שנמצא שם בפנים.

כן ולא. כאן זה קשה מאוד להסביר, כי וודאי שמצד אחד יש כאן השגה פרטית ומצד שני יש כאן גם השגה משותפת, כללית, כעשירייה אחת. אבל כל אחד בהשגה הפרטית שלו, משיג את העשירייה מצידו, כי הוא כמלכות והיתר זה כמו ט' ראשונות. וכך כל אחד ואחד.

גלעד: ט' ראשונות, זאת אומרת תכונת הבורא, הוא מייחס להם את תכונות הבורא?

כן. בוודאי. איך עוד הוא יכול לגלות את הבורא, אם לא בזה שהוא מייחס לכל אחד מהם את התכונות האלה והוא בסך הכול מקבל מהם. אז כל אחד כך [מקבל] מכולם, וכשהם אחר כך מתחברים, אז מההתרשמויות ההדדיות שיש ביניהם, הם משיגים את הבורא במלואו, שנקרא "גמר התיקון".

גלעד: אתה אומר "הם משיגים", אבל עדיין כל אחד רואה את זה מהזווית שלו.

כן. אבל מצד שני, הם גם מחוברים ביניהם. אז בתוך זה שיש לכל אחד השגה פרטית, הם גם מחוברים יחד להשגה משותפת שזה כבר כלי אחד.

גלעד: זאת אומרת, בעל השגה יודע שגם מישהו אחר נמצא בהשגה ומה הם מרוויחים, או מה הם מצליחים להשיג ביחד?

כנראה. אני לא יכול להגיד, אבל כנראה שזה משהו שלגמרי נעלם, העניין שאנחנו סכום של העשרה, אלא אנחנו אחד ממש. אני לא יכול להגיד את זה כי זה עניין של גמר התיקון, זו עשירייה שהגיעה לזה והיא האחת בהיסטוריה, אבל כולם צריכים להגיע לזה.

גלעד: אז עכשיו נוסיף עוד משהו, שאני רוצה שנשים עליו את הפוקוס. במפגש הקודם דיברנו שיעור שלם על "אין עוד מלבדו" ועכשיו אני רוצה לצרף את המושג "עשירייה" ל"אין עוד מלבדו". למה האחד תלוי בשני, או במה האחד תלוי בשני?

אי אפשר להשיג "אין עוד מלבדו" בצורה שלמה, אלא אם כן בעשירייה שהופכת להיות לאחד. כי המושג "אחד", "אין עוד מלבדו", זאת אומרת יש רק אחד שקיים, ואנחנו יכולים [להשיגו] רק בתנאי שכל ההתרשמויות השונות שלנו, של העשרה שמחוברים [יחד] הם מייצבים את המושג "עשרה כאחד" ובזה משיגים את אין עוד מלבדו, שרק אחד הוא הנמצא במציאות.

גלעד: אבל יש פה עניין של השגה פרטית והשגה כללית?

זה כבר כשכל ההשגות הפרטיות מתחברות להשגה משותפת אחת.

גלעד: נחזור אחורה. אתה נמצא בעשירייה עם עוד תשעה אנשים, אתה השגת "אין עוד מלבדו", הם עוד לא, הם בדרך, הם רוצים אבל עוד לא.

. זו השגה פרטית שלי, בנשמה הפרטית שלי.

גלעד: הם רוצים אבל הם עדיין לא מצליחים. עדיין קצת מבולבלים מכל מיני כוחות שמבלבלים אותם. חלק יותר מתחילים וחלק יותר מתקדמים, אז למה אנחנו אומרים ש"אין עוד מלבדו" הוא בעשירייה? עבורך הוא בעשירייה, עבור מישהו אחר לא, נאמר שעבורי לא.

אז הוא לא משיג. את אין עוד מלבדו משיגים רק בתנאי, שאנחנו מתעלים מעל העשרה כוחות האגואיסטים שלנו ומשיגים חיבור, מעל עשרת הכוחות הנפרדים, וזה במאה עשרים וחמש מדרגות. זאת אומרת המושג "אין עוד מלבדו", כל פעם מתגלה בצורתו היותר ויותר גבוהה.

גלעד: זאת אומרת כל פעם כשהאגו גדל, יחד איתו גם האיכות של האין עוד מלבדו משתנה?

כן. בוודאי.

גלעד: אפשר להסביר את זה?

זה הכול תלוי בעומק הרצונות האגואיסטיים שלנו, שלשם כך נשברו, ואנחנו לפי זה יכולים לחבר אותם ולהתעלות מעל הפירוד שביניהם. לכן הדחייה זה מזה, והיצר הרע של כל אחד, עוזר לנו דווקא להתעלות.

גלעד: מה ההבדל בין מקובל שחושב ורוצה ומתאמץ להשיג אין עוד מלבדו, לבין מקובל שעושה את זה יחד בעשירייה?

אי אפשר להשיג את אין עוד מלבדו, אם האדם לא מתאמץ בעשירייה, כי רק בקשר בין האגואיסטים, כשאנחנו בונים קשרים למעלה מהאגואיזם שלנו, אנחנו יכולים לבנות רשת קשר שבה מתגלה אין עוד מלבדו. אין עוד מלבדו זה מושג שהוא כולל עשרה כוחות נפרדים מנוגדים.

גלעד: נאמר על יוסי בן קיסמא שעליו למדנו, שהחבר'ה בעשירייה שלו היו לגמרי מתחילים.

לא לגמרי, בכל זאת הם היו תלמידים שלו.

גלעד: אז יכול להיות שהוא באין עוד מלבדו, או אולי אפילו בגמר תיקון והם ממש רק מתחילים, אבל הוא חייב אותם?

הוא חייב אותם, בלי זה הוא לא מסוגל. בלי זה איך הוא ישיג משהו חדש ברוחניות, יותר גבוה ממה שהיה לו, אם לא יהיו לו כוחות של פירוד, שעל פניהם הוא יכול לעלות ולבנות חיבור?

גלעד: מה אפשר חיצונית לראות [וללמוד] על מערכת היחסים של העשירייה של רבי יוסי בן קיסמא, או כל עשיריה אחרת? אפשר להסתכל על ההתנהגות שלהם ולהגיד "איזה יופי, אלה אנשים שנמצאים ברוחניות"?

לא. אני חושב שלפעמים זה ההיפך, שיש ביניהם מריבות, או שהם לא כל כך יכולים לדבר זה עם זה, או איכשהו מתרחקים זה מזה, ואולי הם עושים את זה, מתוך שבאמת פתאום האגו שולט עליהם, כי יש עליות וירידות כל הזמן. ויכול להיות שהם עושים את זה בכוונה לעצמם או לאחרים, לתת הזדמנות לאחר להתגבר. זאת אומרת יש כאן הרבה גיחות כאלה, שאנחנו לא כל כך יכולים מבחוץ לזהות מה קורה.

גלעד: יכול להיות שהם יעשו את זה בגלל שמישהו מסתכל עליהם עכשיו, כמו תלמידי קוצק?

זו בדיוק הדוגמה מקוצק. הם עשו בחיצוניות כל מיני דברים כאלה, שלא מקובלים לגמרי על חברת מקובלים, מפני שהם רצו בזה לתת הזדמנות לחברים שלהם להתגבר ולחשוב נכון.

גלעד: אם נסכם, אז העבודה בעשירייה היא מאוד מאוד פנימית. היא בהשגה הפנימית של כל אחד שמרגיש את האחרים כאחד ואת הבורא, או תכונת ההשפעה ביניהם וכלפיי חוץ זר לא יבין זאת.

הוא לא יכול לקבוע מה קורה כאן.

גלעד: אז איך אפשר ללמד את זה?

את זה דווקא ללמד, שאנחנו לא יכולים להיכנס לפנימיות של אף אחד. אלא כמו שאנחנו מלמדים, ש"ממעשיך הכרנוך" ולאט לאט אנחנו נוכל להבין מה קורה עם האדם. ובכל זאת גם "חנך הנער על פי דרכו", בסבלנות.

גלעד: אבל אתה יודע, שהאנשים רגילים להסתכל על אנשים אחרים ואומרים, "זה בן אדם נחמד", "זה בן אדם יפה", "זה עצבני", ו"ההוא נקמני".

על זה כתוב הרבה.

גלעד: עזוב, אני מדבר על אנשים יפים, רוחניים.

כך כתוב, שדווקא מלוכלכים וגסים.

גלעד: כך כתוב, אבל כך אני רוצה להיות?

לעין זרה הם נראים אנשים שאין בהם שום דבר מיוחד. עצלנים, מזלזלים ויכול להיות שהם מדברים לא יפה. לגמרי פשוטים וריקניים וזה בחיצוניות, שהם משתדלים להחזיק אותה, לעומת הפנימיות שלהם, ששם הלב בוער והבורא נמצא ממש בפסגת ההשתוקקות שלהם.

גלעד: ואז הם משיגים את אותו אין עוד מלבדו ביניהם?

כן.

(סוף התוכנית)