נברא רצון, רצון לקבל, ונברא על ידי רצון להשפיע של הבורא. ששני הרצונות האלה הם נמצאים במציאות אחד מול השני. ואותו רצון של הנברא, של הבריאה שהוא רצון לקבל, רצון למשוך, ליהנות, למלאות את עצמו, יש בו גם נטייה הפוכה, להשתמש בעצמו לטובת הבורא, לטובת הזולת. הזולת, כנגדו זה רק הבורא. אותו חלק ברצון הכללי שרוצה ליהנות, לקבל, שרוצה לעשות הפוך וליהנות לבורא בחזרה, הוא נקרא "ישר א-ל", ישר לבורא, או "ישראל". זו נטייה פנימית של אדם, נטייה רוחנית שלא קשורה למי נולדת, לאיזה עם, מין לכלום. שאלות נבחרות מתוך הפרק: מאיפה פתאום יש ברצון משהו כזה לא אנושי, נורמלי, הגיוני, לא מטבעו בכלל, שהוא רצון לצאת אל הבורא? האם בכל אדם עלי אדמות יש בו גם את חלק ישראל, וגם את חלק אומות העולם? למה צריך את הרצון שנקרא ישראל, כמעבר לשאר הרצונות? האם כל האנושות מתחלקת לשלושה חלקים. מציאות הבורא, ישראל, ואומות העולם? האם לאנשים שמרגע שנולדו או משלב מסוים בחיים, ויש להם איזו השתוקקות לדעת מה הטעם בחיים? למה נולדתי? הם יימשכו באופן טבעי לדרך של רוחניות? האם כשאנחנו מסתכלים על תהליך התפתחות רוחנית של בן אדם, בכלל לא חשוב למי הוא נולד, העיקר שיש לו נטייה שנקראת "ישראל". מה האדם עושה עם הנטייה הזאת שנקראת "ישראל"? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן