ישיבת כתבים

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל ליטמן 23.07.20 – אחרי עריכה

דודי: הנושא הראשון שלנו, כל מה שקשור בזגזוגים כאלה ואחרים. ממשלות סביב העולם נמצאות עכשיו בניסוי ותהייה במאבק בקורונה. מכריזות על הגבלות, חוזרות בהן, מבטלות הגבלות, מושפעות מלחץ הציבור ולא נוהגות בעקביות.

מורגש שאנחנו ממש על רכבת הרים. ממנים פרויקטור, מחליפים אותו. מחלקים מענקים, לוקחים חזרה. פותחים מכוני כושר, סוגרים. פותחים מסעדות, סוגרים. פותחים, סוגרים. מקצרים בידוד, מאריכים סוגי בדיקה ועוד. כל רגע משתנה פה.

האם בעיניך התנהלות כזאת נתפסת כחיובית, כהתנהלות שמראה על גמישות מחשבתית, התאמה בפינצטה לכל רגע ורגע, על יכולת להודות בטעויות, על התחשבות בציבור, או שזה פשוט גורם לאיבוד הסמכות של הממשלות בעיני הציבור?

אני חושב שצריכים לתת לממשלות להתעסק בזה. שיתעסקו בזה, מאשר בדברים אחרים. זה מעסיק אותם וזה טוב. ואני לא הייתי כל כך דורש מהם החלטות, כי זה בכל זאת לא יועיל. בעיני הצלחה בהתנהגות שלנו בזמן וירוס הקורונה תלוי אך ורק בחיבור בינינו.

אם אנחנו נצליח להיות יותר קרובים זה לזה, להתחבר, אז אנחנו נצליח בחיים. זה לא תלוי בכמה שנפתח מסעדות, מכוני כושר וכל הדברים, זה תלוי עד כמה נפתח את הלבבות זה לזה, להתקרב זה לזה בצורה לבבית.

אז באמת נראה איך פתאום הכול נעשה יותר רגוע, יותר פשוט, יותר קל ויותר בריא. זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

דודי: איך אפשר להתנהל בצורה שתשדר לציבור סמכות ואמון במצב שכולנו לומדים תוך כדי תנועה?

אני לא יודע. מי לומד תוך כדי תנועה, ומה לומד? אף ממשלה לא לומדת ממה שהיא עוברת. וגם העם לא עובר כל כך, מוסר השכל אין כאן. אני לא רואה מה שאתה אומר.

דודי: אני מתכוון, איך מקבלים החלטות במצב לא יציב שמשתנה מהר ועוסק בציבורים גדולים?

שלא יקבלו החלטות. לקבל החלטות חדשות כל יום ולמחרת לבטל אותן, אז יותר טוב לא לקבל שום החלטות. לא צריכות הממשלות להראות לציבור שהן עושות משהו. גם כך הציבור מבין שכל ההחלטות שלהם נמצאות בביקורת המונים, ואין בכל ההחלטות האלה שום דבר הגיוני.

דודי: הציבור תולה הכול בממשלה כרגע. איך להתנתק מהרגשת התלות ולהבין שהכול תלוי בי? כמו שאמרת, אם נפתח את הלבבות ונתחבר אז משם יבוא מקור הברכה.

צריכים לתת לממשלות להתעסק במה שהן מתעסקות, כי בכל זאת לא יעזור כלום. כל ההחלטות שלהן זה אינטרסים מתוך מאבקים, מתוך שהוא אמר כך, אז אני אומר אחרת. ואם הוא אומר אחרת אז אני אומר כך. וזה מה שקורה. מהבוקר עד הלילה יש להם רק חשבונות איך להזיק זה לזה, בין חברי הממשלה.

ולכן העם צריך להיות קצת יותר חכם, ולרדת מכל המשחק הזה. כאילו שאנחנו רואים איזה תיאטרון, ובתיאטרון הזה מה שעושים השחקנים האלה, חברי הממשלה, אנחנו נכנסים גם איתם בכל מיני הידברות, והתעסקות.

בואו נפנה אליהם את הגב שלנו וממש נראה לעצמנו, עד כמה הם הזויים וכולם. נתעסק בעבודה שלנו. והעבודה שלנו זה רק על ידי חיבור בינינו לנטרל את וירוס הקורונה וזה יכול להצליח במהירות ולעניין.

דודי: רואים שגם הנהגת הטבע זה דבר לא יציב. הוא כל יום חדש. אני מדבר על הטבע עצמו. אנחנו רואים שגם בטבע כל יום קורה משהו בעולם הגלובלי. כל רגע משהו משתנה.

זה שאתה כך רואה זה לא אומר שכך ההנהגה. לטבע יש קו ישר. זה שכל הזמן נראה לך שזה משתנה זה מפני שאתה כך מרגיש. אבל לטבע יש רק כיוון אחד, להביא אותך לאיזון הכללי, שגם החברה האנושית תגיע בהתאם לדומם, צומח, חי למערכת אינטגרלית, ותתמוך בכל חוקי הטבע ותיהנה מהטבע העגול.

דודי: מה הדבר היציב שיש בטבע?

הוא כולו מתנהג לפי החוקים. ואנחנו לא מבינים את חוקי הטבע כלפינו ולכן חושבים שאנחנו חופשיים. ולכן אנחנו מרשים לעצמנו לעשות איך שבא לנו לפי האגו שלנו. ולכן "כל אשר ישר בעיניו יעשה.".

דודי: איך לקרוא נכון את הטבע ולהיות מוכן לקראת כל שינוי שבא מצדו?

אם אני אזדהה עם הטבע אז כל השינויים בטבע לא יהיו לי כמשהו פתאומי. אלא ההפך. אני אבין את הטבע, אני ארגיש אותו, אני אהיה איתו בחיבור.

שלי: אמרת קודם שאם אנחנו נפתח את הלב זה יהיה בעצם הפתרון לקורונה. אני מבינה שזה לפתוח את הלב בכלל לאנשים לא רק לילד שלי או לסבתא שלי. אז איך בן אדם יכול לפתוח את הלב, איזה סימן יש?

על ידי זה שאנחנו נסביר להם שבזה תלויים החיים שלנו, העתיד שלנו. רק בפתיחת הלב אחד לשני. אנחנו גומרים עכשיו את התקופה האגואיסטית. ההתפתחות האגואיסטית נגמרה. הקורונה שמה קץ לכל ההתפתחות שהייתה קודם. אין יותר.

לאט לאט אנחנו מתרחקים ועוזבים את זה, ולא יוכל יותר כל אחד להתפתח על ידי זה שהוא אגואיסט יותר גדול מהשני. זה כבר פאסה. אתם עוד יכולים לראות את זה בערוצי טלוויזיה אי שם, אבל באמת, כבר הם לא מתפקדים יחד עם חוקי הטבע כמו שהיה קודם.

ולכן זהו. הגיע העידן החדש. צריכים להכיר בו. העידן החדש, רק החיבור, רק ההתקרבות הוא הפועל ויפעיל את הטבע בצורה נכונה. וכל המאבקים האלה יגמרו. את תראי את זה בממשלות.

אנחנו נמצאים עכשיו בכל ממשלות העולם בשלב האחרון. כמו בתיאטרון. יש סצנה אחרונה, פינלה. כבר אין מה לעשות. מה שהיה קודם, עכשיו כולם עומדים, כולם נפרדים ממה שהיה וצריכים להתחיל משהו חדש.

שלי: זה נשמע ממש מרגש וחדשני, כשאתה מדבר על זה.

ותסתכלי על זה לבד. אל תשמעי מה שאני אומר. רק דבר אחד. אני רוצה לראות את העולם בצורה כמו שהוא, ללא שום רקע קודם. ואת תתחילי לראות שהכול כבר מתקיים, נכנס כוח חדש, תוכנה חדשה לתוך המציאות שלנו.

שלי: אז למה אנשים כל כך מתנגדים לזה? זה נשמע שינוי מבורך. זה נשמע משהו שכולם רצו.

מה את רוצה מאנשים? הם עדיין יושבים ומסתכלים על התיאטרון הזה, והם עדיין ניזונים מכל מיני דברים שראו קודם.

שלי: ומה תהיה המערכה, מה יהיה ב"הצגה החדשה", בוא נקרא לזה? מה זה אומר שהממשלה בצורתה הנוכחית תסיים את עניין המערכה האחרונה? מה יהיה עכשיו?

עכשיו תהיה חתונה. את רואה עד כמה המילה הזאת מזמינה אצלך חיוך. חתונה. פשוט אנשים באים, ורוצים לשמוח ולשמח זה את זה. ויש כאן אנושות מצד אחד, וכוח הטבע מצד שני. והאנושות יודעת איך להתחבר עם הכוח הטבע הזה שלשנינו יחד יהיה טוב.

שלי: האנושות משוחררת ממשל? אין ממשל?

ממשל גם כך היה רק מפריע לנו ועושה לנו צרות. אבל איכשהו, שהיה צריך להתנהג לפי הכוחות האגואיסטיים אז הגיעו הכי אגואיסטים לממשל ושחקו את תפקידם על הבמה. אבל עכשיו אין דבר כזה. על הבמה לא יכול לעלות אף אגואיסט, כי זה מנוגד לקורונה. זה מנוגד לכל הווירוסים. זה כבר לא מתפקד. פשוט, אין. נגמר. מת. מלך חדש צריך להיות. "וקם מלך חדש במצרים".

שלי: המלך החדש, הממשל החדש בעולם הזה הוא יהיה, אנשים דווקא מלומדים שיבואו לחנך את העם לחיבור?

אני לא יודע מה זה "אנשים מלומדים"? כמה שאני ראיתי אנשים מלומדים, הם לא היו כל כך בעד החיבור ונגד האגו. תלוי עם מי את מדברת. אבל בעצם, יבואו אנשים שהם יבינו שהגיע זמן חדש, ואנחנו צריכים להסתדר זה עם זה בקשר יפה.

שלי: זאת אומרת שמנהיגות בעולם החדש זה אנשים שדאגה העיקרית שלהם תהיה להביא את האנשים לקשר לבבי, ומחובר.

כמו שבעל הסולם כתב לפני מאה שנה. אנחנו ממש חיים את התקופה הזאת בפועל.

נורמה: יש הסכם חדש באירופה. מדובר על שבע מאות חמישים מיליארד סיוע, תוכנית השיקום של אירופה ממגפת הקורונה. מדובר על שלוש מאות תשעים מיליארד מענקים לאיטליה וספרד, המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר. והיתר, מלגות שיצטרכו לשלם עד 2058. מדברים על הסכם בין עשרים ושבע מנהיגי אירופה וקוראים לזה "הלידה של אירופה החדשה". האם אתה מסכים עם התפיסה הזאת?

לא. היינו כאלה. לפני שלושים שנה דברתי על זה שכל האיחוד האירופאי הזה לא יביא לכלום. כי זה כתוב בתורה ש"חיבור רשעים רע להם ורע לעולם.". לא יכול להיות שיצא מזה משהו טוב. וכך זה קורה, וקרה כבר מזמן. ולכן מכל המשחקים האלה אני לא רואה שום סימן טוב. הם יפלו והם אגואיסטים מאוד גדולים, והאגו שלהם הוא לא ייתן להם להתחבר, אפילו במצב שזה יהיה כבר ממש פירוק. הם לא יוכלו לעשות שום דבר.

אני לא רואה שיש לאירופאים לב זה לזה. אני רואה בהם בכולם לב יבש. הם לא רוצים טוב זה לזה ולא מתחנכים בצורה שיהיה ביניהם טוב. ולכן עד שאדם לא ירצה לשנות את ליבו לא יקרה שום שינוי. ובפרט שהם חושבים עכשיו על 30 שנה קדימה, 40 שנה קדימה, זה לא רציני. היינו כבר בכל התוכניות האלה, שמענו עליהן והן כולן ככה נעלמו. אני לא מסתכל על הדברים האלו, בכלל לא מקבל אותם בחשבון, דיברו אז דיברו.

נורמה: מי שמסתכל מבחוץ יכול להגיד שיש דאגה, שיש אפילו ערבות הדדית, יש איזה אמפטיות מצד המנהיגים.

אם אנחנו לא מתקנים את האגו של האדם, בכל אחד ואחד בצורה יסודית, המכוונת, אז על איזו הצלחה, על איזו תכנית אנחנו יכולים לדבר? אם היה להם בתחילת התוכנית שלהם תכנית של חינוך, שינוי האדם, הפצת היחסים חדשים בין בני אדם, בכל אירופה, להביא את האנשים, העמים, המדינות, להתקרבות, אז אני יכול להגיד שכן, יש סיכוי להצליח, אבל אין להם את הבסיס הזה, הם לא הולכים לקראת החיבור, לקראת הביטול של האגו. אז על מה יש לדבר, על מה, על כל מיני פעולות טכניות חיצוניות? וודאי שלא יהיה טוב.

נורמה: אז אתה לא רואה בזה שאפשר לספק את הצרכים של האזרחים שם? אני אקרא מה שאומרת מישל צ'רלס ראש המועצה.

הם לא יצליחו בשום תכניות שלהם, שיהיו להם פי מיליארדי מיליארדים יותר יורו ממה שהם עכשיו רוצים להשקיע, זה לא ייתן להם שום תוצאה יפה, טובה. כלום. ההיפך, זה יביא אותם להתנגדות, להתנגשות, למלחמות ולמגפות חדשות.

נורמה: אז ראש המועצה האירופאית אומרת, שמדובר בהרבה יותר מכסף, מדובר בעובדים, במשפחות, במקומות עבודה שלהם, בבריאות וברווחה רחבה.

הם חושבים להחיות את האגו בכל החוקים האגואיסטיים האלו שהיו מתנהגים כך באירופה במשך כל החיים, כל השנים האלה, כל אלפי השנים, זה כבר לא יעבוד ולכן אני לא רוצה לשמוע את התירוצים האלה. זה סך הכול ממש מתוך חוסר הבנה, עקשנות להישאר באותם החוקים ולהחיות אותם בכל מה שאפשר. מה הם רוצים? הם רוצים שהכול יישאר כמו שהיה, צריכים עוד מאה מיליארד, עוד מיליארד? יהיה. אבל זה לא יתקיים, כי החוק כבר לא עובד לפי זה. יש חוקי הטבע ויש מיליארדי יורו שהאירופאים רוצים לזרוק, העיקר להמשיך במה שהיה קודם, אבל מה שהיה קודם כבר לא נמצא, זה כבר פסה, זה כבר לא עובד, אז אין על מה לדבר.

נורמה: אבל אין עדיין חינוך בכל היבשת, לא באירופה ולא בכל העולם, עד שזה יקרה זה לא ירגיע את הרוחות?

לא. ההיפך, עד כמה שהם ישקיעו יותר הטבע יצטרך להראות להם שזה לא נכון ויהיו להם צרות יותר כי הם הולכים בדרך לא נכונה. הם כאילו מנוגדים לכוח עליון שרוצה לקרב ביניהם. אנחנו חיים כבר בעידן כזה של דור אחרון ולכן לא יעזור כלום חוץ מקרבה בין בני אדם.

דודי: נראה שגם מגיפה כמו הקורונה לא מחברת בין האירופאים, כאילו היינו מצפים שדווקא בזמן צרה יתחברו יותר, יסכימו יותר, גם זה הם לא מסכימים, זה ממש בכוח הם נתנו את המענקים האלה.

אני חושב שעניין הקורונה לפחות במה שהתגלה בינתיים, זה לא כדי לחבר בין בני אדם בכלל, זה כדי לבטל את כול המערכות האגואיסטיות, פחות או יותר, לא את כל אבל חלק מהמערכות האגואיסטיות שהיו קיימות בין בני האדם. לבטל אותם, להביא אותם להריסה, לשבירה. אבל לא יותר מזה. זאת אומרת הקורונה בעצמה כמו שהיא הייתה היא עדיין לא הייתה מתעסקת באידיאולוגיה בוא נגיד, אלא רק שברה בצורה גסה את כל העסקים שלנו האגואיסטיים. והיא ממליצה כביכול, אם אנחנו מסתכלים עליה נכון, בצורה ריאלית, היא ממליצה לשמור רק על עסקים הכרחיים. זה מה שעושה הקורונה. וזה דבר גדול. תראה מה שקורה עם שדות התעופה, עם הספנות, עם כל מיני העברת הסחורות, עם כל דבר בעולם, הכול ככה נרדם. וזה לאט לאט קורה, אתה תראה לאן שזה יוביל. אנחנו חושבים שזה יעבור עוד מעט, זה יחזור, זה לא חוזר, זה לא יחזור. לא.

דודי: אז המטרה של הקורונה להרוס את אירופה?

לא רק אירופה, אלא בכלל כל העולם. להרוס את המנהג האגואיסטי שבין בני האדם. לא להביא טוב, זה עדיין לא. קודם כל "סור מרע", זה תמיד ככה קורה, "סור מרע וכשה טוב". קודם "סור מרע". אז זה מה שהקורונה עכשיו עושה. ייקח עוד כמה שנים אבל זה מה שיהיה.

דודי: מתי הקורונה תתחיל לעשות טוב?

היא תתחיל לעשות טוב כשאנשים יתייאשו מלחזור לעסקים הקודמים. לאט לאט זה נכנס למוח של האדם שכבר לא חוזר, שזה כבר לא יהיה. ובאמת כולם רוצים לחזור, העולם היה כל כך ברור, כל כך מובן, הכול היה בסדר, הרווחנו, עשינו, שתינו, אכלנו, בילינו, מה עוד? לא. נגמר. את זה צריכים להבין, לעכל.

נורמה: דיברת על זה שאירופה זה גוף אגואיסטי. אחרי ההסכם הזה מאוד ברור שאחרי היציאה של אנגליה יש איזה ברית הרבה יותר בולטת בין צרפת לבין גרמניה, וזה הגוף הכי דומיננטי מול עוד מדינות שזה שבדיה, דנמרק, אוסטריה והולנד, יותר לכיוון לחסוך כסף. היו כל מיני וויכוחים בחמישה ימים שהם נפגשו בבריסל והיו מסוגלים לעלות מעל כל ההבדלים, מכל כל הקשיים שהיו בתוך השיחות האלה והגיעו להסכם. נגיד על פניו מישהו שרואה את זה מבחוץ יגיד הנה דוגמה, על כל הפשעים תכסה אהבה, הם הגיעו לאיזה הסכם, ואז יש איזה משהו ביחד. דרך אגב אומרים שזו פעם ראשונה שאחרי מלחמת העולם השנייה הם הגיעו לאיזה הסכם משמעותי מבחינת הכלכלה.

אם זה באמת ככה, כאילו ככה זה נראה, איזה יופי הגיעו להסכם? אז איפה פה האגואיזם אם ביטלו, הגיעו למשהו משותף? אם זו לא דוגמה של משהו.

בואו נראה איך שזה יתקיים ומה הוא ייתן. ההסכם הזה יכול כביכול לתת להם תוצאות טובות ויכול להיות ההיפך, לתת תוצאות פי כמה יותר גרועות מאשר עכשיו. אני לא הולך ללמד אותם מה כדאי לעשות.

נורמה: אז זה קרה בצורה מלכותית, וזה העניין. אפילו אם זה נראה כאילו הגיעו להסכם הבעיה, השורש של העניין של מדינות לא מתוקנות.

האם זה לקראת חיבור בין בני אדם או לא? זה דבר אחד. דבר שני, לא כל כך מדאיג אותי אירופה, כל אירופה הזאת היא בעיניי לא שווה לדבר עליה כל כך. זה עובר ושב, כל הזמן.

נורמה: אז מה כן חשוב?

אני לא רואה בה חלק עיקרי שיכול להשפיע על כל המציאות של כל העולם, שממנו מתחילים. אני לא חושב. כשהאמריקאים אמרו להם לעלות את תקציב הביטחון שלהם באחוז אחד או חצי אחוז כולם עמדו על הרגלים, אנחנו לא מסכימים, שאמריקה תשלם עבור הביטחון שלנו, אז עכשיו הם ישלמו פי כמה וכמה. עבור מה? כאילו עבור הביטחון. מלמדים אותם שצריכים לשלם על הכול, מספיק שהם חיו על חשבון הזולת, אירופה תמיד הייתה חיה על חשבון הזולת.

דודי: הניו יורק טיימס שאל שאלה מסקרנת השבוע, איזו מדינה תנצח בעולם פוסט המגיפה. הוא גם ענה, זו לא ארצות הברית, לא סין, זו גם לא ישראל, זו דווקא גרמניה. למה? כי היא התנהלה היטב במהלך המשבר. השאלה אם אנחנו עתידים לראות מדינה אחת שמצליחה לצאת ממשבר הקורונה יותר ממדינות אחרות או שהמצב הגלובלי מחייב את העולם כולו יחד להיחלץ מהמשבר?

אני לא יודע, זה עניין טכני פרטי. לא נראה לי שמדינה אחת יכולה להינצל מזה, אלא אם כן אז זו תהיה תקופה קצרה למספר ממש שבועות או חודשים. אלא זה צריך להיות ממש לחיבור העולם, לתיקון העולם, אם זה לא יהיה אז שום דבר לא ייצא מהקורונה, במקומה תתגלה קורונה הבאה.

דודי: האם יהיו מדינות שיתנו דוגמה למדינות אחרות איך לצאת מהמשבר ומה לעשות או כולם ביחד כמו מדינה אחת עולמית צריכים לצאת מהמשבר, לפעול במגמה מסוימת?

אתה סותר את עצמך. אם הם עכשיו אגואיסטיים איך הם יכולים לפעול יחד? איך? זאת אומרת יש לתהליך הזה כמה מדרגות עד שהם באים להכרת הרע ומבינים שרק בצורה מסוימת הם יכולים להינצל, בהתקשרות ההדדית, למעלה מכל ההבדלים וכן הלאה. אני לא רואה עכשיו בינתיים. אני רואה שעכשיו כל אחד שומר על עצמו את ההישגים האלו בבניית האנטי ווירוס הזה. אני לא חושב שזה יצליח בצורה כזאת בכלל, כי זה הולך כנגד הווירוס הזה ממש. אגואיסטיים רוצים לנצל אותו בצורה כזאת איך הם יצליחו.

דודי: המגמה הנכונה היא שמה, שטובי המוחות עובדים יחד על חיסון?

וודאי. מה הם רוצים אחר כך להראות לכולם כמה אנחנו חכמים או תביאו כסף ואנחנו נמכור לכם? מישהו יכול לעשות את זה ככה אם זו מגיפה כללית עולמית? בשביל מה הם מסתירים זה מזה, בשביל מה מפעילים כל מיני ריגולים? בשביל מה? סין, רוסים, אמריקאים, אפילו ישראלים, כולם, כל אחד ואחד נמצא בחיפוש מה קורה לשכנים. למה? מדובר לא על הסודות החימוש, לא על הפצצות, אלא מדובר על התרופות. למה זה קורה? אתה מבין עד כמה שהאגו שלנו הוא הרסני.

דודי: בעולם הגלובלי מה התפקיד דווקא של מדינת ישראל בפתרון של משבר הקורונה?

ישראל חייבת להציג לפני העולם את מה שאנחנו מדברים, שהפתרון הוא יכול להיות רק בחיבור בין בני אדם, שבזה אנחנו מייצרים את הכוח החיובי, הפוזיטיבי, והכוח הזה הוא יהרוס את כל החיידקים, את כל הווירוסים. כי כל מקור הווירוסים זה האגו שלנו, שאנחנו מתנגדים זה לזה. ולהסביר את זה בכל מיני צורות.

דודי: הנושא הבא, הוא כל המשבר של ענף ההיי טק. אנחנו רואים שההשלכות של משבר הקורונה הגיעו גם לענף ההיי טק, השוק שנהנה עד היום מתנאים מופלגים, מביקוש תמידי לעובדים, אלפיי הייטקיסטים כבר פוטרו ולראשונה זה שנים גם קשה למצוא משרה חדשה. ממש הרגשה חדה של נפילה וחרדה כללית. בשונה נגיד ממני, שאם יזרקו אותי מהעבודה אין יותר עוד לאן לרדת. אבל אדם שעובד בהיי טק, הרווח שהוא הרוויח, התנאים שהיו לו, הכול, זאת נפילה, זאת הרגשה באמת חדה של נפילה.

מה אתה רוצה? אתה אומר ככה, חבל שאתה הרווחת קודם טוב כי אז הנפילה שלך היא כואבת, אם לא היית כל כך מרוויח קודם אז היית נופל פחות, ולא היה כל כך כואב. נכון, זה מה שאתה רוצה להגיד לו?

דודי: אני אומר שאם אני סורק את האנשים אז אני אומר מי שהיה במעמד בכיר והרוויח טוב אין ספק שעכשיו הוא מרגיש קשה יותר את המשבר, על הבשר שלו, בשונה ממישהו אחר שמראש כבר לא הרוויח סכומים גבוהים או תנאים טובים.

אז מה?

דודי: בכלל המגמה של ההיי טק כולו. מה אתה רואה, מה יקרה בשנה הבאה, אתה רואה אותם מחדשים חוזים, מגייסים עובדים?

אני רואה בצורה יפה את הכל ההיי טק הזה שיקרוס לגמרי ויישאר ממנו רק מה שיש לטובת בני אדם ולא לעשות שם ספקולציות ומלחמות בין בני אדם וחברות. זה מה שאני רואה. אני רואה היי טק היום זה צבאות של החברות ושל הממשלות ושל האנשים וכן הלאה, שהצבאות האלה נמצאות כל הזמן במלחמה הדדית. ועד כמה שזה יקרוס ויישרף זה יהיה יותר טוב.

דודי: היי טק זה לא דבר חיוני בעינייך?

לא חיוני. לא ראיתי ממנו שום דבר חיוני. תגיד מה, שאני יכול לכתוב מכתב לסבתא? בצורה כזאת היי טק זה טוב, שאני יכול להתקשר עם החבר שלי ולדבר איתו מה שבינינו זה דבר טוב. אבל למה הם הגיעו? לריגול ולהשמצה ולמה לא. למה משתמשים בהיי טק היום? תראה את כל החברות האלה. לא סתם שם הישראלים נמצאים.

דודי: כמה יהיה חשוב ההיי טק בעולם החדש שאתה מדבר עליו, איפה הוא משרת אותנו שם?

היי טק בעולם החדש צריך לשרת את הקשר בין בני אדם בלבד. קשר ולא מלחמות. ולכן וודאי שזה ייפול וייפול עוד יותר ועוד יותר.

דודי: הגל של החידושים הטכנולוגים הולך להיעצר? כמו שאנחנו פחות נהנים עכשיו מטיסות, מסעדות, הקורונה תתחיל לנגוס יותר ויותר בטכנולוגיה, בפיתוחים שלה, או שאנחנו דווקא נתחיל למצוא כל מיני צורות חדשות?

כל דבר שהוא נגד חיבור יקרוס וייפול. אם לא עכשיו אז בעוד שנה שנתיים שלוש. אבל אתה רואה לפי הקצב שזה עובד יפה מאוד. כל דבר. גם כלי תקשורת שאתם שייכים אליהם, הכול הולך לקרוס בצורה כזאת, שאם זה לא תואם לחיבור בין בני אדם. ואתה לא יודע מאיפה, כי אתה לא רואה חיבור בין בני אדם באופק ושזה מכוון לזה, אבל כל דבר שהוא לא נמצא באותו פס הוא פשוט ייעלם.

לקורונה וירוס הזה אנחנו צריכים להתפלל עליו מהבוקר עד הלילה. כיום שנגלה תורה לישראל.

אורן: אמרת עכשיו שההיי טק מבזבז המון מהכוחות שלו על מתקפות, על הגנות, שבעצם זה נוגע ביחסים לא טובים בין מדינות. אבל ההיי טק במובן הזה של לשמור על ביטחון של מדינה, הן בצורה התקפית והן בצורה הגנתית, הוא לא יכול להיעלם. למה? כי היחסים הם עדיין לא טובים בין מדינות. אף מדינה לא יכולה להרשות לעצמה. זה כמו שתגיד, בואו נבטל את הצבאות, ההיי טק זה צבא לכל דבר. הצבא הכי מתקדם. כל עוד יש בין המדינות עויינות אי אפשר שזה יתקזז. אז אני לא רואה בזה איזה שינוי שיבוא מעצמו.

זה לא מעצמו, מי אמר שבא מעצמו? הטבע מוחק אותו וזהו. והטבע, לפי הטבע מוחק רק דברים שאין בהם שום צורך חיוני ממש. לאט לאט זה ייעלם.

דודי: ההייטקיסט היו לו חיים טובים כאלה לכאורה שלא היה חסר לו כלום עד היום, והקורונה פגעה בו. לאן אנשים כאלה הולכים אחרי שטעמו מכסף, מכבוד, ממושכלות, כאילו לאן מפה אדם כזה מתקדם? מה אתה מייעץ?

אני לא יודע. אני מחכה ליום שפייסבוק ממש יפשוט את הרגל בגדול עד האפס, ועוד יישאר חייב.

דודי: ואחרי שקברנו את פייסבוק והחברות שלה, מה הלאה? מה קורה עם האנשים האלה?

מה קורה לאנשים? אנשים ישבו בבית, ויש להם ראש והם ילמדו את חכמת הקבלה איך להיות בקשר יפה ונכון בין כולם ובאיזה תוכנה הם צריכים לשמור על חוק הטבע האינטגרלי ויכתבו לנו כל מיני תוכנות איך אנחנו יכולים להסביר לכל בני האדם בצורה קלה, יפה מה זה נקרא להיות בחברה האינטגרלית.

דודי: איזו בדיוק הסבה מקצועית אפשר להמליץ למי שיוצא מההיי טק, אני מאמין שלא את כולם צריכים. חלק ילכו לעשות תוכנות כמו שאתה אומר, אבל כל המסה, המשכילה, המבריקה וכולי, יש לה כישרון טוב, מה אתה עושה איתם? כאילו מה אתה עושה עם אנשים כאלה?

שום דבר לא ייעשה. הם היו טובים בעידן הקודם ובעידן החדש אין בהם צורך. אלא מה אתה צריך, לשבת ולבכות מה הם יעשו?

נורמה: למה להרוס במקום לשנות?

מה להרוס? כי ההריסה היא התיקון. אין מה לבנות במקומם. צריכים לעשות רשת קשר יפה טובה בין כולם, בין כל הרמות, בין כל סוגי בני האדם וכן הלאה, שכולם ירגישו דרך הרשת הזאת עד כמה הם קשורים זה לזה. שיהיה מין אילוזיה, דמיון, לא יודע איך להגיד, לאדם שהוא קשור לכולם. שישלימו את מה שאנחנו לא מסוגלים מצד הטבע, שאנחנו נעבוד על זה כדי להשלים את הקשר בינינו כביכול שאנחנו קשורים כולנו יחד בבת אחת ועם כולם. שיעבדו על זה ההיי טק, אדרבה, בבקשה, לכיוון הקשר, ללא הגבלות.

נורמה: אתה יכול לדייק איזה סוג תכניות, תוכנות של היי טק היו תורמות לחיבור בני אדם.

לא, אני לא יודע. את שואלת אותי? אני ממש לא יודע.

נורמה: מה אתה מדמיין?

אני מדמיין שכל החברות האלה, כמו שהם היו רצים אחרי להרוויח ולהצליח כל אחד על חשבון הזולת, כי הכול היה נובע מהתחרות שביניהם, כמה יש שם באמת דברים שצריכים אותם זה אפס קצהו, אלא הכול בנוי שמישהו יכול לעקוף אותי ולתפוס משהו מהשוק, אז עכשיו זה אחרת. עכשיו כל התחרות שלהם תהיה תחרות טובה, כמו שבעל הסולם כותב, שהתחרות לא נעלמת אלא כולם עובדים לכיוון הטוב, עד כמה שיוכל להשפיע טובה לאנושות.

אבל לא יהיה להם משכורת עתק וכל הדברים האלה, אלא נורמלי הכול, שלא יחשבו שמגיע להם. כבר אין, זה הכול עבר. חבר'ה, אתם לא מבינים איפה אתם נמצאים. אתם עדיין לא תופסים, העולם כבר שונה סביבכם, הוא כבר שונה. אתם מסתכלים על בני אדם רגילים שהולכים ברחוב הם הולכים עדיין על שתי רגליים, ועדיין הם ככה מתנהגים וכך מתנהגים, לפי זה אתם חושבים שזה הכול ישן. אין הכול ישן, התוכנה החדשה היא פועלת בתוך האנושות, כאילו באו חייזרים והכניסו בנו ממש תוכנה חדשה.

דודי: אבל זה עוד מורגש מה שאתה עכשיו אומר.

אני אומר לך שאני רואה את זה ככה. אז תאמין לי ותנסה לראות.

דודי: מתי אנחנו נרגיש את זה? מתי בני האדם ירגישו את מה שאתה מרגיש ורואה?

אני לא יודע, תצא לרחוב להסתכל על אנשים.

גלעד: אמרת שהתוכנה הישנה כבר לא עובדת, האגואיסטית, אבל החדשה עוד לא מורגשת. אז עם מה עובדים עכשיו? זה מה שמבלבל, מה יש עכשיו?

נמצאים בזמן מעבר, ככה. חצי בהיריון וחצי לא, אתה יודע.

גלעד: איך זה מורגש כשאין משהו חדש ומשהו בישן כבר לא עובד?

יש הרבה כאלה תהליכים בתוך האנושות, שכבר לא יכולים לחיות בתוכנה קודמת ועדיין לא יכולים לעכל את התוכנה החדשה. זו תקופת המעבר.

דודי: אלה שלבים מעצבנים.

זה מעצבן בשבילך, אבל בשבילי זה זמן של תענוג, הרגשת שמחה.

דודי: איך עובדים במצב כזה? כי אתה אומר שאתה מרגיש את זה, רואה את זה. ואם אני נגיד לא רואה את זה בשלב הבא.

איך כל הקורונה בכל דבר ודבר עושה לך חיים חדשים, מכינה לך את הכול מחדש, אתה לא רואה את זה? בחייך. איך אתה יכול לא לראות? כי אתה, השכל שלך מחזיק במה שישן, כל הזמן שם. תסתכל בצורה אינדיפרנטית, כמו שזה.

דודי: מה לראות? על מה להסתכל, שהנה תראה, איזה יופי, הנה האור בקצה המנהרה? מה אתה רואה שם, איפה זה?

אני רואה שכל השינויים הם לטובה. לשבור את העולם הקודם, במקצת ובעדינות, ולבנות על פניו יחסים חדשים, עולם חדש.

שלי: נשמע שאתה מדבר ממש על תוכנה חדשה שנכנסה לאנושות. אתה יכול להסביר מה יש בתוכנה הזאת, מה זאת אומרת שנכנסת תוכנה חדשה לאנושות?

היא מדברת רק על התקרבות בין בני אדם. יוצא, שאותם הפעולות והעסקים שמדברים על התקרבות, הם הולכים קדימה, הם משתנים קצת במשהו אבל הולכים קדימה. ואותם הפעולות והעסקים שהיו מתנגדים זה לזה ופיתחו כל מיני אמצעים לניגוד, למלחמות שביניהם, בכל מיני צורות, וירטואליות או ממשיות, הם ייפלו.

שלי: התוכנה הזאת עובדת קודם כל על הפסיכולוגיה של האדם או שהיא פשוט גורמת שינויים סביבתיים?

גם וגם, אני לא יכול להבדיל בין זה לזה. אבל זו שאלה יפה.

שלי: הכניסו בי איזו תוכנה חדשה, איך היא מכיילת אותי, מה היא מכיילת בי ומשנה בי?

היא מחייבת אותך לאט לאט להשתנות. והיא רוצה ללמד אותך, אז היא משנה לך את החיים הגשמיים, את היחס לאנשים הגשמיים שלידך, לילדים, לעבודה, למשפחה, לכל דבר ודבר. ואת לאט לאט על ידי זה משתנה מבפנים [ומתחילה] לראות את הדברים בצורה אחרת. זאת אומרת, התוכנה בעצמה לא מחייבת אותך, היא לא משנה לך את השכל, אלא היא עושה לך כאלו תנאים סביבתיים, שמאין ברירה את עוברת לשכל חדש.

שלי: זאת אומרת, היא כאילו מכניסה אותי לסביבה שמתחילה לשנות את האופי שלה.

כמו שאת רוצה לעשות ככה עם הילדים. את לא יכולה להסביר להם את זה, את פשוט נותנת להם תנאים חדשים ומתוכם הם לומדים.

שלי: היא כאילו פועלת עלינו ברחמנות, בעדינות.

ודאי שברחמנות. וכדי לעזור לנו בהתפתחות, היא נותנת מחלות כאלה לכמה אלפי אנשי בעולם וכמה אלפי מתים, זה הכול כדי לזרז את ההתפתחות שלנו. ואם היית שואלת מי נפטר, מי חולה, אם היית רואה את זה, היית רואה שזה הכול לפי אותה תוכנה, אותה החלטה.

שלי: המבנים של העולם הישן מתפרקים, נעלמים, האם הדור הצעיר שהם עכשיו ילדים, הם כבר יגדלו בלי הצורך האגואיסטי הזה? הם כבר יבואו לעולם החדש הזה בצורה טבעית יותר?

הם יתחילו לעכל ולהבין שקשר בין בני אדם הוא למעלה מהכול, הוא קובע, אפילו בצורה אגואיסטית, איך אני חי, איך אני מנהל את החיים שלי והכול. ולאט לאט הם יתחילו להחשיב את הקשר בין בני אדם כדבר העיקרי, כערך העיקרי שבין כולם. אין יותר גבוה, אין יותר גדול מקשר בין בני אדם. ומתוך זה הם יתחילו לחשוב מה לעשות, כולל אותם אנשי התוכנה, כולל כל האנשים, הם יתחילו מזה לעשות חיים חדשים.

שלי: הקורונה בעצם ממש מגשימה חלום. תמיד אימהות רוצות שהילדים שלהם יגדלו לעולם שיש בו שלום ואהבה וחיבור, עכשיו אתה אומר, זה מה שהולך לקרות עם הדור הצעיר.

יופי, יש לך כבר ביד מאמר יפה מאוד לנשים.

אורן: איזה סטרטאפ כדאי לפתוח היום? אילו תוכנות כדאי לפתח? מתכנתים יכולים לכתוב קוד לכל דבר. מה אתה ממליץ לפתח, איפה אתה ממליץ להשקיע?

הרבה תוכנות קשר.

אורן: נגיד אנחנו עכשיו מדברים בזום. זום זו תוכנת קשר, תוכנה לשיחת וידאו. מה היית רוצה, תחלום, תפנטז, איזו תוכנה היית רוצה שמישהו יפתח, שהיא תגביר את הקשר בין בני אדם, שאין היום?

אני הייתי רוצה לדבר עם כל החברים שלי, עם כל התלמידים שלי, עם כולם יחד בבת אחת, בצורה כזאת שזה ייתן לי דמיון שאני ממש נמצא איתם יחד בחדר אחד, ושממש אין קרבה יותר גדולה מזו שאנחנו נמצאים יחד על ידי התוכנה הזאת. ואני לא צריך את המרחקים האלה לרוץ ולשבת לידם פיזית, אלא התוכנה היא ממש משנה לי את הדמיון ונותנת לי הרגשה שאני כביכול נושם איתם יחד, מריח אותם, ממש נמצא לידם, נוגע בהם. זה מה שאני רוצה שיקרה. אנחנו צריכים את זה כבני אדם כדי לעלות מהדרגה הזאת לדרגת קשר יותר גבוה.

נורמה: אמרת שאנחנו צריכים לבנות את העולם החדש, שהעולם הישן [מקומו] בבית הקברות. מה המטרה של בנית המערכות כדי להרוס אותן? מה ההיגיון של הטבע ומה זה מלמד את בני האדם?

בזה שאנחנו הורסים את הטבע הקודם, אנחנו יודעים מה לבנות מהטבע החדש. כי הכול בא בעצם בשינוי הצורה, מהתחתון לעליון, ולכן אנחנו צריכים לבנות את עצמנו על ההרס של הדרגה הקודמת. ככה זה. אחרת לא נבין מה אנחנו צריכים.

נורמה: ללמוד מהטעויות, זה מה שאתה אומר?

מהטעויות, ממה שהיה, כן. שלא נחזור על זה.

דודי: אנחנו מתקרבים לסיום.

אבל אתם צריכים להיות מאושרים ושמחים, שאנחנו נמצאים בתהליך כל כך מיוחד ואתם זכיתם לראות, לשמוע, להשתתף בזה. ואתם רואים סוף סוף שכל מה שדיברנו מתממש, ואנחנו נמצאים ממש במקום של הקפטן באונייה ומנהלים את הכול ואנחנו מבינים, עד כמה שנותנים לנו בינתיים, אבל יותר ויותר מבינים ומרגישים לאן אנחנו הולכים. וכל האנושות היא נמצאת בבטן האונייה, אנחנו נסחב אותה ונביא אותה לעולם החדש, לעולם הטוב. בסדר? אתם תהיו איתי?

דודי: לא נעזוב. רק להגיד משהו קטן לקראת סיום, במפגש האחרון שלנו דיברנו על בניית אתר אחד, על one site"", הבטחנו גם למי ששומע אותנו, לחברים, לתלמידים, לצופים, שניתן דין וחשבון. אז נעדכן שההנהלה ואנשי הטכנולוגיה וכולי כבר נפגשו למספר פגישות, גם ייפגשו איתך בקרוב בנושא הזה ויציגו הצעה ראשונית. אז שגם החברים ידעו שלקחנו את דברי הרב ברצינות ומתקדמים איתם.

אני מודה לכם, חיבוק חם לכולם. ותגדלו [להיות] חכמים, חזקים ובריאים. ד"ש לכולם. ביי.

דודי: תודה רבה.

(סוף השיחה)