לכל אחד יש אגו, זה טבעי, אבל החיים שמים אותנו באותה סירה. אם לא נלמד להסתדר, כנראה נטבע. איך בונים הסתכלות חדשה על היחסים עם הסביבה? מספר רעיונות מתוך השיטה האינטגרלית וקווים להנחיית קבוצה.
אנחנו חיים במערכת הטבע, שבה דומם, צומח, חי ומדבר. הכוח הפנימי שמניע כל יצור הוא רצון להתקיים בטוב. גודל הרצון, האופי שלו, האיכות שלו, נתונים אלה מבדילים בין היצורים השונים. באופן אינסטינקטיבי כל יצור פועל מתוך הרצון שלו, והטבע יוצר מערכת אינטגרלית שכל חלקיה בהשלמה. כך נוצר מארג החיים הנפלא. מה שהוציא את האדם מעולם החי זו התפתחות הרצון. התעורר באדם רצון לקבל עוד ועוד, וכך בנינו לעצמנו ציוויליזציה אנושית ענפה.
אבל, ככל שהרצון התפתח, הוא נעשה גם אגואיסטי וצר. האדם החל למצוא קורת רוח בזה שהוא מנצל אחרים, משפיל אותם תחתיו. אני יותר עשיר, שולט, מכובד. אני הכי חזק, הכי מוצלח, עושה מה שבא לי, לא מתחשב באף אחד. אז באו חוקים חברתיים ונורמות שניסו להגביל את האדם מלהזיק לכל מי ומה שסביבו. כך למשל חוקקנו את חוק איסור לשון הרע, וקבענו ענישה. ואף על פי כן, האגו כל הזמן מתעצם, ומביא לכך שהפגיעה בזולת גדלה וגדלה.
במקביל, העולם נעשה מקושר יותר ויותר והתלות ההדדית גוברת. היום די ברור שמאבקי השליטה עלולים להמיט על כולנו אסון. מלחמה גרעינית, קריסה אקולוגית או כלכלית, מפחיד לחשוב מה יבוא קודם. מישהו דמיין שבמאה ה-21 ניתקל במשבר מזון? וכשעוצרים רגע את הריצה מתחילים לקלוט שלא יעזרו פה עוד פלסטרים. יש לנו בעיה מהותית עם הטבע האגואיסטי המתעצם, ועולה צורך בשיטה לבניית קשר חדש בין אדם לאדם.
השיטה האינטגרלית מבוססת על עבודה במסגרת קבוצתית. העיקרון המוביל הוא בנייה משותפת של סביבה שתקרין ערכים חדשים, הרגשה חדשה, תפיסת מציאות חדשה.
לשם כך לומדים על טבע האדם, מבררים מה מניע את האדם, מה מנהל אותו, מתוך מה הוא רואה את העולם, מה התחרות ההרסנית עושה לו. בנוסף, מתבוננים על טבע העולם, איזו צורה מקושרת מקבלים היום החיים, איך היא משפיעה עלינו. בשלב הבא, מדברים על המצב שאליו אנחנו שואפים להגיע.
הקבוצה משמשת למשתתפים כמעבדה, שבה מנסים לבנות מיני-חברה שתתקיים באותה צורה רצויה. כשכל אחד לבדו, הוא לא יכול להתעלות מהאגו שלו, אבל אם כולם סביב ידברו על כמה חשוב להתחשב זה בזה, לעזור זה לזה, לתמוך זה בזה, לאילו הישגים אדירים זה יכול להוביל אותנו, איך הדבר ישפר את הבריאות ואת מצב הרוח שלנו, כמה ביטחון ואושר נקבל – כל אחד יקבל רצון וכוח להתקדם בכיוון הזה.
מעבר לדיבורים צריכה להיות גם דוגמה טובה. כל משתתף בקבוצה ינסה בכל כוחו להתייחס יפה לאחרים. אפילו אם בלב אין לו כלום כלפיהם, הוא יצייר לעצמו שיש בו אהבה אליהם ומתוכה הוא פועל. המטרה היא לבנות באופן מלאכותי את המצב הבא שאליו רוצים להתקדם. לשחק אותו. כאן פועלים העקרונות של "הרגל נעשה טבע שני", וכן "המשחק של היום הוא המציאות של מחר", והם חלק משיטה שלמה שכדאי ללמוד וליישם.
מספר דגשים נוספים להצלחת העבודה הקבוצתית: חשוב לקבל החלטה משותפת שמעכשיו והלאה, במסגרת הקטנה שלנו, אנחנו לא נותנים מקום ליחס רע לצוץ בינינו. לא במחשבה, לא בדיבור ולא במעשה. נשתדל בכל כוחנו לחשוב רק טוב זה על זה, להתייחס הכי יפה. לא נתבייש להראות שאנחנו מתאמצים לעבוד על זה, כי בכך אנחנו עוזרים גם לאחרים לעשות מאמץ דומה. בנוסף, לפני הגעה למפגש של הקבוצה, נצטייד פנימית ביחס של אהבה. נתחיל כל תהליך מבניית חיבור בין הלבבות, עד שנרגיש שבמרכז הקשר שלנו נוצרת מין נקודה זוהרת, מאוד חמה. מתוקה כמו פטל. נחזיק בה יחד, ומתוך דאגה לא לאבד אותה, ניגש לדון על כל דבר ועניין.
בהדרגה, נראה איך נבנים בנו רגשות חדשים, מחשבות חדשות, תכונות חדשות, הסתכלות חדשה על החיים. זה יתעורר מבפנים. פתאום נגלה שמתעורר בנו רצון לתת, לעזור, לאהוב, זה ירגיש לנו כמשהו נעלה, אצילי, הכי נכון וטוב. אנחנו נתמלא בכוחות גדולים מאוד שיעזרו לנו להתגבר על הטבע האגואיסטי, להיות בחיבור ובהרמוניה.
בכל שלב בהתפתחות הקבוצה נרים את הרף: נגדיר לעצמנו צורת יחסים עוד יותר מתקדמת, ונתחיל לשחק אותה. בכך אנחנו מקדמים את עצמנו בצורה מודעת לדרגה הבאה בהתפתחות האדם והחברה. דרגה שבה כולם מחוברים לכולם באינטגרציה מלאה, ומתוך כך משיגים את הכוח הפנימי שבכל הטבע, הכוח האחד שבבריאה. כוח החיים, שתכונתו השפעה טובה, אהבה ונתינה טהורה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 162 – bit.ly/3Z7BlfC