חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 160
התנ"ך- עם הספר
מטרות:
איך דרך ההבנה של מהם הספרים שעם ישראל קשור אליהם אנחנו מובילים אל חיבור וחזון המשפחה האחת
איך כל התנ"ך בעצם מדבר על ואהבת לרעך כמוך
לספר לאדם שיש לו רגש כלשהו לספר הזה מהיותו יהודי למה הוא מרגיש את הקשר הזה אל הספר.
להסביר מדוע לאדם יש הרגשה מיוחדת לספר התנ"ך- מה פשר ההרגשה?
התנ"ך השפיע על כל העולם במשך ההסטוריה, מה פשר ההשפעה העצומה הזאת?
זרימת התכנית:
תרומת עם ישראל לעולם- הספר ששינה את העולם
עם הספר
חמשת חומשי תורה
נביאים
כתובים
תרומת עם ישראל לעולם- הספר ששינה את העולם
פתיחה:
התנ"ך מהווה מוקד מרכזי לתרבות היהודית הדתית והחילונית גם יחד, ונודעה לו השפעה עמוקה גם בדתות המערב האחרות. התנ"ך הוא כיום הספר הפופולרי ביותר בעולם.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A
מעטות הן היצירות הקלאסיות המשמשות — מאז ומעולם — מעיין נובע של השראה להתחדשות בלתי פוסקת של הגות ויצירה, ואין ספק שהתנ"ך הוא הבולט שביצירות אלו. אין עוד ספר או יצירה אחרת ששימשו השראה להוגים ויוצרים, ושרישומם כה ניכר בהגות, בספרות, במוזיקה, בתיאטרון ובאמנות הפלסטית. תהליכי החילון שחלו ב־ 300 השנים האחרונות לא החלישו את התופעה התרבותית הזאת. אדרבה, כמה מתהליכי החילון התבטאו דווקא בקריאה רעננה של הטקסטים המקראיים ובהתבוננות שונה בהם
עם הספר- ספר הספרים- מרגישים קשר מיוחד לספר הזה, כולם מסכימים שיש בו משמעות עמוקה. הספר ששינה את העולם, נראה שזה רק ספר הסטוריה... ספר קדוש. שימש בעבר ומשמש גם בהווה מקור מפרה ליוצרי המדרשים, לפרשנים לסופרים ומשוררים.
התנ"ך שהפך להיות אחד הספרים החשובים והמשפיעים ביותר בתרבות המערבית. כל הגישה המערבית בנושאי מוסר וחברה מקורם בתנ"ך, והוא היה ועודנו משפיע על מהלכים היסטוריים ובמדיניות של ארצות המערב, מן היציאה למסעות הצלב, מלחמות הדת במאה ה16, ניצור העולם החדש ועוד. ללא היהדות והמהפך המחשבתי שחוללה, קיומה של הנצרות, שאליה משתייך חלק הארי של תרבות המערב, לא היה מתאפשר, וכל מהלך ההיסטוריה האנושית היה שונה.
כל התפיסה המוסרית בעולם נובעת מהתנ"ך. כיצד הספר השפיע בצורה מוסרית על העולם?
עם הספר
עם הספר הוא כינוי לעם ישראל, עמו של ספר הספרים, הוא התנ"ך.
מקור הכינוי בקוראן, שם מצוין אהל אל-כִּתאב أهل الكتاب (בתרגום מילולי: אנשי הספר) ככינוי ליהודים ולנוצרים.
גרשם שלום, עוד דבר, עם עובד, 1989, עמ' 160: העם היהודי, שמצד הווייתו הביולוגית כמעט שלא היה ראוי לתשומת-לב יותר מאיזשהו עם אחר מעמי המזרח הקדום שכבר מזמן נכחדו ועברו מן העולם, הופיע בזירת ההיסטוריה ביחד עם הספר שלו. העם והספר כרוכים היו בתודעה העצמית של היהודים ובתודעת העולם.
http://www.sipur4u.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=138&Itemid=140
כפי שכותב הרמב"ם (משנה תורה,הלכות תלמוד תורה א', ח'-ט'):
"כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה. בין עני, בין עשיר, בין שלם בגופו, בין בעל ייסורין, בין בחור, בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו. אפילו עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים, ואפילו
בעל אישה ובנים חייב לקבוע לו זמן ללימוד תורה – ביום ובלילה, שנאמר (יהושע א',ח') "והגית בו (בספר התורה) יומם ולילה".
גדולי חכמי ישראל היו מהן חוטבי עצים, ומהן שואבי מים, ומהן סומים (עיוורים), ואף על פי כן היו עוסקין בתלמוד תורה ביום ובלילה, והם מכלל מעתיקי (מוסרי) השמועה איש מפי איש מפי משה רבינו".
לפי הניסוח אנחנו העם של הספר ולא שהספר הוא של העם. מה זה מרמז לנו?
אם אנחנו העם של הספר, איזה מחוייבות יש לנו כלפיו? והאם ישנן השלכות אם איננו נוהגים על פי הספר?
כל יהודי חייב ללמוד את הספר וגם כל הזמן ובכל מצב. מדוע?
תוכל להסביר את המקום המרכזי שיש לספר בתודעה של היהודי?
דורות שלמים של יהודים בארץ ובעולם גדלים היום בלי שהתנ"ך יהיה חלק מעולמם התרבותי. אם משמעות הביטוי "עם הספר" אינה מצומצמת לעובדה שהספר הזה נכתב "עלינו", אם הכוונה היא שהעיסוק והדיון בו עומדים במוקד עולמנו התרבותי כחברה וכעם — האם לא חדלנו להיות "עם הספר? האם צריך להחזיר את התנ"ך למוקד? לשוב להיות עם הספר?
לעם ישראל יחס מיוחד לתנ"ך. על התנ"ך מתבססת תשתית האמונה היהודית, וממנו נלמדים מצוות וערכי היהדות. הדקדקנות בהעתקת התנ"ך בכלל והתורה בפרט, הועילה לצמצום מספר השיבושים שחלו במשך השנים, עד כדי כך שבספרי התורה נמצאים רק שנים עשר הבדלים בין הגרסה המערבית של ארצות הים התיכון לבין הגרסה של יהודי תימן, כאשר אף אחד מהבדלים אלו אינו משנה את משמעות הכתוב.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A
למרות שנמצאו באיזורים שונים ורחוקים בעולם- התורה היתה משותפת לכל עדות ישראל בגרסתה המדוייקת. מה זה אומר עלינו כעם? מה זה אומר על חשיבותו של הספר להיותנו עם?
משפחה
התנ"ך מציג התפתחות אנושית שנוגעת בכל מעגלי החיים שלנו.
הוא מתחיל מאדם אחד, דרך זוג, דרך המשפחה הגרעינית (אחים - קין והבל, 12 השבטים), במשך הזמן המשפחה הופכת לעם ואז העיסוק של התנ"ך עובר לכל האנושות, עד כדי כך שבסיפור יונה, מסופר על נביא יהודי שבא לגויים לתקן את הפורמט האנושי שלהם.
ידוע כי ילדים יהודים לאורך הדורות החלו ללמוד לקרוא עברית בגיל 3 (וזו לא היתה שפת אמם) כדי להתחיל ללמוד תורה.
לפי התנא יהודה בן תימא: "בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלוש-עשרה למצוות, בן חמש-עשרה לתלמוד
"תורה ציווה לנו משה, מורשה קהילת יעקב" (דברים לג, ד)
היתה חשיבות עצומה שכל ילד וילד יקרא וילמד תורה. מה תפקידה של התורה בעיצוב זהותו של הילד היהודי?
חמשת חומשי תורה
חמשת הספרים הבאים מרכיבים את התורה:
בראשית: בריאת העולם, חיי שלושת האבות, ירידת שבטי ישראל למצרים.
ספר בראשית נמשך על פני תקופה של 2,309 שנים:
אלפיים השנים הראשונות לבריאת העולם המכונות "אלפיים שנות תוהו, ועוד 309 שנה בחיי האבות הנכללות באלפיים השנים הנקראות "אלפיים שנות תורה". זאת, לפי המקובל במסורת היהודית. וכך מובא במסכת עבודה זרה:
תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי העולם, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח...
מבואר בגמרא שאלפיים שנות תוהו נמשכות עד שהגיע אברהם אבינו לגיל 52 שאז, על פי חלק מהמפרשים, החל ללמד אנשים בחרן את דרך התורה. כלומר, אלפיים השנים הראשונות של העולם נקראות "שנות תוהו" מפני שבניגוד לתקופות שבאו אחריו, תקופה זו הייתה בלא תורה בעולם.
הרמב"ן מכנה את ספר שמות בתור "ספר הגלות והגאולה". במבוא לחומש שמות הוא כתב: שעת הגאולה אינה היציאה ממצרים - כפי שהיינו מצפים או בהתגלות ה' לעמו בהר סיני ואף לא בכניסה לארץ-כנען, רק כאשר הייתה שורה השכינה במשכן העדות שבקרב מחנה ישראל – "אז נחשבו גאולים". ירידת השכינה מהר סיני אל אוהל מועד מתואר בסיום ספר שמות חומש שמות מקיף את התקופה מן הגלות בתחילתו עד הגאולה ממנה, בסופו.
ויקרא: פירוט עבודת הקרבנות, דיני טומאה וטהרה, מצוות שונות המקדשות את הכהנים ואת עם ישראל.
חומש ויקרא נודע גם בכינויו התלמודי "תורת כהנים", לו זכה כיוון שהוא עוסק בעיקר בהלכות הקרבת הקורבנות ושאר דיני המקדש. רובו המוחלט של ספר ויקרא עוסק במצוות וחוקים שונים, והוא מכיל רק שני קטעים קצרים בעלי גוון סיפורי.
על פי המדרש, פרשת ויקרא הפותחת את החומש היא הפרשה הראשונה אותה לומדים ילדי ישראל, וזאת כדי ש"יבואו טהורים ויתעסקו בטהרות".
במדבר: נדודי בני ישראל במדבר, חטאיהם של בני ישראל במהלך המסע, הכנה לכיבוש הארץ וחלוקתה לשבטים.
הספר נקרא גם "חומש הפקודים" כיוון שיש בו שני מִפקדים ('פקידות' בלשון חז"ל) של בני ישראל ומפקד נפרד ללויים.ספר במדבר מספר על 40 השנים שבין היציאה ממצרים לכניסה לארץ ישראל, אך למעשה, כמעט רק על השנתיים הראשונות וחצי השנה האחרונה במסע.
דברים: נאום משה בפני העם לפני הכניסה לארץ כנען - סקירה היסטורית, חזרה על מצוות התורה, דברי תוכחה ומוסר - ולבסוף מות משה.
סגנונו של ספר דברים שונה משל שאר ספרי התורה: רובו מורכב מנאום שמשה אמר לבני ישראל בערבות מואב, בטרם כניסתם לארץ כנען - הלא היא ארץ ישראל. יש בספר שני פרקי שירה, פרקים ל"ב ול"ג. המשפטים בספר ארוכים ומורכבים מעט יותר מהעברית הרגילה, והוא משתמש בלשון מלאה יחסית במליצות רטוריות (כדוגמת "ערים גדולות ובצורות בשמים" וכדומה).
התורה נחשבת לחלק המקודש ביותר בתנ"ך. על פי המסורת היהודית חמשת חומשי התורה נכתבו מפי הקב"ה על ידי משה, ונביאים וכתובים נכתבו באמצעות נבואה על ידי בני אדם שונים בתקופות היסטוריות שונות
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA
התורה במסורת היהודית נחשבת למהות מקודשת, שניתנה מידי האל, כדי לתקן את האדם ולהביאו לחיי העולם הבא.
הרמב"ם משקף את התפיסה הדתית הרווחת בכותבו: "הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה זו, עץ חיים, וכל העושה כל הכתוב בה, ויודעו דעה גמורה נכונה, זוכה בה לחיי העולם הבא; ולפי גודל מעשיו וגודל חכמתו, הוא זוכה.
אף רבי יהודה הלוי כותב באופן דומה בספר הכוזרי: "אין ספק בדבר, כי בזאת התורה מובטחת להם לבני אדם, השארות הנפשות לאחר אבדן הגופות.
בהמשך, מזכיר הריה"ל את התפיסה הרווחת, על פיה כל חוכמה שקיימת בעולם, נרמזת בתורה: "אמר הכוזרי: רואה אני כי תורתכם כוללת כל דק ונפלא שבחכמות, דבר אשר אין כמוהו בכל תורה אחרת. אמר החבר: גדולה מזאת! הסנהדרין חובה הייתה מוטלת עליהם שלא תחסר להם כל ידיעה בחכמות האמתיות והדמיוניות והמקובלות בכללן גם כשוף וידיעת כל הלשונות.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94
במה מיוחדת התורה משאר התנ"ך? ומדוע היא נחשבת לחלק המקודש ביותר?
התורה נחשבת כמהות מקודשת שתפקידה לתקן את האדם, מה זה אומר לתקן את האדם? מהו הקילקול באדם שדורש תיקון?
קריאת התורה בציבור
טקס קריאת התורה הינו מן הטקסים המרכזיים ביהדות. ישנה חשיבות עוד מימי קדם לקריאת התורה בציבור
http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=813
מה חשיבות קריאת התורה בציבור לעם היהודי? למה היא נועדה?
מהם חשיבות שני הגורמים? ההתאספות והקריאה עצמה?
מדוע ישנה חשיבות לזמן בו מתחילים לקרוא בתורה ומסיימים? האם זה מתוך מנהג בכדי לגרום ליהודים בכל העולם לעשות פעולה יחד?
האם ישנה משמעות מעבר לסיפורים ההיסטוריים בתורה?
מניין
לפי ההלכה, הקריאה בתורה בבית הכנסת נעשית בנוכחות עשרה גברים לפחות (מניין) מתוך מגילה של קלף, הכוללת את כל חמשת חומשי התורה. הקריאה בתורה חייבת להיות מדויקת ונכונה, לפי כללי הדקדוק והמסורה וטעמי המקרא, ולפיכך נוהגים להפקיד את הקריאה בתורה בידי קורא מומחה - בעל קריאה (או: בעל קורא). במהלך הקריאה מזמינים - מעלים לתורה - אנשים מן המתפללים, שלעתים גם קוראים קטע מתוך הפרשה.
http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=813
מדוע ישנה חשיבות לקריאה בתורה בנוכחות 10 גברים? האם ישנה חשיבות או כוח לקבוצה בזמן הקריאה מול קריאה של אדם לבד?
בדיחה עתיקה מספרת על היהודי שהגיע לאי בודד והקים שני בתי כנסת – אחד שהוא יתפלל בו ואחד שהוא אינו מוכן להיכנס אליו. מאחורי הבדיחה מסתתרת תרבות יהודית רצינית של ריבוי דעות. האמרה "70 פנים לתורה" אומרת לנו כי ישנן דרכים רבות לפרש ולהסביר את הנאמר בתורה. כיום, העולם היהודי מרובה דעות, רעיונות, כיוונים וכיוונים שכנגד
לכל עדה יש סגנון קריאה שונה, כל זרם מפרש את התורה כרצונו. מדוע גורם שאמור ללכד אותנו הוא כזה שיכול להתפרש בכל כך הרבה אופנים?
שמחת תורה, על ריקודיה ומנהגיה הססגוניים, מסמלת את היחס הרגשי אל התורה ואת הממד החווייתי הטמון בהצבתה במרכז החיים היהודיים. בשבועות היהודי מדבר על התורה ולומד אותה, בשמחת תורה הוא נוגע בה, רוקד אתה ומנשק אותה.
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1527408
איך להסביר את היחס הזה שמתעורר ביהודי אל התורה? מדוע שמחים בה?
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
הכינוי נביא מיוחס למי שנושא את דבר האל. על פי הרמב"ם, ספרי התנ"ך מתחלקים לשלוש רמות של קדושה לפי מידת ההשראה האלוהית ששימשה לכתיבתם. ספרי התורה נכתבו על ידי משה - אב הנביאים, ספרי הנביאים נכתבו בפעולת נבואה וספרי הכתובים נכתבו על ידי אנשים שהם אינם בהכרח נביאים, אך בהשראת רוח הקודש.
ספרי הנביאים מתחלקים לרוב לשתי חטיבות, שחלוקתן אינה כרונולוגית, אלא תוכנית ועניינית:
נביאים ראשונים, הכולל את ספר יהושע, ספר שופטים, ספר שמואל וספר מלכים. ספרים אלו מכילים בעיקר תיאורים היסטוריים.
ארבעת ספרי הנביאים הראשונים -חשבים לספרי היסטוריוגרפיה, ומסופרות בהם, בסדר כרונולוגי, תולדות עם ישראל מן הכניסה לארץ המובטחת (ספר יהושע), ועד חורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל .
ספרי הנביאים הראשונים מספרים ומתארים אירועים אלו תוך שילוב דבריהם ומעשיהם של הנביאים הקדומים, והם מבוססים על ההשקפה כי תולדות העם וקורותיו הם התגשמות דברי ה' כפי שנמסרו לנביאי האמת: "ההיסטוריה של העם הישראלי נתפסה מימי קדם כהתגשמות דבר אלוהים... מתוך תפיסה זו נִיתַן למאורעות ההיסטוריה כיוון מסוים: המאורעות מגשימים את הנבואה."
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D
איך משמעות הנבואה והחזון נתפסים היום בחברה?
נביאים, בחלקם היו בעלי השפעה רבה בחברה, האם גם אנשים בעלי השפעה היום יכולים להנחיל חזון כלשהו בחברה?
האם מישהו כיום מסוגל לנבא את עתידו של עם ישראל?
נביאים אחרונים, הכולל את ספר ישעיה, ספר ירמיה, ספר יחזקאל וספר תרי עשר. ספרים אלו מכילים בעיקר לקט של נבואות שנאמרו על ידי מחבריהם. מכונים גם "נביאי הספר" או "נביאי הכתב".
תרי עשר, הכולל את הושע, יואל, עמוס, עובדיה, יונה, מיכה, נחום, חבקוק, צפניה, חגי ,זכריה ומלאכי. ספרים אלו הם ספרי נבואות קצרים שקובצו יחד. נכלל בחטיבת הנביאים האחרונים.
חלוקה זו ל"נביאים ראשונים" ו"נביאים אחרונים" מקובלת במהדורות דפוס שונות מאז ימי הביניים. ראשיתה כנראה במהדורה של ספרי יהושע, שופטים, שמואל ומלכים עם פירוש רד"ק, שיצאה לאור בדפוס שונצינו בשנת ה'רמ"ו (1485) תחת הכותרת "ארבע נביאים ראשונים".[2] במקורות חז"ל מקובלת הבחנה אחרת: הנביאים עד סוף תקופת הבית הראשון, כולל ישעיה ירמיה ויחזקאל ומרבית "תרי עשר", הם "נביאים ראשונים", ואילו חגי זכריה ומלאכי, שהתנבאו בתחילת ימי הבית השני, הם "נביאים אחרונים".[3]
http://dictionary.sensagent.com/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D/he-he/
נביא ביהדות - נביא (נקרא גם "הרואה", "חוזה") הוא אדם שנבחר על ידי ה' לבצע את המשימות שהאל רוצה בהם. בין הנביא לאל מתקיים קשר מיוחד. משמעות השם "נביא" במובן של "ניב שפתיים" כלומר ה"מדבר" אל העם.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90
שליח ה' לעם, המבצע את המשימות שמצווה לו ה'.
להדריך את העם בדרך הרצויה, ולהחזיר אותם בתשובה.
להתנבא על העתיד.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהלים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא-נחמיה (ספר אחד), דברי הימים (ספר אחד, ולא מחולק לשנים). הסדר המופיע ברשימה זו הוא לפי מסורת כתבי היד של יהודי אשכנז, ועל פיהם ברוב הדפוסים של התנ"ך. אבל אצל בעלי המסורה בטבריה ויהודי ספרד היה סדר אחד לספרי הכתובים, וכן בגמרא מוזכר סדר שלישי לספרים אלו.
בין ספרים אלה ישנם שתי תת-קבוצות מיוחדות, שהם:
ספרי אמ"ת: תהלים, משלי, איוב (שם הקבוצה על פי ראשי לתיבות לשלושת הספרים האלה). ספרים אלה הם ספרי "שירה", דבר שבא לידי ביטוי בכתבי יד של המסורה הן במערכת הטעמים שבהם (טעמי אמ"ת), והן בצורתם השירית המופיע בכתבי יד.
חמש מגילות: שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר. קבוצה מיוחדת זו מופיעה כחלק ממסורת בני אשכנז (במנהגיהם הליטורגיים ובכתבי היד של המקרא שלהם), וגם עומד בבסיסו של חיבורי מדרש רבה על ספרי כתובים אלה דווקא. בכתבי היד של המסורה, ובמסורת יהדות ספרד והמזרח - אין זכר לקבוצה מיוחדת זו.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D
תהילים - שם הספר תהילים הוא צורת רבים של המילה תהילה, שמשמעותה דבר שבח. ספר תהילים הוא קובץ של מזמורים שונים, וכל מזמור עומד בפני עצמו כיצירה סגורה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D
ספר תהילים הוא הספר המוכר ביותר בחלק הכתובים, כיוון שיש בו מזמורים המתאימים כמעט לכל מצב. נהוג לקרוא תהילים בשעת רצון, במקרה סכנה, ליד מיטתו של חולה ובכל עת שאדם חש צורך לקרבה עם אלוהיו.
לפי המסורת היהודית היו הלוויים משוררים פרקי תהילים בבית המקדש בשעת עבודת הקורבנות, אך רצוי לאומרם בכל מצב ובפרט בשעת צרה, שכן על פי האמונה היהודית סגולתם לעורר רחמים אלוהיים על האומר אותם. ישנה דעה הסוברת שאין לאומרם בלילה לפני חצות. חסידי חב"ד וחצרות אחרים נוהגים לקרוא בכל יום את הפרקים היומיים, על פי החלוקה החודשית, ובשבת שבו מברכים את החודש קוראים את כל הספר, לפני תפילת שחרית. בקהילות גאורגיה, קיים מנהג עתיק וקדוש, לפיו גבאי בית הכנסת מחלק למתפללי בית הכנסת קונטרסים של "תהילים מחולק", לפני הוצאת ספר תורה, בשחרית של שבת, וכך יוצא שגומרים את כל ספר התהילים, ולאחר מכן אומרים "קדיש יהא שלמא רבא".
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D
ניתן למצוא ספר תהילים בתיק של אדם חילוני שאין לו שם זיקה לדת, מדוע אדם יכול להאמין בכוחו של ספרון לשמור על שלומו? האם זהו פשוט כוחו של מנהג?
ספר תהילים כמעט ולא מעורר התנגדות מצד אף יהודי, מה מיוחד בו?
הרבה מוסיקאים דולים משפטים מרגשים מתוך ספר תהילים ומשתמשים בהם כחומר כתיבה בשיריהם, ישנה תחושה שיש בספר הזה משהו שמדבר אל הלבבות היהודים, מה זה?
שיר השירים - מגילת "שיר השירים" (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחטיבת ה"כתובים" בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זו. במסורת חז"ל נתפרשו שירים אלה באופן אלגורי, כמשל ליחסי עם ישראל והקב"ה.
שיר השירים הוא ספר קצר ובו שבעה-עשר שירים וכמה פסוקים העומדים בפני עצמם (למשל, שני הפסוקים האחרונים). עם זאת, השירים כתובים כולם כמקשה אחת ואינם מובחנים בטקסט. מכאן, יש המפרשים את שם הספר כ"שיר המורכב משירים". אף-על-פי-כן, אפשר להבחין בין השירים על-פי הנושא או העלילה המיוחדת לכל אחד מהם, או לפי זהות הדובר והנמען.
המסורת רואה במגילה יצירה אחידה שחיבר שלמה המלך, ואשר עוסקת ביחסים בין ה' לעם ישראל, אף שהשם המפורש אינו מוזכר בה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D