חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 551 – 552

מהי עצמאות אמיתית,

חזון ישראלי חדש

מטרות:

• מהי עצמאות? ברמה החברתית והלאומית:

  • מהי עצמאות חברתית?

  • מהי עצמאות לאומית?

• מהי עצמאות של עם ישראל בארץ ישראל

• מה זה להיות עם חופשי?

• תכלס - איך ניתן ליישם בפועל.

קליפים:

https://www.youtube.com/watch?v=VlOGvqSSekc     הכרזת המדינה דוד בן גוריון

זרימה:

• הכרזת העצמאות

• עצמאות חברתית

• עצמאות וביטחון

• להיות עם חופשי

• חזון החברה הישראלית במדינת ישראל

• החלום החדש

הכרזת העצמאות

יום העצמאות הוא חג לאומי של מדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת המדינה בתום המנדט הבריטי. יום העצמאות חל בתאריך ה' באייר (או בסמוך לתאריך זה; ראו פירוט), מיד בצאת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), כ-8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות. ההכרזה הוקדמה לצהרי יום ו', מספר שעות קודם לפקיעתו הרשמית של המנדט בשל כניסת השבת והרצון להימנע מחילול שבת, והתאריך העברי בו נערכה ההכרזה נקבע ליום העצמאות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA

קביעתו של יום העצמאות כחג, לאחר כאלפיים שנה שבהן לא קבעה ההלכה חגים חדשים,http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA

ציטוט מתוך ההכרזה על הקמת מדינת ישראל:

"בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית".

"מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית".  (ישראל הממשלה הזמנית, עיתון רשמי: מס' 1 תל-אביב, ה' באייר תש"ח 14.5.1948 עמ' 1) http://main.knesset.gov.il/About/Occasion/Pages/IndDeclaration.aspx

• מה החשיבות של המעמד "הכרזת העצמאות" ההכרה של "האומות המאוחדות" כלפי קיומו של עם ישראל וזכותו לכונן מדינה יהודית בארץ ישראל?

• מהי החשיבות של "הכרזת העצמאות" בתפיסה שלנו את עצמנו, כעם?

• עם "שוחר שלום ומגן על עצמו, נושא נפשו לעצמאות ממלכתית", מהי אותה חתירה לעצמאות ממלכתית? מה קיווינו שתעניק לנו?

הגדרה מהמילון: עַצְמָאוּת

• .אי-תלות, יכולת ניהול עצמי.

• .ריבונות של מדינה.

http://milog.co.il/%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA

עצמאות חברתית

חזון היהדות והציונות היה חזון של מדינה שהמאפיין המרכזי שלה הוא צדק חברתי, אך למרבה הצער החברה הישראלית סטתה מהחזון הזה, והיום היא חברה מפולגת וכוחנית שהערכים השולטים בה הם חומריים יום העצמאות הוא הזמן להוביל את השינוי הגדול, לפעול לתיקון העוולות ולבנות חברת מופת.

החזון של הקמת מדינה יהודית בציון כלל חזון לאומי, אבל לא פחות חשוב מכך, כלל גם חזון חברתי להקמת חברה צודקת, שתתבסס על ערכים יהודיים ותהיה "אור לגויים".

בפועל, הערכים הללו הלכו והתפוררו, ולכן נוצרה פה חברה קפיטליסטית, חומרית, מסוכסכת ומפולגת, שאינה מצליחה להתמודד עם האתגרים שעומדים מולה, ובטח ובטח אינה מהווה אור לגויים. אובדן הדרך של המדינה בא לידי ביטוי במגוון גדול של נושאים חברתיים ומדיניים….  http://www.news1.co.il/Archive/003-D-59446-00.html

• מהם ערכי העצמאות?

• האם המושג "עצמאות" הוא ערך? (נושא בתוכו ערך?)

• מה מיוחד בכך שעם ישראל מקבל לעצמו מדינה והוא הופך לעצמאי?

• החזון של היהדות והציונות להכרזת העצמאות היה כל כך גבוה ויפה, (ערכים של שיוויון, צדק חברתי, "אור לגוים", האם הוא היה ריאלי?

• איזה מוכנות ובשלות פנימית היתה צריכה להיות באנשים בישראל כדי לקבל על עצמם ניהול מדינה עצמאית?

• מדוע אנחנו מייחסים כזאת חשיבות לעצמאות? למה זה כל כך חשוב לנו?

• נראה שהרצון הזה לעצמאות התעצם מאד בעידן המודרני. מדוע?

ביטחון לאומי הוא שלל המרכיבים המקנים למדינה ולתושביה הגנה מפני איומים חיצוניים, מצד מדינות זרות ומצד ארגוני טרור.

ביטחון לאומי הוא יכולתה של אומה להגן על ערכיה הפנימיים מפני איומים חיצוניים‏^[1]. הביטחון הלאומי הוא העיסוק בהגנה על קיום המדינה, על חיי תושביה, על שלמותה הטריטוריאלית, על עצמאותה, על ביטחון הפנים שלה, על מעמדה בעולם, על המאזן הדמוגרפי, על התפיסה האידאולוגית ועל הביטחון היומיומי בגבולות.

הגורמים העיקריים העוסקים בביטחונה של מדינה הם משרד הביטחון והצבא, שלצדם או במסגרתם פועלים גורמים נוספים, כגון גופי מודיעין, תעשיות ביטחוניות ועוד

בישראל, המופקדת על שמירת הביטחון הלאומי היא מערכת הביטחון, ובתוכה צה"ל, המוסד, השב"כ ועוד.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99

עצמאות ובטחון:

• הקשר בין עצמאות לבטחון? מהו?

• איך הקשר בין בטחון לעצמאות בא לידי ביטוי ברמה האישית, החברתית, הבטחונית, הכלכלית ?

• מה הבדל בין ביטחון לאומי לביטחון כלכלי?

• ממה נובע ביטחון חברתי?

• ממה מורכבת הרגשת בטחון? בטחון במה? במי?

• כיצד הרגשת הבטחון האישית של התושבים קשורה לעצמאות? כיצד היא תורמת לה?

• את השקט הנפשי היחסי שלנו בישראל אנחנו שואבים מקיומו של צבא חזק. האם זאת גישה נכונה?

• האם הדרך שבה אנחנו מגדירים ביטחון בישראל היא נכונה? מהי הגדרת ביטחון בריא? ממה בטחון בריא נובע ?

• לישראלים יש דווקא תדמית של אנשים עם הרבה בטחון עצמי ..האם יש קשר לבטחון עצמי לבין בטחון של האזרחים ?

• מהם יחסי הגומלין שבין ביטחון עצמי- בטחון אזרחי- בטחון מדיני ? איך אחד משפיע על השני?

• מה במשוואה אנחנו צריכים לשנות שנרגיש בטחון שיגרום לנו להרגיש שאנחנו חיים חיים טובים במדינה עצמאית ?

• מה יכול לבנות יותר ביטחון בעם?

עצמאות וגאולה:

• האם העצמאות היא הגאולה לה חיכה עם ישראל?

• "גאולת ישראל" זה מושג עתיק, שאנחנו פוגשים בתנ"ך, מה משמעותו?

• היום אנחנו מדינה עצמאית אבל הגאולה נראית רחוקה מתמיד, מדוע זה כך?

• אנחנו חיים תחת איום בטחוני מתמיד, האם זה נקרא עצמאות? גאולה?

חזון החברה הישראלית במדינת ישראל

בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ:

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%9B%D7%98_%D7%99%D7%97

החלום לבנות מדינה:

• עד כמה אנחנו מעריכים את העצמאות שיש לנו כמדינה, את החופש שקבלנו?

• עד כמה אנחנו רואים כאן פוטנציאל למימוש שתלוי בנו?

• בעבר התאמצנו שהמדינה תתפתח למשהו טוב. היינו מוכנים לסלול כבישים, לגור בתנאים קשים, לחלות במלריה …. ואילו היום אנחנו לא מוכנים כל כך להתאמץ בשביל עצמנו. מה הסיבה לשינוי הזה?

• לכאורה התנאים בארץ כשהגיעו המתיישבים הראשונים היו הרבה יותר קשים, אבל היה חלום, היה חזון, מה קרה לחלום הישראלי? לאן נעלם?

החלום החדש

• האם אותו חלום ציוני, ישראלי, עדיין רלוונטי לימינו?

• את חזון הציונות הציתו אביב העמים, האמנסיפציה וכישלונה ובעיקר האנטישמיות...מה יכול להצית חזון חדש בנו?

• מה קיים בדמיוננו- איזו מדינת ישראל אנחנו רוצים בלב ?

• נדמה שלכל ישראלי, אפילו הציני ביותר, יש כמיהה פנימית למשהו שהוא לא תמיד יכול לבטא אבל הוא מרגיש למשל ביום הזכרון, ביום העצמאות - למה?

• נראה שיש פער בין הלב, להתנהגות החיצונית שלנו כעם ויחידים. אנחנו אולי רוצים משהו עמוק בלב אבל ההתנהגות שלנו הולכת ומתרחקת ממנה. איך אפשר לגרום לרצון לביחד להתעצם ?

להשתרש בארצנו:

• בני המיעוטים (ערבים, דרוזים, בדואים) מאד נאמנים לאדמה. ואנחנו היהודים הישראלים לא מקורקעים. אנחנו עוזבים את הארץ והם נשארים. מה הסיבה?

הדרוזים זו האוכלוסיה שמתגייסת לצבא באחוזים הגבוהים ביותר בישראל.

"אחוז הגיוס בעדה הדרוזית הוא הגבוה בארץ", הזכיר אלוף יאיר גולן, מפקד פיקוד צפון

http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=180022

ואילו אחוז הגיוס לצהל בכלל האוכלוסיה הוא כ:50%

רוב בני ה-18 בישראל לא מתגייסים לצה"ל:

גיוס אוגוסט הגדול החל היום, אבל בצה"ל מודאגים מהירידה בנתוני הצעירים המתגייסים. ראש חטיבת תכנון כוח אדם בצה"ל חושף בראיון לכתב עמיר רפפורט במגזין "ישראל דיפנס" כי מספר המתגייסים לצה"ל כבר משתווה למספר הבלתי-מתגייסים. לדבריו, "ב-2020 רק 46% צפויים להתגייס". חצי נחמה: עלייה במוטיבציה של אלה שמתגייסים.

מדובר בנתוני גיוס שכוללים גם את האוכלוסייה הערבית. בקרב היהודים בלבד, שיעור המתגייסים עומד על כ-67% (כ-75% מהבנים ופחות מ-60% מהבנות). קבוצת האוכלוסייה עם שיעורי הגיוס הגבוהים ביותר היא הדרוזים, עם למעלה מ-80% גיוס (בנים בלבד).

http://www.mako.co.il/news-military/security/Article-1ed1f66305b5131004.htm

• איך ניתן להסביר את הנתונים האלה?

(האם אנחנו לא מרגישים מחוייבים לבטחון שלנו? האם קיומה של המדינה לא חשוב לנו יותר? האם אנחנו חיים באשליה שמישהו אחר ישמור לנו עליה?)

• היהודי הנודד ממשיך לנדוד גם אחרי שיש לו מדינה. מה הסיבה?

• איך משתרשים פה?

המשימה שלנו: חזון עדכני למדינת ישראל:

אידיאליזם טוטלי נוטה להתפתח בחברות מהפכניות שמפתחות תפישה של בריאת עולם חדש ואדם חדש. החברה הישראלית נולדה מתוך אידיאולוגיה מהפכנית ועל ידי תנועה לאומית ששמה לה למטרה לגאול את היהודי ממארת הגלות. הציונות יצרה מעין עמוד אש ערכי (תערובת של זיקה יהודית מסורתית ותפישות לאומיות חדשות), שסביבו התפתחה הוויה אידיאולוגית חובקת כל. הדוגמה הציונית חדרה כמעט לכל פינה – לפוליטיקה, לכלכלה, לחינוך, לאמנות ולשטחים רבים נוספים, ויצקה משמעות קיומית עמוקה. נוצרה תחושה שיש עבור מי ועבור מה לחיות ולהקריב קורבן. מבחינה זו חייו של אדם יהודי בארץ, גם אדם חילוני בהשקפתו, דמו מבחינה פסיכולוגית לחייו של אדם הדתי.

http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7730

הצבר הוא יציר כפיו של החלוץ אשר שאף לראות בבנו את בבואתו הערכית והמגשימה. הבן צמח וגדל לכדי דמות מיתולוגית בעיקר בתקופת בעיקר בתקופת הקרבות של מלחמת השחרור בעידודו הצמוד של אביו החלוץ.

תחילה היה השם "צבר" או "סאברעס", כינוי גנאי בפי אנשי העליה השניה והשלישית, אך מהר מאד הפך להיות נושא הערצה ולתקווה. הוא הפך להיות דמות מיתולוגית, אב טיפוסית, שיצרה תבנית מוצקה לבני הארץ העתידים להיוולד.

הצבר היה לנסיך, לצבר עליון:  אין בו פחד,  חולשה,  תאוות בצע,  חנופה,  גלותיות. תכונתו המרכזית – יליד הארץ, פרי של תקוות דורות. עומד בניגוד לכל מה שהיה היהודי בגולה. עברי ולא יהודי.  הצבר ישים קץ להשפלות אבותיו.  כל מה שחסר ביהודי היה בצבר: כח,  בריאות, עבודת כפיים,  שיבה אל האדמה,  שורשיות.

כך, באופן פאראדוקסאלי, נוצרה דמותו של בן הארץ כשהיא מוכתבת ע'י תפיסת העולם שנוצרה בגולה.  היא אינה יצירה צברית מקורית אלא פרי המצאתו של היהודי בגולה. הצבר המיתולוגי,  הוא ניגודו של היהודי המושפל,  אך גם בנו אהובו. הוא גדל וטופח ע'י אב נחות. הדגם צמח מתוך מגמה לייצר אדם חדש.

הייתה זו בניה מתוכננת של מודל מתוך מטרה אידאליסטית ליצר עם חדש, ומערכת ערכים חדשה,  מתוך תקווה להקים תרבות חדשה, חיובית ושונה, אשר תנהיג את החברה הישראלית.

דמות הצבר- המיתוס ושברו

 

• האם נכון להגיד שדמות הצבר בעצם נוצרה בגולה כקונטרס לדמות היהודי הגלותי?

• האם הדמות החדשה שנוצרה היא ההתפתחות רצויה?

הדור השלישי במדינת ישראל חדור רצון עז "לעשות מעשה", אבל הוא אינו יודע מהו המעשה שעליו לעשות. אנחנו חונכנו "לעשות למען", אבל המציאות שזימנה לנו ההיסטוריה השאירה אותנו שואלין "למען מה"? וגם לפעמים "למען מי?"

גדלנו על ברכי החזון הציוני, וטיפחנו תקווה שגם אנחנו נוכל לתרום להגשמת החזון בבוא העת, אך העת לא הגיעה. גדלנו אל מציאות של מלחמות אין ברירה ודשדוש בבוץ. המציאות של חיינו הבוגרים המחישה לנו שהחזון שהזין את העשייה הציונית במאה האחרונה אינו יכול להזין את הצורך שלנו בעשייה לעתיד. הדור השלישי יודע שהוא אינו יכול לשוב ולאמץ את חזון הדורות הקודמים, אך הוא מרגיש בעצמותיו את הדחיפות הקיומית של הצורך לנסח לעצמו חזון חדש. אנחנו אוצרים בתוכינו אנרגיה שאנחנו רוצים לנתב לעשייה משמעותית, אבל ללא חזון אנו נדונים "לעשות מעשה" לשם "עשיית מעשה". עלינו ליצור לעצמנו חזון חדש, שייתן השראה לעשייה שלנו למען.
חמור מכך, האנרגיה הזאת תיעלם יום אחד, כיוון שללא תשובה ראויה לשאלה "למען מה?" נהיה נדונים לשקוע בייאוש של אלה שאינם מבינים את סיבת קיומם.

http://www.wilf.org/EWH/mqymym,_lwhmym_wnhnw_files/p-10.pdf

• מדוע צריך חזון עדכני? למה החזון הציוני לא מחזיק מעמד?

• מהו החזון על פי חכמת הקבלה למדינת ישראל ?