חיים חדשים

שיחה 1244

אינטליגנציה חברתית

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 25.05.2020 – אחרי עריכה

אורן: מספר התוכנית שלנו הוא 1244 והנושא הוא "אינטליגנציה חברתית". אנחנו נמצאים היום בתקופת הקורונה והיא לימדה אותנו הרבה דברים. היא לימדה אותנו שאנחנו צריכים לשמור קודם כל על הבריאות אחד של השני, כל אחד נהיה אחראי על הבריאות של כל הסובבים אותו ושל החברה בכלל. לימדו אותנו לשמור שני מטרים בין אדם לאדם, לחבוש מסכה, לשמור על היגיינה. למעשה הרגילו אותנו לשורה של פעולות וצעדים שלא היינו רגילים אליהם בכלל, שכל מהותם היא שאנחנו משתדלים לשמור כל אחד על כל האחרים. זה שאנחנו שומרים על האחרים זה גם מה שמקנה לנו את השמירה על הבריאות שלנו כפרטים בתוך החברה.

בימים האלה נראה שאנחנו חוזרים לשגרה, הקורונה לאט לאט נעלמת, והשאלה הגדולה היא, האם יש משהו מהאינטליגנציה החברתית הזו, מהמודעות של הפרט לחברה ולהתנהגות שלו ואיך היא משפיעה על כל האחרים, שאנחנו צריכים לקחת איתנו קדימה אל כל שאר תחומי החיים גם בחזרה לשגרה?

את זה אתה צריך לשאול בעצם את כל העם, את העמים, את האנושות. לי נראה, ממה שאני למדתי, שזאת הייתה מכה אינטגרלית לכל האנושות סביב כדור הארץ. כביכול כדור הארץ קיבל איזו רוח, גל כזה שממש עבר על כל היבשות, על כל בני האדם, ובעיניי לא היה דבר כזה מעולם. זו הפעם ראשונה שאנחנו הרגשנו מכה כזאת כוללת שכולם קיבלו אותה, יותר, פחות, כמעט ולא מרגישים, או מאוד מרגישים, אבל בסך הכול זו הייתה באמת מכה מאוד מיוחדת, אינטגרלית.

אורן: איזו אינטליגנציה חברתית לתפיסתך המכה הזו פיתחה בנו?

שאנחנו נמצאים בסך הכול על כדור ארץ קטן, נמצאים כולנו יחד, תלויים זה בזה ותלויים באיזה וירוס שפתאום התגלה והוא יכול תוך חודש, חודשיים לתת לנו, לכולנו, מכה כזאת שאנחנו או נשב בבית או נשכב ולא נוכל לשבת או לקום, וזה לימוד טוב שצריכים לחשוב עליו.

אורן: איך לדעתך אנחנו צריכים לתרגם את הלימוד של התלות החברתית והאינטליגנציה החברתית שהתחילה לאט לאט להתפתח בקרבנו, לשאר התחומים בחיינו, גם מעבר לבריאות?

אני חושב שאנחנו צריכים להבין שמערכת הטבע היא מערכת גלובלית אינטגרלית, וכל הנטייה של המערכת הזאת היא לעשות מאיתנו חלק אינטגרלי ממנה. ולפי השינויים שהרגשנו בטבע, עד כמה האוויר, המים, החיות, הדגים, כולם קיבלו חיּות, עד כמה נעשה יותר טוב לחיות על פני כדור הארץ, אנחנו צריכים להבין, צריכים ללמוד עד כמה אנחנו מזיקים לטבע. יכול להיות שמצד שני זו הייתה כוונת הטבע, להראות לנו עד כמה אנחנו מזיקים ושנחשוב מה לעשות עם האקולוגיה כדי לא להזמין עוד מכת קורונה או משהו דומה לה.

אורן: איזו אינטליגנציה חברתית לדעתך התפתחה בנו בתקופת הקורונה מבחינת יחסים בין בני אדם?

אני לא חושב שאנחנו יכולים כבר לעשות סיכום נכון. אבל לדעתי מה שאפשר להגיד, שאנחנו ראינו שאפשר לחיות בבית ולא לרוץ לכל מיני עסקים. פתאום הרגשנו יותר קרובים למשפחות שלנו, ראינו שאפשר להסתדר גם בלי שאני נוסע שעתיים למקום העבודה ושעתיים ממקום העבודה, ולהיות שמונה שעות במקום העבודה ולהעדר מהבית, מהמשפחה, שאפשר לעשות את זה אולי בצורה אחרת. חלק גדול מאיתנו למד שאפשר לעשות את העבודה דרך קווי האינטרנט.

אני חושב שגם חלק גדול מאיתנו למד שלא נורא אם לא נרוץ כל הזמן לחו"ל או למסעדות או לכל מיני דברים. אנחנו עוד לא עברנו את הדברים האלה, אנחנו צריכים לחזור אליהם ולראות עד כמה רק נראה לנו שזה היה טוב. אבל כדי להבין את זה אנחנו צריכים שוב לגשת לאותם המקומות, לאותן המסעדות, לאותם הפיתויים ולראות שזה לא זה.

אורן: אני רוצה שנתחיל להגדיר את המושג של "אינטליגנציה חברתית". יש פה שילוב בין שני מושגים "אינטליגנציה" שהיא יכולה להיות גם שכלית, היא יכולה להיות גם רגשית, לבין המושג "חברתית". חוקרי מוח מדברים על זה שיש בתוך המוח של האדם מנגנונים שהם מכוונים מלכתחילה מצד הטבע להתקשרות עם בני אדם אחרים. יש לנו ממש מנגנונים כאלה שמוטבעים בתוכנו. מתוך כך הם לומדים שלבני אדם יש פוטנציאל של תכונות כמו אמפטיה, שיתוף פעולה, התחשבות בזולת. זה כאילו טבוע בנו מצד הטבע, אבל במהלך החיים אנחנו צריכים לממש את הפוטנציאל הזה. האם גם אתה מסכים שבאדם באופן טבעי יש פוטנציאל של אינטליגנציה חברתית, ואם כן איך נגדיר אותה בדיוק?

יש פוטנציאל לחיבור טוב, אבל אנחנו לא משתמשים בו.

אורן: איך נגדיר "חיבור טוב", והאם בעיניך הוא תמצית ההגדרה של אינטליגנציה חברתית?

לא, אינטליגנציה בעיניי זה מספר ידיעות שאדם רוכש במשך החיים כהתרשמות מניסיון החיים, ממדע, מפסיכולוגיה, ממשפחה, מכל הסביבה, ולסך כל זה אפשר לקרוא אינטליגנציה של אדם.

אורן: ומהי אינטליגנציה חברתית אם נהיה יותר ספציפיים?

עד כמה אנחנו זקוקים לחברה.

אורן: האדם צריך ללמוד שהוא זקוק למה בדיוק?

שהוא זקוק לסביבה. אני לא מדבר על חברה שזה דבר אולי יותר פנימי. הוא זקוק לסביבה הזאת שתעזור לו לייצב את עצמו נכון במשפחה, בעבודה, בכלל עם עצמו ולהתקדם. אז הוא זקוק לסביבה.

אורן: אמרת קודם שיש בנו פוטנציאל לחיבור טוב עם אנשים.

יש רק פוטנציאל.

אורן: מה זה הפוטנציאל הזה, ומה זה חיבור טוב עם אנשים?

זה שאני יכול להבין שכדאי לי להיות בחיבור טוב עם הסביבה מפני שאני יכול להרוויח מזה.

אורן: איך אתה מגדיר חיבור טוב עם אנשים?

חיבור טוב זה שאני מקבל מהם כל מיני כלים כדי להקל על החיים שלי. אם אדם יהיה מנותק מהסביבה אז הוא ימות מרעב, הוא לא יוכל לסדר את עצמו. שילך לחיות ביער או באיזה מקום אחר ונראה מה קורה לו. הוא זקוק לאנשים אחרים כדי לשרוד, ולא רק לשרוד אפילו להצליח קצת במשהו בחיים שלו.

אורן: נראה לי שתחושה כזאת טבועה בנו מצד הטבע, אנחנו יצורים חברתיים. אתה מדבר על זה שיש לנו עוד פוטנציאל לא ממומש שאותו אנחנו צריכים לפתח הלאה.

זה רק בתנאי שאנחנו באמת זקוקים לחברה מעבר למה שיש לנו מצד הטבע. כשאני מתחיל לשאול איך אני יכול לצאת מכל מיני שגיאות שלי בחיים, אז אני מתקרב לחברה ומתחיל ללמוד ממנה, את זה כל אחד ואחד מאיתנו מרגיש מדי פעם.

אורן: ואנחנו צריכים לפתח את זה באופן מודע, זאת תהיה האינטליגנציה החברתית שלנו?

זה תלוי איך האדם מתייחס לחיים. זה תלוי בהתפתחות הפנימית שלו, שיש לו מלכתחילה, "האם אני מתייחס לחברה כדי להצליח על ידה, או שאני מתחיל מתוך זה גם כן לראות שהחברה היא כולה צריכה להיות אינטגרלית, שבה כולנו צריכים להתחבר בצורה יפה, טובה, שגם הסוציולוגיה, וגם הפסיכולוגיה תומכות בזה. ולכן כדאי לי לבנות חברה כזאת וכולנו נהנה מסך כול היגיעה המשותפת שלנו". זו כבר צריכה להיות גישה מאוד אינטליגנטית.

אורן: לגבי הגישה האינטליגנטית, יש חוקרים שמגדירים את המושג של אינטליגנציה חברתית כ"מדע החדש של יחסי אנוש". אינטליגנציה חברתית היא בעיניהם המדע החדש של יחסי אנוש, מה לדעתך המדע החדש של יחסי אנוש שאנחנו צריכים ללמוד היום?

אנחנו צריכים להיות מותאמים לטבע, כי כמו שהטבע כולו הוא מערכת אינטגרלית בדומם, צומח וחי, גם אנחנו צריכים להיות כלולים בתוך מערכת הזאת, ולא להרגיש את עצמנו שאנחנו נבדלים. לצערנו אנחנו נבדלים מהטבע על ידי יצר הרע שלנו האגואיסטי, ואנחנו מוכנים להרוס את כל הדומם, הצומח והחי רק כדי לקבל מהם איזה רווח שקרי, ואז אנחנו הורסים את התשתית שלנו ולא נהנים מזה, רק מזמינים כל מיני וירוסים ותגובות לא נעימות מהטבע.

אורן: כשמדברים על אינטליגנציה חברתית מדברים על שני דברים עיקריים, אחד הוא מיומנות חברתית, היכולת של האדם להיות רגיש לצרכים של מישהו אחר ולפעול בהתאם לזה, והדבר השני זה מודעות חברתית שהאדם מסוגל להקשיב, לקלוט נכון את מי שעומד מולו, את המחשבות שלו, את הרגשות שלו ואת הצרכים שלו. מה לפי התפיסה שלך כוללת האינטליגנציה החברתית?

העיקר זה ש"איש את רעהו יעזורו". אדם שבורח מהחברה ליער הוא לא יכול לשרוד. ואנחנו צריכים ללמוד איך אנחנו צריכים להיכנס לקשר הנכון בינינו כדי להיות מותאמים לכוחות הטבע העליונים, שהם כולם מקיפים אותנו, סוגרים אותנו באיזו מערכת אינטגרלית, ואז אנחנו נהנה מכל רגע ורגע בחיים.

אורן: איך יחסי אנוש קשורים לכוחות הטבע?

כי זה שייך גם כן לכוחות הטבע.

אורן: מה שייך לכוחות הטבע, היחסים בין בני אדם?

בטח, מה הם היחסים בין הזאבים, בין הציפורים, בין כל דבר ודבר, זה לא שייך לטבע?

אורן: האם יש אינטליגנציה שאנחנו צריכים ללמוד למערכות היחסים בין בני אדם, מהטבע?

ודאי.

אורן: מהי בדיוק, מהי האינטליגנציה שצריכים ללמוד מהטבע ליחסים בין בני אדם?

קודם כל, שאף אחד לא מקבל מהטבע יותר ממה שנחוץ לו כדי לחיות בלבד, זה דבר אחד. ודבר שני הוא שאנחנו יכולים לעזור זה לזה בצורה אינטגרלית, גלובלית אפילו.

אורן: מה זה אומר?

זה אומר שאנחנו כולנו שייכים למין האנושי, למין אחד, ולכן אנחנו צריכים לבנות את עצמנו בעזרת המדע שלנו כשייכים למערכת אחת בתמיכה הדדית. זה מה שהטבע דורש מאיתנו.

אורן: בתקופה הזו של הקורונה למדנו שהטבע דורש מאיתנו להישמר שלא להעביר וירוסים אחד לשני על מנת לא להידבק ולא להעביר מחלה ומגפה. מה הם הווירוסים, אם יש כאלה בכלל, שהאדם צריך להיזהר מפניהם בחיי היום יום גם אם הקורונה עוברת? האם יש דברים שאני צריך להיזהר לא להעביר לאחר, ולהיזהר לא לקבל אותם מאחרים? מין "וירוסים" כאלה, אם כן מה הם?

דוגמאות של היצר הרע.

אורן: לְמה אתה מתכוון?

שכל אחד ואחד חייב לתת לשני דוגמה טובה ויפה בשימוש בטבע שלו.

אורן: למה אתה מתכוון, אתה יכול לתת לי דוגמה?

יש לי רצונות, יש לי מחשבות, יש לי תשוקות ועוד. אני צריך להראות לאחרים איך אני משתמש בהם לטובת הסביבה, לטובת החברה.

אורן: איך אני משתמש בכל היוצרות, בכל הכוחות הפנימיים שלי האנושיים, לטובת האחרים, זו הכוונה?

כן.

אורן: האם יש כללים שעליהם אנחנו צריכים להקפיד על מנת לשמור על הבריאות החברתית מעבר לרמה של מחלות? מהם הכללים, קודם היה לנו 2 מטר מרחק, מסכה, היגיינה אישית, איזה כללים תוכל להגדיר לשמירה על הבריאות החברתית שלנו?

"אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" ועד "ואהבת לרעך כמוך".

אורן: זה יעשה אותנו בריאים מבחינה חברתית?

כן. גם מבחינת ביולוגית, גם מבחינה חברתית, גם מבחינה פסיכולוגית וגם מבחינה רוחנית. בכל הרמות.

אורן: שני הכללים האלה ש"אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" ועד לרמה של אפילו "ואהבת לרעך כמוך" האם הם קשורים למושג שעליו אנחנו מדברים, של אינטליגנציה חברתית?

כן, ודאי.

אורן: איך, מה הקשר?

כי הם כללים שכל החברה צריכה לשאוב מהם, הכול כדי לממש אותם.

אורן: כשאנחנו מסתכלים על אדם אנחנו רגילים למדוד את האינטליגנציה שלו ב- IQ, כמה שנים אחר כך התחלנו למדוד גם אינטליגנציה רגשית, מדברים על צד שמאל, וצד ימין של המוח. ועכשיו אנחנו רוצים להתקדם איתך למושג הבא של אינטליגנציה חברתית. מה יהיה המדד לחברה ולאדם שאפשר לומר שיש להם אינטליגנציה חברתית?

הוא יודע איך נכון לקשור את עצמו לחברה, לסביבה, שהוא יעזור לחברה והוא יקבל מהחברה מה שטוב לו ומה שטוב להם, וכך נהנים גם הוא וגם הסביבה.

אורן: זה יפה שאתה קושר בכך את המושג הנאה. זו כבר פעם שנייה שאתה קושר את המושג "הנאה" ל"אינטליגנציה חברתית". מה הקשר בין ההנאה של האדם ושל האנשים הסובבים אותו, לבין רמת האינטליגנציה החברתית שלהם?

זה פשוט מאוד, נראה לנו שאינטליגנציה היא איזה מדע, חוכמה יבשה, קרה, אבל האדם הוא רצון ליהנות, זה הטבע שלו, ולכן אם הוא מגלה שיש בו יכולת להתקשר נכון לזולת כדי ליהנות מהחיים ולהַנות, אז האינטליגנציה הזאת ממש תדחוף אותו קדימה.

אורן: היכולת להתקשר נכון לזולת וליהנות מזה?

כן.

אורן: כך אתה מגדיר אינטליגנציה חברתית?

כן, כי אנחנו בעלי הרגשה, אנחנו רצון ליהנות, וכל השכל שלנו הוא רק כדי לפתח את היכולת ליהנות מקשר נכון עם הזולת.

אורן: למה לאדם יש אינטראקציות בחיים, עם אנשים אחרים, שלא גורמות לו הנאה? הפוך, גורמות לו דווקא סבל.

חוסר אינטליגנציה.

אורן: מה בדיוק חסר לנו, מה אנחנו לא יודעים?

האדם לא מבין על ידי מה, וכמה שהוא מפסיד.

אורן: מה אנחנו לא יודעים? למה אנחנו סובלים מהתקשרויות לאנשים אחרים לפעמים?

כי אנחנו לא יודעים להתקשר נכון לאנשים אחרים וליהנות מהתקשרות איתם. זה גם עם הילדים, גם עם הנשים שלנו בבית, גם עם הקרובים, גם עם חברים, עוד ועוד עד כל העולם.

אורן: אם ניקח בן אדם שיש לו אינטליגנציה חברתית ברמה גבוהה, בכל מקום שהוא בא אליו, לכל אינטראקציה שהוא נכנס, כמו שאמרת, לא חשוב אם זה האנשים הכי קרובים לו במשפחה, אם זה בעבודה, ואפילו בכל מקום אחר בעולם שהוא יהיה, אדם שיש לו רמה גבוהה של אינטליגנציה חברתית, כשהוא מגיע לאיזו אינטראקציה, מה הוא מזהה קודם כל?

מה הוא מזהה? הוא מזהה איך הוא יכול להיטיב לחברה שזה יטיב לו, בצורה הדדית. כי "החכם עיניו בראשו", הוא מבין שאם יהיה טוב לו יהיה טוב לחברה וההפך.

אורן: מה הדבר הראשון שהוא ישים לב אליו?

במה הוא יכול להיטיב.

אורן: במה הוא יכול להיטיב?

כן.

אורן: זה כאילו בדיוק הפוך מהנטייה הטבעית של האדם. הנטייה הטבעית של האדם היא, מה יוצא לי מזה?

מזה בטוח שיצא לך טוב.

אורן: לא הבנתי. אני אמרתי שמה שאתה מתאר זה בדיוק הפוך מהנטייה הטבעית של הבן אדם. נראה לי שהנטייה הטבעית של הבן אדם, בכל מקום שתזרוק אותו, היא ישר להתבונן מה יצא לי מזה? מה יצא לי?

כן.

אורן: אתה אמרת לי שהדבר הראשון שהוא שם לב אליו הוא במה אני יכול להיטיב.

כי אז אני בטוח שאוכל ליהנות.

אורן: למה? מה הקשר?

כי אני בזה מנטרל את השונאים. אני בזה מרוויח יחסים טובים. אני מגן על עצמי בצורה הכי טובה שיכולה להיות. אני מדבר מצד האגו שלנו אפילו. להתקשר יפה וטוב לזולת, זה נקרא שאתה מבטיח לעצמך יחס טוב גם מהם. איך אימא אומרת לילד קטן? "אתה הולך עכשיו לרחוב, אל תרביץ לאנשים, אל תריבו. תעשו משחק יפה וטוב". הכול ככה, אינטליגנציה.

אורן: איך אתה מגדיר קשר נכון לזולת? מהו קשר נכון?

לטובת הזולת.

אורן: לטובת הזולת.

כן.

אורן: טוב. כדי להבין קצת יותר את המושג הזה של אינטליגנציה רגשית אני רוצה שנעשה עכשיו השוואה. ניקח בן אדם שיש לו איי קיו גבוה מאוד, לעומת בן אדם שיש לו אינטליגנציה חברתית ברמה גבוהה. שני יצורים, מה ההבדל ביניהם? מה היתרונות של זה? במה אחד עולה על השני, אדם עם איי קיו גבוה לעומת אדם עם אינטליגנציה חברתית גבוהה? תשווה בין שניהם.

אחד הוא עם לב גדול והשני הוא עם מוח גדול. אני לא חושב שהם יכולים להתחבר ביניהם. זה שיש לו מוח גדול הוא יכול להיות מדען, הוא יכול להיות אפילו פסיכולוג קר. זה שיש לו אינטליגנציה חברתית גדולה, הוא יודע איך להסתדר עם אנשים, איך לעשות להם טוב שיהיה טוב לו, אבל שיהיה טוב להם ולכן הוא יותר רצוי בחברה.

אורן: בינינו, אני מכיר הרבה אנשים שיש להם לב ענק והם לא מצליחים בחיים. אולי דווקא בגלל שיש להם לב כל כך חם וטוב הם לא מצליחים. למה הם נכשלים?

הם לא יודעים איך להשתמש בזה.

אורן: בלב שלהם?

הלב עצמו זה לא מספיק. צריך להיות מוח ולב.

אורן: אז עכשיו הוספת לי לאינטליגנציה החברתית, לא רק לב גדול, אלא גם מוח. איזה מוח צריך כדי להיות ברמה של אינטליגנציה חברתית גבוהה?

שיכוון את הלב נכון.

אורן: תעשה לי כזה סיכום, איך נגדיר אינטליגנציה חברתית ברמה גבוהה?

בכל מקרה אנחנו צריכים מוח ולב שהם יהיו פחות או יותר מאוזנים. ולמי שיש לב גדול הוא חייב לפתח את המוח ולהשתמש בלב רק עד כמה שפיתח את המוח. ולמי שיש מוח גדול הוא צריך בזה לפתח את הלב כדי שישתמש במוח עד כמה שהלב שלו מסכים לזה.

אורן: אז יש לי שני משאבים, מוח ולב.

כן.

אורן: איך אני צריך להשתמש במוח ובלב שלי כדי ששניהם גם יחד יביאו אותי לתפקוד ברמה של אינטליגנציה חברתית גבוהה?

צריכים כל הזמן לאזן מוח ולב ולהעלות את שניהם יחד יותר ויותר לטובת הזולת.

אורן: לגבי המשפט הזה "לטובת הזולת", אני שאלתי אותך על אינטליגנציה חברתית שלי, ואתה כל הזמן לוקח אותי ממני החוצה לטובת הזולת. איך היציאה הזאת מתוכי החוצה לטובת הזולת מביאה אותי לרמות הצלחה גבוהות יותר בחיים?

אתה מתחיל להרגיש את הזולת. אתה מתחיל להרגיש איך אתה יכול להיטיב לו. זאת אומרת, אתה לא נכנס בו בצורה גסה, אלא ההיפך, ביחס יפה לזולת אתה מושך אותו אליך. זה עוזר לך לקשור קשרים. כל ההצלחה שלנו בחיים היא במספר הקשרים שאנחנו יכולים לקשור סביבנו בצורה יפה וטובה.

(סוף השיחה)