'הפסיקו לחפש אישור מאחרים, למדו לאהוב את עצמכם כמו שאתם, תראו כמה זה יעשה אתכם מאושרים'. עובד לכם הטיפ הזה? אם בינתיים כן אז סבבה, אם לא ממש אז בואו נראה למה. על אהבה עצמית, על הערכה חברתית ועל מה שביניהן.
ראשית נזכיר שמצד הטבע האדם הוא יצור חברתי. אפשר לראות זאת היטב על ילדים קטנים, הם מסתכלים על אימא, על אבא, על אחים או אחיות, ומחקים את שהם קולטים. תנועות גוף, צורות דיבור, הכול מועתק. בלי לפקוח עיניים גדולות וכל הזמן ללמוד מהסובבים, ילד לא יכול היה להתפתח כאדם. לראייה, ידועים מקרים שבהם ילדים גדלו בחברת בעלי חיים, והעתיקו את כל צורת התנהגותם. איך זה קשור לעניין האהבה העצמית? הנה זה בא.
למה אדם לא אוהב את עצמו? כי הוא לא מרוצה ממה שיש בו. ולמה הוא לא מרוצה? כי הוא רואה שזה לא מביא אותו למקום שבו הוא היה רוצה להיות. ומי קובע מה יהיה המקום הזה? הערכים שיש בחברה הסובבת אותו.
להיות עשיר, מוצלח, בריא, חטוב, ספורטאי ולא משנה מה עוד – כל אלה הם ערכים שהגדירה החברה כחשובים. במסגרת ההגדרה הזו אנשים חותרים להישגים, ומודדים את עצמם ביחס לאחרים.
בחברה המודרנית האדם מצוי כל הזמן בסטרס, כי הוא מרגיש שהאחרים מנסים להנמיך אותו. שוב ושוב הוא מנסה להתרומם, ונמצא במעקב תמידי: 'נו, איך הם מקבלים אותי? איך הם מסתכלים? רק שמישהו לא ירד עליי פתאום'. כשהוא הולך ברחוב, נמצא בעבודה, בכל מקום ובכל מצב, הוא שומר להיראות בסדר, לא להיפגע.
לברוח מהשפעת החברה – לא ממש אפשר, ומיום ליום האווירה נעשית יותר ויותר תחרותית, לוחצת, הרסנית. מה מכאן? איך מגיעים למצב שנרגיש טוב יותר עם עצמנו, שנהיה יותר שלווים ורגועים?
ובכן, הכיוון לפתרון הוא לא במישור האישי-פסיכולוגי, כלומר כל מיני דברים שאנחנו נאמר לעצמנו כמו בתהליך אימוני, אלא במישור החברתי. אנחנו צריכים לבנות לעצמנו מיני-חברה, מין סביבה קטנה שבה נרגיש תמיכה, עידוד, חברות, עד לרמה של אהבה. בסביבה כזו נרגיש מוגנים, בטוחים ורגועים, כמו על הידיים של אימא.
הדרך המפורטת לבניית סביבה כזו נלמדת בשיטה האינטגרלית. בגדול, השיטה מבוססת על חקר טבע האדם ומגמת ההתפתחות של העולם, ועל תרגול של חיבור משלים בין אדם לאדם.
השיטה האינטגרלית מלמדת שלאורך ההיסטוריה האגו התפתח וגדל. כיום הגענו למצב מסוכן שבו העולם נעשה יותר ויותר מקושר, כולם תלויים בכולם, אבל כל אחד רואה את עצמו בלבד. דורך על כולם בדרך לפסגה, משפיל אחרים כדי להרגיש יותר הצלחה. זוהי סביבה נוראית, שבה שום דבר טוב לא יכול לצמוח, ולכן הייאוש והדיכאון משתלטים על העולם.
החלום האמריקאי על תחרות חופשית שתסייע לכל אחד לנגוע בשמים, התנפץ כבר מזמן. הכול מכור, הכול מסובב, שחיתות ואלימות, שקר וכזב. תחרות כזו, מסתבר, מקרבת את המין האנושי בצעדי ענק לאיזשהו סוף מר. מלחמת עולם גרעינית בתוספת סייבר וטילים מהחלל, קריסה אקולוגית, מתקפות טרור רצחניות או שורת משברים נפשיים – לך תדע מה יגמור אותנו קודם.
מתוך ראייה זו, השיטה האינטגרלית מסבירה איך להרכיב במסגרת קבוצתית את המודל של האנושות הבאה, המחוברת, הטובה. משתמשים בכלים אינטגרליים ייחודיים, שבעזרתם לומדים מה כדאי שתהיה צורת החיים החדשה: דיונים עם כללים מיוחדים, סדנאות של משחקי תפקידים, סימולציות של מצבים במערכות יחסים, בירורים משפטיים ועוד מגוון אמצעים.
לצורך המחשה, ניכנס לתוך תמונה: יכול להיות שההרגשה שלי עם עצמי היא לא ממש טובה, שאני לא אוהב את עצמי והייתי שמח אם לחלק מהתכונות שלי היה מוצמד פתק החלפה. ופתאום, כשאני מגיע לקבוצה האינטגרלית האמורה, כולם מתפעלים ממני מאוד, קשובים לכל דבר שאני אומר, נותנים לי הרגשה שכל מילה שלי חשובה. 'איזה חכם אתה, איזה רגיש, איזה מזל יש לנו שהצטרפת. אנחנו ממש נהנים בחברתך, מודים על כל רגע איתך, היהלום שבכתר אתה!'. קבלת פנים שכזו תשנה לי את כל ההרגשה שלי ביחס לעצמי. היא תגרום לי להתפתח, לגדול, להתאמץ להיות באמת מוצלח כפי שהם תופסים אותי, לא לאכזב.
ייחודיותה של השיטה האינטגרלית הוא בכך שהיא מעוררת כוח פנימי של חיבור, שמתגלה בקשר האינטגרלי שנבנה בין האנשים. בהדרגה, הכוח הזה משנה את טבעו האגואיסטי של האדם, הופך אותו ליצור מתקדם יותר שמסוגל להתחבר באהבה עם כל אחד ואחד, ויוצר את התנאים למימוש מלוא הפוטנציאל שלנו כפרטים וכחברה.
מאהבה עצמית לאהבה הדדית, נוסחת הקיום בעולם של מחר.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 270 – bit.ly/3TkEo17