צעדים ראשונים בקבלה
מה זה ישראל
שיחה עם רב ד"ר מיכאל לייטמן 23.09.19 - אחרי עריכה
גלעד: אנחנו בתוכנתנו "צעדים ראשונים בקבלה". אבל הצעדים הולכים ומתקדמים. אנחנו כבר בשיעור מספר 12, והיום אני רוצה לדבר על נושא שהוא בטוח מרכזי בחכמת הקבלה, "מה זה ישראל"?
"ישראל" זה מושג מיוחד באמת. מה שנברא נברא רצון, רצון לקבל, ונברא על ידי רצון להשפיע של הבורא. ששני הרצונות האלה הם נמצאים במציאות אחד מול השני. ואותו רצון של הנברא, של הבריאה שהוא רצון לקבל, רצון למשוך, ליהנות, למלאות את עצמו, יש בו גם נטייה הפוכה, להשתמש בעצמו לטובת הבורא, לטובת הזולת. הזולת, כנגדו זה רק הבורא.
אז אותו חלק ברצון הכללי שרוצה ליהנות, לקבל, שרוצה לעשות הפוך וליהנות לבורא בחזרה, הוא נקרא "ישר א-ל", ישר לבורא, או "ישראל".
גלעד: יש פה משהו לא הגיוני. הרצון הוא לקבל להנאת עצמו.
כן.
גלעד: וכך הוא נברא.
כן.
גלעד: גם למדנו שיש שבירה, וכן הלאה. שהוא בכלל לגמרי התקלקל ורוצה רק לעצמו, ולא מעניין אותו אף אחד. וגם אם הוא מסתכל על הזולת, או על הבורא, או על לא משנה מה, הוא רוצה לנצל אותו לטובת עצמו.
כן.
גלעד: מאיפה פתאום יש בו משהו כזה לא אנושי, לא נורמאלי, לא הגיוני, לא מטבעו בכלל, שהוא רצון לצאת אל הבורא?
כשאתה בונה משהו ועושה משהו, תמיד במה שאתה בונה יש חלק שלך בדבר. אז אמנם הבורא ברא רצון לקבל, ונקרא "יש מאין" שלא היה קודם, אבל בגלל שהוא ברא אותו, יש באותו רצון לקבל אותו מאמץ, אותה הכוונה, אותו החלק של הבורא בו. אז אותו החלק, הוא נותן לרצון לקבל לאפשר לו תגובה של נתינה כלפי המקור שלו, כלפי הבורא.
גלעד: אז אפשר לזהות. נאמר שיש מי שעשה אותנו, ושעשה אותנו כזה. מה הקשר בין זה לבין להיות כמוהו?
זה בדיוק הטבע שלו. הוא רוצה להיות משפיע, כמו שהבורא משפיע. למה זה כך? כי בזה שהבורא ברא אותו, הוא השאיר בו חלק ממנו. זה נקרא "חלק א-לוה ממעל.".
גלעד: אבל כיוון שהוא רצון לקבל, אז הוא רוצה ליהנות מזה לעצמו. זה הטבע שלו.
כן. אבל בכל זאת הוא רוצה ליהנות ממה ששייך לבורא, ולכן יש לו את זה גם בצורה הפוכה. להשפיע לבורא, כדי ליהנות. זאת אומרת, יש לו כבר קשר עם הבורא, אחרת לא היה לו שום קשר.
אז יש רצונות לקבל שיש להם קשר רק לעצמם, ואין להם בכלל שום אפשרות לפנות ולהתייחס למקור שלהם, ויש חלק ברצון לקבל שהם נמצאים בקשר עם המקור, כי המקור השאיר בהם את עצמו. ואז יוצא שאותו חלק שנקרא "ישראל" שיש לו חלק מהבורא, דרכו הבורא משפיע על כל הרצונות האחרים שהם לא שייכים לתגובה. אז אותו חלק הוא כביכול נמצא במעבר, כמעביר בין הבורא לבין הנבראים.
גלעד: למה, הוא לא יכול להשפיע אליהם ישירות?
למה?
גלעד: שייהנו, ויפתחו גם בהם את הרצון הזה.
אז הם יהיו נקראים "ישראל".
גלעד: כן, אבל למה צריך את ישראל, כדי לעשות מעבר אליהם?
אז יש לך בורא, המשפיע. יש רצון לקבל שיש בו גם משהו מתכונות הבורא, כי בורא משפיע אליו. ויש רצון לקבל שאין לו תכונות שבאות מהבורא, שהם יכולים להיות מושפעים רק מישראל.
גלעד: זה מה שאני שואל. למה? הבורא יכול היה לעשות כאלה שנקראים "ישראל" יותר זכים, או יותר קרובים אליו, רוצים אותו, וכאלה שלא. והוא במקביל משפיע גם לאלה וגם לאלה. למה הוא צריך שאלה ישפיעו לאלה?
לא. כי אם הוא משפיע על מישהו, הוא חייב שבמישהו יהיה חלק ממנו שתהיה התקשרות, שתהיה קומוניקציה, כי אחרת לא תהיה התקשרות. אם אני מתקשר למישהו, אז צריכה להיות בו איזו מערכת שהיא קוראת אותי, שהיא מבינה אותי, ובחזרה, שאני אבין אותה. לכן זה נקרא "חלק א-לוה ממעל" שנמצא בישראל. ואז ישראל זה כמעבר בין הכוח העליון לבין האנושות, ובאנושות אין חלק מכוח עליון, יש להם רק חלק מישראל. ואז יוצא שהם פונים לישראל בדרישה, "למה רע לנו"? וישראל צריך לפנות לבורא, שזה נקרא "העלאת מ"ן", "בבקשה תביא לנו את מה שאומות העולם דורשים".
גלעד: זאת אומרת, יש פה איזה חוק השתוות הצורה כזה.
התקשרות. ממש התקשרות כזאת, קומוניקציה מאוד מעניינת. זה נקרא "תחתון", "עליון" ו"עלי עליון". "העלאת מ"ן", "הורדת מ"ד". כתוב, שישראל צריך להיות צינור כלפי כל האומות העולם.
גלעד: למה צריך את כל הסיבוך הזה?
אחרת גם בטכניקה שבונים, אנחנו לא יכולים לבנות אחרת. זה חוקי הטבע שלא יכול להיות מישהו נותן, אם אין במקבל משהו ממנו שיוכל לתת בהשתוות הצורה. ומי שמקבל, הוא חייב להיות במשהו כלול עם הנותן, אחרת איך הוא יכול לקבל ממנו?
גלעד: מה זה אומר שבכל אדם עלי אדמות יש בו גם את חלק ישראל, וגם את חלק אומות העולם?
לא.
גלעד: אין?
לא. בכוח, אפשר להגיד שזה כך. בתנאי שישראל הם יהיו בהתקשרות הנכונה, גם עם הכוח עליון וגם עם כל אומות העולם. זה נקרא להיות "אור לגויים".
גלעד: כן. אבל כדי שתהיה התקשרות כזאת, צריך שיהיה מובנה בתוך כל חלק.
מובנה הוא בזה שישראל מתערבים עם אומות העולם, לא מתבוללים, אלא מתערבים עם אומות העולם, הם מרגישים את הצער שלהם, את הריקנות, סופגים את החיסרון הזה, ומעלים את החיסרון הזה דרכם לבורא. זה נקרא "העלאת מ"ן". ואז מקבלים מהבורא אור של התיקון. אור של המילוי. כוחות כאלו. ויכולים לפנות לאומות העולם, ולסדר אותם ולמלא אותם.
גלעד: זאת אומרת, שבעצם כל האנושות מתחלקת לשלושה חלקים. מציאות הבורא, ישראל, ואומות העולם.
גלעד: כן. יש פה עוד סיבוך. אנחנו פשוט מאוד מדברים עם מתחילים, ואנחנו מכירים את השאלות של המתחילים. מורכבות היא מאתגרת.
כן.
גלעד: יש גם גשמיות. יש אנשים שהם נולדים יהודים, ישראלים. יש כאלה שנולדים לא יהודים, ולא ישראלים. לא תמיד זה תואם. לא תמיד זה חופף. אנחנו מכירים לא מעט כאלה שהם מאוד מאוד ישראל, ובגשמיות הם ממש לא יהודים. וכאלה אחרים שהם הפוך, הם מאוד מאוד לא יהודים, ויש בהם נטייה. למה?
זה כבר כתוצאה משבירת הרצונות, משבירת הנשמה האחת של אדם הראשון, שכתוצאה מזה יש חלקים שבורים, ובשבירה הם עוברים עוד שבירות נוספות, והתקשרויות, ונפילות, ושוב שבירות. כמו נגיד דבר שנשבר ונופל ומתרסק, ולך אחר כך תחפש את החלקים האלו שהיו יחד. זה לא.
זה באמת דבר גדול. יש לזה חכמה גדולה שעוסקת בזה. אבל בסופו של דבר אני אגיד לך רק משפט סיכום אחד, אל תחפש מה קשור ומה שלא קשור, ומי קרוב ומי רחוק. כי באמת אי אפשר לדעת. כל הדברים האלה יתגלו בגמר התיקון. מתי שיתאספו כולם יחד, אז יתגלו למה זה כך קרה ומה באמת קרה.
לכן מה שאנחנו צריכים להבין זה שכל מי שמרגיש בתוכו, בעצמו נטייה לזה, שהוא מבין שזה נכון וזה אמת, וחייבים לקיים, וחייבים לסייע לכוחות העולם לבצע את התיקון, הוא נקרא בנטייה הזאת "ישר א-ל". ישראל.
וכמו שכותב בעל הסולם, ובכלל כל מקובלים, שאין כאן שום עניין של הלאום. כי ישראל זה לא לאום. הוא נולד מתוך שבעים אומות העולם בבבל. מי שרצה להתקשר לאברהם אבינו וללכת לפי דרכו ב"ואהבת לרעך כמוך", לפי זה קראו לעצמם "ישר א-ל", "ישראל", ומי שלא הצטרף לאברהם, אז לא.
גלעד: אבל מאז נחקק בהם משהו שהוא מחייב אותם. זה לא סתם שמישהו היום נולד יהודי או ישראלי?
נחקק לא על ידי זה שהם אמרו, אלא נחקק על ידי זה שהם התחברו. וחיבור שביניהם הוא משך אליהם מאור, אור העליון, כוח הבורא שבהם. ולכן לפי נוכחות הבורא בהם שמאיר להם, הנוכחות הזאת היא נקראת "ישראל".
גלעד: נכון. אבל אני עדיין רוצה להתעקש על זה. אם אנחנו מסתכלים מהעולם הרוחני נטו, אז כנראה שאין פה בכלל שאלות. אבל כשאנחנו מסתכלים בעיניים שלנו, אנחנו רואים יהודי שנולד יהודי, ויש לו גורל אחר לגמרי מאשר כל אחד אחר. ואין פה רחמים.
לא. איזה רחמים? זה כדי שיממש את תפקידו.
גלעד: ואם לא בא לו? זאת אומרת, הרצון שלו כרגע הוא רצון לכסף, לכבוד, לדברים אחרים.
זה שנותנים לו כל מיני רצונות, רצונות באים מאותו מקור השבירה, זה לא שבא לו או לא בא לו. לכל דבר יש סיבה, ומקור והכרחיות. זה לא תלוי באדם בכלל. האדם הוא רק העטיפה החיצונה שבה כוחות הטבע נמצאים באיזו צורת ההתחברות, כדי להביא אותו לתיקון. אדם בעצמו הוא לא מחליט ולא קובע. לכן אין כאן שום בעיה עם מי שנולד יהודי, או לא נולד יהודי, זה הכול השתלשלות של הגשמיות בתוך רוחניות, אבל סל הכול, הכול למען תיקון. אני לא מבין מה השאלה כאן, שאני צריך לבחור איך להיוולד?
גלעד: לא. יש פה שני מישורים. על זה השאלה.
אין, אין כאן שני מישורים, יש מישור אחד.
גלעד: אז יש אנשים שהם נולדו, ומרגע שהם נולדו או משלב מסוים בחיים, יש להם איזו השתוקקות לדעת מה הטעם בחיים? למה נולדתי? הם יימשכו באופן טבעי לדרך של רוחניות.
כן. חלקים כאלה. כן.
גלעד: יש כאלה שנולדו פיזית יהודים לאימא יהודייה מדורי דורות, ולא רוצים את זה. אין להם משיכה לזה. הם אפילו לא מבינים על מה מדובר. למה גורלם צריך להיות כזה רע ומר, אם הם לא הולכים בדרך הזאת?
היום אנחנו בכלל לא שמים לב מיהו יהודי ומיהו לא יהודי לפי האימא. אלא כל אחד שמשתוקק לתיקון, יש לו מקום.
גלעד: זה אנחנו.
כן.
גלעד: אבל כשיבוא ההיטלר הבא, כמו שעשה פני שמונים שנה, הוא שוב הוא יבדוק מי סבא שלך, וסבתא שלך, ויעניש אותך על זה שאתה מי שאתה. כמובן שזה לא ממנו, הוא כלי.
בדיוק. עכשיו אתה אומר נכון, שזה לא ממנו, שהוא כלי בידי האור העליון, שהאור העליון בצורה כזאת עושה תיקונים. מה שלא עשו תיקונים על ידי החיבור, אז יעשו תיקונים על ידי הייסורים.
גלעד: אז למה הוא אשם אותו היהודי שנולד, ואין לו נטייה לזה?
הוא לא אשם בזה שהוא נולד או לא. אנחנו לא דנים את האדם לפי מה שהוא חי עכשיו כרגע איזו שנייה בחיים שלו, אנחנו דנים אותו על כל אורך הדרך. אם בגלגול הקודם, בגלגול הבא, כל זה שייך לאותה המציאות שהוא חייב לחוות אותה ולהתקיים.
גלעד: אז אלה שנולדו בעולם שלנו לעם ישראל גנטית.
כן.
גלעד: אלה שגנטית שהשתלשלו מאותה.
אין גן יהודי. אין גן ישראל. זה הכול פבריקציות, זה הכול.
גלעד: שהם ילדים של יהודים לפני כן, בסדר? אלה שנולדו והלאום שלהם כתוב בתעודת זהות יהודים.
כי כך כתוב. כי כך אימא שלו כתבה, וכתבו עליה. אבל אתה לא יכול לקחת בן אדם, ולבדוק שהוא יהודי או לא. היטלר כל כך רצה את זה לעשות, לא יצא לו כלום.
גלעד: טוב, אז אלה שכאלה, הם מחויבים להתפתח, הם מחויבים להוביל את העולם בהתפתחות אפילו.
נכון. אני לא מסתכל על בני אדם, אני מסתכל על רצונות. בחלק מהרצונות שממלאים את העולם שלנו, יש כאלה רצונות שיש להם זיקה, שיש להם חיבור לכוח עליון, הם צריכים את זה לבצע. מה השאלה? לכל אחד יש תפקיד שלו, להם יש תפקיד כזה.
גלעד: גם אם הם לא יודעים אותו, ולא מסכימים עליו?
זה שמישהו נולד ואחר כך הוא יהיה מדען והשני יהיה גנב, אז מאיפה הם יודעים מהלידה? הם מממשים אחר כך את כל הפקודות מלמעלה.
גלעד: עכשיו בוא נלך רגע לאותם אלה שיש להם נטייה, ואנחנו רואים את זה מחברים שלנו בכלי העולמי. באמת שני סינים. כל סין, הם כמיליארד וחצי?
מיליארד וחצי, כן.
גלעד: שני סינים עם נטייה כזאת.
כן.
גלעד: עשרה מולדבים ועוד חמישה צרפתים. איך אנשים יכולים לקחת על עצמם את אחריות לכל האומה שלהם?
לא על אומה, אנחנו לא מדברים על האומה, אנחנו לא מדברים על כך ששני סינים מכסים מיליארד וחצי, או חמישה צרפתים במקום חמישים מיליון צרפתים. לא. אנחנו מדברים על זה שכל אחד בפני עצמו, לא חשוב לנו מאיזה אומה. מי שיש לו נטייה לבורא, הוא כבר מתעלה מעל האומות ומעל כל ההבדלים, והוא רוצה להיות קשור רק לשורש עליון.
גלעד: זאת אומרת, כשאנחנו מסתכלים על תהליך התפתחות רוחנית של בן אדם, בכלל לא חשוב למי הוא נולד, ממה הוא נולד, איך, העיקר שיש לו את הנטייה הזאת שנקראת "ישראל".
אין הבדל. בורא אחד, תורה אחת, מטרה אחת, וכולם יחד.
גלעד: מה הוא עושה עם הנטייה הזאת שנקראת "ישראל"? מה עושים איתה.
שיש לאדם?
גלעד: כן, הוא פתאום בא ושואל מה הטעם בחיים.
הוא צריך לבוא אלינו וללמוד למה נתנו לו כאלה שאלות, ואיזה צורות ההתפתחות קדימה יש לו. איך לממש את השאלות האלה, כדי להגיע לקבלת התגמול.
גלעד: ומה הקשר? הוא לומד והוא מקבל את כל הכלים שלמדנו עליהם גם במפגשים שלנו. הוא לומד מה זה אור מקיף, וסביבה שעוזרת לו, ורב שהוא בוחר, דרך והכול, והוא עדיין חי בין אומות העולם, תרתי משמע.
אז מה?
גלעד: מה הקשר שלו איתם? מה כן ומה לא הקשר?
בינתיים תלוי באיזה תקופה הוא חי. בתקופה שלנו, אם הוא מתקשר לכל האנשים שהוא דומה להם לפי הנטייה העליונה, שזה נקרא "בני ברוך העולמי", אז יש לו שם באמת מקום, קשר, כוח מאיפה ללמוד, איך ללמוד, עם מי להתקשר כדי לבצע פעולות יחד, ואז בבקשה, הכול נמצא בידיים שלו.
אם הוא לא מתקשר אליהם פיזית, אז לפחות וירטואלית. גם זו אפשרות. הוא יכול להגיע לכנסים, לכל דבר. אבל יש לו כבר שיטה, ויכולת לממש את הנטייה שלו לתיקון. כי סך הכול הוא רוצה לגלות את הכוח העליון, אז זה ישנו.
גלעד: זה בינו לבין החברים שלו לדרך.
כן.
גלעד: זה מעל לעם, לאום, גיל, מין, הכול.
כן.
גלעד: אבל מה הקשר שלו בינו לבין העם שלו שבו הוא נמצא, הסביבה שבה הוא חי?
בסביבה שלו שהוא חי הוא צריך לראות בהתאם לסביבה, האם כן לפרסם ביניהם את היכולת הזאת או לא. זאת אומרת, אם ישנם ביניהם כאלו אנשים שאולי כן ירצו גם להשיג את מטרת החיים, מטרת הבריאה, וכן הלאה, אז הוא יכול להסביר להם. לספר להם. אבל אם הוא לא מגלה שזה כך, אז יותר טוב לא לגלות שום דבר, ולהיות צנוע.
גלעד: ומה היחס הפנימי שלו צריך להיות אליהם?
שיחשוב על עצמו ויעשה תיקונים עם אילו הדומים לו, ולא יפנה לאף אחד מאלו שאין להם אותם הרצונות.
גלעד: אנחנו אומרים תמיד שיש את היחס בין ישראל לבין אומות העולם, גם בתוך האדם, גם בין בני אדם, גם בתוך ישראל. יש את המאמר של בעל הסולם בהקדמה לספר הזוהר, גם בתוך ישראל בכל מיני רבדים. אני שואל, מה היחס שצריך להיות של ישראל לאומות העולם. בתוך האדם? בוא נתחיל מזה.
בתוך האדם, שאדם משתדל לכוון את כל הרצונות וכוונות, מחשבות וכוחות שלו, כדי להשיג כוח השפעה או הבורא.
גלעד: זה בשבילו ובשביל ישראל שדומים לו, שנמצאים אתו בדרך.
שנמצאים אתו בדרך, זה לא הוא בעצמו, זה כבר הוא עם אחרים. אז הוא נכלל בקבוצות כאלו שיש לנו בכל העולם, והוא עובד איתם, כדי להשיג את התכונות ההשפעה ביחס של האחד כלפי השני. שמתוך יחסים בינינו אנחנו יכולים גם להשתוקק לבורא.
גלעד: עכשיו אני שואל בכוונה, אני בעצם מתעקש על הנקודה, כי זו נקודה שהיא כואבת לכל מתחיל.
תשאל בדיוק מה שאתה רוצה לשאול.
גלעד: יש אנשים שאני חי בסביבתם במקום העבודה שלי, במשפחה שלי, שאין להם נטייה בכלל לדבר הזה. בשבילם זה סינית.
אני לא מדבר איתם על זה. אפילו הם לא יודעים שיש לי כזה תחביב.
גלעד: אבל הם יודעים שיש לי, הם מכירים אותי.
שיש לי, אז יש לי, אבל אני לא נכנס בהם. אני לא רוצה להעסיק אותם במה שלא מעניין אותם. זה כמו שהייתי מתעסק בלאסוף צמחים לדוגמא, או כל מיני עלים מכל מיני עצים, והייתי מראה לכולם. למי זה מעניין, תגיד לי, למי? אותו דבר זה.
גלעד: אבל הם רואים שזה עושה לי טוב בחיים, הם רואים שאני מאושר מזה.
אז כל אחד יכול למצוא משהו שיהיה לו יותר טוב בחיים. אז הם הולכים לשתות בירה, כדורגל, לשחק בכל מיני דברים, נוסעים לטיולים, וכן הלאה, כל אחד בשלו. למה אני צריך לדחוף את הדברים שלי במיוחד אליהם? אני עושה את זה בצורה פאסיבית דרך אינטרנט, בלי לנדנד לאדם, כי אני שומר עליו.
כי אם אדם עדיין לא קיבל מלמעלה, מהבורא, את הרצון לחזור אליו, לגלות אותו, אז בשביל מה לי למרמר לו את החיים. אתה תראה "יש כאלה שמגלים את הבורא, יש להם כזה תענוג", והוא לא מרגיש בזה תענוג. איך אני יכול לבוא לאדם שהוא אוהב כדורגל, ולספר לו על מוסיקה קלאסית, וכמה שאני נהנה לשבת שעתיים ולשמוע איזה סימפוניה. אצלו שעתיים לשבת במגרש כדורגל, זה סימפוניה.
גלעד: אז מאוד צריך להיזהר לא לזלזל באנשים, נכון?
ודאי. כל אחד לפי רצון שלו. ככה הוא מנוהל מלמעלה. רק בתנאי שהוא רואה משהו שלא דוחפים לו את זה בכוח, והכי טוב שיראה את זה באינטרנט. אז אם הוא כבר רואה, אז שם צריך להיות הכול מסודר כך שיבוא ויתעניין ויתקדם.
גלעד: זאת אומרת, שיתעסק במה שהוא, ישראל שבו, יפתח אותו עם האנשים שיש להם כזאת נטייה, ולא יכפה את זה או לא ידחוף את זה לאחרים.
כן.
גלעד: ומה לעשות אם יש לי במשפחה אנשים דתיים, אנשים שגם מאמינים במשהו?
כל אחד במה שהוא. חס ושלום, אני לא מושך אף אחד לחכמת הקבלה. אנחנו לא אלו שמסתובבים בין כולם ועושים נשמות.
גלעד: כן, אבל הם באים אליי כבן משפחה שלהם, ואומרים לי, "הי אתם, למה אתם לומדים קבלה, זה רק מגיל ארבעים, זה בכלל אסור ומי אתם, ולמה אתם לא מקיימים ככה ומקיימים ככה". מה אני כתלמיד שרק עכשיו התחיל ללמוד בקמפוס א' עונה להם? כי זה מאוד מביך אותי, אני לא יודע מה להגיד להם.
אני לא אומר להם כלום. אני אומר להם, אתה חי בשקט טוב לך, תעזוב אותי. בא לי זהו. את כל התורות שלך תשאיר לעצמך. בזה כל אחד במקומו, אני לא יכול להגיד לו שום דבר שהוא צודק או לא צודק, אני לא רוצה בכלל את זה להגיד. אמנם שבעיניי יכול להיות שהוא לגמרי טועה, אלא אתה בשלך ואני בשלי. למה צריך להיכנס? זה בחירה החופשית שלו. אולי הוא עוד לא הגיע לבירורים כאלה, אז אסור לי לזרז את ההתפתחות שלו.
זה כמו שאני מושך את הבן שלי מכיתה א' לכיתה ד'. איך זה אפשר, זה רק יבלבל אותו. זה ייתן לו כאלה בלבולים בראש ללא הקשרים הנכונים בחלקי המחשבה, ולכן אסור את זה לעשות. צריכים מאוד לשמור על בני אדם, לאהוב אותם. לא חשוב מי הם, ומה הם, שיהיו כמו שהם.
גלעד: זאת אומרת לא אכפת לי איזה יחס הם מפנים אליי, אני מתייחס אליהם בהבנה, בסובלנות, באהבה. זה הרצון שלהם.
כן. זה תינוקות. אתה לא מבין איך שהם מתנהגים? עם כל הכבוד להם, אבל ככה לימדו אותם. זה נקרא "גרסא דינקותא", וככה גם מתנהגים כל החיים. אז יפה מאוד, שיתנהגו. הם גם מתגאים מזה שכך, ודאי, אם הם לא יתגאו, אז איך הם יחזיקו בזה. הם חושבים שהם הכי טובים? ודאי, אחרת איך הם יכולים להישאר מדור לדור באותה הצורה שזה נקרא "דומם".
לכן אני לא נכנס בהם, לא שייך להם, אף פעם לא אומר להם שום דבר. אבל אני חושב שהם גם מבינים שאין מה להגיד לנו. אנחנו לימדנו אותם משך כמעט שלושים שנה האחרונות שאנחנו קיימים, שיש לנו תורה משלנו, ולכם תורה משלכם. אנחנו לא נמצאים בתחרות ולא בכלום, כל אחד בשלו.
גלעד: זה נכון. אבל אתה יודע שבכל עם, בכל משפחה בישראל יש את ההוא שהוא חוזר בתשובה, וההוא שהוא בשינקין, וגם את ההוא שלומד קבלה.
אז בסדר. מגוון, יפה מאוד.
גלעד: עדיין המתח הזה קיים.
זה לא מתח, זו בעיה שלהם שהם במתח. אנחנו צריכים ללמד אותם, שלא צריכים להיות במתח. לא לשים לב על זה, כל אחד לפי הנטייה שלו. ואם אני אוהב אוכל כזה, והוא קצת אחרת, והוא קצת אחרת, אז אנחנו צריכים להיות במתח? כל אחד לוקח את הצלחת שלו, מוסיף שם תבלינים משלו ונהנה.
גלעד: זאת אומרת אל תכפו עליי את דרכיכם, ואני לא כופה עליכם את דרכי.
ודאי שכך צריך להיות. זה מדרכינו, כי קודם כל תורה רוצה בזה.
גלעד: יופי. אז למדנו המון במפגש הזה היום. קודם כל שישראל זה נטייה פנימית של אדם, נטייה רוחנית שהיא לא קשורה למי נולדת, לאיזה עם אתה, לאיזה מין אתה, לכלום. דבר שני, מעל לזה אם אתה נפגש עם כל מיני כוחות אחרים, אתה לא צריך להתווכח איתם, תתעסק במה שאתה ותתמקד בלהגיע להשגה רוחנית שלך ושל חבריך, ולא בדברים אחרים.
נכון.
גלעד: כן. אותו תלמיד שהתחיל ללמוד והוא לומד פעם בשבוע, הוא רוצה ללכת קדימה. מה אתה ממליץ לו לעשות, כדי לפתח את ישראל הזה שבו יותר?
רק להיכנס ללימוד סדיר, לקבוצה, אפילו קבוצה וירטואלית אם אין לו קבוצה ממש פיזית, וללמוד לפי התוכנית.
גלעד: למצוא איזו מסגרת, שמעבר למסגרת הפיזית החד שבועית או כמה שיש, שהיא תכסה לו את היכולת להתקדם.
כן. חוץ מזה אצלנו באתר יש ארכיון עם המון שיעורים, ספרים, אבל רצוי להתקדם תחת השגחה שלא יתבלבל, שלא ייקח ספרים שהם גבוהים מדי והוא לא יבין בהם שום דבר, או יבין לא נכון. אלא צריכה להיות כאן איזה מין שמירה על האדם. כמו שאנחנו שבאים לכיתה א', אז יש מורה שאומרת, מסבירה, וכך מכיתה לכיתה אנחנו מגיעים למצב שאנחנו כבר יכולים לקחת ספרים משלנו.
כשבאתי לאוניברסיטה מבית ספר, אז כבר יש לך שלושים ספרים. מה, שלושים ספרים ללמוד? לא, תבחר. וככה זה. זאת אומרת אותו דבר כאן, כל אחד גם לפי הנטייה שלו. גם בחכמת הקבלה יש כמה נטיות, יותר למבנה העולמות, או יותר למבנה הנשמה, או יותר לתיקון, תיקון הכללי של העולם או התיקון הפרטי של הנשמה. וכן הלאה. זה אחר כך. אבל קודם צריכים לעבור קמפוס או איזה קורס ולא אחד אולי, שזה ייתן לאדם יסוד הנכון לכל החכמה.
גלעד: כמה מילות סיכום, למי שיש לו ישראל בלב.
הוא צריך להבין שהחכמה הזאת היא מאוד רצינית, והיא צריכה להיות בו מסודרת בצורה הנכונה, אחרת יהיה לו בלבול, וקשה מאוד לצאת ממנו ולהתחיל מחדש שוב. אז יותר טוב להיכנס לאתר, לחפש איפה שיש כניסה למתחילים. אמנם אתה חושב שאתה כבר יודע איפה אתה מתחיל, בכל זאת, אתה תעבור מהר אולי, אבל תעבור מהתחלה ועד הסוף. שם ניפגש. בהצלחה.
(סוף השיחה)