חיים חדשים

שיחה 529

מהי תפילה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 26.02.15 - אחרי עריכה

אורן: שלום לכם, תודה שאתם איתנו כאן ב"חיים חדשים", סדרת השיחות הלימודיות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן. שלום הרב לייטמן.

שלום לכולם.

אורן: שלום טל מנדלבאום, בן משה.

טל: שלום.

אורן: אנחנו לומדים בשיחות האחרונות איך להיות בקשר טוב עם א-לוהים, הקשר האינטימי ביותר שיש אולי לאדם בחייו. בשיחות הקודמות הוזכר הרבה המושג תפילה, להתפלל. התפילה זה אמצעי שבעזרתו אדם יכול להגיע לשינוי האמיתי במציאות שלו. כשאנחנו מסתכלים על ההיסטוריה האנושית, התפילה היא לא משהו חדש. אנשים צועקים בכל העולם, יש כאלה שהתפילות שלהם נענות, ויש כאלה שלא. כנראה שצריך לדעת איך להתפלל נכון. זה מה שנרצה ללמוד היום.

טל: כשמדברים על חיפוש הקשר עם א-לוהים, תפילה זה משהו שהולך ביחד עם החיפוש הזה. אבל יש בזה משהו קצת לא אינטואיטיבי. איך יכול להיות שאיזה רחש בלב שלי יעשה שינוי במציאות בצורה ממשית? אבל כבר כמה תכניות אנחנו מבינים שאנחנו חיים בעולם שלא יודעים את החוקים שלו, איך בדיוק הוא עובד. אז אנחנו רוצים ללמוד קצת יותר על החוקיות של העולם הזה, ואיך יכול להיות שהרצון שלי, התפילה שלי, הבקשה הפנימית שלי יכולה לייצר שינויים ממשיים במציאות? יש על זה המון שאלות, אני חושבת שזה מעניין הרבה מאוד אנשים, ובמיוחד השאלה היא, האם כשנעשה את זה נכון, נוכל להשיג את הדברים שאנחנו רוצים?

אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאנחנו לא מבינים, ואנחנו רוצים כן לדעת טוב יותר. אז מה זו תפילה? למה זה משהו שכל כך רווח, כל כך אינסטינקטיבי בשבילנו? אני חושבת שאפילו אדם הכי רציונאלי וחילוני, אם הוא מספיק סובל, מתישהו יוצאת ממנו איזו תפילה או צעקה כלפי משהו מעליו.

כן, משהו מעליו, זה בדיוק, זה נכון. קודם כל אנחנו צריכים להבין שאנחנו נמצאים באיזו מציאות, ועל ידי התפילה אנחנו רוצים לשנות את המציאות. זאת אומרת, יש לנו נקודה אחת, ההתחלה, ויש הנקודה השנייה, הסוף, שאני על ידי תפילה רוצה להעביר את עצמי מהמצב הזה למצב הזה.

טל: כן.

מהי המציאות שאני עכשיו מרגיש, שאני נמצא בה, איך היא מיוצבת, ואיך אני רוצה שתתייצב המציאות האחרת, ואז מה האמצעי לשינוי המציאות? אנחנו מדברים על חכמת הקבלה, אני דווקא לוקח אתכם לצד הפרקטי, מעשי, מדעי. ולא תפילה וצעקות כמו במועדונים כאלה בתל אביב.

טל: זה נקרא "צעקה".

מועדון הצעקה. יופי. ועוד כל מיני דברים. או יחס אחר, כמו בוויקיפדיה, ובכלל כל מיני פסיכולוגים עוד מדברים על תפילה. אני מדבר מבחינת חכמת הקבלה.

המציאות שאנחנו מרגישים מצטיירת בנו, בינינו. אני מרגיש את כל התכונות שלי מחוצה לי. כל המציאות הזאת שאני מרגיש לפניי, זה בעצם ההדגמה, העתקה מהתכונות הפנימיות שלי על הרקע של האור העליון הלבן.

זאת אומרת, אני רואה את הפרצופים, אני רואה את הטבע, דומם, צומח, חי, בני אדם, כל מיני תופעות, כל מה שקורה מחוצה לי, אני רואה את כל התהליכים שעוברים בי. וזה צריך להיות ברור לכולם, לכל הפיזיקאים, לפסיכולוגים, לא צריך להיות איינשטיין, גם פחות ממנו, כבר מורגש וידוע לכולם.

כך אנחנו משיגים את המציאות. זאת אומרת, מה שקורה ונראה לי מבחוץ, אנחנו משיגים את זה בתוכנו, באמת. וההפך, מה שנמצא בתוכנו, רק נדמה לי שזה קורה מבחוץ, כדי שאני אוכל להתייחס לזה בצורה נכונה, דרך האגו שלי, שבתיקון האגו אני מכניס כביכול את כל המציאות בחזרה בי.

לא פשוט מה שאני עכשיו מדבר. נראה מאוד הזוי, מאוד לא מסתדר עם הרבה דברים, יש הרבה חכמים שיקפצו על זה, כן ולא. אבל אני אומר מה שחכמת הקבלה אומרת, מי שמבין, מסכים, אם לא או כן, זה עניינו.

אורן: אתה יכול לסכם את ההגדרה הזו עוד פעם?

הגדרה פשוטה. המציאות שאני רואה מבחוץ, זו מציאות שאני מייצב אותה מתוכי, מבפנים.

אורן: המציאות שאני רואה מחוצה לי זה משהו שאני בונה מתוכי?

זו הקרנה מהפנימיות שלי.

אורן: מה שאני רואה סביבי זו הקרנה של הפנימיות שלי, כמו מקרן כאילו על מסך?

כן.

טל: אלה התכונות שלי, המחשבות שלי?

הכל. מתוך זה אנחנו נבין למה תפילה נקראת "להתפלל", מה זה נקרא להתפלל?

טל: להפליל.

מה זה להפליל?

טל: אדם שרוצה להשתנות, רואה מה שעוד לא מתוקן אצלו, לכן הוא מבקש להשתנות.

זאת אומרת, זה לדון את עצמו, להתפלל זה לדון את עצמו. מקובל שזה כך.

טל: יש לפעמים שתפילה היא גם הודיה.

לא, זה לא חשוב, אנחנו עוד נוכל לדבר על זה. אבל להת' זה לעבור דרכי, "להתפלל". זאת אומרת, העיקר, תפילה היא מעומק הלב, לכוון את הלב, לתקן את הלב, וכולי, מה שמדובר. אנחנו לא מדברים על סתם אדם שצועק לעצים, לאבנים, לכוח העליון, מה שבא לו, או במועדון הצעקה שם.

אנחנו מדברים על שינוי המציאות. לא סתם הרגשה טובה. אני אקח כוסית וויסקי, או שאני אלך לצעוק, או שאני אעשה עוד משהו, ואני אצא מהמצב. אנחנו מדברים על תפילה כשינוי המציאות. שינוי המציאות שלי הפנימית, שכתוצאה מזה אני משנה את המציאות חוץ. כי החוץ, שוב, זה סך הכל הקרנה מבפנים.

טל: זה לא ברור איך יכול להיות כזה דבר?

אבל נשאיר את זה, לאטלאט. צריכים להתרגל, וזה לוקח זמן, להבין את הקשר בין זה לזה. זה לא ברור מפני שאנחנו צריכים להכיר שהאגו שלנו הוא מה שמבדיל אותי לבין מה שמחוצה לי. ואם אני מנטרל את האגו שלי, כאילו מוחק אותו והוא נעלם, אז אני ומה שמחוצה לי מתחברים יחד, ואין הבדל אני ומה שמחוצה לי. ואם אני עובד אפילו נגד האגו שלי, אז מה שמחוצה לי הופך להיות לי יותר קרוב ויותר יקר ממה שאני בעצמי.

ואז אני מתחיל להבין שמה שנמצא מחוצה לי, זו המדרגה העליונה, הבאה שלי, שנקראת המדבר, והאני הנוכחי, זה דרגת חי. ואם אני מקבל על עצמי "ואהבת לרעך כמוך" יותר מעצמי, כמו שעכשיו אני אוהב את עצמי יותר מהם, אז אני מושך אלי מדרגה יותר עליונה, של דרגת המדבר, ודרגת החי יורדת למטה.

טל: זה לא קל.

אבל טוב לשמוע. ולאט לאט.

אורן: הבנתי שני דברים. אחד, שהאגו שלי מבדיל אותי מכל מה שמחוץ לי.

מחוצה לך. מכל מה שבחוץ. כן.

אורן: ואם אני מקבל על עצמי "ואהבת לרעך כמוך" אני עולה לרמה יותר גבוהה?

מזה שאתה הולך לפי התנאי "ואהבת לרעך כמוך", ו"רעך" זה כל מה שמחוצה לך, בעיקר בני האדם, ואם אתה מקבל שאתה אוהב אותם יותר מעצמך, "כמוך" זה נקרא יותר מעצמך, זה מוסבר לנו בספרים. למה? כי כמו שעכשיו אתה אוהב את עצמך יותר מאחרים, אז "כמוך", זאת אומרת שהם יהיו יותר חשובים לך מעצמך.

אם אתה עושה כך, אז אתה לוקח את כל מה שיש מחוצה לך ומתייחס לזה כמו לדבר החשוב ביותר. ואז אתה לוקח את זה כמצב, כמדרגה יותר עליונה ממך. ואז יוצא שהמצב הזה, המדרגה, העולם שמחוצה לך, הופך להיות לעולם הרוחני. אתה מתחיל לראות בו רוח, ואת עצמך, האדם שבך, דרגת האדם שלך. ומה שעכשיו אתה אוהב את עצמך, זו דרגת החי, ומה שאתה מקבל מבחוץ, ומעלה מעליך הנוכחי, זו דרגת המדבר, הדרגה הבאה שלך.

אורן: שני דברים למדנו היום. הדבר הראשון זה שכל מה שאני רואה סביבי זו הקרנה של מה שנמצא בתוכי. ועכשיו הוספת לזה שאם אני רוצה להתקדם למציאות גבוהה יותר, אני צריך לפתח בי אהבה לכל מה שסביבי?

כן.

אורן: איפה בתוך ההגדרות האלה נמצא מושג התפילה, שאותו אנחנו מנסים ללמוד היום?

כדי להעביר את עצמי ממצב של עכשיו, שאני דואג רק לעצמי, למצב שאני אדאג למה שמחוצה לי, אני צריך חיסרון, רצון, משיכה גדולה שזה יקרה, וגם איך אני מממש את החיסרון הזה.

אני צריך א', לרצות לראות את העולם החיצון כעולם החשוב לי ביותר.

אורן: מה זאת אומר החשוב ביותר, יותר חשוב ממה?

ממני.

טל: שהוא שייך לי בעצם, שרלוונטי לי מה שקורה.

"שייך" זו צורה אגואיסטית, "ששייך". הירוקים יגידו לך שהם דואגים לאקולוגיה, "ששייך לנו". אני אומר שהוא יותר חשוב לי מעצמי. זה נקרא "ואהבת לרעך כמוך". לפי מה אנחנו מודדים את מי אני אוהב? אהבה נקרא שאני דואג לו יותר ממני, זה נקרא שאני אוהב אותו. יש בזה אהבה טבעית, גשמית, גופנית, רוחנית, יש הרבה דרגות. אני קודם כל צריך שיהיה לי חיסרון כך להתייחס למציאות.

אורן: שתרצה את זה?

כן.

אורן: לשדרג כאילו את היחס שלך למציאות?

כן. אני צריך להגיע לזה, אני צריך כביכול להגיב לזה. זה דבר אחד. דבר שני, אחרי שאנחנו רוכשים כזה חיסרון, שלזה צריכה להיות תפילה, אמצעי כדי להשיג אותו, כי הוא לא טבעי, אז אני צריך גם להשיג כוח שמשנה לי את המציאות. שבאמת אני מתחיל לא רק לרצות לאהוב את הזולת הזה, אלא שאני באמת אוהב אותו. לרצות לאהוב ולאהוב זה שני דברים שונים, ואני אוהב אותו.

וכאן אני צריך גם לברר בשביל מה, למה, לאיזו מטרה וכן הלאה, ואיזה מצבים, דרגות, מה שנקרא, דרגות האהבה יש בזה. אז כל הדרך שלי היא בעצם נקראת תפילה. שבזה אני מתפלל, דן את עצמי, וכל הזמן מחפש איך אני מגיע לאותו הכוח העליון שבטבע שאני צריך להיות קשור אליו, כי כל מה שאני עכשיו עושה, ביציאה מעצמי, בלאהוב מה שמחוצה לי, בלהשתדל שאני אתחבר עם כל המציאות הסביבתית, אני צריך כל הזמן להיות קשור לכוח העליון, כי בי אין שום אמצעים לשנות את המצב.

ואז אני מתקשר לכוח עליון ואני מתחיל לברר בשביל מה לי את זה?

אורן: את מה?

האהבה הזאת. להכניס את המציאות הזאת לתוכי, שזה יהיה ממש אני, לא מספיק לי לדאוג עלי, אני צריך לדאוג לכל העולם, לכל המציאות ממש, גם דומם, צומח, חי. בני אדם מילא, לידי בני עירי ובני מדינתי מילא, זה משהו אחר.

אם אני כך מתחיל לשאול את עצמי, אז אני מתחיל לברר בשביל מה אני חי, לאיזו מטרה. זאת אומרת עכשיו אני מתחיל לקשור את התפילה עם דברים שבכלל לא חשבתי עליהם קודם. חשבתי שתפילה זה משהו שאני מיטיב למצבי, אני רוצה להשיג איזו חולצה יפה. אז אני מתפלל. היום אין לנו תפילות כאלה, הכל בשפע. אני צריך להשיג בריאות. זה משהו שלא בר השגה מיידית ולא נמצא בידינו, לפעמים לגמרי.

טל: לפרנסה, בן זוג.

פרנסה, בן זוג או ילדים, בריאות, כל מיני דברים כאלה שיש בזה משהו מחוצה לי, בכל זאת. אבל העניין הוא שאנחנו רואים שהתפילה שלנו להשגת החוסרים האלה, לא עוזרת. איכשהו אנחנו מסכימים, לא מסכימים עם מה שיש ואיכשהו כך מגיעים לאיזו פשרה, מה שיש יש.

זאת אומרת אנחנו צריכים להבין איזו תפילה עוזרת לנו, איזו תפילה יכולה להתקיים, לאיזה סוג תפילה יש זכות קיום בכלל ושהיא מגיעה לעניית התפילה. למי אני בדיוק פונה. זה לא סתם צעקה כמו שצועקים שם במועדון הצעקה בתל אביב.

טל: "ברבי".

מועדון "ברבי", סליחה, גם שם כזה, בובות שצועקות, זה הכל לא אמיתי. אז אני צריך לדעת שאני צריך לצעוק למשהו שבאמת עוזר. זאת אומרת אני צריך לפנות להטבע, לאותו כוח שמוליד אותי, שמייצב את כל המציאות ושמחזיק את המציאות ומלווה אותה לאיזו מטרה. אני צריך בתפילה שלי להיות בטוח שעל התוכנה הזאת שבטבע, שאני נמצא שם וזה קשור אלי, אני על ידי תפילתי משפיע.

זאת אומרת זה לא פשוט, אני נכנס לאיזה מחשב גדול ונכנס לתוכנה מאוד מורכבת. ואני צריך לדעת איך להיכנס. למחשב הרגיל אם אני לא יודע איך להיכנס אז אני יכול לגרום נזק, כשאנחנו מדברים על מחשב שכל הזמן עובד ופועל עלי ועל כל העולם. בפרט שהעולם הוא גלובלי, אז אנחנו קשורים זה לזה. בוא נניח שכל אחד מאיתנו היה צועק על מה שהוא חושב, היה נשאר משהו מהעולם הזה או לא?

קודם כל אני רוצה למחוק את כל אלה שנמצאים כאן, תעזוב אותי, תמחק אתם, שיהיה לי רוגע ושקט. כמה אנשים יש בעולם שרוצים שכך יקרה.

טל: זה לא אומר שזה קורה.

לא יודעים להתפלל. ואולי יש שם איזה שסתום ביטחון, שאנחנו לא יכולים בצורה כזאת לפנות, אבל בטוח שיש כאלה. או שכל אחד שולח קללות על השני וכן הלאה. זאת אומרת צריכים לדעת איך מתפללים, איך אני דן את עצמי ובזה אני מפעיל את המנגנון. זה נקרא לארגן את התפילה.

ובאמת, בחיינו, אם אנחנו רוצים משהו לשנות בעצמנו, בכוחותינו, לפי רצוננו ולהביא את עצמנו למצב מסוים יותר טוב, אנחנו צריכים קודם לדעת מה זה נקרא "יותר טוב" בשבילנו, איך אנחנו מגיעים לזה, על ידי מה אנחנו מבצעים את זה ומאיפה אנחנו מתחילים.

זאת אומרת אני באמת צריך להיות אדם חכם, עם עיניים הרואות את כל הפרספקטיבה הזאת קדימה ואיך אני משפיע על כולם, וכולם משפיעים עלי. זאת אומרת אני חייב לא סתם להיות כלול עם כל המציאות שנמצאת מחוצה לי, אני ממש צריך לדעת את המנגנון זה.

טל: מה הקשר בין זה שאדם מפליל את עצמו, דן את עצמו.

בלי זה הוא לא מתפלל, בלי זה הוא סתם צועק כמו שצועקים בכל המועדונים. אנחנו רואים מיליארדי אנשים בעולם מתפללים. בעצם כל אדם מתפלל, כי הוא רוצה כל רגע שיקרה משהו. זה נקרא שיש לו תפילה, רק ההצלה שלנו, ממש המזל הגדול שלנו, שהמערכת העליונה לא מתפעלת ממה שאנחנו צועקים בלבנו.

אורן: אז אילו תפילות כן מביאות פידבק?

זה אנחנו צריכים לגלות. פתרון אני יכול לתת לך במשפט אחד: רק התפילות שבאות מתוך אהבה לזולת.

אורן: ואם אני צריך משהו שלא קשור לזולת, משהו לעצמי?

לא יעזור לך כלום.

אורן: מה זאת אומרת? אני רוצה להיות בריא.

זה לא.

אורן: אם אני אתפלל להיות בריא, אני לא אהיה בריא?

לא.

אורן: אם מישהו אחר יתפלל עלי שאני אהיה בריא, אני כן אהיה בריא?

אולי.

אורן: אם הרבה אנשים יתפללו שאני אהיה בריא, אני אהיה בריא?

אולי.

אורן: למה אולי?

כי גם הם צריכים להתפלל מתוך אהבה לזולת. אם אשלם להם כסף, זה לא יעזור.

טל: יש דבר כזה, אנשים שמתפללים עבור כסף.

כן, ודאי.

אורן: אם אני אתפלל מכל ליבי להיות בריא, אני לא אהיה בריא.

לא.

אורן: כי אני מבקש על עצמי?

נכון.

אורן: אם יהיו אנשים שאוהבים אותי ויתפללו מכל הלב שאני אבריא, אז יש סיכוי שאני אבריא?

לא.

אורן: גם לא. אמרת מקודם אולי.

אני אומר אולי, כי אם הם מתפללים מתוך אהבה אליך, אהבה שלא תלויה בזה שאתה קרוב אליהם ושאתה משלם להם או משהו. אם הם קשורים אליך במערכת אחת, שאתם יחד רוצים להיטיב לאנושות, לכולם, אז זה ישפיע. אבל אם זה מתוך ששילמת להם, או שאתה קרוב אליהם, בצורה אגואיסטית, זה לא יעבוד.

תפילה פועלת רק בתנאי שהיא מגיעה מלב נקי.

אורן: מה זה לב נקי?

רק להשפעה. רק מחוצה לי לאהבת האנשים, ללא שום חזרה אלי.

אורן: בלי אינטרס. אז אם יש מישהו שמתפלל עלי שאני אהיה בריא בלב נקי כמו שאתה אומר, בלי שום אינטרס עצמי, אז יש לי סיכוי להבריא?

כן.

אורן: אתה יכול להסביר לי למה אם אני מבקש על עצמי אני לא אקבל, נניח בריאות, ולמה אם יש מישהו יבקש, שהוא באהבה נקייה, בלי אינטרס אלי, יש סיכוי שכן, למה?

גם זה לא.

אורן: אז אילו תפילות כן?

זו הבעיה. אתה רואה שכל התפילות שלנו לא עוזרות משך כל השנים.

אורן: כל התפילות? לא, אני לא רואה ש"כל" התפילות. חלק עוזרות, חלק לא עוזרות.

כך זה נראה לך.

אורן: יכול להיות שאנחנו אפילו לא מבינים.

כן, אתה לא רואה תוצאה. שום תפילה אגואיסטית לא עוזרת.

אורן: אז מה היא התפילה המדויקת שכן עוזרת? אני בעד אלה שכן עוזרות.

רק תפילה מלב נקי לטובת הזולת, לכל האנושות. רק זה עוזר.

אורן:, למה רק זה עוזר? למה אם התפילה באה מלב נקי שיש בו באמת אהבה נקייה יש סיכוי שתעזור, ותפילה שאני מבקש משהו שאני צריך, אני לא אקבל. למה זה כך?

כי אתה פונה לאותו מנגנון שמסדר את תהליך ההתקדמות שלנו לקראת המטרה שאנחנו כולנו נהיה מחוברים יחד. אנחנו מסודרים בכל רגע ורגע בצורה הכי טובה למצבנו, ואתה רוצה שבמצבנו ישתנה משהו לטובה ללא שאנחנו נזוז קדימה. ללא שאנחנו נשתנה לטובה, לאהבה הכללית בינינו, ואז יוצא שאתה רוצה משהו נגד חוק הטבע.

אנחנו צריכים להתקדם כולנו יחד לחיבור, חיבור, חיבור. רק בצורה כזאת התפילה עוזרת, להביא אותנו לחיבור יותר מהר בדרך "אחישנה" מה שנקרא. ואם אני אומר, כמו שזה עכשיו, "תעשה לו טוב", זה אי אפשר. "כי עכשיו אני עושה מה שטוב לו להתקדמות", כך אומר לי הכוח העליון, או התוכנה הזאת של הטבע. לכן זה לא עובד.

התפילה צריכה להיות רק כדי להזיז קדימה, שאני מכניס את הכוח שלי לתוך ההתקדמות האנושית, הכללית. זאת אומרת אני צריך לתקן אותך ואותו, ואותו, ואותו ואת כולם, ואז מתקדמים. אז התפילה מתקבלת.

אורן: זה מסובך.

זה נקרא שרק "תפילת הרבים" פועלת.

אורן: הסיכום שלי הוא שכדי שתפילה תתקבל היא צריכה להיות מאוד מדויקת וצריך ללמוד טוב איך לעשות את זה נכון. אז אנחנו נרצה להמשיך ללמוד.

תודה הרב לייטמן, תודה טל, תודה גם לכם שהייתם איתנו. עד הפעם הבאה שיהיה לנו כל טוב, חיים חדשים. להתראות.

(סוף השיחה)