תיקון עולם הוא ביטוי שנשמע טוב, אמנם קצת נאיבי, אבל בסך הכול חיובי. מה זה בדיוק תיקון עולם? תלוי את מי שואלים. אנשי דת, לצורך הדוגמה, ידברו על ביאת המשיח שלקראתה כולם צריכים להיות דתיים, ירוקים יגדירו זאת כשיפור מצבו של כדור הארץ, פעילים חברתיים יכוונו לחלוקה צודקת יותר של משאבים. אם נעשה סקר מהיר, 'מה הייתם מתקנים בעולם', ייתכן שנקבל תשובות כמספר העונים. איש איש ותיקון העולם שלו, אשר פעמים רבות מחריב את עולמו של חברו. לעתים יש הרגשה שמרוב מתקני עולם, העולם זקוק לשיפוצים. לכן כדאי להקדים לברר האם עולמנו באמת מקולקל? אם כן, מהי מהות הקלקול והאם האדם הוא זה שגורם לו? במקרה כזה, אולי צריך לתקן את האדם ולא את העולם?
חכמת הקבלה מלמדת שהעולם מקולקל מפני שכך הוא נוצר מלכתחילה. ביתר דיוק, החטא הקדמוני הוא זה שקלקל אותו. זוכרים את סיפור גן עדן? הנחש פיתה את חווה והצליח להפיל בפח גם את אדם. מאז הנחש שולט בכולם. לפי הקבלה, הנחש מסמל את כוח האגו, יצר הרע, הכוח שדוחף אותנו להזיק לאחרים. למעשה, כל היצורים בטבע ניזונים זה מזה באופן אינסטינקטיבי, אבל האדם ממש נהנה מכך שהוא בונה את הצלחתו על חורבנם של אחרים. על כך נאמר "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח, כא). מטבעו האגואיסטי של האדם נובעים כל הדברים הרעים שבעולם, ולכן זוהי מהות הקלקול.
בהתאם לכך מוגדר גם התיקון שצריך להתבצע – שהאדם יפסיק לחיות על חשבון הזולת אלא ייתן מעצמו חיים לאחרים. כלומר, שכל אחד ידאג לטובת האחר במקום לטובת עצמו. במצב מתוקן כזה של אהבת הזולת העולם ישתנה מן הקצה אל הקצה, כמו שמתואר בנביאים: "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדיו, ונער קטון נוהג בם" (ישעיהו יא, ו). במילים פשוטות, כל הנבראים יהיו מחוברים כאגודה אחת, העולם יתמלא בשפע ויגיע לגמר תיקונו.
מדוע מלכתחילה נוצר הקלקול? כדי שנתקן אותו ועל ידי כך נתפתח. בעבודת התיקון אנחנו נכנסים לתוך פנימיות הטבע, יכולים לחקור אותו, להבין איך הוא בנוי, איך הוא צריך לעבוד בצורה מתוקנת לעומת צורתו המקולקלת. אילו קיבלנו מראש עולם מתוקן, לא יכולנו להכיר את כל מערכת הבריאה לעומקה. דוגמה קטנה תמחיש למה הכוונה: נתאר לעצמנו שנותנים בידינו מכשיר כלשהו ואנו מפעילים אותו, לעומת מצב שבו נקבל את המכשיר הזה מקולקל ונצטרך לפרק אותו, להבין איך הוא בנוי, לאתר את התקלה ולתקנה, ורק אחר כך נוכל להשתמש בו. באופן דומה, במידה שבה אנו מתקנים את הקלקול שטבוע בבריאה, אנו רוכשים הבנה והרגשה שיאפשרו לנו לשלוט בכולה. תוך כדי תהליך התיקון מתברר לנו שמלכתחילה הטביע בנו הבורא קלקולים, כדי שעל ידי תיקונם נתעלה לדרגה שבה הבורא נמצא.
הגדרות אלה למהות הקלקול והתיקון עוזרות לנפץ את האשליה, האומרת כי מי שהורס את העולם הם אלה שיושבים למעלה, בעלי הכוח, ההון והשררה, אלה שמחזיקים בכל המפתחות ומקבלים את כל ההחלטות. נחליף אותם באנשים אחרים, הכול יהיה פה טוב. טעות גדולה. למה? כי מי שמגיע לעמדות שליטה לא נפל לכאן מהירח, הוא תוצאה מאתנו, כלל החברה. אם רוב בני האדם הם אגואיסטים קטנים, אך טבעי הוא שאלו המצליחים לטפס אל עמדות השליטה יהיו אגואיסטים גדולים. גם אם נוריד אותם מחר ממקום מושבם, יבואו במקומם אגואיסטים גדולים אחרים. רק כאשר יתחיל תהליך כולל של תיקון טבע האדם, נדע להעמיד בראשנו אנשים מתוקנים.
איך אמור להיראות עולם מתוקן? מה צריכה להיות צורתו? לפי הקבלה, במקום להמציא כל מיני צורות אידיאליות ולהילחם על מי מהן נכונה, עלינו לחקור את המערכת הגדולה שבה מתקיימים האדם, החברה והטבע. רק מתוך מחקר כזה נוכל להוציא מסקנות נכונות. מסתבר שכבר לפני 5777 שנה החל המקובל הראשון לעשות זאת. הוא גילה שבכל הבריאה פועל כוח עליון אחד, ובו כלולה המציאות כולה. הכוח הזה הוא קבוע ומוחלט, ואיננו יכולים לשנותו. כל שבידינו הוא להתאים את עצמנו אליו. ככל שנהפוך דומים לו בתכונותינו, בהתנהגותנו, ביחס שלנו זה אל זה, כך חיינו ייעשו טובים יותר כפרטים וכחברה. וכאשר נידמה לכוח העליון בצורה מושלמת, יהיה לנו עולם שכולו טוב. זה יהיה שיא האבולוציה המחויבת שלנו כמין אנושי, ועד שלא נתקדם למצב המושלם הזה בעצמנו, נמשיך לסבול.
לאורך הדורות, חקרו המקובלים את הכוח העליון וניסו להתאים את עצמם אליו. הם עשו זאת בכל מיני צורות, בקרב כל האומה, בתוך קבוצות קטנות, בין יחידי סגולה. את המחקרים והגילויים הם העבירו לתלמידיהם, ומתוך כך מצויה כיום בידינו חכמת הקבלה כשיטת מחקר סדורה. אין היא מדברת על אמונה בכוח עליון, אלא על מחקר וגילוי שלו, כמו שנאמר: "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" (סנהדרין ו, ע"ב), "זהו כלל הברזל אצל כל חכמי הקבלה – 'כל מה שלא נשיג, לא נגדרהו בשם ומלה'" (בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, מאמר "מהותה של חכמת הקבלה").
אם כן, לפני האכזבה הבאה מהניסיון לתקן את העולם כדאי שנעזור זה לזה להפנים: ישנו כוח עליון, הוא הסיבה והשורש לכל העולם, ועלינו לחקור, להכיר ולהבין אותו ככל האפשר. מתוך כך נדע איך לבנות את החיים שלנו בצורה טובה יותר ויותר, עד שעולמנו יהפוך לגן עדן. לא פחות.
"כללות כל הרע אינו אלא אהבה עצמית הנקרא אגואיזם, להיותו הפכי הצורה מהבורא שאין לו רצון לקבל לעצמו ולא כלום אלא רק להשפיע" (בעל הסולם, מאמר "מהות הדת ומטרתה").
"עניין התענוג אינו אלא רק השוואת הצורה ליוצרה, ובהיותנו משתווים בענייננו לכל מנהג הנוהג ומצוי בשורשנו, הרי אנו מצויים בתענוגים" (בעל הסולם, מאמר "מתן תורה").
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 866, תיקון העולם – bit.ly/2toMV7x
חיים חדשים 867, תיקון האדם – bit.ly/2tJceQI