מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 792-793

מצרכנות לרוחניות,

התרופה לחברה אנושית

מטרות:

• מהם השינויים שהחברה האנושית עומדת לעבור בשנה הקרובה? אילו הרגלים ישתנו?

• מהו השינוי האישי שכל אחד מאתנו יעבור, וצריך לעבור?

• כיצד עלינו לגשת לשינוי הזה בצורה המיטבית?

בלק פריידיי כמקרה בוחן:

• מה זה אומר עלינו, שהתרבות שלנו היא תרבות של צריכה?

• תופעת הבלק פריידיי מסמלת את תרבות הצריכה בשיאה, את הערכים שהשתרשו בתרבות המערבית בעשורים האחרונים. האם זה משהו שהולך להשתנות?כיצד?

• אילו שינויים צפויים להתרחש בעתיד הקרוב מבחינת הערכים, מנטליות?

• מה יחליף את הבהלה אחר הקניות? מה יחליף את תרבות הצריכה?

קליפים:

יום ללא קניות- גם בישראל. מנגד- מגמה ירוקה "ישראליות זה לא קניות, זה משהו יותר חברתי"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4597107,00.html

טרפת הקניות ב״יום השישי השחור״ Black Friday:
https://youtu.be/wcVPHqjRIqc

מה השתנה באופי ״יום השישי השחור״ Black Friday מ - 1983 – 2016:
https://youtu.be/623Oga9NPvE

זרימה:

תוכנית 1: בלק פריידיי:

• טירוף הקניות.

• הצורך והסיפוק בקנייה.

• הצריכה כתרבות.

• לאן פנינו?

תוכנית 2: שינויים נוספים שהעולם צפוי לעבור בשנה הקרובה:

• פוליטיקה: משמאל לימין.

• מנהיגות ומדיה: מניכור ושקר לקשר אישי ופתוח.

• תרבות השיח: מפוליטיקלי קורקט לאמת בפנים.

• מבחינה חברתית: כיצד נפתור את השסעים המתגלים?

• מבחינה אישית: מה יניע את האדם, מה יתן לו משמעות וסיפוק?

טירוף הקניות

בלאק פריידי: הצרכנים בארה"ב בזבזו 822 מיליון דולר און ליין  (2015):

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4731503,00.html

יום שישי השחור (Black Friday) הוא כינוי ליום שישי שפותח את עונת המכירות לקראת חג המולד. הוא חל ביום שישי של השבוע הרביעי בחודש נובמבר. מקור השם מבוסס על הביטוי "in the black" שמשמעותו להרוויח (מקורו במוסכמה מתוך עולם ראיית החשבון, שלפיה ערכים מספריים חיוביים (הכנסות/ רווחים) מודפסים בדיו שחור וערכים מספריים שליליים (הוצאות/ הפסדים) מודפסים בדיו אדום). ואכן, יום זה הוא יום שיא של הצרכנות בארצות הברית. כלכלנים רבים רואים ביום זה דרך בדיקה מצוינת להצלחת השוק הקמעונאי בארצות הברית. בעבר, יום זה היה יום הקניות העמוס ביותר בשנה.

האביזרים שנקנים לקראת חג המולד הם קישוטים לעצי חג המולד, כרטיסי ברכה, בובות סנטה קלאוס ועוד. בנוסף, ישנה קנייה מסיבית של מתנות לכבוד החג.

• ביום שישי השחור 2008, שחל ב-28 בנובמבר, נהרג עובד אחד של וול מארט בניו יורק ונפצעו עוד ארבעה לאחר שנרמסו על ידי המוני הלקוחות שהסתערו על החנות עם פתיחתה.^[1] אירוע זה, יחד עם אירועים נוספים של אלימות שהתרחשו במהלך יום זה, העלו ביקורת בקרב הציבור האמריקאי.

11/2016- היקף הקניות של הישראלים באתרים בחו"ל בחודש נובמבר בלבד אמור להגיע ל-2 מיליארד שקל. היקף הקניות של הישראלים באתרים מחו"ל מצוי בגדילה. על-פי נתוני פייפאל שפורסמו לאחרונה, היקף רכישות האונליין של הקונים הישראלים מוערך השנה ב-11.8 מיליארד שקל - עלייה של 18% בהשוואה ל-2015. ממחקר שערכה פייפאל יחד עם חברת Ipsos MORI בקרב 28 אלף צרכנים ב-32 מדינות, עולה כי מגמת הגידול צפויה להימשך בשנת 2017 - וההערכות הן כי הישראלים יקנו בהיקף של כ-13.5 מיליארד שקל. בקרב ישראלים: מהמחקר עולה עוד כי ענף האופנה הוא המככב בקרב הרוכשים אונליין (58% מהרוכשים), ואחריו צעצועים ומוצרי אלקטרוניקה.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001162356

• למה האירוע הזה יוצא לפועל בצורה כל כך מטורפת וחסרת שליטה?

• מה מייצג האירוע המטורף הזה, מבחינה ערכית, מבחינת המנטליות של הציבור היום?

• מה גורם לאנושות להיות בכזה טרוף קניות?

• למה זה מתבטא דווקא רק בעולם המערבי?

• מדוע אנשים ממש מכוונים את היום שלהם והחיים שלהם לפי הקניות?

• מה מייצגת התופעה הזו?

הצורך והסיפוק בקנייה

• מהיכן מגיע הצורך לרכוש, מעבר לצרכים הכרחיים לקיום?

• מדוע עצם הקניה עצמה כל כך משמחת אותנו?

• אפשר לצחוק ולבקר, אבל באמת כשקונים יש הרגשה של שחרור וסיפוק. מה מתמלא בי כשאני קונה?

• כשאנחנו רוצים לקנות "דברים" - מה אנחנו בעצם רוצים?

• למה רבים לא מסוגלים להעביר תקופה ואפילו יום בלי לקנות משהו?

• מה זה נותן לנו, למלא את החיים שלנו בהמון מוצרים, שאנחנו לא זקוקים להם?

כך היה גם בעבר: מנתוני המכירות של השנים הקודמות עולה כי הקניות באינטרנט עברו בהיקפן את הקניות בחנויות.

• אנחנו קונים ביום הזה המון באינטרנט. בלי לראות, לגעת או להריח את המוצר. יושבים מול המחשב ולוחצים על כפתור. לא לוקחים את המוצר הביתה. הוא יכול להגיע גם בעוד חודשיים. ואנחנו מרוצים מאד מזה שקנינו. יש הרגשה טובה. ממה אנחנו כל כך מרוצים? איזו מין חווית קניה זו?

טירוף: כ-13 אלף אמריקאים קנו "כלום" ב-5 דולר ל"יחידה"

חברת משחקי החברה "קלפים נגד האנושות" יצאה בקמפיין שיווקי מבריק במהלך חגיגת הקניות של הבלאק פריידיי: הציעה לאנשים לשלם לה 5 דולר ולא לקבל כלום בתמורה. אלפי אנשים שילמו על "התענוג".

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001084636

• איך ניתן להסביר את התופעה שאנשים מוכנים לקנות "כלום"?

• מה יותר חשוב לאדם - חוויית הקניה או המוצר?

[..] שאלתנו הבסיסית, אם כן, פשוטה למדי - האם צריכה, יכולה או אמורה להביא לנו אושר? הרעיון לפיו צריכה אמורה להביא לרווחה נפשית ורגשית של פרטים ושל חברה טבוע בתרבותנו. ביטוי קיצוני לתפישה זו ניתן למצוא בדברי הנשיא בוש בנאומו לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר 2001 שבו קרא לאזרחי ארצות הברית והזמין אותם לחזור ולקנות כדי לנצח את הטרור. "אנחנו לא יכולים להרשות לטרוריסטים להשיג את היעד של הפחדת האומה שלנו עד כדי כך שאנשים לא יקנו" קרא בוש.

• האם הצריכה, אמורה להביא לרווחה נפשית ורגשית שלנו?

על הקשר (המורכב) שבין אושר לצריכה: צמצום הצריכה ושיפור איכות החיים

בשנים האחרונות נערכים יותר ויותר מחקרים שמנסים לבחון בצורה אמפירית שאלות שנוגעות לקשר שבין אושר לצריכה. על סמך מחקרים אלה ניתן לומר שצריכה חומרית מעל רמות מסוימות לא רק שאינה תורמת לאושר אלא עלולה אפילו לחבל בו (ראו את שני המאמרים הקודמים שפרסמנו במדור בנושא זה, כאן וכאן). בנוסף, מצביעים המחקרים על כך שאנחנו חוזרים ושוגים בהערכתנו את מידת האושר וההנאה שרכישות מסוימות יסבו לנו. ולבסוף, הממצאים מלמדים אותנו גם איזה התנהגויות צריכה יכולות לתרום יותר לאושרנו או כיצד למקסם את ההנאה שלנו מהרכישה.

http://www.ishivuk.co.il/articles/590

הצריכה כתרבות

תרבות הצריכה: תרבות הצריכה (באנגלית: Consumerism) היא מערכת חברתית וכלכלית המעודדת צריכה של מוצרים ושירותים כערך מרכזי. המונח תרבות הצריכה משמש מבקרים חברתיים שונים לתיאור התנהגות צרכנית אופיינית, בעיקר בעולם המערבי. הדגש בתרבות צריכה, הוא על חומריות וקניית מוצרים שהם מעבר לסיפוקים ההכרחיים, כדוגמת מזון או בית מגורים. חומריות זו, מתבטאת לעתים רבות ברדיפה אחר מותגים יוקרתיים. משמע, לאנשים יש צורך להיות מזוהים עם מוצרים או שירותים שהם צורכים. כאשר מוצרים אלו, מספקים על ידי המותג ערך מוסף נוסף לצרכן, והופכים לסמלי סטטוס מובהקים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94

מקורו של המושג "תרבות הצריכה" במובנו המודרני הוא בכתביו של הכלכלן והסוציולוג וובלן

(Thorstein Veblen) במעבר שבין המאות ה- 19 וה- 20. המושג מתאר התנהגות כלכלית חסרת היגיון או אחריות של צרכן הקונה ללא אבחנה כחלק מסטטוס חברתי.

http://www.amalnet.k12.il/Sustainability/TopMenu/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94.htm

• מהי ה"תרבות" הזו שנוצרה לנו, "צריכה של מוצרים ושירותים כערך מרכזי", ומה הסיבה שהיא נוצרה?

• מה זה אומר עלינו אם זו התרבות שלנו?

• האם הצרכנות מחליפה בעולם המערבי את הדת? אילו צרכים היא מספקת לאדם המודרני?

• האם ההתפתחות הזאת לתרבות צריכה בעולם המערבי היא התפתחות אנושית טבעית? מה היא מסמלת?

התפישה שמקבילה בין צריכה לבין רווחה מעוגנת בכלכלה הקונבנציונלית שבה הצרכן נתפש כשחקן רציונלי שמעוניין להגדיל את תועלתו בהתאם להעדפותיו האישיות. מתוך גישה תועלתנית זו ניתן להסיק שכל פעילות צריכה מגדילה את תועלתנו, או במילים אחרות, ככל שאנו צורכים יותר כך טוב לנו יותר. מתוך תפיסה שכזו נובע גם שברמת החברה עלייה מתמדת ברמות הצריכה מייצגת שיפור מתמיד ברווחה (ב-Well being). השימוש הנהוג במדד התל"ג (תוצר לאומי גולמי) ככלי למדידת רווחתן של מדינות ולקביעת מדיניות ציבורית, מייצג גישה זו.

• איך משרתת תרבות הצריכה את החברה?

• האם הגישה הזו תורמת לכלכלה שלנו?

• איך זה תורם ליחסים בינינו?

בתקופה שבה אדם יכול לבחור מקצוע ואורח חיים, בחירת מסלול חיים רק כדי לממש מטרה חומרית-צרכנית, עלולה לגבות מחיר נפשי יקר. עם זאת, רוב האנושות עדיין נוטה לבחור כך נתיב קריירה, על פני בחירה ערכית בהתאם לנטיות אישיות שמימושן עשוי להביא למשמעות ומימוש עצמי.

• נראה שיש לתרבות זו, השפעה גדולה עלינו, אם אנשים כבר בוחרים אפילו מקצוע לפי זה. איך באמת, ועד כמה, התרבות הזו משפיעה עלינו?

צריכה כמעכבת משמעות:

מקור משמעותי לאושר האנושי הוא תחושה של משמעות בחיים. הוגים אקזיסטנציאליסטיים כמו ויקטור פרנקל ("האדם מחפש משמעות") גרסו שמשמעות הינה סם חיים, או כדברי ניטשה, שפרנקל נהג לצטט, "מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה - יוכל לשאת כמעט כל איך". חיים בעלי משמעות הם חיים שיש בהם תחושה של השתייכות למשהו שגדול יותר מ"העצמי". תחושה זו מושגת על ידי יצירת קשרים עם אחרים, עם הדורות הבאים או עם מטרות חיצוניות. כאשר רוב הצרכים החומריים מסופקים, חלק מהצריכה משמש כאמצעי לענות על צרכים עמוקים יותר כמו מימוש עצמי, הגשמה, זהות וחיבור וכדי לפצות על תחושות של חוסר ביטחון, בידוד, ריקנות ועוד המאפיינות את העצמי המודרני. רעיון זה הובע במגוון תיאוריות כלכליות וחברתיות שביקרו את תרבות הצריכה. הבעיה היא שאותם מוצרים יכולים להציע רק פסבדו-סיפוק או סיפוק זמני מאוד, מה שמגביר בהמשך את תחושת התסכול והריקנות. המאמץ לצרוך עוד ועוד לא רק יוצר תסכול בגלל שאינו מצליח לענות באמת על הצורך הפנימי אלא גם מרחיק את הפרט מהשקעה באספקטים אחרים של החיים שיכולים לתרום יותר לאושרו ומטשטש את מודעותו לצרכים העמוקים יותר העומדים בבסיסה של הצריכה. בתקופה שבה אדם יכול לבחור מקצוע ואורח חיים, בחירת מסלול חיים רק כדי לממש מטרה חומרית-צרכנית, עלול לגבות מחיר נפשי יקר ברבות הימים. עם זאת, רוב האנושות עדיין נוטה לבחור כך נתיב קריירה וחיים, על פני בחירה ערכית בהתאם לנטיות אישיות שמימושן עשוי להביא למשמעות ומימוש עצמי.

למרות שרעיונות אלה הובעו על ידי סוציולוגים והוגים רבים, הם לא נחקרו עדיין מספיק מבחינה מחקרית. העדויות האמפיריות מתייחסות למחיר הנפשי של ערכים ונטיות של "מטריאליזם" ולא של הצריכה עצמה. נטייה מטריאליסטית מתואמת באופן שלילי כמעט עם כל מדד של רווחה רגשית שנבדק ומתואם חיובית עם סימפטומים דיכאוניים, חרדות, בעיות גופניות כמו כאבי ראש ועוד. חוקרים שעסקו במטריאליזם טוענים שהערכים המטריאליסטים הם לא רק הגורם של התנהגויות צריכה אלא גם התוצר שלו מאחר ואחד השורשים של מטריאליזם הוא חברתי-תרבותי: ככל שאנחנו צורכים יותר כך אנחנו תורמים גם ליצירת תרבות ומודל חברתי שמעודד ערכים מטריאליסטיים. במקביל, מצאו מחקרים כי התנהגויות פרו-סביבתיות, שבאות בין היתר לביטוי בצמצום הצריכה, מתואמות עם שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים. גם כאן קשה לדעת מהו כיוון הסיבתיות אך ניתן לשער שהסטת המיקוד מערכים צרכניים לערכים סביבתיים תורמת לאושר הסובייקטיבי של הפרט והאזרח המודרני, לפחות במדינות המפותחות.

http://www.ishivuk.co.il/articles/590

בספרה "תרבות הקפיטליזם" (האוניברסיטה המשודרת, הוצאת משרד הביטחון) מגדירה אווה אילוז את תרבות הצריכה כתרבות שבה האדם הוא מה שהוא צורך. הערך העצמי שלנו נבנה על פי כמותם וערכם של מוצרי הצריכה שרכשנו. מוצרים אלו, כפי שמבהיר גם בארת', נטענים במשמעויות סמליות מורכבות שאין להן כל קשר למוצר עצמו או לשימוש בו. אילוז מגדירה מצב זה מתוך תפיסה מרקסיסטית, הקובעת כי הכלכלה היא שמעצבת את המציאות סביבנו מתוך אשליה שסדר יומה נקבע על ידי עולם הפרסום, שהוא התוצר הישיר של תרבות הצריכה, ומצדו הוא מזין אותה.

http://www.amalnet.k12.il/Sustainability/TopMenu/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94.htm

לאן פנינו?

• למה מגמת הצריכה החריפה עם השנים?

• האם הקפיטליזם ותרבות הצריכה נמצאת במגמת שינוי ביחס הערכת האנושות?

• אם היינו נוטשים את השיטה הקפיטליסטית..למשל מפסיקים לצרוך ולקנות, האם היינו מאושרים?

• מה יחליף את הרצון לרכוש ולהשיג?

• מה יקרה אם אנשים לא ירצו מתוך עצמם לקנות יותר? האם זה יכול לקרות? האם יתכן שהכלכלה שבנויה על הקפיטליזם תתמוטט?

• מה יכול למלא את הרצון שלנו למוצרים?

• האם אפשר לתפור כלכלה חדשה לפי ערכים שנבחר? האם כלכלה צומחת מתוך חיפוש פתרונות למצב נתון או שאפשר קודם להחליט על ערכים רצויים בחברה ואז לחפש פתרונות כלכליים? האם אפשרי "להנדס" כלכלה חדשה או שקיים מצב נתון?

• כשמסתכלים על מצב העולם והחברה האנושית, איזו כלכלה מתאימה לה? על פי אילו ערכים?

• האם קיימת שיטה כלכלית-תרבותית, שעונה גם לצרכים האנושיים העמוקים, בצורה חיובית ובריאה? למה אנחנו לא מצליחים לייצר אחת כזאת?

• אם קפיטליזם ופרסום היא היכולת להחדיר דברים לאדם בכל מחיר. האם אפשר להחדיר לו (בכל מחיר) גם ערכים חדשים שמטיבים עם האנושות?

• אילו ערכים תרבותיים, כלכליים, ברי קיימא יכולים לעשות אותנו מאושרים?

תוכנית 2: שינויים נוספים שהעולם צפוי לעבור בשנה הקרובה

זרימה:

• פוליטיקה: משמאל וימין.

• מנהיגות ומדיה: מניכור ושקר לקשר אישי ופתוח.

• תרבות השיח: מפוליטיקלי קורקט לאמת בפנים.

• מבחינה חברתית: כיצד נפתור את השסעים המתגלים?

• מבחינה אישית: מה יניע את האדם, מה יתן לו משמעות וסיפוק?

פוליטיקה: משמאל וימין

מאד בולט שהמגמה כיום היא מעבר משמאל ליברלי ימינה, כפי שראינו בישראל, בארה"ב ואף ימינה באופן קיצוני כפי שאולי יקרה באירופה בקרוב בעקבות המשבר שהיא עוברת:

• מה משמעות הנטייה הזו ימינה בעולם?

• איך זה שקהלים גדולים בעולם משנים נטיות פוליטיות ביחד? האם זה באמת כך?

• כיצד הנטייה ימינה תשפיע על החברה האזרחית? מה בערכים של החברה ישתנה?

• האם החברה האנושית תהפוך להיות לאומנית יותר, תוקפנית יותר?

• כיצד זה ישפיע על מערכות היחסים בין מדינות?

• האם גם הימין יכזיב את החברה האנושית?

• האם לאחר מכן תהיה שוב נטייה שמאלה?

• כיצד יוצאים מהלופ? איך להגיע לפתרונות חדשים?

• האם יתכן שינוי פוליטי אחר? האם קיים אמצע פוליטי?

• האם קיים פתרון פוליטי שהאנושות עדיין לא חשבה עליו?

המפסידה הגדולה של אמריקה: איך התקשורת שוב פספסה?

היא התגייסה נגד טראמפ, הכתירה את קלינטון בטרם עת וסמכה בעיניים עצומות על הסקרים שחזו את בחירתה ההיסטורית של נשיאה לבית הלבן. סיפור ההחמצה הענק. לדברי שדה לביא, "התקשורת, שיצרה את תרבות הריאליטי, צריכה להבין שתרבות הריאליטי היא חלק מהגורמים לשינוי השיח הפוליטי. הבוחרים מחפשים את האבטיפוס של כוכב, את הסלב. גיבורי הריאליטי מתאפיינים בכך שככל שהם יותר אותנטיים, יש להם יכולת לזכות". הקמפיין של טראמפ המחיש את ההבדל בין התקשורת הממוסדת, התוצר של תרבות הפוליטיקלי קורקט, ובין הרשתות החברתיות, הסמן האותנטי של תקופתנו, שבו כל גולש יכול להגיד כל מה שעולה על רוחו, בלי צנזורה עצמית. "התקשורת הממוסדת לא הצליחה להבין ולהרכיב מודלים עדכניים", אומרת ד"ר שדה לביא. "היא לא הבינה את ההשפעה והתהליכים ברשתות החברתיות, כמו שטראמפ מבין. השיח הפוליטי השתנה לגמרי".

http://www.maariv.co.il/news/world/us-elections-2016/Article-562986

טראמפ לכתבים: "כולכם שקרנים"

בשיחה שלא לציטוט עם כ-40 מראשי כלי התקשורת הגדולים בארה"ב, תקף הנשיא הנבחר בחריפות את התנהלות הרשתות במהלך הקמפיין. "אני יושב בחדר מלא שקרנים" אמר טראמפ, לדברי עיתונאים שנכחו במקום. לאחר מכן תיארו את השיחה: "כמו כיתת יורים"

http://www.mako.co.il/news-world/international-q4_2016/Article-ed4bc237c0b8851004.htm

מנהיגות ומדיה: מניכור ושקר לקשר אישי ופתוח

• אנו רואים שהשקר של המדיה נחשף ובגדול, ואנשים כבר לא מוכנים לקבל את זה. האם זה יחייב את המדיה להשתנות?

• השקרים נחשפים - האם אנו מגיעים לזמנים בהם הכל פתוח, הכל גלוי ולא ניתן להסתיר דבר?

• כיצד משתנה המנהיגות כעת? העמים דורשים מנהיגות שמבינה ומתקשרת איתם.

• איזה קשר יש, בין המצב הכללי של המנהיגות/ התקשורת למצב הציבור?

• האם זה ריאלי לצפות, למנהיגות ומדיה שרוצים בטובת הציבור, ונמצאים בקשר חיובי וכנה עם הציבור? זה יתכן?

• לאן המצב הנוכחי מוביל? האם צפוי שינוי בערכים הציבוריים? איך זה יקרה?

• איך מתבצע שינוי ערכי בציבור ?

מדוע פוליטיקלי קורקט אינו נימוס, ועוד 10 נקודות:

עם בחירתו של טראמפ מצורפת בזה סדרת הוראות חדשה להתנהלות במדיה החברתית ובציבור, להלן: "הממזרים שינו את הכללים".

מה הקשר לטראמפ? במובן מסוים, אין קשר. מדובר במקפצה בלבד כדי לומר מה שאני חושב, שלא נמנעתי מלאומרו גם בעבר - אם כי לעתים נדירות יחסית, בשל משטרת המחשבות המקשה על חופש ביטוי של ממש. כפי שהבחין מגיב אחד בודד, הפוסט הזה הוא מעין מחווה לפוסט הומוריסטי שמסתובב ברשת כבר כמה שנים, וצץ מחדש עם בחירתו של טראמפ. מדובר במכתב כביכול מאת ג'ון קליז לאמריקנים על כך שהמלכה מחדשת את שליטתה בשטחי ארצות הברית, ומשליטה מחדש את המערכת הבריטית על ארצות הברית של אמריקה (תקראו אותו, זה חמוד).

במובן עמוק יותר, יש בהחלט קשר לטראמפ. לא רק ההצבעה לטראמפ כמסמלת את הסלידה ההולכת וגוברת מהפי־סי, אלא מעבר לכך: ההצבעה לטראמפ – מי שהציבור השמאלני־ליברלי בארה"ב ראה כרע המוחלט וכאדם שרק גזענים מיזוגנים מרושעים, "סל של בזויים", יצביעו לו – באה לשמאל כהפתעה גמורה. ולמה? כי "כשאתה חוסם כל חולק, משתיק דוברים באוניברסיטאות ואין לך חברים עם השקפות שונות, לא פלא שתוצאות הבחירות ייפלו עליך כרעם ביום בהיר", כפי שגרס ציוץ פופולרי אחד. או כמו שניסח זאת העיתונאי המוכשר להפליא ג'ונתן פיי, אם אתה אומר לאנשים לשתוק הם אולי ישתקו, אבל את הדעה שלהם הם לא ישנו. בדיוק להפך.

בחירתו של טראמפ מראה יותר מכול כמה משטרת המחשבות היא נואלת, וכיצד ההשתקה ומשטור השיח רק יוצרים אפקט בומרנג. המחשבה כאילו "שפה יוצרת מציאות" קרצה לאנשים רבים, שהיו בטוחים שאם רק ישחקו בשפה כמו שצריך, גם המציאות תתיישר בעקבותיהם. אבל המחשבה הזו מתעלמת מכך שמעבר לשפה יש גם מציאות, והמציאות הזו נשארת בלבות האנשים גם אם יעוותו את השפה וישנו אותה.

בחירתו של טראמפ איננה מקרה; זוהי תגובה גלויה של ציבור רחב שחש מדוכא וחסר יכולת לבטא את עצמו בתקשורת או אפילו בציבור, ואת האצבע המשולשת שלו הוא הפנה בקלפי. כאשר מנכ"ל ארגון נאלץ להתפטר רק משום שתמך בהצעת חוק המתנגדת לנישואי גאים, כאשר קוראים לפיטורי יו"ר חברה ציבורית כי התנגד לשילוב נשים בשריון, כאשר אנשים המביעים את דעתם שאינה מתאימה לבון־טון נפסלים מכל תפקיד ציבורי, וכאשר קידום בעבודה ובאקדמיה תלוי בשאלה אם אתה מביע את הדעות הנכונות – וחשוב יותר, אם אתה לא מביע את הדעות הפסולות – מדובר בקרקע פורה לתסיסה ולזעם. והוא מתפרץ.

http://mida.org.il/2016/11/22/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%98-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%93/

תרבות השיח: מפוליטיקלי קורקט, לאמת בפנים

• אנו רואים זאת גם בתרבות השיח. הפוליטיקלי קורקט כבר לא פופולרי, אנשים רוצים לשמוע את האמת. מה הם השינויים שיהיו, בתרבות השיח בעתיד הקרוב?

• האם, כאשר יורדו כללי הפוליטיקלי קורקט, תהיה ריאקציה? האם אנשים יגזימו לצד השני?

• האם אנשים מעדיפים לשמוע אמת או רק להגיד מה שהם רוצים?

• כיצד הפוליטיקלי קורקט השפיע על ערכי החברה האנושית?

• גם אם כעת תופסק משטרת המחשבות - ישנו דור צעיר שגדל והתחנך לצילה - האם הם יתפתחו אחרת? כיצד הם הושפעו? האם הם יהיו שונים במשהו או שההשפעה היא חולפת?

• את הפוליטיקלי קורקט הובילו האקדמיה והמדיה. מהיכן יגיע השינוי הבא?

• אנשים כרגע מאסו בהלבנת מילים, אבל האמת היא שמצב היחסים בין אנשים הוא בכי רע. ונראה שישנה הסלמה אמיתית דווקא ביכולת לקיים שיח בין אנשים עם דעות שונות.
  האם הפוליטיקלי קורקט תרם לכך? למה זה קורה? האם יש צורך בשינוי תרבות השיח?
  

תכנית דוקו חדשה על הפערים בחברה בישראל:

הפרק הראשון עוסק באשכנזיות המתכחשת לעצמה, זו שלא מכירה בהיותה פריבילגית עד שדוחקים אותה לפינה, ושמנסה להעלים את השיח העדתי ולהתייחס ל"ישראליות" - מושג שלא לחלוטין ברור למה הפך לערך שאמור לאחד את כולנו תחת מטריה אחת, כי מה היא "ישראליות" אם לא שנאת האחר?

הפרק השני, שעוסק במזרחים, בעייתי אף יותר, מכיוון שהוא מתמקד בדמות אחת - אופיר טובול, מקים תנועת "תור הזהב", שמבקשת לאחד בין מזרחים מכל קצוות האוכלוסייה הישראלית - דתיים, חילוניים, שמאלנים או ימנים. זו תנועה פוליטית מעניינת והאתגרים שהיא נתקלת בה מעניינים, אבל הבחירה לעקוב כמעט כל הפרק אחר אדם שהוא פוליטיקאי מייצרת בליל של סיסמאות ריקות, ורק במפגשים שלו עם אנשים שאינם מקדמים אג'נדה פוליטית מתעוררות סוגיות מעניינות.

http://www.mako.co.il/culture-tv/tv-review/Article-12b73e11b409851006.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=389626226

האלימות המילולית הנפוצה ביותר בתיכונים - על רקע עמדות פוליטיות:

26% מתלמידי התיכון שהשתתפו במיצ"ב דיווחו על שימוש בקללות ועלבונות בכיתתם כלפי מי שמחזיק בדעה פוליטית שונה – כך עולה מנתונים לשנת תשע"ו. "חצי הכוס המלאה היא שהאלימות אינה נובעת מדעות קדומות ומאי קבלה של האחר". אלימות מילולית על רקע עמדות פוליטיות היא סוג האלימות הנפוץ ביותר בתיכונים בישראל - כך גילו מבחני המיצ"ב של תשע"ו שמשרד החינוך פרסם אתמול (שלישי). לדברי מומחים, לרשתות החברתיות ישנה השפעה על השיח, וגורמים אחרים מאשימים את הפוליטיקאים. יש גם מי שרואה ברכה בכך שהאלימות לא נובעת מדעות קדומות ואי קבלה של האחר - אלא רק מאי קבלה של עמדותיו.

26% מתלמידי התיכון שהשתתפו במיצ"ב דיווחו כי "פעמים רבות בכיתה שלי תלמידים מדברים בשפה פוגעת, למשל קללות, עלבונות שפה בוטה ועוד, כלפי מי שמחזיק בדעה פוליטית שונה". זוהי הסיבה העיקרית לאלימות מילולית כאשר 22% דיווחו על אלימות מילולית כלפי בני לאום אחר, 20% בגלל מראה חיצוני, 16% כלפי בני מין אחר ורק 11% אמרו כי תלמידים פוגעים מילולית בתלמידים בעלי מוגבלויות. "הנתון מדאיג", אמרה פרופ' חנה עזר, רקטורית מכללת לוינסקי לחינוך. לדבריה, "נראה שיש מקום לשקול מחדש אג'נדה ערכית חברתית במערכת החינוך, ובכלל זה - את ההיבטים הרב תרבותיים מהזווית האידיאולוגית שלהם. בתחום הכשרת המורים אנו מקדמים היום טיפוח של מורה ידען, אכפתי, חוקר ורפלקטיבי, אבל גם איש מוסר המקדם ערכים בהיותו מחנך.

"מה באמת נעשה בתחום זה בבתי הספר? זה הזמן לחזור לערכי היסוד של החינוך במלוא מובן המילה, ולשקול אג'נדה רב תרבותית, שתשתלב לרוחב כל הגילאים, החל מגיל הגן, תוביל לשינוי בתודעה ולפעולה חברתית בונה", הוסיפה. "ללא חשיבה כזו, לא יחול שינוי במה שמכונה 'מודעות רב תרבותית', שעיקרה סובלנות, הבנה, הכרת האחר, חשיבה על העצמי לנוכח קיומו ומהותו של האחר, וחשיבה ביקורתית על מהותה של החברה באופן כללי".

http://news.walla.co.il/item/3013843

מבחינה חברתית: כיצד נפתור את השסעים המתגלים?

• כיום בישראל, אולי גם בעולם, שייכות למחנה פוליטי היא שייכות שבטית-רגשית שכל דעה שונה, כמוה כהתקפה על הזהות של האדם. מדוע כשלמישהו יש דעה פוליטית אחרת ההרגשה היא כל כך אלימה?

• נראה כי ההבדלים בדעות הקצינו בצורה כל כך משמעותית, שאי אפשר אפילו לשמוע דעה אחרת. נראה שאנשים ממש חיים בעולמות שונים לחלוטין, למשל: מבטלים חברויות בפייסבוק, ברגע שמישהו משמיע דעה פוליטית שונה ובכך מקיפים את עצמם רק באנשים עם אותה דעה. מאחר והחיים שלנו היום מוזנים מהרשת יוצא שכל אחד חי בעולם שכולו "צודק" ונפרד. האם העולמות שלנו יכולים להיפגש?

• האם השסעים החברתיים בארץ הם שסעים אמיתיים שתמיד היו קיימים או שהם התפתחו במהלך השנים?

• האם ההבדלים בין האנשים בארץ הם באמת כל כך גדולים?

• האם מתחת לפני השטח אנשים מעריכים מחדש את המצב החברתי במדינה?

• מהו שורש הבעיות החברתיות בארץ?

• האם לאנשים יש הבנה מהי מהות הבעיה?

• גם אם אנשים מבינים, למה אין שום התנעה קדימה?

• מהו השלב הבא ?

מבחינה אישית: מה יניע את האדם, מה יתן לו משמעות וסיפוק?

• אין ספק שאנשים מחפשים שינוי. אנו חיים בעידן של דיכאון, סטרס והרבה מאוד דאגות כלכליות ואחרות. כיצד ישתנו חייו של האדם הפרטי בעתיד הקרוב?

• כיצד יושפע האדם הפרטי מכל השינויים שדיברנו עליהם עד כה?

• כיצד נושפע באופן אישי?

• מה תדרוש ממנו המציאות הקרובה?

• מה תדרוש המציאות הקרובה מהיחסים בינינו?

• מה יתן לאדם משמעות וסיפוק במציאות הקרובה?

• מה גורם לאנשים אושר? מה יכול לתת לאנשים סיפוק? האם החיים שלנו הולכים להשתנות? איך הם יגרמו לנו להיות יותר מאושרים?

מה מעניק לחיינו משמעות: כסף, פרסום, ג'וב יוקרתי?

פרופ' רוברט ולדינגר מאוניברסיטת הרווארד ניהל בשנים האחרונות את אחד המחקרים המקיפים בהיסטוריה, בניסיון לפצח את משמעות החיים לפי האנשים המסופקים. ראיון: אני מתגעגע לאופטימיות של פרויד שטען שעד גיל חמש-שש מתעצבת רוב האישיות שלנו. אתה מאושש את מה שהפסיכולוגים אומרים לנו בעשורים האחרונים: רוב האישיות מתגבשת בגילאים מוקדמים הרבה יותר. זה נשמע מלחיץ, מאוד דטרמיניסטי.

"המחקר מראה את זה בבירור, אך יחד עם זאת, כדאי לזכור שילדות חמה תלויה בדמות של מבוגר חם ותומך שליווה אותך בילדות, ולא בהכרח ההורה. מספיקה מערכת יחסים חמה ויציבה עם מבוגר כלשהו כדי לחזק את העמידות הנפשית שלך בחיים. חלק מהגברים דיברו על מערכות יחסים עם מנטורים, במיוחד בהתחלה, שהיו מאוד חשובות". הקלישאה נכונה: כל מה שאתם צריכים זו אהבה. ג'ורג' ווליינט, קודמו של רוברט בתפקיד, שהוביל את המחקר במשך 42 שנה, מצא כי מי שזכה ליחס חם מאמו בילדות הרוויח בבגרותו 87 אלף דולר יותר לשנה. זה לא עוצר שם: יחסים חמים עם האם מנבאים אפקטיביות בעבודה וסיכוי טוב לעבור את החיים ללא דמנציה. יחסים חמים עם האב בילדות מנבאים סיפוק גדול יותר במהלך החיים הבוגרים ומפחיתים נטייה לחרדות. ווליינט יצא בהצהרה המפורסמת שלו: "האושר הוא אהבה. נקודה". "כל מה שאתה צריך הוא אהבה", כתב ג'ון לנון. פרויד כבר הודה שלכל מקום שהגיע בחקר האנושות גילה שהמשורר היה שם לפניו.

http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1001155431