|
מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412 |
חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1070-1071
מוח
משותף,
חשיבה
משותפת
וקריאת
מחשבות
מטרות:
מה משתנה באדם כתוצאה מחשיבה משותפת?
האם המוחות שלנו מסתנכרנים אחד עם השני?
מהי התופעה המתרחשת בזמן סיעור מוחות?
מדוע פתרונות נמצאים כאשר חושבים חשיבה משותפת? מאיפה הם מגיעים?
האם המחשבות שלנו משפיעות על מחשבות של אחרים?
האם קיים שדה מחשבות כללי שבו כולם קשורים?
האם ניתן לתקשר בינינו באמצעות המחשבות?
קליפים:
זרימת התכנית:
מנגנון ההבנה ההדדית.
השפעה של אינטראקציה הדדית.
סיעור מוחות.
התייעצות וחשיבה משותפת.
גברים ונשים בחשיבה משותפת.
קשר בין מחשבתי.
שדה המחשבות הכללי.
טלפתיה.
טכנולוגית הקשר המתקדם.
פתיח:
מה קורה כשאנחנו מקשיבים למישהו אחר מספר סיפור? מסתבר שהמוח שלנו נעשה דומה למוח שלו. "אנחנו חושבים שהמוחות מתחברים אחד לשני", אומר פרופ' אורי חסון, ויש לו שם עבור התופעה הזאת: איחוד מוחות. חסון, חוקר מוח ישראלי המלמד כיום באוניברסיטת פרינסטון, מנסה להבין במחקרים שלו "איך מוחות מדברים אחד עם השני. איך אנחנו יכולים להעביר את המחשבות שיש לנו בראש למוח של מישהו אחר", הוא מסביר. "זה נראה כמו קסם. אני פותח את הפה, מדבר, ופתאום אנחנו מבינים אחד את השני. והשאלה איך זה קורה". כדי להבין מה קורה כשאנחנו מתקשרים זו עם זה, חסון ערך שלל ניסויים, שעליהם הוא מספר בפרק מרתק של "הכמוסה", הפודקאסט מבית כלכליסט. הוא נתן לנבדקים שלו לשמוע סיפורים, לראות סרטים, וגם להקשיב לנבדקים אחרים, ועקב אחרי פעילות המוח שלהם. הממצאים של חסון מרעישים: מסתבר שכאשר אנחנו מאזינים אחד לשני ומבינים אחד את השני, המוח שלנו משתנה. "המוח של המאזין נהיה דומה למוח של המדבר", מספר חסון. "ככל שאתם מבינים אותי יותר, המוח שלכם נהיה דומה יותר למוח שלי. כלומר אם אתם מבולבלים, מסתכלים עלי ולא מבינים על מה אני מדבר, המוח שלכם פועל באופן מאוד שונה מהמוח שלי. אבל אם יש את הקליק הזה וסוף סוף אתם מבינים אותי - אז המוח שלכם מתחיל לפעול באופן מאוד דומה למוח שלי".
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3749401,00.html
מנגנון ההבנה ההדדית
איך שני אנשים שונים, שכלואים כל אחד בתוך בועה משלו - של רעיונות, תפיסות עולם ותפיסת מציאות, מבינים זה את זה? האם זה קורה באמצעות רגש או מחשבה/ שכל?
אילו משתנים, משפיעים על התהליך של הבנת האחר?
מה הם התנאים ל"הבנה" בין 2 אנשים, 2 מוחות?
כאשר אנשים משוחחים, האם גם התת מודע שלהם "משוחח" זה עם זה? האם מתקיימת במקביל שיחה מתחת למודעות של האנשים או מעליה?
האם תהליך הבנת האחר הוא תהליך מודע?
האם הבנה יכולה לקרות רק עם אדם שאני מזהה כדומה לי?
במה שונה תקשורת עם אדם שדומה לי לתקשורת עם אדם ששונה ממני?
http://www.epochtimes.co.il/et/148024
ממחקרים בתחום מדעי המח: ״כשאנשים עובדים זה עם זה, המוחות שלהם הם כמעט כמו אובייקט אחד [משותף]. ״אין מוח אחד, אנחנו כל הזמן מחוברים. אנחנו אורגניזם אחד יותר מאשר אוסף אינדיבידואלים".
שיחה עם ד"ר אורי חסון שחוקר את הנושא: www.haaretz.co.il/amp/magazine/ayelet-shani/.premium-1.2304140
קטע מהשיחה: "אז הרעיון הוא שכולנו מחוברים. נשמע טוב. איך זה עוזר לנו?
מוחות אחרים משפיעים ומעצבים את המוח שלנו. כשאנחנו בודקים לעומק את האינטראקציה בין המוחות, אנחנו יכולים לאפיין את המכניזם של העיצוב וההשפעה. התפקיד של המדע הוא לחשוף את הכוחות והמנגנונים שגורמים לנו "לעבוד" באופן קולקטיבי. תראי, התפיסה צריכה להשתנות. כמו שאחרי קופרניקוס וגלילאו הבנו שאנחנו לא במרכז השמים, כך גם בפסיכולוגיה. מה אני מנסה לעשות בניסויים מדעיים בפסיכולוגיה? לנבא התנהגות של אנשים אחרים. ואת זה אני עושה כשאני שם אותם בחדר סגור ונותן להם לעבוד על מחשב. אני חושב שזו טעות, שצריך לצאת מהפרספקטיבה האגוצנטרית, ולהבין שהמוחות הם חלק מרשת. שכמו שיש גרביטציה בין גופים, יש כוחות שעובדים בין מוחות, ועל זה אנחנו עובדים, להבין איך מוח מתחבר למוח בצורה דינאמית, איך הוא נותן לו כוח. ואז כשמתחילים למדל את המוחות האלה לתוך הרשת, אפשר לנסות להבין את ההתנהגות האנושית, את התמונה הגדולה."
האם חכמת הקבלה תומכת בממצאים?
השפעה של אינטראקציה הדדית
האם אנו יוצאים שונים מכל שיחה שיש לנו עם אדם אחר? במה?
נניח ושוחחנו עם אדם אחר והגענו בינינו להבנה/ הסכמה. מה בעצם קרה לנו - האם השתנינו או שרק אגו גבר על אגו?
איזה מידע מועבר מאדם לאדם שאנחנו לא מודעים אליו?
כשאנשים משתפים פעולה המוחות שלהם מסתנכרנים זה לזה: מחקר חדש מדגים שמוחותיהם של גיטריסטים המנגנים דואט בשני קולות מסתנכרנים זה לזה ופועלים בתיאום הדדי. אולי אלו מביננו שהתנסו בנגינה בהרכב מוסיקלי מכירים את התופעה: נגני ההרכב מרגישים שבמהלך הנגינה מתפתח סנכרון כולל המתאם את כל הנגנים, ופעילויותיהם כבר לא מתוזמנות על ידי מוחו של הנגן עצמו אלא מתאימות את עצמן לתזמון המשותף של הקבוצה. חוקרים ממכון מקס פלנק שבגרמניה טוענים שיש משהו בתחושה הזו – בדיקת EEG של נגני גיטרה שניגנו דואט בשני קולות גילתה שבזמן הנגינה המשותפת מתפתחות רשתות עצביות "בין-מוחיות" המתאמות את פעולותיהם של שני הנגנים.
http://www.epochtimes.co.il/et/11481
משדרים על אותו גל - קיים סינכרון עם חבר קרוב (בשפת גוף, מילים, נשימות):
לפי מחקרים, כאשר אנו נפגשים עם חבר קרוב, שפת הגוף שלנו ושלו נהיות דומות או “מסתנכרנות”. אנו עושים את אותן תנועות, יושבים באותן תנוחות ומשתמשים באותם ביטויים או מילים. ברמה עמוקה יותר, גם קצב הנשימה הולך והופך לזהה, ובמצב כזה התחושה היא ש"משדרים על אותו הגל". במוח האנושי יש מה שנקרא נוירוני "מראה”. כאשר אנו רואים אחרים מבצעים פעולה כלשהי, באופן אינסטנקטיבי, נוירוני המראה מפעילים את אותו אזור שאחראי לפעולה בראש שלנו. למשל, כאשר אנו רואים מישהו מזיז את הידיים, מיד יופעל אצלנו האזור במוח שאחראי לתנועת היד, ממש כאילו אנו בעצמנו הינו מבצעים אותה. בגלל זה פיהוקים הם כל כך מדבקים – כאשר אנו רואים מישהו מפהק, נוירוני המראה נכנסים לפעולה ומיד קשה לנו לשלוט בצורך העז "לחקות" אותו ולפהק בעצמנו.
https://www.hayadan.org.il/power-of-words-271211
סינכרון מוחות:
מה קורה כשמוחות מסתנכרנים?
האם כאשר שני אנשים משוחחים, המוחות שלהם יכולים להסתנכרן?
באיזה מצבים מוחות מסתנכרנים ביניהם?
אילו תנאים צריכים להתקיים כדי שזה יקרה?
איך אדם יכול לדעת שהוא נמצא במצב כזה? מהם הסימנים?
האם באופן טבעי אדם נמשך למצב של סינכרון מוחות, או שמעדיף להימנע מכך? מדוע?
סיעור מוחות
סיעור מוחות (או סיעור מוחין) הוא במהותו תהליך של חשיבה בקבוצה, נוהל לגיוס משאביה היצירתיים של הקבוצה לפתרון בעיות ופיתוח רעיונות. קבוצות יכולות להיפגש, לבצע סיעור מוחות, ולהפיק במהירות רעיונות ופתרונות אפשריים לבעיות. את אלה ניתן להעריך, למחוק את הבלתי-שימושיים וללטש וליישם את הרעיונות המבריקים. את שיטת "סיעור מוחות" (Brainstorming) הגה בשנות 1939 אלכס פ. אוסבורן ...והוא פרסם אותה בשנת 1957. ארגונים הגיבו בהתלהבות לגישה, בשל צורך גובר ברעיונות חדשניים לזירוז פיתוחם של מוצרים, תהליכים ושירותים חדשים. עבור רבים, גישתו של אוסבורן נראתה כמו מתת שמיים. לא היה עוד צורך להסתמך על ההשראה בחיפוש אחר תשובות. כמו אופנות אחרות בניהול, ההתלהבות מן הגישה מיצתה את עצמה והפופולריות שלה דעכה מעט. ביצוע נכון של התהליך מחייב הכרה עם שלביו, וניהול נכון של הישיבה. אחרת, קיים סיכוי רב להתבדרות הישיבה ללא תוצאות.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA
מה קורה בסיעור מוחות - מה מתרחש בתוך המוחות של המשתתפים? ומה מתרחש בין המוחות, באינטראקציה ביניהם?
מאיפה מגיעים הרעיונות החדשים בסיעור מוחות?
האם הרעיונות היו בתוך האנשים והאינטראקציה עם האחרים הוציאה אותם?
או שהרעיונות לא היו באף אדם ו"נולדו" מתוך האינטראקציה ההדדית?
מה אפקטיבי יותר - סיעור מוחות או חשיבה יחידנית של כמה אנשים?
באילו מקרים עדיפה חשיבה יחידנית, ובאילו סיעור מוחות?
סיעור מוחות בשיטת אוסבורן - שלבים:
חלוקת הבעיה לבעיות משנה.
משאבים דרושים: מנחה המתמצא בטכניקה, וקבוצת משתתפים מיומנת. לרוב, מזמינים משתתפים בעלי ידע וכישורים רלוונטיים לבעיה הנבחנת.
שלב א': רישום של כל ההצעות העולות ללא סינון. מעודדים בשלב זה חשיבה אסוציאטיבית, יצירתית וכיווני חשיבה חדשים ללא הגבלה או צנזורה. שלב זה מסתיים כשאין עוד רעיונות .
ככל שיש יותר רעיונות התהליך יותר איכותי. חזרה על רעיונות בוריאציות שונות רצויה.
שלב ב': סינון והערכה וביקורת של הרעיונות. בשלב זה מלטשים את הרעיונות. בסיכום השלב בוחרים רעיון אחד.
ההערכה מתבצעת בקבוצה קטנה, אפילו של אדם אחד המסוגל לנפות את הרעיונות שנאספו.
משוב: דווח לקבוצה על התוצאות.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA
כיום, קיימות גישות נוספות לסיעורי מוחות אפקטיביים. רבים מאמינים שהגישה שאינה מאפשרת בכלל ביקורת, בעת העלאת הרעיונות, מאוד מאריכה את המפגש והופכת אותו להיות מייגע. לעיתים דווקא המקום של ביקורת עניינית - לא ביקורת אישית ולא מאבקי כוח, יכולה לתרום מאד להעלאת היצירתיות וגם לקיצור הזמן. בנוסף, יש עקרון חשוב שמאפשר לסיעורי המוחות להצליח וזהו עקרון התנועה. לקחת נושא מסוים, למצות אותו ולעבור מיד להנחה ההפוכה. התנועה בין ניגודים מעלה את היצירתיות ואת האפקטיביות של סיעורי המוחות.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA
האם נכון לבקר עניינית ולא אישית במהלך סיעור מוחות?
מה חשיבותו של המשוב?
האם תנועה בין ניגודים, מעלה את היצירתיות והאפקטיביות של סיעור המוחות?
התייעצות וחשיבה משותפת
מדוע יש לנו רצון לשתף אחרים בהחלטות שעלינו לקבל?
שני אנשים חושבים יחד - האם הם יכולים באמת להגיע לפתרונות טובים יותר?
מדוע אנו זקוקים למישהו שישקף לנו דברים על עצמנו? מדוע מישהו אחר רואה אותי טוב יותר?
האם כדאי להתייעץ עם אחרים על משהו? הלוא כל אחד חושב משהו אחר. אז מה נכון? איך להתייעץ בצורה נכונה עם אחרים?
מהו שכל משותף? חכמת ההמון? איך זה עובד?
גברים ונשים בחשיבה משותפת
האם קיים הבדל בין תרומה של אישה לתרומתו של גבר, בסיעור מוחות?
מה נשים מוסיפות לחשיבה המשותפת ומה גברים מוסיפים לה?
האם קיים הבדל בין סיעור מוחות שבו משתתפים רק גברים לסיעור מוחות בו משתתפות רק נשים. מהו? מה יהיו התוצאות בכל אחת מהקבוצות?
מה היתרון לשילוב בין גברים ונשים בחשיבה משותפת? איזה ערך מוסף מתקבל?
האם שיתופי פעולה בין גבר ואישה מולידים בהכרח תוצאה יותר מוצלחת מגברים לבד או נשים לבד?
קשר בין מחשבתי
איך מחשבה של אחד, יכולה להתחבר למחשבה של אחר?
האם יש מחשבות דומות ושונות בין בני האדם? ממה זה נובע?
יש תופעה של כמה אנשים שממציאים באותה תקופה את אותה המצאה. איך זה קורה?
האם יש כזה דבר סנכרון מחשבות?
מתי קורה שאנשים חושבים את אותה מחשבה ומתי לא?
שדה המחשבות הכללי
האם יש שדה מחשבות כללי משותף?
איך עובדת רשת המחשבות בינינו? איזה מידע עובר בה?
האם אפשר לקבל גישה לתקשורת הזו?
האם המחשבות שלנו משפיעות על האחרים?
רגשות עוברות לאחרים לעיתים ללא מילים, האם כך גם המחשבות?
האם אפשר, דרך שדה המחשבות המשותף, להשפיע על המחשבות והרגשות שלי?
האם אפשר, דרך שדה המחשבות המשותף, להשפיע על מחשבות האחרים?
האם המוחות שלנו מחוברים?
האם אני תלוי במחשבות של אחרים?
מה מפריע לנו היום להתקשר דרך שדה המחשבות הזה?
למה נראה לנו היום שאין שדה מחשבות משותף?
מדוע מרגישים יותר את האינדיבידואליות המחשבתית מאשר את השדה המשותף?
טלפתיה
טלפתיה (מיוונית: טֶלֶ = רחוק, למרחק; פתוס = רגש) היא סוג של תפיסה על-חושית (ESP - Extra-Sensory Perception), המתוארת כיכולת להבחין, באופן מודע או לא-מודע, במחשבותיו, רגשותיו ותחושותיו של אדם (או יצור) אחר, ללא גירוי חושי כלשהו. טלפתיה היא תופעה אחת מתוך קבוצת תופעות פסבדו-מדעיות בתחום הפאראפסיכולוגיה (מיוונית - מעבר לפסיכולוגיה, או דומה לפסיכולוגיה), שמעולם לא הוצגו ראיות חותכות לקיומה. החוקרים בפסיכולוגיה ובנוירולוגיה אינם סבורים שהיא אפשרית כלל ועיקר, משום שהמוח פועל באמצעות אימפולסים חשמליים ומוליכים כימיים (נוירוטרנסמיטרים), שאינם משדרים אותות כלפי חוץ.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%94
זה תחום שמצד אחד מאד מושך אותנו ומצד שני דוחה ומפחיד. המחשבות שלנו הן מעין "קופסה שחורה" שאינה חשופה במלואה אפילו בשבילנו. היינו מאד רוצים להציץ לתוך המחשבות שלנו, ובטח למחשבות של אחרים. יחד עם זה, הפחד של כל אחד מאיתנו היא "משטרת מחשבות". בעידן הטכנולוגי יודעים עלינו הרבה, אבל במחשבה אנחנו עדין חופשיים.
האם ניתן לקרוא מחשבות? אם כן, האם זו יכולת שיש לאנשים מיוחדים או שכל אחד יכול לפתח אותה?
האם כדאי לאנושות לפתח יכולת כזאת? למה?
טכנולוגית הקשר המתקדם
האם צורת ההתקשרות המתקדמת היא טלפתיה דיגיטלית?
האם יש צורה מתקדמת יותר?
כוח המחשבה:
האם ניתן להתקשר זה לזה באמצעות המחשבה?
מה אפשר להגיד לאחר במחשבה?
איך נראית שיחה במחשבה? מה קורה בה?
לאן התקשורת האנושית מתפתחת? מהו השלב הבא?