מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 808 - 809

בין ליברליזם ליהדות,

השפעת היהדות על האנושות

מטרות:

• ערכי היהדות - שוויון, צדק חברתי, אהבת הזולת. מדוע אנו רואים את אותם הערכים בימינו, בצורות המוטעות של הליברליזם?

• מדוע אין זה מספיק לשאוף לשלום, לשוויון ולצדק חברתי, ללא שיטה אמיתית שתיקח אותנו לשם?

• מדוע השיטה של אברהם, היא השיטה האולטימטיבית שתיקח את האנושות למימוש הערכים הללו? מדוע לא ניתן להגיע אליהם אחרת?

• מדוע החינוך הוא העתיד של האנושות? מדוע זה הכיוון שאליו יש ללכת כדי לתקן את העולם, ומה בדיוק עומד מאחורי מילה זו?

• מדוע תיקון האדם הוא תיקון העולם? מאיפה מגיעה הנחה זו ביהדות ואיך היא רלוונטית לימינו?

זרימה:

• ערכי היהדות.

• כבוד האדם וקדושת החיים.

• שיוויון.

• צדק חברתי ועזרה לחלש.

• יחסים בין אדם לחברו.

• הומניזם ואוניברסליות.

• סוד ההצלחה של "הליברליזם היהודי".

• חינוך כערך ביהדות.

• היהודים כמובילי הערכיות בימינו.

פתיח:

כיום ברור לכולם שהליברליזם נכשל. הוא שאף להביא לעולם שוויון, חירות הפרט, פלורליזם, הומניות, אהבת האחר...אבל בפועל אנו רואים, שהדמוקרטיות הליברליות סובלות מאי שוויון הולך וגובר, שסעים חברתיים, שנאה הדדית ואולי אפילו ההיפך מכל הערכים היפים שהליברליזם דיבר עליהם. זה בולט מאד באמריקה, שם דווקא הדמוקרטים הליברלים, שהפסידו בבחירות, התנהגו מאז בחוסר מוכנות לקבל את החלטת העם, בבוז ושנאה ופסילה של דעתם ורצונם של החצי השני של העם. המסיכות ירדו, השנאה וחוסר הסובלנות נחשפו, ועדיין אותם אנשים שמאמינים בערכים הללו חוששים להם, ובאמת, כולנו היינו רוצים לחיות בחברות שבהן ערכים של שוויון ואהבה הם המציאות. אבל כנראה שלא ידוע לנו איך לממש את זה. במיוחד בולטים בתוך הציבור הליברלי - היהודים, שבאופן טבעי נמשכים למי שמייצג (גם אם לכאורה) ערכים אלו. זהו דבר ידוע שהעם היהודי הוא עם שאמור לייצג ערכים נאורים, אוניברסאליים, של דאגה לזולת - גם מפאת הסבל הגדול שהוא עצמו עבר, וגם מכיוון שהמורשת שלו היא כזו. אבל ברור עד כמה אנחנו לא שם...לא בישראל ולא בעולם. אנחנו לא באמת סובלניים, ולא באמת אוהבים את השונה (במיוחד זה שחושב אחרת ממני מבחינה פוליטית..). היינו רוצים ללכת למקור, למקום בו נצרו הערכים הללו מלכתחילה. ידוע שהעם היהודי הוא עם מוצלח במיוחד, עם ששם דגש על חינוך, ועל ערכים של קהילה, של דאגה הדדית, של משפחה. ערכים ששימרו אותו לאורך דורות, לעומת תלאות רבות, ועזרו לו להיות העם המוצלח ביותר באנושות. רבים מנסים לחקור את סוד ההצלחה. כיום נרצה גם אנחנו לדבר על ההצלחה הזו, מהמקום החברתי, ששואף להבין מדוע אנו נכשלים כעת כאנושות, ומה יש לתרבות היהודית להציע. חקרנו קצת וגילינו שצדק חברתי, סולידריות ושויון התפתחו בעם היהודי למן תקופת התנ“ך ועד לעת המודרנית. נרצה היום לדבר על ערכי היהדות ועל השפעתם הגדולה על העולם.

ערכי היהדות

בעוד פיתוח המדעים והאומנויות בתרבות המערבית הגיעו בעיקר מיוון ורומא העתיקה, מקור הפן המוסרי והדתי של המערב הוא ביהדות.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91

הנוצרים היו אלה שבררו כמה נתחים מתוך המוסר היהודי, הפכו אותם לאוניברסליים והפיצו אותם ברחבי העולם.

http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.3013086

המורשת היהודית ספוגה ברעיונות גדולים. עולם החומר באמת לא עניין אותה, אבל בתחום הרעיונות והרוח היתה תרומתה של היהדות לתרבות המערב לא פחות מגורלית, כולל הישגיה הטכנולוגיים האדירים, ובעיקר המחשבה הדמוקרטית המודרנית. כל חברה שבה חיי אדם וזכויותיו נחשבים לערך החברתי, המשפטי, הכלכלי והפוליטי החשוב ביותר — לפחות ברמה הרשמית - שייכת היום למסורת התרבותית של מרכזיות האדם, שנוצרה במקור על ידי היהדות ועיצבה באמצעות הנצרות המערבית את "תרבויות התנ"ך".

http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.3019621

• מהם הערכים הגדולים שהביאה התרבות היהודית לעולם?

• מה ההבדל בין הערכים היהודיים לערכים הליברליים כפי שאנו מכירים אותם?

• האם החברה היהודית הצליחה לממש את הערכים הללו?

• מה בדיוק לקחה האנושות מתוך מערך החוקים הללו שייסדה היהדות?

כבוד האדם וקדושת החיים

לאורה של תפיסה זו של קדושת חיי האדם, חוקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הקובע, בין היתר, "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם".

...

המקור למושג צלם אלוהים הוא בספר בראשית, שם מתואר שהאדם נברא בדמותו ובצלמו של האלוהים וזה מותרו מהבהמה^[1], ומכאן נובעת התפיסה של קידוש החיים האנושיים והאיסור החמור על רציחת אדם באשר הוא, באשר היא מבטלת חיים שיש להם או יכולה להיות להם משמעות אלוהית.

• מהו השינוי המרכזי שחוללה פה היהדות?

• איך הוא חלחל לשאר העולם?

• איך הוא תרם להתפתחות העולם?

• האם יש שוני בין הערך כפי שהיה קיים בתרבות היהודית המקורית לבין איך שהוא מוגדר כיום?

שיוויון

צלם אלוהים הוא ביטוי ומושג תאולוגי, שמשמעותו שהאדם נבדל מכל היצורים החיים מכיוון שהוא נברא בצלם אלוהים וטבועה בו מהות אלוהית מסוימת, ולכן הוא בעל ערך פנימי, ללא קשר עם תפקודו והתועלתיות שבו.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%9C%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D

כאן גם נובעים רעיונות השוויון, החירות והאחווה בין בני האדם, באשר כולם צאצאיו של אדם הראשון ונבראים בצלם. חז"ל ביטאו זאת באומרם, שאין דמו של אדם אדום יותר משל חברו, ולכן לא ראוי שאדם גדול ככל שיהיה, יבטל את קיומו של הזולת למען קיומו הוא, או ישלוט בו, אלא צריך לנהוג אחד בשני במנהג אחווה ואהבה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%9C%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D

היהדות, בניגוד לתרבויות המזרח, וגם בניגוד מוחלט לתרבות היוונית המרשימה, לא הסכימה לכך שיהיו בתוכה אנשים או נשים הנחשבים חסרי ערך אנושי ומשוללי זכות לחיות כצלם אלוהים. גם לא כעבדים.

http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.3019621

כיום אנחנו רואים שמנסים להגיע לשוויון חברתי על ידי כך שמוודאים שכולם מקבלים אותן זכויות ולמעשה מנסים לגרום לכולם להיות אותו הדבר, כדי שלא יווצר מצב שמישהו יוצא מקופח. זה יוצר מצב שלא מאפשר לאנשים להתבלט בכישרונות שלהם, ביכולות שלהם, בייחודיות שלהם..עושה מכולם מקשה אחת:

• מה היתה ההגדרה המקורית של שיוויון ובמה היא שונה מאיך שהיא מוגדרת כיום?

• מדוע, על אף כל המאמצים לבנות חברה שוויונית ופלורליסטית, שמתייחסת לכולם בשווה, אנחנו רואים פערים כלכליים וחברתיים גדולים יותר ויותר? מה חסר?

• כיצד התקיים השוויון בין היהודים?

• כיצד צריך להתקיים שוויון בין בני אדם? איך מגיעים אליו?

• כיצד שומרים על הייחודיות של כל אחד ועדיין שומרים על שוויון?

צדק חברתי ועזרה לחלש

לפי חוקי היהדות, אנו רואים שהתקיימה חברה שהיה בה צדק חברתי ועזרה לחלשים.

• מהו צדק חברתי ביהדות?

• מה היחס לעשירים ולעניים במצב של "צדק חברתי"?

• האם צדק חברתי פירושו "שוויון"?

• איך נראית חברה צודקת?

• מה ההבדל בין צדק חברתי, כפי שהוא נתפס היום, לבין צדק חברתי המקורי? מה הסיבה להבדל?

• איך יודעים אם במצב מסויים יש צדק חברתי או לא? מה המדד?

• מדוע הצליחה החברה היהודית להגיע לצדק החברתי הזה והיום אנחנו לא מצליחים?

עדין ניכר בנו היהודים, שיש לנו נטיה מיוחדת לעזרה לזולת. ישראל תמיד נרתמת לעזור למדינות אחרות במקרי אסון, לא נראה, שיש עוד מדינה כדוגמאת ישראל, שבה כל כך הרבה עמותות. בחברה הדתית מקובל לקיים גמ"חים, עמותות צדקה לנזקקים, מרכזי גמילות חסדים. זה חלק מרשת הבטחון החברתית-כלכלית של החברה שלנו:

• מדוע "עזרה לחלש" זה ערך כל כך מרכזי ביהדות?

• אומרים שחברה נמדדת ביחס שלה לחלשים - האומנם?

• בעיקרון זהו מנגנון חד צדדי, איך הוא משפיע על החברה כולה?

• מה מקבל כל אחד מהצדדים - הנותן והמקבל?

• איך עובד המנגנון הזה? מה מהותו?  

• מה ההבדל בין התפיסה היהודית של "עזרה לחלש" לבין הגישה המקובלת כיום?

• מהו היחס הנכון לחלשים?

• הוקמו מוסדות סעד ורווחה במדינה כדי לתת סיוע לחלשים - ביטוח לאומי, לשכת הרווחה, לשכת התעסוקה וכו'. מידי שנה מוזרמים תקציבים כדי לטפל בחלשים, ואנו רואים שזה לא ממש עוזר. אפילו במדינות סוציאליסטיות כמו מדינות סקנדינביה חל גידול חד בפערים החברתיים בשנים האחרונות. עוד עדות לכך שהשיטה לא ממש עובדת. איך נכון לחזק את החלשים?

• האם ניתן להגיע למצב שאין בחברה "חלשים"?  

• מה אנחנו, האזרחים, יכולים לעשות כדי לקיים את הערך של "עזרה לחלש"?

11/2015 - סוציאליזם? מדיניות רווחה? הכלכלות הכי פחות שיוויוניות נמצאות באירופה

ארה"ב היא הכלכלה המפותחת הכי לא - שיוויונית - רק כל עוד מתעלמים מכלכלות דרום אירופה; הגידול החד ביותר באי-השיוויון חל במדינות הסקנדינביות, אך הן עדיין השיוויוניות ביותר מקרב המדינות המפותחות.

http://www.themarker.com/wallstreet/1.2784572

15/12/16 - דוח הביטוח הלאומי: כמות העניים ירדה - והעוני העמיק

הדוח השנתי מעלה כי אחת מכל חמש משפחות נמצאת מתחת לקו העוני, הכנסת העניים ירדה וישראל היא הענייה ביותר מבין מדינות ה-OECD. מנגד, חלה ירידה בשיעור העוני בקרב משפחות חד-הוריות וחרדיות.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001166979&nagish=1&fid=2

ערך ההתרמות של המגזר החרדי הוא אחד הנדבכים ברשת הביטחון הכלכלית שמעניקה החברה החרדית לחבריה. חיי הקהילה המפותחים של החברה החרדית והערך ההלכתי של עזרה לזולת גורמים לכך שבחברה זו, ובמידה רבה גם בציבור הדתי־לאומי, קיימים אינספור עמותות צדקה לנזקקים ואלפי מרכזים של גמילות חסדים פרטיים. אלה מעניקים לבני המגזר עזרה - החל בהלוואות ללא ריבית לכל מטרה וכלה בארבס, חומוס מבושל שנהוג לאכול באירוע בליל שבת לאחר לידת בן זכר. המיזמים האלה נעשים לעתים כיוזמה פרטית של אדם הפותח לבדו גמ"ח שמשאיל תרופות בשעת הצורך, או כארגונים רחבי היקף שמקימה ההנהגה החרדית בתמיכת הרבנים - כמו עמותות הצדקה וארגוני הסיוע הרפואי לחולים ולבני משפחותיהם. חרדים כנראה מוציאים הרבה כסף מכיסם לעזרה לזולת, לפחות יחסית להון שברשותם. מחקר שבדק את הזיקה בין רמות דתיות לדפוסי ההתנדבות והתרומה בישראל גילה קשר עקבי ביניהם. יותר מ-61% מהחרדים הצהירו כי הם תורמים 1% או יותר מהכנסותיהם, לעומת 30% בקרב הדתיים ו-3% מהחילונים. מחקרים מאוחרים יותר איששו את הנתונים האלה.

http://www.humanfactor.co.il/article.phtml?a_id=3312&c_id=82#.WGrQ0lMrKHs

יחסים בין אדם לחברו

גם בעבר, בחברה היהודית המקורית וגם היום, בחוקי המדינות המודרניות, יש שורה של חוקים שחוקקו על מנת להסדיר את היחסים בין אדם לחברו:

• מה ההבדל העקרוני, בין החוקים שחוקקו בחברה היהודית, המקורית, לבין החוקים שמחוקקים היום?

• מה ההבדל העקרוני, בין התפיסה המודרנית של היחס הטוב, שצריך להיות בין אדם לחברו, לבין התפיסה בתרבות היהודית המקורית?

• איך מגיעים ליחס הטוב הזה לפי התרבות היהודית המקורית?

• מה היה "המתכון" שגרם להצלחה של היחסים החברתיים בתרבות היהודית המקורית?

הומניזם ואוניברסליות

הגדרה: ההומניסטים קיבלו השראה בעיקר מכתבי אפלטון ואריסטו (בהם כתבים שכמעט לא היו ידועים עד אז באירופה המערבית, כגון הפוליטיאה של אפלטון), והעמידו  מערכת ערכים, שבה האדם ויצירתו עומדים במרכז, המוסר על פי ההומניזם אינו נובע בהכרח מציוויי האל לאדם, אלא ממצפון אנושי קולקטיבי, המשותף לכל בני האדם. ההומניסטים טענו שכל אדם יכול להתחבר אל האל לבדו, מבלי תיווך של גורם כלשהו, ובמיוחד ללא עזרת הכנסייה או האנשים שעובדים בה. האתוס ההומניסטי הוא הגישה או דרך החיים, שבמרכזם תכונותיו של האדם (הפיזיות והרוחניות) והערכים שמנחים את פעולותיו ומחשבותיו.  חיי האדם מתרכזים בעולם הזה, ביחסים שבינו לבין בני אדם אחרים, ואלה שבינו לבין הטבע, והוא חייב דין וחשבון רק למצפונו ולאנשים שסובבים אותו. עבירות כגון הריגת אדם; פגיעה בחירותו או בכבודו של אדם; פגיעה ביצירות אנושיות, בתרבויות אנושיות, ויש הגורסים שגם פגיעה בטבע; הן הדוגמאות הבולטות ביותר לעבירות לפי התפיסה ההומניסטית.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%9D#.D7.9E.D7.A7.D7.95.D7.A8.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.94.D7.95.D7.9E.D7.A0.D7.99.D7.96.D7.9D

• ההומניזם שם את האדם במרכז, ושואף ליחסים אנושיים חמים. כיצד זה בא לידי ביטוי ביהדות?

• מהי הומאניות על פי היהדות? במה זה שונה מההגדרה המקובלת כיום?  

• מה הכוונה ב"יחס אנושי", איך זה בא לידי ביטוי?

• מהן ההשלכות על הפרט ועל החברה?

• מה נדרש מאיתנו כדי להתייחס באופן אנושי לכל אדם באשר הוא?

• החברה מנסה לחוקק חוקים, כדי לשמור על יחס אנושי לכל אדם, ולהגן על זכויות אדם - האם חקיקה יכול לעזור?

• האם הבעיה היא שלא חוקקנו את החוקים הנכונים?

• במה תרמה הדמוקרטיה ליחס אנושי אוניברסאלי?

• כיצד בא לידי ביטוי בקרב העם היהודי העקרון של "האדם במרכז"?

• כיצד ניתן, על פי חכמת הקבלה, להגיע למימוש של חיים הומאניים אוניברסליים באמת?

סדר חברתי מוסרי והחתירה לשיפור החברה:

[..] מבחינתה המציאות היחידה שיש בה ערך וקדושה היא מציאות היסטורית שבה העתיד חשוב יותר מן העבר; והזמן, שנתפס כנע תמיד קדימה, מאפשר לשנות את מצבו של האדם לטובה כל הזמן, כל יום מחדש, בחתירה למציאות חברתית ומוסרית טובה יותר. הדימוי המקראי השליט הוא של מהלך גאולה לקראת אחרית הימים: "הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" (מלאכי, ג', כ"ג־כ"ד). לא היה כדבר הזה בתרבויות אחרות. יתרה מזאת, הרעיון שהעתיד אינו צריך לשקף את המצב הקיים אלא יכול לתקן אותו באופן רדיקלי, מבוסס על אידיאל חשוב אחר שהתרבות היהודית הנחילה לעולם המערבי: האמונה באפשרות של יצירת סדר מוסרי במציאות. במקום חיים של דרוויניזם חברתי, ניהיליזם וכאוס, שבהם "כל דאלים גבר", קובעת היהדות שהמציאות החברתית אינה משקפת את חיי הטבע, ולעולם אינה מהווה הכרח אקראי ושרירותי בלבד. היא ניתנת לבחירה ולעיצוב מוסרי על ידי כל אדם פרטי, ועל האדם מוטלת האחריות להעניק לה צביון מוסרי ראוי. רעיון זה במיוחד, בשילוב עם רעיונות נוספים כגון רעיון התשובה והתיקון, הוביל במשך הזמן למחשבה הפוליטית הדמוקרטית המחייבת כל אדם יחיד להתערב בענייני החברה שבה הוא חי ולתקן אותם. ברעיון זה נכללת גם האמונה שמציאות של טוב אינה רק נכונה יותר מוסרית אלא שהיא בפשטות גם בת־השגה. ככתוב: "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא. לא בשמים היא, לאמור מי יעלה לנו השמימה וייקחה לנו... ולא מעבר לים היא לאמור מי יעבור לנו אל עבר הים וייקחה לנו וישמיענו אותה... כי קרוב אליך הדבר מאוד. בפיך ובלבך לעשותו" (דברים, ל', י"א־י"ד).

• כיצד הגיעו היהודים לערכי המוסר אליהם הגיעו? כיצד הגיעו לתחושת האחריות לעצב את האדם והחברה באופן "מוסרי"?

• מהו רעיון התשובה והתיקון בחברה היהודית?

• כיצד באה לידי ביטוי החתירה לשיפור פני החברה ביהדות?

• מה תפקיד כל פרט בחברה בכך?

• האם אכן קיימת ביהדות אמונה שיש בהשגתנו מציאות של טוב? כיצד נראה הטוב הזה?

רעיון יהודי גדול אחר שעיצב את התרבות המערבית, והוא קשור בעבותות לרעיונות שכבר הזכרנו, רואה את האל לא רק כאחד ויחיד, וגם לא רק כאל אוניברסלי שברא ומשגיח על העולם כולו, אלא גם כטרנסצנדנטי. כלומר, כמהות מופשטת הנמצאת מעבר לעולם, ואינה זהה לעולם או נמצאת בתוכו. לכן גם אסור לתת לה צורה ודמות. ולמה הרעיון הזה חשוב? מפני שאלוהים נתפס גם כהתגלמות הטוב. ואם הטוב אינו זהה למה שכבר מצוי בעולם אלא נשאר מעבר לכל המוכר לנו כאן ועכשיו כפוטנציאל בלתי מוגדר ומתמיד - אזי גם הטוב החברתי והאנושי אינו מתמצה לעולם בהישגים שכבר השגנו, אלא מהווה אתגר מתמיד ובלתי מוכר לנו עדיין, הקורא לנו לגלות אותו בחיק העתיד. כך זכויות שעד אתמול לא הכרנו, פתאום עולות לסדר היום והופכות למובנות מאליהן.

המאמץ לחתור קדימה וליצור בכל יום טוב חדש, מכל הסוגים, כולל בהמצאות ופיתוחים חומריים המועילים (ולפעמים מזיקים) לאנושות, הוא אחד מקווי האופי המובהקים ביותר של התרבות המערבית. גם זו הטכנולוגית. והוא נשאב כולו, בשלמותו, מן התרבות היהודית.

• היהדות הטמיעה תפיסה, שיש פוטנציאל אנושי וחברתי חיובי שיש לחתור אליו. מהיכן הגיעה תפיסה זו?

חשוב לציין שבכך לא מתמצים כלל הרעיונות הגדולים שהנחילה היהדות לעולם. תרבות התנ"ך גדושה באין־ספור הנחות יסוד, אמונות, הכרות ותפיסות עולם, חלקן מודעות וחלקן לא, שהשפעתן על העולם המוכר לנו היא יותר מאדירה. לומר שתרומתה והשפעתה של היהדות על העולם היא שולית, פירושו בעצם לדעת מעט מאוד על התרבות היהודית ועל העולם כאחד.

http://www.haaretz.co.il/whtzMobileSite/magazine/the-edge/.premium-1.3019621

• האם ישנן תפיסות והנחות יסוד נוספות שהיהדות הטמיעה באנושות? מהן?

סוד ההצלחה של "הליברליזם היהודי"

• אפשר להגיד שהערכים היהודיים הם הערכים הליברליים המקוריים? מתי בפועל יהודים חיו כך?

• כיצד הגיעו לערכים האלה ביהדות ?

• האם היתה תקופה שבה היהודים הצליחו לממש ביניהם את הערכים "הליברלים" הללו?

• מדוע הם הצליחו? מה הם עשו אחרת ממה שמנסים לעשות היום?

• כיצד קרה שהעולם קיבל מהיהודים את הערכים הללו, אבל בעצמו לא יודע לממש אותם?

• כיצד קרה שאנחנו היהודים, המקור, לא יודעים לממש אותם?

• לכאורה, לאוזן חילונית-ישראלית, הדברים נשמעים הפוכים ממה שמכירים בארץ. במה בדיוק היהדות מקדשת את הערכים האלה ?

• האם הערכים האלו, אכן היו חלק מהחברה היהודית בעבר?

• העם היהודי הסתגר בתוך עצמו תקופה ארוכה בהיסטוריה שלו - במה הוא קיים את הערכים האלו בדיוק?

• האם טבע האדם היה שונה בעבר?

• מה הם עשו שונה ממה שהחברות המודרניות היום מנסות לעשות כדי להגיע לחיים של שיויון ואהבת אדם?

חינוך כערך ביהדות

פארק היונג'ון יסד את בית הספר ב-2013, וכעת הוא מנהל אותו עם בנו. שניהם עברו הכשרה במכון שמע לחינוך שייסד אותו כומר קוריאני ושמביא נוצרים מדרום קוראה ללוס אנג'לס על מנת שיוכלו לראות בעיניהם כיצד יהודים לומדים, מתפללים וחיים. הרעיון של הכומר הוא שהיהודים שגשגו במהלך השנים הרבות הודות למנהגים חינוכיים ותרבותיים מסויימים, ושגם נוצרים יכולים להפיק תועלת מהם אם ינחילו אותם לילדיהם. במהלך הנסיעה לסאול, הדיקן אמר לי שהוא דואג ממה שאחשוב על השיעורים היהודיים בביה"ס שלו. "אני לא תמיד יודע בדיוק מהו חינוך יהודי" הוא אמר.

http://www.newyorker.com/books/page-turner/how-the-talmud-became-a-best-seller-in-south-korea

הקוריאנים אוהבים את התלמוד לא רק כי הם מאמינים שהוא מקדם את איכויות הגאונות באדם, אלא כי הם מצאו בו ערכים שקרובים לליבם. "המסורת היהודית מדגישה ערכים משפחתיים", מסביר השגריר הדרום קוריאני."אתה יכול גם לראות את זה היום, במנהג שלכם לאכול כל יום שישי ארוחה משפחתית". "במדינה שלי המשפחה גם מאד חשובה. הדרך שבה מתנהגים כלפי אנשים מבוגרים יותר, הכבוד שיש ביהדות למבוגרים..הם מקבילים למה שקורה במדינה שלי. עוד דבר משמעותי הוא היחס לחינוך. במסורת היהודית יש חובה ללמד את הילדים, והרבה תשומת לב מוקדשת לכך. בין הורים קוריאנים החינוך של הילדים הוא בעדיפות עליונה גם כן". "מצאתי שכאשר מתחברים עם ישראלי, הוא עוזר לך ללא כל תמורה..לכן אני כ"כ מוקיר את החברויות שלי עם ישראלים. אנחנו לומדים מכם כל הזמן".

http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4065672,00.html

• במה הייחוד של ה"חינוך היהודי"?

• איך החינוך היהודי בונה אדם?

• זו היסטוריה, במה זה רלוונטי לימינו אנו?  

• כיצד העולם יכול להרוויח מחינוך כזה?

• מדוע זהו הבסיס להתקדמות האנושות הלאה לעתיד טוב יותר?

• כיצד דווקא, חינוך האדם, יביא אותנו למקום אליו אנו חפצים להגיע? מדוע רק זו הדרך?

• מה יקרה אם לא נחנך את האדם?

• במה החינוך היהודי שונה מהחינוך הרגיל שאנחנו מכירים? מהם שלושת ההבדלים העיקריים?  

• מהם העקרונות המרכזיים עליהם מושתת החינוך היהודי?

• על אילו ערכים הוא מבוסס?

• מהי שיטת החינוך? מה מטרתה?

• עד איזה גיל מחנכים את האדם?

• מה כדאי ללמד ילדים ומה מבוגרים?

• מה ההבדל בין חינוך ילדים למבוגרים?

• איזה תהליך רגשי עובר האדם, ובמה זה שונה מהתהליך הרגשי שעובר אדם בחינוך הרגיל?

• אנחנו יודעים היום שהערכים האלה הם בניגוד לטבע האנושי הבסיסי - איך החינוך היהודי הצליח להטמיע אותם באנשים? האם הטבע שלהם השתנה? מה השתנה בהם? תכונות אופי, יכולות, כישורים?

• האם ניתן ליישם זאת גם היום?

• מה צריך לשנות כדי להתאים את השיטה לימינו?  

• הזמנים השתנו - איך יראה אדם שיעבור את החינוך הזה כיום? ובמה הוא שונה מהאדם שאנחנו?

• למה אנחנו לא משתמשים בשיטת החינוך הזו כיום?

• האם יש דרך לפתח את האדם, לצורה החברתית הטובה ביותר בצורה טבעית? ללא כפייה, דיכוי וכו'?

• מה הקשר בין הדת, לערכים החברתיים שהיהדות מדברת עליהם? האם יש קשר? שהרי דת לכאורה מדברת על הקשר של בני אדם לאלוהים, לסידור יחסים בין בני אדם?

• מה הקשר של אלוהים לסידור היחסים בין בני אדם? האם קיים קשר?

היהודים כמובילי הערכיות בימינו

ערכים ליברליים כנשק מגן יהודי:

מאז שיחררה המהפכה הצרפתית את היהודים ועד היום, גורלם תלוי בגורל הערכים הליברליים. היהודים היו מזוהים תמיד עם מאבקים למען צדק וזכויות האדם ונגד ניצול: ממפלגות השמאל באירופה ועד למתפרות של מנהטן היו הפעילים היהודים חוד החנית של הלוחמים לצדק ושוויון. החלשת הדמוקרטיה הליברלית לנוכח הלאומנות הרדיקלית, השבטית והגזענית באירופה בסוף המאה ה–19 ותחילת המאה ה–20, הביאה את האסון היהודי. כישלון האמנציפציה והעדר אופק ותקווה באירופה הולידו הן את הציונות והן את הבריחה לאמריקה. בארץ גרמה המציאות של מאבק לאומי לכך שהיהודים ראו בעקרונות האוניברסליים את נשקם של החלשים, לא ערך בפני עצמו. במובן הזה עברו יהודי ישראל בחלקם הגדול, ואולי אף ברובם, לצד השני של המתרס. כשאבות הציונות אמרו "להיות ככל העמים", הם התכוונו לריבונות, לשלטון עצמי, לשליטה בגורל כדי לא להיות רק אובייקטים של ההיסטוריה. במקום זאת לקחנו מ"העמים" כמה מהיסודות הגרועים ביותר: לאומנות הקרובה לזאת של דם ואדמה, פולחן הכוח והמדינה, ושלילה מהזולת את הזכויות שאנו תובעים לעצמנו. ישראל היתה לגוף זר בעולם הליברלי הדמוקרטי, והיא מתרחקת יותר ויותר מרוב היהודים באמריקה, למעט החרדים.

http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.3138567?=&ts=_1483286822008

• האם נשאר, בנו היהודים, משהו מהעבר ההוא? היום אנחנו לא בדיוק מופת לאהבת חינם.

• האם כל הנ"ל אומר, שהיהודים אמורים להיות מגיני החלשים, רודפי הצדק בעולם?

• האם זוהי הדרך הנכונה לממש את הערכים היהודיים - בעיסוק בפילנתרופיה/ פוליטיקה וכו? אם כן, למה אנחנו לא מצליחים?

• מהי הדרך הנכונה לממש את הערכים היהודיים?

• אם כן, האם ניתן להקיש מכך מהו תפקיד היהודים בעולם?

• כיצד זה אומר שעל היהודים להתנהל בעולם בפועל?

• איך למשל החברה הישראלית, שהיא מן השסועות בעולם, יכולה לשנות את עצמה? האם אנחנו יכולים להשתנות? האם החינוך היהודי/ הערכים היהודים המקוריים, יכולים לחיות בקרבנו שוב?
  

"סופם של כל נטיה ונטיה, לההפך למושכלות מאד גבוהות וחשובות לאין ערוך.

נמצא שכל מי שמשחית איזו נטיה מהיחיד, ועוקר אותה ממנו, הריהו גורם שיאבד מהעולם השכלה נשגבה ונפלאה ההיא, שעתידה לצאת בה באחרית השלשלת. משום שנטיה ההיא, לא יארע עוד לעולם, בשום גוף אחר זולתו. כאן צריכים להבין, שבשעה שאיזו נטיה מתהפכת ומקבלת צורת מושכל, אין עוד יותר להכיר בה הבדלות של טוב ורע. כי הבדלות אלו ניכרות רק בזמן היותן נטיות או מושכלות בלתי בשלות, ובשום פנים לא יוכר שמץ מהם, בעת שמקבלות צורת מושכלות אמיתיות."

"מזה מובן לנו, גודל החמס, שעושים אלו האומות, המטילים מרותם על המיעוטים ועושקים את חרותם, מבלי לאפשר להם להמשיך את דרך חייהם, על פי נטיותיהם, שהגיעו אליהם בתורשה, מאבות אבותיהם, כי כרוצחי נפשות נחשבים. וגם הבלתי מאמינים בדת ובהשגחה מטרתית, יוכלו להבין את חיוב השמירה על חרות היחיד, מתוך מערכות הטבע. כי עינינו רואות איך כל האומות שנפלו ונהרסו מדור דור, לא היה זה, אלא מתוך הכבדת עולם על המיעוטים, ועל היחידים. אשר על כן התגברו עליהם והרסו אותם. אם כן ברור לכל, שאין אפשרות להעמיד השלום בעולם, אם לא נתחשב עם חירות היחיד, כי זולת זה, לא יהיה השלום בן קיימא. והחורבן ישתרר."

http://www.kab.co.il/heb/content/view/clean/31386

על טבע האדם:

מתוך מאמר "השלום בעולם".

"טבע כל אדם ואדם, לנצל חיי כל הבריות שבעולם לטובת עצמו - וכל שנותן לזולתו - אינו נותן אלא מחמת הכרח, וגם אז יש בזה משום ניצול זולתו, אלא שהדבר נעשה בערמה רבה באופן, שחברו לא ירגיש בזה, ויוותר לו מדעתו. טעם הדבר הוא, מצד שכל ענף, טבעו קרוב לשרשו. ומתוך שנפשו של האדם נמשך מהשי"ת, שהוא אחד ויחיד, והכל שלו - הנה כמו כן האדם הנמשך ממנו, מרגיש, שכל בריות העולם צריכים להמצא תחת ממשלתו, ולשם תועלתו הפרטית. וזהו חוק ולא יעבור. וכל ההבדל הוא רק בדרך בחירתם של האנשים. שהאחד בחר לנצל את הבריות על ידי השגת תאוות נמוכות, והשני על ידי השגת ממשלה, והשלישי על ידי השגת כבוד. ולא עוד, אלא שאילו עלה הדבר בלי טורח מרובה, היה מסכים לנצל את העולם בכל אלו יחד: גם בעושר וגם בממשלה, וגם בכבוד, אלא שנאלץ לבחור לפי אפשרותו ויכלתו. וחוק הזה אפשר לכנותו "חוק היחידיות" שבלב האדם. ואין כל אדם נמלט ממנו, (אלא שכל אחד נוטל חלקו בחוק זה), הגדול לפי גדלו, והקטן לפי קטנו.

והנה, חוק היחידיות האמור, שבטבע כל אדם, לא יגונה ולא ישובח. כי הוא מציאות טבעית, ויש לו זכות קיום, כמו כל פרטי המציאות, ואין שום תקוה לבערו מן העולם, או אפילו לטשטש צורתו במקצת, כמו שאין תקוה לבער את כל מין האדם מהארץ. ולפיכך לא נשקר כלל, אם נאמר על החוק הזה, שהוא: "האמת המוחלט". ומאחר שכן הוא בלי ספק, איך נוכל כלל לנסות אפילו להניח הדעת של היחיד, בזה שנבטיח לו להשוותו, במדה השווה יחד עם כל בני הציבור - שאין לך דבר רחוק מהטבע האנושי יותר מזה. בשעה שכל מגמת היחיד הוא להגביה למעלה, מעל כל בני הציבור כולו." (בעל הסולם, השלום בעולם)

• מה זה אומר שאברהם גילה את חוק האחדות של הטבע, בהקשר האנושי?

"עיקר השלום הוא לחבר שני הפכים, על כן אל יבהילוך רעיונך אם אתה רואה איש אחד שהוא בהיפוך גמור מדעתך, וידמה לך שאי אפשר בשום אופן להחזיק בשלום עמו, וכן כשאתה רואה שני אנשים שהם שני הפכים ממש, אל תאמר שאי אפשר לעשות שלום ביניהם, כי אדרבא, זהו עיקר שלמות השלום, להשתדל שיהיה שלום בין שני הפכים."("ליקוטי עצות", ערך "שלום")

...

יהודי ארה:"ב בחרו: רה"מ מייצג ערכים יהודיים

46 אחוז מהנשאלים סבורים כי מחוייבות לשיוויון חברתי היא אחת האיכויות החשובה ביותר לזהותם היהודית. 20 אחוז בחרו בתשובה: תמיכה בישראל, 17 אחוז בחרו בקיום מצוות הדת, שישה אחוזים בחרו במורשת התרבותית ושלושה אחוזים בחרו בערכים כלליים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4211912,00.html

יהדות חילונית-הומניסטית:

יהדות חילונית-הומניסטית, ולעתים פשוט יהדות הומניסטית (באנגלית: Secular Humanistic Judaism), היא תנועה הרואה את היהדות כמורשת שאינה דתיתואינה תלויה באל. תחת זאת, היא מדגישה את הערכים האנושיים בה ואת חשיבות ההזדהות של הפרט עם ההיסטוריה והתרבות היהודיים במקום עם אמונה או מעש דתיים. גישתה שואבת מרעיונות ההומניזם החילוני: הסתמכות על הפרט ואמונה ביכולתו לשפר ולקדם את עצמו, התנהגות מוסרית וכבוד האדם, והתרחקות מתפישות על-טבעיות. בניגוד לרקונסטרוקטיבים, החולקים גם הם ראייה של היהדות כתרבות יותר מדת, זרם זה מסרב להכליל ניסוחים תאיסטיים כלשהם בטקסים שהוא עורך.

^{https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA}