חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 175

ספר הזוהר

מטרות:

• להראות שכל העקרונות לבניית חברת מופת נמצאים אצלנו בשורשים

• לקשור בין התרבות היהודית המפוארת בעלת השורשים העמוקים, לבין החזון העתידי "משפחה אחת". (עתיד חדש המבוסס על הקשר והחיבור לשורש העתיק של נשמת ישראל).

• מתן תוקף רלוונטי ועכשווי לטקסים, סמלים, מנהגים וחגים, להבין שמטרתם ללמד אותנו כיצד להתחבר נכון בנינו, "יהדות מחברת".

• ליצור תוכן רגשי, נוגע ללב, בעל משמעות וייחודי לעם ישראל, שיפתח את לב החברה ויעורר את הרוח, את נשמת ישראל. (כתוספת לתוכן האינטגראלי האוניברסאלי).

• להסביר במילים פשוטות לקהל מהו ספר הזוהר, מדוע חוששים ממנו, "לנקות" ממנו מיסטיקה ואמונות תפלות (כמו מי שיקרא ישתגע) והמסתורין האופף אותו

• להציג את גדלות הספר כספר העוזר לנו להגיע לאחדות ואהבה בקשרים בנינו.

• להעלות את מודעות האדם לחשיבותו של הספר ותפקידו בימינו.

• להבין איך הספר משפיע על הקשרים והיחסים בין בני האדם. נאמר כי ספר הזוהר אינו עוסק בעולם שלנו, אלא בקשר הפנימי בין הנשמות- כיצד ניתן לבאר במילים עממיות, מה זה קשר בין הנשמות? האם נכון לדבר על הקשר בין המחשבות שלנו?
  על אילו קשרים בדיוק מדובר, מחשבות, רגשות? תיקון הקשרים בנינו- מה זה אומר בפועל, מה בדיוק משתנה בקשר?

• אנחנו מתייחסים לזוהר כמקור למשיכת אור התיקון- איך ניתן להסביר זאת בצורה מתקבלת יותר לאנשים?

• לפתוח זווית חדשה לדיבור על ספר הזוהר, דיבור קרוב יותר לקהל הרחב, שאין לו עניין ברוחניות

פתיחה:

ספר הזוהר הוא ללא ספק אחד הספרים המפורסמים והמיוחדים במינו שנתחברו. מאז כתיבתו נקשרו לספר הזוהר אלפי סיפורים, והמסתורין האופף אותו אינו יודע גבולות. הקסם סביב ספר הזוהר כה גדול, עד שמיליונים קוראים בזוהר על אף היותו סתום וללא פירוש, ומיליונים רבים אחרים חוששים מפניו. http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8

הספר הופיע בשלהי המאה ה-13 בספרד. על פי המסורת היהודית מיוחס הספר לרבי שמעון בר יוחאי,תנא מהמאה ה-2 לספירה, ולדעת החוקרים הוא חובר סמוך לזמן הופעתו.

לפני שנדבר על המסתורין שאופף את ספר הזוהר אנחנו רוצים לחזור אחורה בזמן לתקופה בה נכתב הספר על פי המסורת. תקופת התנאים (דור רביעי), המאה ה-2 לספירה, ארץ ישראל בידי כיבוש רומאי. לאחר שהות של 13 שנים במערה יוצא רבי שמעון וסביבו מתקבצים 9 תלמידים ויחד הם לומדים וכותבים את הזוהר. "וכך אני מסדר אתכם, רבי אבא יכתוב, ורבי אלעזר בני ילמוד בפה, ושאר החברים ידובבו בלבם" (ספר הזוהר, פרשת האזינו, אדרא זוטא, אות כז)

הספר מכיל מדרשים בארמית על התורה המחולקים לפי פרשות השבוע, ומשולבים בו שני חיבורים מאוחרים; "רעיא מהימנא" ו"תיקוני הזוהר".

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8

זרימת התכנית:

• פירוש ספר הזוהר - ספר הספרים של חכמת הקבלה

• רשות לגלות את ספר הזוהר

• ספר הזוהר - הספר הגנוז

• רעיונות מרכזיים

• ספר הזוהר בימות המשיח

• הנה מה טוב ומה נעים – שבת אחים גם יחד

• קשרים של אהבה

• הנה מה טוב ומה נעים

• במושב לצים לא נשב

  פירוש ספר הזוהר - ספר הספרים של חכמת הקבלה

ספר הזוהר הוא ללא ספק אחד הספרים המפורסמים והמיוחדים במינו שנתחברו. מאז כתיבתו נקשרו לספר הזוהר אלפי סיפורים, והמסתורין האופף אותו אינו יודע גבולות. הקסם סביב ספר הזוהר כה גדול, עד שמיליונים קוראים בזוהר על אף היותו סתום וללא פירוש, ומיליונים רבים אחרים חוששים מפניו.

בעל הסולם, גדול המקובלים של המאה העשרים, הבין את החשיבות העצומה הטמונה בספר הזוהר ולכן כתב פירוש שכל המעיין בו יבין את פשר הדברים הכתובים בזוהר.

"היות, שעומק החכמה שבספר זוהר הקדוש סגור ומסוגר באלף מפתחות, ושפתנו האנושית דלה ביותר מלהמציא לנו ביטוי נאמן ומספיק כדי לפרש דבר אחד שבספר הזה עד סופו, והביאור שעשיתי, אינו אלא סולם לעזור להמעיין לעלות לגובהם של הדברים, ולהסתכל ולעיין בדברי הספר עצמו." מבוא לספר הזוהר, בעל הסולם

http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8

• מה עושה את ספר הזוהר כה מיוחד?

• מדוע הוא נחשב ספר מסתורי או קסום? מה גורם לאנשים לחשוש מפניו?

• מה המטרה של הקריאה בספר הזוהר?

• מי היה האדם/האנשים שכתבו את ספר הזוהר ומה התנאים המיוחדים שהיו לשם כתיבתו?

רשות לגלות את ספר הזוהר

ראשיתו של ספר הזוהר במאה ה- 2 לספירה בתוך מערה קטנה, האידרא רבא שמה החבויה ביער המקיף את העיר צפת, למרגלות הר מירון. במנוסתם מפני הרומאים, הסתתרו בה 10 מקובלים ובראשם רבי שמעון בר יוחאי, לו מיוחס חיבור ספר הזוהר.

ספר הזוהר מספר כיצד ניתן להשפיע על העולם כולו ע"י המעשים והפעולות הרוחניות שלנו. רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) היה המקובל הראשון שתיאר באיזו צורה יכולות מחשבות האדם לפעול ולהשפיע על התפתחות המאורעות העתידים בעולמינו.

בספר הזוהר מסופר שלרשב"י ניתנה הרשות לגלות את רזי התורה, אך משום שהאנושות כולה ועם ישראל בפרט, עדיין לא הגיעו לדרגת ההתפתחות הראויה שתאפשר גילוי ושימוש נכון של הכתוב בספר הזוהר.

במשך 6,000 שנות קיומו עובר העולם שלושה שלבי התפתחות (תלמוד סנהדרין צ"ד, ע"א) - ב' אלפים תוהו, ב' אלפים תורה, וב' אלפים ימות המשיח:

• באלפיים הראשונים יורדות נשמות גבוהות עם אורות קטנים - להן אפילו לא ניתנה תורה, הן מתקנות מעצם קיומן.

• באלפיים השניים יורדות נשמות יותר גסות, שלשם תיקונן דרוש אור גדול יותר, אור התורה.

• בסוף 6,000 שנה, דהיינו באלפיים השלישים, יורדות הנשמות הגסות ביותר, שלשם תיקונן דרושים האורות הגדולים של הקבלה - אך עד אז לא היה צורך בקבלה, כפי שלא היה צורך בתורה ב-2000 השנים הראשונות.

  http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8

• מדוע לאחר שהספר נכתב הוא נעלם? האם הוא נכתב טרם זמנו?

• מה השתנה בעולם שהביא את הצורך לגלותו מחדש?

  ספר הזוהר - הספר הגנוז

רשב"י לא כתב בעצמו את ספר הזוהר, אלא הגיש את החכמה ואת דרך השגתה לרבי אבא שניחן ביכולת הייחודית, להסתיר בין המילים את המשמעות הפנימית והאמיתית של הגילויים ששמע מפי מורו.

רבי אבא, כתב את ספר הזוהר בשפה הארמית הנחשבת ל"אחוריים של העברית", החלק הנסתר של העברית. הוא כלל בספר הזוהר, גם מילים ביוונית ובלטינית, ועל ידי כך הבטיח, כי רק עטיפתו החיצונית של ספר הזוהר תובן, ומי שנמצא ברמת השגתו של המחבר בלבד, ידע לפענח את הפירוש הנסתר והחבוי בספר הזוהר.

מיד לאחר שנסתיימה כתיבתו נגנז ספר הזוהר ונעלם באופן מסתורי. האגדה מספרת שכתבי הזוהר נגנזו והוסתרו במערה באזור צפת. כעבור 500-600 שנה, התגלו כתבי הזוהר ע"י ערבים תושבי האזור. אלו מבחינתם שמחו לגלות נייר, שהיה מצרך נדיר באותם הימים, והשתמשו בהם לצרכים שונים. אחד מחכמי צפת שקנה דגים בשוק נדהם לגלות את ערכו הנדיר של נייר העטיפה בו הוגש לו הדג שקנה. מייד עם הגילוי החל לרכוש מהערבים את כל המסמכים שהיו עדיין זמינים ואסף אותם לספר.

מאות שנים אחר כך, בספרד של המאה ה-13, יצא ספר הזוהר לראשונה לאור ע"י המקובל משה דה לאון, (רבים, בעיקר באקדמיה, טועים ומייחסים לו את כתיבת ספר הזוהר). ספר הזוהר לא נדפס בהיקף המקורי בו נכתב. במקור, "הזוהר" כלל בתוכו מלבד פירוש לחמשת חומשי התורה, גם פירוש לספרים אחרים כמו ספרי הנביאים, והסברים קבליים למשנה ולתלמוד. החלק שנמצא כיום בידינו קטן פי 20 מגודלו המקורי של ספר הזוהר, ומכיל רק פירוש על החומש, ומעט מהפירושים על יתר הספרים.

עובדה זו אינה גורעת מערכו של ספר הזוהר כמפתח אשר בעזרתו ניתן, לטפס אל העולם הרוחני. אחרי רבי משה דה לאון, נגנז שוב ספר הזוהר למשך מאות שנים, הפעם עד לתקופת ימי הביניים המאוחרים, לזמנו של האר"י הקדוש באמצע המאה ה-16, שהתחיל לפרש את ספר הזוהר על פי שפת הקבלה. מאז ספר הזוהר נותר גלוי, אך יחד עם זאת, הזוהר נגלה לדורנו, והפך לנגיש רק עם פירוש הסולם של הרב יהודה אשלג (בעל הסולם), אשר שפך אור על סודותיו של ספר הזוהר בתום המאה ה-20.

http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8

• מדוע הספר נכתב בשפה כה מורכבת ומלאת סמלים הדורשים פיענוח מיוחד?

• האם הספר מיועד לקריאה רק לאנשים מסויימים? בתנאים מסויימים?

  רעיונות מרכזיים

הזוהר עוסק רבות בעולמות העליונים, בדרך כלל בשפה סימבולית קשה לפענוח. על כל פנים, הוא מאמין כי קיים מימד קדום יותר ונשגב יותר שמשפיע על העולם האנושי, ושכל פרט בעולם האנושי רומז אליו. שני דמויות מרכזיות בעולם הזה הם הזכר והנקבה העליונים, שמכונים בזוהר במגוון רב של שמות. חיבורם של שני הפרצופים האלה הוא משאת נפש עליונה עבור בעלי הזוהר, שרואים בו פתח לכל הטובות והברכות. בכלל, חיבור ואיחוד הם הערך העליון, והפירוד נתפס כשורש כל רע. אותה נקבה אלוקית, היא היא השכינה, נתפסת כגרושה ממקומה בעוונות בני ישראל, וחזרתה תלויה בתשובתם. כנגד עולם האורות הזה קיים הסטרא אחרא, ה"צד האחר", מכלול כוחות החושך והטומאה בעולם. הזוהר מרבה לדבר על הדיכוטומיה בין שמאל לימין, שהיא עצמה הדיכוטומיה בין חסד לדין, בין טוב לרע, בין זכר לנקבה. באיזון הנכון בין הקטבים האלה תלוי קיומו של העולם. מעשיהם של בני האדם משפיעים על מצב האורות העליונים. מעשי המצוות הם "עבודה צורך גבוה" - הם נועדו לתקן ולייחד את האלוקות עצמה, וכל פרט בהם מכוון לתכלית זאת. מלבד זאת, על ידי מעשיו האדם משרה על עצמו את אותם שורשים עליונים שמתייחסים למעשה המתאים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8

• לאיזה תקופה מיועד ספר הזוהר ומה תפקידו בתקופה זו?

• האם ספר הזוהר מיועד לתקופה שלנו? מה מיוחד בתקופה שלנו?

• איזה שינויים עבר עם ישראל או העולם בכלל בכדי להגיע לתקופה בה הוא מוכן לקבל את מה שנכתב בספר הזוהר?

• הספר היה צריך לעבור פירושים שונים והתאמות על ידי מקובלים שונים בכדי להיות מובן וקריא היום, מי הם המקובלים האלה ומדוע דווקא הם יכלו להביא פרשנות המותאמת יותר לזמנינו?

  ספר הזוהר בימות המשיח

בין ספר הזוהר, תקופתנו ועם ישראל קיים קשר מיוחד. התקופה בה נכתב ספר הזוהר הייתה תקופה של שגשוג רוחני. רוב העם דאז היה במדרגה רוחנית גבוהה יותר מהמציאות אותה אנו חווים דרך חמשת החושים שלנו. משמעות החוויה הרוחנית שמתאר הזוהר, היא קשר ישיר בין האדם לבורא. בזמן בו נכתב ספר הזוהר, היה ברור למחברו הרשב"י, שהוא אינו מיועד לתקופה הנוכחית, כי אם לתקופה אליה עתידה האנושות להגיע הקרויה "ימות המשיח". פירוש הדבר שעם ישראל עמד אז בפני גלות רוחנית, קרי איבוד הקשר עם העולם העליון. אובדן הקשר עם העולם הרוחני בא לידי ביטוי בעולם הגשמי בחורבן בית המקדש השני ויציאת העם לגלות ארוכה.

סיום הגלות החל בסוף המאה ה-20, ואחד מסימניה הוא הקמת מדינת ישראל. גילויו של זוהר הוא אחד הסימנים המרכזיים המסמלים את תום תקופת הגלות, ובעקבותיה תחילת ההתעוררות הרוחנית הכללית. אנו רואים שבכל דור זוהר מדבר אלינו יותר. הזוהר נגלה ומובן יותר לבני האנוש, מאשר בשנים קודמות. כל דור פותח את ספר הזוהר ומוצא לו פירוש בשיטה מיוחדת המותאמת לשורש נשמתו. הזוהר נכתב כ"שיטת התיקון" המיועדת לנשמות דווקא בתקופתנו, השיטה לאיחוד הנשמות עם האור העליון.

http://www.nrg.co.il/online/15/ART/938/958.html

• זה ידוע שבעבר וגם כיום אנשים נוטים לקרוא בספר הזוהר רק לשם הקריאה הטכנית, ללא הבנה, מדוע? האם ישנה עוצמה כלשהי לקריאה בספר?

• האם לקריאה בספר יש השפעה כלשהי על התפתחות רוחנית של אדם גם אם אינו מבין את התוכן?

• האם יש הבדל לגבי הקריאה בספר על ידי אבות אבותינו או על ידינו כיום?

• ישנן אמונות שאנשים יכולים לקבל הארות רוחניות על ידי הקריאה בספר או אף להגיע למצבים המערערים מצבים נפשיים, האם זה נכון?

• יש אמונה מקובלת בציבור שאסור לקרוא את הספר לפני גיל 40. מדוע?

  הנה מה טוב ומה נעים – שבת אחים גם יחד

הזוהר מלמד אותנו שלקשר יש ערך רק אם הוא נוצר מתוך כוונה רוחנית. על חברות אמיתית לעומת מושב לצים.

בספר הזוהר כתוב: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". אלו הם החברים, בשעה שיושבים יחד, ואינם נפרדים זה מזה.

מתחילה הם נראים כאנשים עושי מלחמה, שרוצים להרוג זה את זה. ולאחר כך חוזרים להיות באהבת אחווה.

הבורא, מה הוא אומר עליהם - הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. המילה גם, באה לכלול עימהם השכינה. ולא עוד אלא הבורא מקשיב לדיבורם, ויש לו נחת והוא שמח בהם" (זוהר, אחרי מות, אותיות ס"ד-ס"ה, פירוש הסולם).

"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" הוא אחד הפסוקים המרגשים והיפים שבספר "תהלים". רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), מלמד אותנו שפסוק זה, שהפך ברבות הימים לשיר מוכר, עוסק כולו באהבת אמת בין אנשים שרוצים להגיע לרוחניות.

למעשה, כל ספרי הקבלה וספר הזוהר בפרט, מתארים את יחסי האהבה והנתינה הקיימים בין הנשמות. כדי להבין את הנאמר בזוהר חשוב לדעת שהספר אינו עוסק בכוחות מופשטים שפועלים אי שם, אלא מדבר עלינו. רשב"י מסביר לנו מהי מערכת היחסים שצריכה להתקיים בינינו, כחברים אוהבים וכעם מאוחד.

http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%94%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%94-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%93

• אם ספר הזוהר מדבר על יחסי אהבה בין נשמות, בין חלקי הנשמות... מדוע היה צריך לעבור כל כך הרבה זמן בשביל שנגיע לתקופה שאנחנו מוכנים לקריאה בספר הזוהר?

• מה משתנה היום בקשרים בין בני אדם שמביאים את העולם להזדקקות לחיבור בצורות אחרות?

• מה מצוי בתוכנו של ספר הזוהר שיכול לתת פתרון לכל הבעיות בעולם כיום?

  קשרים של אהבה

האחים שעליהם מדבר ספר הזוהר נקראים "חברים", כלומר אנשים פשוטים כמוך וכמוני, שהחליטו להתחבר ביניהם מתוך מטרה משותפת אחת - להשיג את העולם הרוחני. הם מבינים שכדי להגיע להרגשה הרוחנית שנקראת "שבת אחים גם יחד", הם יצטרכו להתעלות מעל לחשבונותיהם האגואיסטיים ולאהוב זה את זה. הזוהר אומר שחברים כאלה אינם נפרדים זה מזה, כי יש להם רצון משותף ויחיד. הם משתוקקים להגיע לרוחניות, ולהכיר את המציאות העליונה שבה מתקיימות רק אהבה ואחדות. במהלך הדרך הרוחנית שעוברים כל החברים יחדיו, רואה כל אחד מהם את חבריו כאנשים החשובים בחייו. הוא יודע שרק בעזרתם יוכל להתגבר על האגו שטבוע בו ולהתעלות לדרגת האהבה. בסוף הדרך, כשהאדם מגיע לדרגה רוחנית נעלה זו, שבה הוא קשור באהבה עם חבריו, הוא מצליח לגלות דרך הקשר הזה את הבורא.

http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%94%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%94-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%93

הנה מה טוב ומה נעים

רבי שמעון בר יוחאי מספר לנו שבתחילת הדרך הרוחנית, אותם חברים דומים ל"אנשים עושי מלחמה שרוצים להרוג זה את זה".

בחכמת הקבלה רוחניות נקראת חיים. מי שמסרב להתגבר על החשבונות האגואיסטיים שלו מומשל ל"אדם שרוצה להרוג את חבריו", כי הוא מונע מהם להשיג את הרוחניות, את החיים. אך הזוהר מלמד אותנו שגם המצבים האלה נחשבים ל"מה טוב ומה נעים", כי הם מהווים שלב חשוב בדרך הרוחנית. בשלב זה החברים עדיין לא התגברו על האגו שלהם, והם מרגישים שהם עוד לא הגיעו למצב השלם. בכל זאת יש לחברים הרגשה של שמחה גדולה מכך שיושבים גם יחד - הם התחברו מתוך מטרה משותפת, ויש להם תקווה להתגבר על החשבון האישי ולהגיע ביחד לאהבה.

הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים"  מתייחס למטרת החיים, שהיא להגיע לאהבה ולחיבור הרוחני.

http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%94%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%94-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%93

במושב לצים לא נשב:

בפסוק "שבת אחים גם יחד" המילה "גם" מסמלת את השכינה. הזוהר מסביר שהשכינה היא כלל הנשמות שפועלות מתוך אהבה ומשתוקקות להתעלות יחד אל הכרת העולם העליון. כשאנחנו מתחברים ורוצים לגלות בקשר בינינו את השוכן, את הבורא, החיבור הזה נקרא שכינה. בנוסף, המילה "גם" רומזת על כך שאם נשתוקק להגיע לאהבה בינינו ונתחבר באמת, אז האגו שמפריד בינינו עתה יצטרף גם הוא לאהבה החדשה שתשרה בינינו. כלומר, החשבונות האישיים לא יפריעו לנו יותר להגיע לרוחניות. אך כדי שנוכל להגיע לכך, אנו צריכים להגיע למצב שבו החיבור בינינו יהיה רק מתוך כוונה רוחנית. לכן הדגישו גדולי המקובלים שהחיבור בינינו חייב לנבוע רק מתוך הכוונה להגיע לקשר עם הבורא, כלומר להגיע לתכונת האהבה והנתינה. רק אז זה נקרא "שבת אחים גם יחד", יחד עם הבורא.

המקובלים הוסיפו ואמרו שגם לימוד חכמת הקבלה צריך לנבוע מאותה כוונה. אולם אם אנשים לומדים קבלה ורוצים להתחבר ללא כוונה להשיג את המטרה הרוחנית, המצב הזה נקרא בשפת הקבלה "מושב לצים".

הבדל זה הינו כה חשוב, עד כי דוד המלך בחר לפתוח את ספר תהלים דווקא בפסוק "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים" והמשיך במילים "ובמושב לצים לא ישב".

על מנת שנוכל כולנו לשבת גם יחד כאחים, עלינו להיעזר בדרך שסללו בפנינו גדולי המקובלים. בעזרת חכמת הקבלה נוכל ללמוד כיצד להתאחד בינינו בקשר של אהבה, ולהגיע כ"איש אחד בלב אחד" אל החיבור הנכסף עם הבורא.

http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%94%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%94-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%93

חומר רקע נוסף:

חיבור ספר הזוהר

שאלות אודות זמן ומקום חיבור ה"זוהר" וזהות מחבריו העסיקו דורות רבים של לומדים וחוקרים. זהות מחבריו ומקורותיו הם מכריעות לאופן התפתחות הקבלה והשפעתה על התרבות היהודית. על פי הגישה המסורתית "הזוהר" חובר על ידי רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) שחי בארץ ישראל במאה השנייה לספירה. על פי קביעה זו הקבלה היהודית היא קדומה. וכן כתב החיד"א בספרו שם הגדולים- "ראש המקובלים רבי נחוניא בן הקנה חיבר ספר הבהיר ואחריו חיבר רבי שמעון בר יוחאי ספר הזוהר, וחיבר בו כמה חיבורים (תיקוני הזוהר)." אולם כבר במאה ה-14 העלה המקובל הארץ-ישראלי, ר' יצחק דְמִן עכו, את האפשרות שמחבר הזוהר הוא המקובל הספרדי-קסטיליאני בן המאה ה-13 ר' משה בן שם-טוב די-ליאון (רמד"ל), שנפטר בשנת 1305. ומכאן שהזוהר חובר בסוף המאה ה-13.

ממועד פרסומו במאה ה-13 ועד ימינו אנו. נקודת המוצא הוודאית והמוסכמת נוגעת לפרטי פרסומו של ספר הזוהר. ספר הזוהר נתפרסם לראשונה על ידי המקובל הספרדי ר' משה בן שם-טוב די-ליאון (רמד"ל). המקובל הארץ-ישראלי, ר' יצחק דְמִן עכו, שספר הזוהר הגיע אליו בצורת קונטרסים (מגילות), ביקש לחקור את מקורו של החיבור שהיה מופלא בעיניו והפליג לספרד למקום מושבו של הרב משה די ליאון. באיגרת מקוטעת ששרדה בספרו של ר' אברהם זכות, מגולל ר' יצחק את פרטי מסעו. ר' יצחק מתאר כי כבר בצאתו מארץ ישראל היו קיימות שתי גרסאות לגבי זהות המחבר. היו שטענו כי מדובר, כטענת הספר עצמו, במדרש ארץ ישראלי שנתחבר על ידי תלמידי רשב"י במאה השנייה לספירה, מדרש שנשלח על ידי הרמב"ן לספרד בעלותו לארץ והועתק ונתפרסם על ידי רמד"ל. מצד שני, נשמעה הטענה כי מדובר במעשה זיוף. בהגיעו לספרד, הצליח ר' יצחק לפגוש את די-ליאון שנשבע בפניו כי ברשותו נמצאים עותקים קדומים של החיבור וכי הוא אך ורק העתיקם והפיצם. ר' משה הבטיח להראות את כתבי היד לר' יצחק אלא שלרוע המזל, ר' משה נפטר בפתאומיות קודם שעשה זאת.

ר' יצחק המשיך בעבודת הבילוש ושמע גרסאות סותרות. מצד אחד, הגיעה לאוזניו עדות עקיפה כי אשתו ובתו של רמד"ל הודו כי לא היה לפני רמד"ל שום כתב יד ממנו העתיק וכי הוא הוא מחבר הזוהר. על פי עדות זו, כשנשאל ר' משה מדוע הוא נוהג כפי שהוא נוהג ומסתיר את זהותו, נימק זאת במניעים כלכליים אגוצנטריים. מצד שני, הגיעה לר' יצחק עדות הפוכה על "ניסוי" שנערך ובו הוכח כי היו לפני רמד"ל כתבי יד קדומים. ר' יצחק פקפק במידת האמינות של אותו "ניסוי". מספריו המאוחרים של ר' יצחק ניכר כי בסופו של דבר השתכנע בקדמותו של ספר הזוהר. אין לדעת מה הניע אותו להשתכנע בכך, הואיל והאיגרת נקטעת בדיוק בשלב שבו עומד ר' יצחק לתאר זאת.

המחלוקת בדבר קדמות ספר הזוהר נותרה בעינה גם במאות השנים הבאות, אפילו בתוך חוגי המקובלים עצמם. גלגולה האחרון של מחלוקת גלויה זו בציבור הרבני התרחשה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, עם התעוררות תנועת הדרדעים בתימן ששללה את העיסוק הקבלי בכללו.

מטבע הדברים, בפרספקטיבה של זמן התבססה האמונה כי אכן מדובר במדרש קדום. תרמה לכך ההשפעה העצומה שהייתה לזוהר על מגורשי ספרד ובחוג המקובלים הצפתי. האופי המסתורי אפוף הקדושה ששיוו לספר הזוהר במרוצת השנים, מנע עיסוק ביקורתי בחקר הזוהר עד למאתיים השנים האחרונות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8

הספר ומבנהו

גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות המיוחסות ברובן לרבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) וחבריו סביב פרשיות התורה, ושפתו רובה ככולה ארמית. רשב"י וחבריו מרבים להביא ולצטט מאמרים מתוך כמה ספרים שלא הגיעו לידינו, מהם "ספרא דאדם קדמאה", "ספרא דרב המנונא סבא", ו"ספרא דרב ייסא סבא".

חלק הארי של הספר הוא דרשותיו על התורה המחולקות על פי פרשיות השבוע (על פי החלוקה הבבלית הנהוגה כיום). חלק נוסף הוא הרעיא מהימנא(=הרועה הנאמן), ובו דרשות על תרי"ג מצוות (ברוב ההדפסות של הספר, ה"רעיא מהימנא" פוזר לאורך החלק המרכזי, כך שלכל פרשה, הוכנסו המצוות המצויות בה בתורה).

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8