חיים חדשים

שיחה 494

סוד המזלות

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 08.01.15 - אחרי עריכה

אורן: היום נרצה ללמוד את הסוד הגדול של המזלות. הרב לייטמן תמיד מלמד אותנו שכל הפרטים שקיימים במציאות מקושרים, בין אם אנחנו רואים, בין אם אנחנו לא רואים זאת. ננסה להבין קצת את המערכת הזאת.

ניצה: בפעם הקודמת התחלנו לשוחח על ההשפעה של מערכת השמש והכוכבים על בני האדם. הבנו שיש קשר, מכיוון שכולנו נמצאים בתוך איזו מערכת שלמה וסגורה ויש יחסי גומלין ויש קשרים. גם כשאנחנו לא מבינים את הקשר ואת התלות, וגם כשאנחנו לא מבינים את החוקיות שנמצאת מאחוריה, היא קיימת. היום נרצה למקד את התוכנית שלנו על הקשר בין מצב הכוכבים והשמש לבין הגורל שלי כאדם. האם יש קשר?

וודאי. אנחנו נמצאים במערכת קשוחה שבה פועלים חוקים, כמו שאנחנו לומדים בפיזיקה, באסטרונומיה, רק שאת החוקים האלה אנחנו לא יודעים מספיק, אין לנו ידיעה על כל המערכת. אנחנו יודעים קצת על אותו החלק של המרחב הזה שנקרא "היקום שלנו", והוא נקודה שחורה קטנה אחת בכל המרחב הגדול האינסופי שאותו אנחנו בכלל לא מרגישים. זה שאנחנו מרגישים את המרחב האין סופי הזה, הוא בסך הכל נקודה קטנה. לכן, בלי ידיעת כל המערכת שנמצאת מעבר ליקום שלנו, איך אנחנו יכולים להתקדם, איך אנחנו יכולים לדבר, ולהבין את כל הדברים? אפילו אם נדע במאה אחוז את כל החוקים שקיימים ביקום שלנו, אנחנו נדע על חלק קטן מאוד מהסך הכל. לכן, מתוך ראיית כוכבים, מזלות ותנועה בשמיים, אנחנו לא מסוגלים לעשות מדע, אנחנו לא יכולים, כי אין לנו מספיק נתונים.

במשך אלפי שנים אנשים ומדענים היו בודקים את כל הכוכבים והפלנטות, והיו רושמים. הם רצו לקשור כל אחד מהם עם הסיבובים של הכוכבים והפלנטות האחרים, ולראות מה קורה עם כדור הארץ, עם מזג האוויר, עם השמש שלנו, עם עליות וירידות בחום, בקור, ברוחות, עם תופעות הטבע כמו הרי געש, רעידות אדמה, הוריקנים. מהי ההשפעה על הצמחים והחיות לטוב או לרע, ועד כמה זה משפיע על בני האדם, על כל מיני סוגים של בני אדם.

אנחנו מאוד רוצים לדעת מה גורם זה או אחר מכין לנו, עד כמה הוא משפיע על העתיד הקרוב והרחוק שלנו, וניסו לעשות זאת. אנחנו רואים במיוחד באסטרולוגיה, איך ניסו לקשור לזה את חיי האדם, את טבע האדם, את האופי שלו, את הגורל שלו העתידי במשך החיים, ואיך בני אדם משתלבים ביניהם לפי תאריך הלידה, ועוד.

בסך הכל אנחנו מאוד רוצים לדעת את העתיד. אם הייתי יודע את העתיד, אם הייתי מקבל דו"ח בבית חולים כשנולדתי מה הולך להיות, אז הכל היה בסדר. לא הייתי מסתכל על הכוכבים, על המזלות ועל האסטרולוגים למיניהם.

מכל ההסתכלות שלנו, מכל המחקר שלנו בטבע, יש לנו הרבה מאוד נתונים שאנחנו יכולים אם לא לסמוך עליהם במאה אחוז, אז לפחות לראות כל מיני קוים שהם באמת נכונים. כי זה בא מתוך זה שאנחנו פשוט עוקבים אחרי תוצאות הטבע, ורואים שבמשך עשרות או אפילו אלפי דורות דבר קשור לדבר. יש טבלאות שאפשר פחות או יותר לראות באיזה אחוז הסתברות זה יקרה, כמו במדע הרגיל.

ניצה: יש כמה אופציות, יש כמה אפשרויות?

יש כמה אפשרויות, וגם כמה אופציות. זה כמו שאנחנו מסתכלים על הטבע, יש אוסף ידיעות שנאספו מהטבע, ומהן אנחנו אחר כך בונים את המדע. גם כאן אותו דבר, רק לזה אי אפשר לקרוא מדע כי זה לגמרי לא בשליטה שלנו. וכאן אנחנו בדיוק באים לנקודה מיוחדת, האם זה לא בשליטה שלנו או כן. יש משפט מאוד ידוע ש"ישראל הם למעלה מכוכבים ומזלות".

ניצה: הבנתי שלמערכת השמש והכוכבים יש השפעה למשל על הגאות והשפל, ועל דברים נוספים. אני רוצה להבין מהי אותה חוקיות שקיימת בכוכבים, ולמה דווקא בכוכבים כתוב מה יהיה הגורל שלי הפרטי? האם בכוכבים כתוב הגורל הפרטי שלי ואם כן למה דווקא בכוכבים, למה לא בים, למה לא בצמחים? מה יש בכוכבים שבהם כתוב הגורל הפרטי שלי?

שום דבר. אלא הכוכבים בשמים הם קבועים. מיום ליום, משנה לשנה, מתקופה לתקופה, ותקופות יכולות להיות מאות שנים, הם ממש עושים אותם הסיבובים כביכול.

ניצה: אפשר לצפות את התנועה שלהם אלפי שנים מראש?

כן. ואז, אנחנו יכולים לדרג כל אחד מהם מהזמנים השונים, ולקשור אותם ללידה שלנו, ליום החתונה שלנו, אם כדאי או לא כדאי לנו לעשות מלחמה או שלום, כל מיני דברים כאלו. אנחנו יכולים לקבוע כמו לפי לוח זמנים, כי השמים הם בעצם ציר הזמן שבו אנחנו קיימים, לכן קל לנו כלפי התנועות שלהם למדוד, לקבוע איפה אנחנו נמצאים.

אנחנו רואים שיש כאן חוקים קבועים, ואז אנחנו יכולים לקשור כמו שאסטרולוגים עושים, לפי הלידה, לפי הלידה של ההורים שלי, ולפי עוד הצטברות של נתונים אחרים שקורים בין הכוכבים והפלנטות. ובסך הכל אני יכול לראות איפה הטבע משפיע עלינו, באיזו צורה. למה? כי ההשפעה לא באה מהכוכבים, אלא דומם, צומח, חי ומדבר הם נמצאים כולם במפה אחת, במערכת אחת, לכן לפי הדומם הזה, לפי הכוכבים האלה, מהתנועות שלהם, מההצטברות שלהם, לפי חוק הטבע אבל בדרגת הדומם, אני יכול להגיד מה יכול להשפיע, לקרות בדרגת המדבר. אמנם יש מרחק גדול בין הכוכבים והמדבר אבל המערכת היא מערכת אחת.

לכן יש סימנים במפת השמים, ומתוך כך שראינו זאת במשך אלפי שנים, אני יכול להגיד אם אנחנו עלולים להיפגע, או ההיפך להצליח בדברים כאלו או אחרים, על ידי המלך הזה או על ידי האדם הזה, או על ידי הזוג הזה שהולך למלחמה או להתחתן או לעשות איזו עסקה וכן הלאה. אלה דברים שאיכשהו אנחנו יכולים להגיד. גם כתוב בתורה על זה, כתוב על המן שהוא היה אסטרולוג גדול, על אברהם שהוא היה עובד כוכבים ומזלות.

אבל הבעיה היא שלאנשים, לבני אדם אין השפעה בחזרה על הגורל. השפעה על הגורל מלמטה למעלה, מהאדם על הגורל, על הכוח העליון, יש רק למי שיודע איך להשפיע על הגורל, ולכן אלה רק המקובלים. כתוב בחכמת הקבלה, איך אנחנו יכולים להתחבר, איך אנחנו יכולים להכין את עצמנו כדי להתגונן בחזרה, ולא רק להתגונן אלא לשלוט על הגורל שלנו, על המזל שלנו. ואז אני מגיע למפת השמים שפותחת לי חכמה הקבלה, ובמפת השמים הזאת אני מגלה כוכבים ומזלות שהם כוחות של ראש דעולם האצילות.

ניצה: אמרת משהו שלא הבנתי.

יש כזו מערכת שנקראת עולם האצילות, ומהראש של המערכת, מהמוח שלה, יורדים ומשפיעים עלינו מזלות. מזלות זה מהמילה "נוזל". מטפטפים משם אורות מיוחדים שמייצבים בנו למטה את כל התופעות הנוכחיות והעתידות לבוא. וכל הכוחות האלה נקראים מזלות.

ניצה: הזכרת את המילה מזל. מה הקשר בין מזל לגורל, מה ההבדל ביניהם? זה לא אותו דבר.

לא. מזל בונה את הגורל. אנחנו יכולים על ידי הפעולות בינינו להשפיע על הראש שמנהל את כל החיים שלנו שנקרא "ראש של עולם האצילות". ומשם מתחילים אז לרדת כוחות שהם גם כך וגם כך יורדים, אבל אנחנו יכולים לקבוע איך הם ירדו ובאיזו צורה ישפיעו עלינו. ואז אנחנו מקבלים את השפעתם עלינו בצורה נכונה, יפה, אנחנו מוכנים לזה, ולכן השפעתם של הכוחות האלו היא טובה.

הכוחות האלו נקראים "מזלות", ולא שהם באים בקילוח, אלא באחת, שתיים, שלוש, יש הפסקות כביכול ביניהם, כמו פולסים במחשב. הם מגיעים אלינו, ומסדרים לנו כל רגע ורגע באיזו צורה אני יכול להתקדם למטרה. הפעולות של המזלות, הן פעולות מטרתיות. אם אני מכין את עצמי מראש לאותה המטרה, אז בכל פעם שהמזל מגיע אלי ופועל, הוא פועל בדיוק יחד עם הכיוון שלי. ואז אני מקבל אותו כטוב, כאיזו אנחה, כאיזו צורה יפה, כל פעם, אם אני מוכן אליו. חכמת הקבלה מסבירה לי בדיוק באיזו צורה אני יכול להיות כדי לקבל את המזל בצורה יפה, לכן היא נקראת "חכמת הקבלה", ולהתקדם איתו כמה שאפשר.

נאמר כך, יש כוח שדוחף אותי, ואני נניח יושב במכונית. אם ההגה שלי לא בכיוון הנכון, אז הכוח דוחף אותי מצד אחד, וההגה שלי מכוון לצד השני, ואז אני אעשה סיבובים ואני לא יודע במה אתקל. אבל אם אני מראש מכוון עם הגלגלים שלי, עם הרצונות שלי, עם ראיית העתיד שלי לכיוון הנכון, אז בכל פעם שמגיע המזל אלי הוא לטובה, לברכה.

ניצה: כשאתה תיארת את זה אני דמיינתי גלים בים. הגלים הם גלים, ותלוי איך אני עומדת. אם אני עומדת עם הפנים אל הגלים, אז הם יכולים להתנפץ לי בפנים, ואם אני מכוונת את עצמי נכון, אז הגל הזה יכול להרים אותי, לקחת אותי, או שאני יכולה לגלוש על הגלים.

להשתדל ללכת עם הרוח ולא נגד, זה מה שמלמדת אותנו חכמת הקבלה.

ניצה: היא מלמדת אותנו איך לכוון את עצמנו?

איך להכין את עצמנו נכון. חוץ מזה, אנחנו יכולים להזמין על עצמנו את המזלות האלו. אנחנו יכולים למשוך אותם ביתר כוח וביתר תדירות. אנחנו יכולים ממש להתחבק עם הכוח הזה שבא, ועוד להגביר את הפעולה שלו.

ניצה: הפולסים יהיו יותר מהירים?

גם מהירים וגם יותר עוצמתיים, כל אחד ואחד, בתוצאה מכל אחד ואחד. וכך אני מגיע למצב שאני מקצר את הדרך שלי שבה אני כל הזמן נמצא במצבים, בלחץ, בתיקונים בחיים שלי, ומגיע יותר מהר למטרה שנקובה מראש. אני לא יכול לשנות אותה. אבל כשאני מגיע, אני מגיע בדרך יפה וטובה, קצרה ונעימה, ולמטרה שהיא ממש השלמות והנצחיות שלי.

ניצה: קודם אמרת "מזל בונה את הגורל". אלה אותם הפולסים שעכשיו דיברת עליהם?

מתוך הפולסים האלה, מתוך השפעתם עלי, אני בונה את הגורל. זאת אומרת הגורל הוא כאילו כל הדרך שלי.

ניצה: "גורל" הוא איזה נתיב ידוע מראש, שמתוכנן לי מראש?

כן.

ניצה: אני צריכה להגיע מ-A ל-B.

את זה את חייבת. אפילו שאת רוצה לנסוע כאילו לכיוונים שונים, הגורל בא ודוחף אותך למקום. ואם את לא מכוונת, אז את מקבלת מכה.

ניצה: ואז אני אומרת "הנה מזל רע".

כן.

ניצה: ובעצם לא הייתי מכוונת.

כן. ואז יכול להיות שאת לא מבינה מה שקורה, ומסובבת את עצמך לעוד כיוונים ולעוד כיוונים, ועוד מזל בא, ושני, ושלישי, וכך כל פעם את נמצאת כאילו במכות, מפני שאת לא מבינה איך להסתדר עם הכוח הזה שדוחה ומפתח אותך. בעצם הוא פשוט חייב להביא אותך למטרה שלך, למקום, לצורה שאת חייבת לקבל בסוף ההתפתחות. כי הכוחות האלה הם כוחות ההתפתחות שלנו, הם באותה האבולוציה שאנחנו עוברים.

עכשיו אנחנו נמצאים בהיסטוריה שלנו, באבולוציה שלנו, במקום מאד מיוחד. הגורלות האלה שבאים, המזלות האלה שמפעילים עלינו, כבר שייכים לדרגת האדם, לדרגת המדבר. אנחנו יכולים היום כל אחד וכולנו יחד להצטייד בידיעה לאיזה כיוון לסובב את עצמנו, כלומר, למה זה בא, מה כל פרט ופרט בחיים שלנו רוצה ללמד אותי, לשם מה הוא בא, איך אני יכול לסדר את עצמי עם כל הסביבה, עם החברה, עם כל רגע ורגע שמשהו לוחץ, שמשהו מחייב אותי, משהו מפריע, או משהו עוזר. אני יכול לקבץ את כל הכוחות האלו יחד, ולבנות מהם ממש את מפת החיים שלי. כמו שיש חום, קור, לחץ, גשם, שמש, וכל מיני הפרעות מדומם, מצומח ומחי, ואני נמצא בתוך כל הטבע, אז איך אני יכול להשתמש בכל הכוחות האלו כדי להתקדם. אבל בעיקר אלה הכוחות שאנחנו בדרך כלל לא מרגישים, שהם אותם המזלות.

ניצה: את הגורל אני לא יכולה לשנות, אבל את המזל כן.

גם את הגורל. "גורל" זה טיב ההתפתחות שלי, איך אני מקבל את הדרך.

ניצה: אני צריכה להגיע בטוח מנקודה A לB . איך החוויה שלי תהיה אם אלה יהיו ייסורים, אם זה יהיה לי קשה?

אלה מלחמות, חיים ומוות, ועוד חיים ועוד מוות, וכך מאות שנים. או שאני יכול לעשות את זה מהר מאד. אני רק צריך לדעת לאיזו צורה סופית אני צריך להתפתח. נניח שאני צריך להתפתח לאיזו צורה, לאיזו דמות, אז אני צריך לדעת מה לשנות בי ומה לא לשנות, למה להשקיע כוחות ולמה לא, על ידי איזו סביבה שאני מארגן, ומה נמצא בידי ומה לא.

ניצה: אם אני מסתכלת נניח על מישהו שהוא נראה לי ממש מצליח, זה אומר שהוא משתמש נכון במזל?

זה לא מה שנראה לך, לא, כי זה בעיניים שלך. מי שמצליח, יכול להיות שבכלל לא הולך בדרך הטובה, ומי יודע מה מחכה לו אחרי הסיבוב הקרוב. את לא יכולה להיות כאן מומחית לזה.

ניצה: אם אני עכשיו מסתכלת על החברים שלי שעל חלקם אני אומרת "איזה מזל יש להם, הכל הולך להם חלק בחיים".

למה? כי הם הרוויחו בטוטו, או עשו איזו עסקה טובה במשהו, או העבירו חופש טוב באיים הקריביים, בזה את מקנאה.

ניצה: לא. אני אומרת שאולי הם יודעים להשתמש במזל ואני לא, ואני צריכה ללמוד מהם איך להשתמש במזל.

יכול להיות שסותמים להם את החיים, וממלאים להם את החיים בתענוגים כאלו טובים מרגע לרגע, ובזה רוצים להשתיק אותם, שהם לא יוכלו לשנות את הגורל שלהם.

ניצה: אני שואלת את זה, כי הרבה פעמים אנחנו בני האדם, מסתכלים על אנשים, ואנחנו רואים אנשים שהם נחשבים כמצליחים לפחות לפי הערכים שלנו.

אם את מגיעה עם הפילוסופיה שלך לשפוט את בני האדם, אז אלה לא הערכים הנכונים, ולא לפי זה בודקים את המזל. לכן אמרתי שהמזל משפיע על האדם בצורה מטרתית.

ניצה: אני צריכה לדעת קודם כל מה זה "מטרתית".

כן.

אורן: הבנתי טוב מאד את הסיפור של המזל. בדוגמה שנתת עם המכונית, ההגה שלי מכוון למקום מסוים, כוח בא, דוחף אותי. אם כיוונתי את ההגה מראש למקום שהכוח יבוא בעוד רגע וידחף אותי, אז אני זורם איתו. אם לא, אני בהתנגשות. והבנתי שאלה פולסים כמו במחשב, ואלה הכוחות שקראת להם "מזלות".

כן. הם מטפטפים, יורדים מלמעלה.

אורן: ואם אני לפני כל טפטוף כזה שבא, לפני כל פולס כזה שבא, אכוונן את עצמי למקום שהוא עכשיו יבוא וידחוף אותי, אני זורם איתו. זה בטוב.

כן, רק בתנאי שאתה יודע מראש, וקיבלת את דרך ההתפתחות שלו כשלך.

אורן: זה "מזלות".

כן.

אורן: לא הבנתי בדיוק מה זה "גורל".

"גורל" זה משהו שאנחנו לא יכולים להשפיע עליו. לכן אפשר להגיד כך, "איך הייתי עובר את אותה הדרך אם לא הייתי בעצמי משתתף בה", לזה אפשר לקרוא "גורל". "דרך בעיתו" היא שאני לא משתתף, אני חי. זורקים אותי לכאן ולכאן, אני חי, אני מת, אני חולה, אני בריא, תופסים אותי, נותנים לי מכות, או מורידים לי את הראש. שוב אני נולד, שוב גלגולים אחר גלגולים בכל מיני צורות, פתאום הרווחתי מיליון, פתאום הפסדתי, פתאום כך. חיים מגלגול לגלגול.

אורן: אני חוזר לדוגמה עם המכונית. בן אדם יושב במכונית, מכוון את ההגה שלו, בא כוח מאיזה כיוון, ודוחף אותו לאיזה מקום. אם מראש הוא מבין את המערכת ומכוון את ההגה לאן שהכוח יבוא ברגע הבא וידחוף אותו, הוא זורם בטוב. אם לא, הוא בהתנגשות. בן אדם שיושב כל החיים שלו בתוך המכונית שלו ואף פעם לא בודק "לאן כדאי לי לכוון את ההגה", לא לומד, לא מפתח את ההכרה, את המודעות, לא משחק עם ההגה, אז לאן שיעיפו אותו הכוחות בזה אחר זה, זה יהיה הגורל שלו.

בצורה גולמית כזאת, הוא נמצא בתוך הגורל העיוור.

ניצה: אז מה הקשר בין הכוכבים, הגורל והמזלות שאמרת, אותם הטפטופים?

אלה סימנים. אבל אנחנו צריכים לדעת מה המטרה הסופית שלנו, ואיך כל הזמן להיות מכוונים אליה, ואז מאיפה שיבואו כוחות ההתפתחות שלנו, הם יבואו לברכה.

צריכים ללמוד חכמת הקבלה כי היא מסבירה לנו מה לעשות.

(סוף השיחה)