רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 84

עייפים מהחיים

פתיחה:

היום נדבר על כוחות הנפש במטרה להשיג חוסן נפשי, כולנו כאן באולפן (10 אנשים) חושבים שמה שחסר להם זה כוחות נפש, חוסן נפשי שיאפשר להם להתמודד עם מצוקות החיים, משברים וכו' (לא מדובר בהפרעות נפשיות, או מחלות פסיכוטיות שיש להם ממצאים קליניים, אלא ברווחה נפשית).

• מהם כוחות הנפש שלנו ואיך באמת ניתן להשתמש בהם בכדי להתרומם?

• כיצד יכול האדם לחזק את כוחות הנפש שלו ולהשיג חוסן נפשי?

• האם יש קשר בין החוסן הנפשי של האדם ליכולתו להתחבר?

• לפעמים זה נראה שדווקא כשאין לאדם כוחות נפשיים הוא דווקא מסתגר עוד יותר בתוך עצמו ואז החיבור לאנשים נעשה ממש בלתי אפשרי....מדוע זה כך?

קיים עוד איזון חשוב בגוף , הלא הוא האיזון הנפשי שגם הוא תנאי חשוב לשמירת הבריאות. כאמור, גם תחום זה היה חלק ממקצועיותו המיוחדת של הרמב"ם. 
הרמב"ם מדבר על חיי הנפש ועל נושאים נוספים הקשורים לאיזון הנפשי, כגון: שינה וחיי המין. הוא הבין גם שקיימים יחסי גומלין בין האיזונים השונים וערעור האיזון הנפשי משפיע מיד על האיזונים האחרים. הוא הבחין שמצבו הנפשי של האדם מושפע מאוד מאירועים והרגלים חיצוניים:

"תראה אדם חזק וקולו חזק ואורו פניו וכאשר יבוא לו פתאום דבר שימאסהו מאוס גדול, יפלו פניו מיד ויסור זוהרם ואור פניו ישונה וקומתו תשפל וקולו יהי צרוד ודק ויחלש כוחו ולפעמים יהיה נרעד מרוב חולשה ותאבד תאוות המאכל. ובהפך מזה תראה האדם חלוש הגוף וקולו קד וכאשר יבוא דבר שישמחהו שמחה גדולה, תראה אותו יחזק גופו וירום קולו ויאירו פניו ותיראה השמחה והגילה בפניו". (הלכות דעות)

הרמב"ם מציע דרכים שונות לטפל בבעיות נפשיות. הוא מבין שהרגשות מקורן במחשבות ועל כן הוא מדגיש את הכוח הטמון במחשבות :

"לחשוב בדברים המשמחים משטיח הנפש ומזרזה ויתפשט בזה החום הטבעי" (פרקי משה).

בין יתר האמצעים שהוא ממליץ עליהם בטיפול הנפשי הוא מזכיר את המוסיקה, הצחוק והסיפור: 
" וכן לחזק הכוח החיוני בכלי הניגון ולספר לפני החולה סיפורים ירחיבו נפשו, יצחק מהם הוא וכל חבורתו, כל זה מחייב בכל חולי " (הנהגת הבריאות).

http://veredzivon.co.il/?app=articles&id=30

הרמב"ם כותב שנפש מאוזנת מהווה תנאי חשוב לשמירה על הבריאות.

• איך משפיע חוסר האיזון הנפשי על בריאות הגוף?

• במה כוחות המחשבה והרגשות משפיעים על בריאות הגוף שלנו?

" לחשוב בדברים המשמחים משטיח נפש ומזרזה, ויתפשט בזה החום הטבעי" (פרקי משה)

• איך חברה מתוקנת תשפיע עלינו לחשוב מחשבות שיתרמו לבריאות ואיזון?

בין היתר הוא מציע את המוסיקה הצחוק והחברה: 

" וכן לחזק הכח החיוני בכלי הניגון ולספר לפני החולה סיפורים ירחיבו נפשו, יצחק מהם הוא וכל חבורתו- כל זה מחייב בכל חולי" (הנהגת הבריאות)

• למה הוא מתכוון? האם חברה יכולה לגרום לחולה שיבריא?

• איזה סיפורים ניתן לספר לחולה על מנת ש"ירחיבו נפשו"?

רבי נחמן מברסלב כתב:

"המנע בכל מחיר מלשקוע בדיכאון. הוא השורש לכל מחלה ומכאוב." 

(ליקוטי מוהר"ן חלק ב', כ"ד)

• איך דיכאון  שזה תופעה נפשית - גורמת למחלות וכאבים גופניים?

• כיצד ניתן להשתמש בכאבים או מחלות על מנת לגייס כוחות נפש מספיקים להחלמה גשמית ולהתקדמות רוחנית?

"...והנה ידעת כי בריאות הגוף ושלמותו מן החולאים היא עבודה מעבודת הבורא יתברך, כי בשלום הגוף תתחזק הנפש לעשות מעשיה לקנות המידות הנכבדות, ולא יתכן כל זה כי אם בבריאות הגוף."
(רבי מאיר אבן אלדובי, "שבילי אמונה", עמודים רל"ה-רל"ז)

• איך מתקשר הכתוב לגופנו הפיזי, או האם הכוונה היא רוחנית בלבד?

• האם כוחות הנפש שלנו מתחזקים כאשר גופינו בריא ומה באמת מידת האחריות של כל אחד מאיתנו לשמור על בריאותו ושלמותו?

• איך גוף בריא משפיע על כוחות הנפש שלנו? האם מחזק אותם? 

• האם ניתן להשתמש יותר בכוחות הנפש כאשר הגוף בריא ושלם?

• כיצד/האם ניתן למדוד את כוחות הנפש של האדם?

• במה מתבטא כוח נפש חזק?

• האם כוח נפש הינה תכונה מולדת או נרכשת? האם ניתן להגדיל את כוחות הנפש וכיצד?

כשאנחנו אומרים ״ כוחות הנפש״ כח זה משהו מדיד, וקיים - הוא משפיע על משהו לכן נקרא כח.

• מה הוא הכח הזה? ממה הוא עשוי?

• מהו החומר שמרכיב את כוחות הנפש שלנו? את המחשבות?

• מאיפה נובעת העקשנות והקביעות המחשבתית בזמן דיכאון אצל האדם, שמתעקש לראות הכל בצורה מסויימת. מאיפה יש לאדם כל כך הרבה כוחות לראות הכל מתוך הדיכאון ולשקוע בו יותר ויותר? 

• למה בעצם אין לאדם כאלה כוחות בצורה חיובית אלא בצורה שלילית?

• אדם שנמצא בדיכאון, איך אפשר לשבור את הבועה בה הוא חי? הוא בדרך כלל לא מוכן להקשיב לשום דבר, למעשה שקוע מאוד בעצמו.  אז איך בכל זאת אפשר לעזור לו?

• איך הוא יכול לנצל את כוחות הנפש שיש לו אחרת?

• אנשים מתארים דיכאון הרבה פעמים כתחושת ריקנות עצומה, חור שחור ממש. מאיפה נובעת התחושה הזו?

בריאות הנפש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בריאות הנפש הוא מונח המתאר תחום העוסק ב ובהיעדרן; באיכות המצב הנפשי, ה או באיכות יכולת התפיסה. המונח "בריאות נפש" אינו זהה למונח "", העוסק רק בהיבטים הקליניים של בעיות נפשיות, והוא עשוי להיות קשור ל. ב או ב, למשל, המונח משקף גם את יכולתו של הפרט להנות מחייו; ובאיזון הנדרש בין פעילויות שונות של הפרט להשגת . קובע כי אין הגדרה מקובלת של בריאות ה, והדבר שונה מ לתרבות; ולעתים גם בין יחידים וגישות שונות ב.

ב, הובילו את הטיפול בהפרעות נפשיות, וקשרו בין לבין מצב בריאות הנפש. הפסיכיאטר , שהיה אחד ממקימי פיתח את הנושא והגדיר "היגיינה נפשית" כיכולת לשמור על הנפש חסינה מפני אירועים שפוגעים בה.

חוסן נפשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חוסן נפשי או עמידות נפשית הם מונחים המתארים יכולת חיובית להתמודד עם מצבי ומשבר, ו לנסיבות החיים שנגרמו בעקבות מצבים אלו. הנושא נחקר בעיקר בתחום ה.

חוסן נפשי מהווה גם מדד לניבוי היכולת להתמודד עם עתידית, ומקושר לתכונות ויכולות כמו , תחושת שליטה בחיי הפרט, תחושת מעורבות ומטרה בחיים, וגמישות בהסתגלות ל בלתי צפויים. בהקשר זה, חוסן נפשי מתווסף למנגנוני הגנה שונים שקיימים לרשותו של האדם, וניצבים כנגד "גורמי סיכון" שקיימים בחייו ובסביבתו.

חוסן נפשי הוא תהליך דינמי בו אנשים מסתגלים ומתמודדים עם מצבי משבר ומצוקה. החוסן מורכב משני ממדים, מידת החשיפה למצוקה ומידת ההסתגלות החיובית. מידת החשיפה למצוקה כוללת את כל גורמי הסיכון הקשורים סטטיסטית לחוסר הסתגלות, כגון , ילדים לאמהות עם או חשיפה ל בעבר. מידת ההסתגלות החיובית כוללת את כל ההישגים החברתיים והעמידה במשימות באותה תקופת חיים של מצב המצוקה.

החוסן הנפשי אינו תכונה מולדת בלבד, אלא גם יכולת שמתפתחת במהלך החיים. גורמים שעשויים לתרום להתפתחות החוסן הם ה של האדם, האווירה החמה והתומכת ב, ומערכת תמיכה חברתית שהייתה קיימת עבורו במהלך חייו

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99

8 פרקים לרמב"ם- בריאות וחולי הנפש

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D

מבנה נפש האדם- לפי תפיסת הרמב"ם

הרמב"ם מסביר כי יש צורך להבין את "האנטומיה" של נפש האדם, מכיוון שהדבר הוא תנאי מקדים ל"רופא הנפש", שמתכוון לרפא את נפשו של האדם.

את החלוקה היוונית המשולשת של נפש האדם: טבעי, חיוני ושכלי, הוא מפרט לחמישה חלקים. חמישה כוחות שנמצאים בחמש קומות:

• הכוח הזן: הכוח הביולוגי. שבעת הכוחות הטבעיים הגופניים הפועלים באדם, כמו כוח הבליעה, העיכול, והדוחה את הפסולת, כח הגידול, וההולדה וכו', אלו הם כוחות שאין לאדם שליטה עליהם, שפירוטן ראוי למי שעוסק ברפואה.

• הכוח המרגיש: החושים שבהם האדם משתמש כדי לקבל תפיסה על העולם שסביבו: ראייה, שמיעה, ריח, מישוש וטעם.

• הכוח המדמה (מלשון דמיון): הדמיון. הכוח שנותרים בו רישומי החושים לאחר שנעלמו מקרבת החושים, והכח שמסוגל לצייר ציורים דמיוניים, שלא יכולים להיות קיימים במציאות.

• הכוח המתעורר: נטיות הנפש והרגשות שמניעים את האדם, וכן כוח הרצון שבאמצעותו האדם מכריע, לעשות או להימנע מדבר או דרך מסוימת, ולנקוט בהחלטות מוסריות.

• הכוח השכלי: הכוח הרציונלי ותבונת האדם. בהקבלה של הנפש לגוף, כך הכוח השכלי לנפש, הנפש של הנפש. מטרת האדם היא להפעיל את הכוח הרציונלי, שנמצא לאדם אשר הוא משכיל. זהו הכוח המייחד את האדם מן החיות והצומח שלהם אין שכל, והם פועלים בצורה אינסטינקטיבית.

  • לכוח הרציונלי יש תת-חלוקה, חכמה במישור המעשי ובמישור השכלי:

  • באופן המעשי - זה המעשה שעליו צריך להפעיל את המחשבה, זה נקרא: "כוח מחשבתי מעשי" שהיא חשיבה פרקטית ויכולת של יצירה ומימוש הרעיון, ויש גם את "מלאכת מחשבת" שזהו הידע של המקצוע כשלעצמו כגון נגרות, אדריכלות, רפואה והנדסה.

  • באופן השכלי - ישנו את הכוח העיוני התיאורתי המופשט, כוח אחד (בניגוד לאופן המעשי שיש בו שני כוחות) האדם משתמש בכוח העיוני כדי להתעסק במדעים ובחוכמות, פילוסופיה, מתמטיקה, לוגיקה וכו'.

למעשה את הכוח החיוני הוא מפרק לשלוש כוחות: מרגיש, מדמה ומתעורר.

בחיבורו זה קובע הרמב"ם כי נפש האדם היא אחת והיא בעלת ביטויים רבים. לכן חיוניותה של הנפש האנושית מתפשטת על פני כל שיעור קומתו של האדם, ואפילו הכוח הביולוגי של האדם נבדל מהכוח הביולוגי של החמור ש"אין נפש האדם כנפש החמור", "כי האדם ניזון בחלק הזן מן הנפש האנושית" (פרק א'). ארבעת החלקים הראשונים, אובדים עם מותו של האדם, אבל הכוח השכלי הוא נצחי. האדם שמצליח להוציא את הכוח השכלי מן הכוח אל הפועל, קנה לעצמו נצחיות.

הגדרת בריאות וחולי הנפש

הרמב"ם קובע (פרק ב') כי העבירות והמצוות יכולות היות רק בחלק המרגיש, החלק המתעורר ובחלק השכלי, אבל לא בחלק הזן ובחלק המדמה, מפני שחלקים אלו פועלים באופן אוטומטי ואין בהם בחירה חופשית. עוד הוא קובע שישנם שני סוגי מעלות: מעלות שכליות בחלק השכלי שהן ידיעת מהות הדברים וסיבותיהם, ידיעת המושכלות הראשונות, זוך תבונה ומהירות תפיסה, ומעלות המידות בחלק המתעורר שהן תכונות אופי טובות כמו יראת חטא, נדיבות, ענוה, הסתפקות במועט, גבורה ואמונה.

בפרק ג' הוא קובע בעקבות הפילוסופים שכשם שלגוף יש בריאות וחולי, כך לנפש יש בריאות וחולי. וחולי הנפש הוא שהנפש תעשה תדיר את הרעות והפעולות המגונות. וכשם שחולי הגוף צריכים ללכת לרופאים, כדי שיאבחנו את מחלתם ויתנו להם תרופות, כך חולי הנפש צריכים ללכת לחכמים שהם רופאי הנפשות שיעזרו להם, לאבחן את תכונות האופי והרגשות המגונים שלהם, ולתת להם הדרכות נכונות, מפני שהאדם - ובמיוחד מי שתכונות נפשו לקויות - עיוור לגבי עצמו, ומנסה להצדיק את עצמו, ומאמין שהמקום שבו הוא נמצא הוא טוב.