הבית כתא הבסיסי ביותר. איך נכון בתוכו לקיים מערכות יחסים כך שכל אחד מאיתנו יגדל כאדם המסוגל להתקשר לזולת בצורה בלתי מוגבלת.

השאיפה הבסיסית שלנו היא לא להיפגע.

• הרגשת הבושה היא הפגיעה החזקה ביותר עבור האדם

• כל אדם שואף להיות מוערך, אך גם עושה חשבון כמה צריך להשקיע כדי לזכות בהערכה

• הסובבים אותנו מגדירים את הערכים שכלפיהם נזכה להערכה או נחוש בושה

הורים צריכים להעניק ערכים נכונים לילד כבר מקטנות. אבל לא ללחוץ מדי להישגיות

• עלינו להעניק לילד כלים ויכולת להתמודד עם לחץ חברתי כלפי ביצוע דברים שליליים

• לברר עם הילד מדוע התנהג כפי שהתנהג, האם ביקר את התנהגותו מהצד וקיבל החלטה?

• סולם הערכים שהקנו לילד הוריו מול סולם הערכים בסביבה מחוץ לבית

דיון משפחתי. איך להכין את הילד למצב שבו בפעם הבאה יצליח להתמודד?

• כל הזמן לדבר עם הילד, לספר לו על החיים שלנו, להסביר לו מדוע אנו עושים דברים

• אל תגידו: תתבייש לך. דברו במנות קטנות על אותו "הרע הגדול" שעשה. תבנו בו הבנה

• להתחיל את הדיבור לא על הילד ישירות. אלא לספר משהו שמציג את התופעה בכללות

• אם המעשה קרה יחד עם חבריו, כדאי לדון עם כולם. ההורים יהיו כמו חברים גדולים

• בלי לחצים, בלי עונשים, בלי שתיקות רועמות. כדאי מאוד לספר שפעם זה קרה גם לכם

• סיפור מקרה: נערות חיקו את המורה שקצת מגמגמת. היא ישבה מאחוריהן באוטובוס...

• מה קורה אם ילדים צוחקים על האחר? אפשר לעשות משחקי תפקידים, שירגישו איך זה מרגיש

• לתת לילד לצחוק על עצמו, לשחק מישהו זר שצוחק ממנו. כך הוא יתחיל לחוש אחרים

מטרת-העל: לפתח בילד הרגשת הזולת. כך הילד יתפתח, יידע לכוון עצמו בחיים

• אל תגידו כלום בצורה ישירה. תאמרו: "אחיך מרגיש לא טוב, בוא נטפל בו יחד"

• מתוך המצב הזה הילד ירגיש בעצמו שעשה טעות. תפקיד ההורה לייצר מצבים כאלה

• בקשו מהילד לבדוק מה שלום אחיו, לבדוק איך הוא מרגיש. חפשו כל מיני תחבולות

• הרציונל: הילד צריך בעצמו להכיר את הרע שבמעשיו. לא שהוריו יאמרו לו, כי אז יתנגד

• לא לדון בפורום כלל משפחתי על משהו מבייש שעשה אחד הילדים

• אפשר לדבר על תופעה כזו, אבל לא מיד, ולא בדיוק על אותו מעשה. אפשר לספר משהו מילדותכם

• כל מה שהילד עושה הוא תוצאה מחינוך או חוסר חינוך, אז מה בעצם אנחנו רוצים ממנו?

• אל תבוא אל הילד בהתקפה ישירה. אלא: תשלים את חוסר החינוך, את מה שלא לימדת אותו

• לתכנן את הדברים בתבונה, לחלק אותם לכמה פעמים, לכמה אופנים, לפעול לסירוגין. מדוע? כי הילד לא יכול להפנים לעומק בבת אחת. התרשמות מפעם אחת היא בדרך כלל שלילית

• יש ילדים שפחות רגישים לבושה, ובכלל היום הילדים אגואיסטים. דרושה סביבה חדשה

• הערכה: להתייחס לילד כאל אדם גדול. להתייעץ איתו. זה יביא אחריות, יחס, השתתפות

• אפשר להעריך את אחד הילדים בפני כולם, בתנאי שלא יעורר באחרים קנאה רעה

• אם האח הגדול מצטיין מאוד במשהו, הקטן מראש יירתע מזה. צריך להבחין במה הוא טוב

• לתת לכל ילד מחמאות, חיזוקים והערכה על הדבר שבו הוא משקיע. כל אחד מיוחד