חיים חדשים

שיחה 853

מקווה וטהרת הלב

שיחה עם רב ד"ר מיכאל לייטמן 11.05.2017 – אחרי עריכה

אורן: היום נרצה ללמוד מהרב לייטמן מהי המשמעות הפנימית שמסתתרת מאחורי מושגים מוכרים כמו טומאה, טהרה, טהרת הלב, לב טמא, לב טהור, כל הדברים האלה, ננסה להבין מה הם אומרים ואיך הם יכולים לקדם את החיים שלנו בצורה פרקטית למקום הרבה יותר טוב.

ניצה: בתכנית הקודמת הרחבת על נושא הטומאה, מה זאת טומאה, והבנו שהטומאה שאתה מדבר עליה, שחכמת הקבלה מדברת עליה, היא בעצם הכוונות שלנו שנמצאות בתוך הרצון הכללי של האדם ושאר הדברים כמו חיות, או דברים שקשורים לעולם החי לצומח ולדומם, הם בעצם חלק מתוך עולם של רצונות אנושיים.

בתוכנית הזאת אנחנו רוצים להתמקד בנושא הטהרה. גם אנשים חילוניים שלא מתעסקים בכלל בעניינים האלה פוגשים בזה לפחות פעם אחת בחיים לפני החתונה, בדרך כלל לפני שבאים בברית הנישואים הכלה הולכת לטבול במקווה ושם היא פוגשת את זה בפעם הראשונה בחייה, ואני בטוחה שיש גם הרבה מאוד שאלות שנשאלות סביב הנושא הזה.

מהי המשמעות של אותו טקס טבילה ואיך הוא קשור לטהרה?

זה כבר קצת שונה מכל [נושא] המאכלים שאנחנו מדברים עליהם, זה שייך לטקס של קיום היחסים בין גבר לאישה. גבר מסמל לנו כוונה על מנת להשפיע ואישה זה רצון לקבל. רצון לקבל שמוכן לקיום הכוונה בעל מנת להשפיע צריך לנקות את עצמו מכל מה שמסמל בו רצון על מנת לקבל כדי להפוך לרצון בעל מנת להשפיע.

לכן יש לנו את עניין "שבעה נקיים" שיש לאישה אחרי הוסת, זאת אומרת אלו הימים שאישה מתנקה מהכוונה שלה בעל מנת לקבל, והופכת להיות מוכנה כביכול להיות בעל מנת להשפיע. היא מגיעה מהמלכות לדרגת הבינה, זה נקרא שהיא טובלת במים, באילו תנאים היא טובלת ובודקת את עצמה, יש הרבה מאוד פרטים בזה, ורק אז היא מוכנה לפעולה לקבל בעל מנת להשפיע.

אורן: המילה "להשפיע" מה היא אומרת?

על מנת ליהַנות, לגרום הנאה למישהו אחר. בצורה כזאת היא פועלת ולזה יש [טקסים], לא הטקסים בעולם שלנו, אלא כל הטקסים האלה הם סימנים לאיך אנחנו צריכים להכין את הרצון לקבל שלנו שיהיה טהור, מתוקן, לעשות פעולת קבלה על מנת להשפיע.

ניצה: מה זו באמת פעולה הטבילה בעולם הפנימי של הרצונות שלי?

שהרצון לקבל טובל את עצמו במים, זאת אומרת בכוח השפעה, בינה, ומקבל מרגע זה והלאה כוונות בעל מנת להשפיע.

ניצה: קודם דיברנו שאדם כולל בתוכו את כל החי, צומח, דומם, אז עכשיו אני מבינה שהמים מייצגים באדם איזה רצון.

מים בכלל מייצגים בעולם שלנו את כוח ההשפעה.

אורן: למה?

כי הם מגיעים לפי השורש מכוח ההשפעה, מכוח הבינה. יש אור עליון ויש מים, מים עליונים. זה כמו שהתינוק נמצא בתוך הרחם, במים. מים זה מקור של ההשפעה, אם אדם נקשר לזה, אז הוא כבר קשור במשהו לתחילת החיים הרוחניים.

ניצה: גם בנושא המים יש כל מיני סמלים, יש טבילה במקווה במי גשמים ויש לרחוץ בים, מה ההבדל? הכול בעצם זה מוטיב של מים.

בזה כבר יש דקויות גדולות, מה זה נקרא "מים", באיזו צורה צריכים להיות נקיים כדי לטבול, וגם מה זה נקרא "לטבול במקווה" ומה הטהרה שאדם מקבל מזה. זו כבר שאלה, או שאנחנו מדברים על העולם הגשמי שלנו, כסימנים לרוחניות, או שאנחנו מדברים על רוחניות, שבה המים הם אור החסדים, וכשאדם נכלל במים האלו הוא מקבל צורת טהרה מסוימת.

אורן: אני רוצה להוסיף עוד היבט שקשור לטקס הטבילה. השאלה הראשונה שניצה פתחה איתה את התוכנית הייתה לגבי תהליך הטהרה, והתמקדנו בטקס מסוים בתוך תהליך הטהרה, בטקס הטבילה. הסברת על טקס הטבילה בהקשר של יחסים בין גבר לאישה, שהגבר מסמל את הכוונה על מנת להשפיע ולגרום טוב, ואישה מסמלת את הרצון לקבל שאותו צריכים לטבול בכוח כזה של נתינה, ואז הוא מוכן לקבל לתוכו כוחות של השפעה נתינה ואהבה שאותם מסמל הגבר. האם זה נכון?

כן, אבל לא רק בזה יש לנו טקסים כאלה.

אורן: אני רוצה להבין מה הפירוש ש"אישה מסמלת את זה וגבר מסמל את זה"?

מדברים על הרצונות שבתוך האדם, רצונות נשיים ורצונות גבריים.

אורן: איך נגדיר רצונות נשיים ואיך נגדיר רצונות גבריים?

רצון לקבל זה רצון של אישה.

אורן: זה רצונות נשיים?

כן. וכוונה על מנת להשפיע זה רצונות של הגבר.

אורן: רצונות נשיים ורצונות גבריים הם משהו שנמצא בכל אדם בלי קשר למינו הפיזיולוגי בין אם הוא גבר ובין אם הוא אישה?

וודאי, כן.

אורן: לכן אתה אומר "מסמלים".

כן.

אורן: לגבי הטבילה במים, כדי להיטהר גם גברים טובלים לעיתים במים, יש שנוהגים לעשות את זה לפני ראש השנה ויום כיפור, יש כאלה, מהדרין, שהולכים כל יום לטבול בים, לא חשוב המינון, אבל גם גברים עושים פעולה של טבילה במי מקווה, בים או בכל מקום אחר, כדי להיטהר, מה זה אומר? עד כה דיברנו על זה שאישה מיטהרת על ידי טבילה במים, למה גם גברים מיטהרים על ידי טבילה במים?

כי זה גם מטהר לגבר את הרצונות שלו, הכוונות שלו. זה לא חשוב גבר או אישה, אם אנחנו מדברים על רצונות וכוונות, גם גבר זקוק לזה. תלוי על איזה רמת קיום רצונות אתה מדבר, האם אתה מדבר על קיום הרצונות בכלל או על הקיום הפיזיולוגי, כמו בחור ובחורה לפני שהם מתחתנים, היא הולכת למקווה והוא לא חייב. אך לפי ההלכה, אם יש לו כל מיני בעיות, פליטת זרע, אז הוא חייב גם ללכת למקווה.

אורן: אם אני, גבר או אישה, טובל במי מקווה, עושה את הטקס הזה, הטקס הזה נחשב לטקס שמטהר, שמעביר מסטטוס של טמא לסטטוס של טהור, אבל אני לא יודע אם משהו השתנה בתוך הלב שלי בזמן שקפצתי לתוך מי הים מתוך כוונה להיטהר. נראה שמאחורי הפעולות האלה יש עומק קצת יותר גדול ותהליכים פנימיים קצת יותר עמוקים שאדם צריך לבצע כדי באמת להתקדם מסטטוס של טמא לסטטוס של טהור.

כן. [טבילה] במקווה היא מאוד חשובה על פי ההלכה ועל פי הרוחניות, יותר חשובה מספר תורה.

אורן: למה?

כי בעולם הרוחני אנחנו צריכים קודם כל לדאוג שיהיה לנו כוח רוחני, שיוציא אותנו מטומאה לטהרה, ואת זה מסמל לנו המקווה. לכן ספר תורה בא אחרי זה, אחרי המקווה, כי על ידי המקווה אנחנו יכולים לגשת לספר תורה ויכולים לגשת לתיקון שלנו, אבל התחלת התיקון היא שאנחנו טובלים את עצמנו במי מקווה או בים, שזה מקווה ללא ספק, ואחרי זה אנחנו מוכנים.

אורן: האם תוכל להגדיר שוב בצורה מדויקת מה זה אומר "להיטהר"?

להיטהר מהכוונות על מנת לקבל, על מנת לנצל את הזולת, זה נקרא שאני הולך לטהר את עצמי. אני לא חושב על כל מה שיש בעולמי כדי שאני ארצה ליהנות מזה, אלא רק להשתמש בזה כדי ליהַנות לזולת ודרכם לבורא.

אורן: המהות של תהליך הטהרה היא מעבר לכל הטקסים, לטהר את עצמי מכוונה לנצל את הזולת, את זה שזה יעבור ממני שלא יהיו בי שום כוונות לנצל את הזולת, ואז אני יהפוך מיצור טמא ליצור טהור?

כן.

אורן: הרי כשאני נכנס לים וחושב על כזה דבר לא בטוח שאני כבר בפועל עובר את התהליך, אולי אני חושב על זה ואולי אני לא חושב על זה. אתה מדבר על שדרוג הלב והמוח של האדם, שלא יהיו לו שום מחשבות וכוונות לנצל את הזולת. זה כמו שהכנסתי בן אדם למוסך, החלפתי לו את ראש המנוע והוצאתי אותו יצור אחר, אני נראה אותו דבר, אבל בפנים, בתוכי, כל המנגנונים הפנימיים החליפו כיוון, במקום להעביר מהזולת אלי כדי שיהיה לי טוב פתאום התחלף הכיוון ואני חושב רק איך להטיב לזולת, נכון?

כן.

אורן: אז איפה יש כזה מוסך או מעבדה או כוח כזה בטבע שיכול להפוך אותי, שצריך להפוך לי הלב ואת המוח?

על ידי לימוד חכמת הקבלה.

אורן: הלימוד מביא לי את מה שהמים מסמלים, את הטבילה במים? מה זו הטבילה במים?

כן. הלימוד מביא לך את סך כול הכוחות האלו של הטבע שנקראים "אור", יש לו אור חסדים שנקרא "מים" ויש אור החכמה, ועל ידי השפעת אור החסדים עלייך אתה מיטהר. זו כל הסגולה של לימוד התורה, אבל "תורה" הכוונה היא שאתה לומד על מנת לטהר את עצמך ולהגיע להשפעה לזולת, לאהבת הזולת. מאיפה אתה יודע אם אתה עושה את זה או לא? תבדוק לפי המעשים של בני האדם, האם הם פועלים לטובת הזולת או לא? לפי זה אתה יכול להגיד אם הם לומדים תורה או לומדים חכמה.

אורן: אומרים "מקווה ישראל ה'", שאנחנו יכולים להיטהר על ידי זה שנטבול בתוך א-לוהים, מה זאת אומרת?

נכון, אם אנחנו טובלים את עצמנו בתוך האור העליון הזה, אז הוא מגיע ועוטף אותנו, ממלא אותנו, מנקה אותנו, ויוצא שאנחנו על ידי זה מתנתקים מהכוונות על מנת לקבל ורוכשים כוונות על מנת להשפיע, זה נקרא שעברנו את המקווה.

אורן: איך אני יכול לטבול בתוך האור העליון, מה זה בכלל אומר?

אתה צריך לתת לכל הפעולות האלה שיקרו, אתה לא יודע מה זה, זה יבוא. האור העליון ישטוף לך את הרגש, השכל, הוא יסדר אותך כך שפתאום אתה תתחיל לחשוב על ההשפעה כדבר יותר חשוב מקבלה.

אורן: רק תגיד לי מה זה האור העליון שעליו אתה מדבר, שהוא הכוח שמטהר אותי?

זה כוח שמחזיק את כל הטבע, ש"אין עוד מלבדו", והוא טוב ומטיב לכולם, ומעביר את כל הבריאה מעל מנת לקבל, כוונות שהבריאה נמצאת בהם אחרי חטא עץ הדעת, לעל מנת להשפיע.

ניצה: בעצם אדם שנכנס למקווה, או לים, הוא בעצם צריך לבוא עם איזו מחשבה שהוא רוצה לטהר את הכוונות שלו, ולהיות עטוף באותו כוח המטהר, אותו אור העליון, ואז הוא נכנס למים שמייצגים במשהו אותו אור עליון. זה בעצם הרעיון? זאת אומרת אדם לא יכול ללכת ולהיטהר באור עליון, כי זה משהו שהוא רוחני, אז הוא נכנס בעצם לים או למקווה וזה כאילו מזמין עליו את הטיהור?

לא, לא כאילו לא מזמין כלום. זה תלוי בהכנה שלו, בכוונות שלו, ולא בזה שהוא נכנס למים או לא נכנס למי המים. לא הפעולה עצמה עושה את זה, אלא הכוונה. העיקר זה הכוונה, ולא המעשה עצמו. אומנם שהכוונה היא צריכה לרכוב על המעשה, אבל בלי כוונה אין המעשה נכנס לתוקף.

ניצה: אוקי. זאת אומרת אדם יכול לטבול כמה שהוא רוצה במקווה או בים, אם אין לו את הכוונה הנכונה להיטהר, בעצם הוא לא באמת עובר תהליך של טיהור.

נכון.

ניצה: יש מן ביטוי כזה "הבא להיטהר מסייעין אותו", מי מסייע?

אותו אור העליון מלמעלה עוזר לו לפי הרצון של האדם, לפי נטיית האדם. אומנם שהוא בא מהטומאה, מהטבע שלו המקולקל שכולו מכוון על מנת ליהנות לעצמו על חשבון הזולת, אבל אם הוא רוצה להחליף את הכוונות שלו, אז יש לו סיוע מלמעלה.

ניצה: זאת אומרת, אדם שמתייחסים אליו כ"הבא להיטהר" זה אומר שהוא נמצא באיזה מצב פנימי של הרצון להיטהר. מה הכוונה המדויקת של אדם שרוצה באמת להיטהר?

שיהיו לו חשבונות לטובת הזולת, ולא לטובת עצמו. אנחנו רגילים להתקיים לטובת עצמי. נניח אני, אני כל פעם [חושב על] איך אני יושב, איך אני מתסכל, איך אני שותה, איך אני משתמש בכל דבר ודבר. אני אוטומטית עושה את זה בלי לתת לעצמי דין וחשבון שזה לטובתי, לטובת הבהמה שלי, החי שבי. אם אני רוצה להפוך את כל הדברים האלה לטובת הזולת, שבכל ההסתכלות שלי, בכל דבר שאני משתמש זה יהיה לטובת הזולת, זה כבר נקרא "בא לטהר". אבל איך אני עושה את זה בפועל? כאן מתחילה להיות פנייה לכוח העליון שהוא יבוא ויתקן אותי, וייתן לי כוונה על מנת להשפיע, וילמד אותי אז איך אני צריך להסתכל על כל דבר ודבר, איך לא לנצל אותו, ואיך לנצל את עצמי לטובתו.

אורן: אמרת שבאופן אוטומטי אנחנו רגילים להתקיים לטובת עצמנו, ואז הכוונה שלנו היא לקבל לעצמנו. אם אני רוצה לשנות ולעבור לכוונה יותר מתקדמת לטובת הזולת, אז אני צריך לאתר כזה כוח עליון שיבוא וילמד אותי, מה זה נקרא "לתת ולאהוב"? למה בכלל אני צריך את כל הסיפור הזה?

זה שאדם עובר מטבע על מנת לקבל לטבע על מנת להשפיע, המעבר הזה שהוא עושה מקנה לו שתי נקודות. נקודה אחת, שהוא הפוך מהכוח עליון שכולו משפיע, ולנקודה שנייה שהוא דבוק לכוח עליון שהוא כולו משפיע. אז יש לאדם שתי נקודות, ההיפך ובעד. בפער הזה בין שתי הנקודות האלה האדם קונה נפח של המקום לגילוי הבורא בו, ואז הבורא ממלא את האדם, והאדם הופך להיות כמו בורא, קדוש, טהור.

אורן: הנפח הוא בין שתי נקודות.

הפוך מהבורא, ובעד הבורא.

אורן: הפוך מהבורא, זה שהוא חושב רק על טובת עצמו ומנצל את הזולת?

כן.

אורן: ודומה לבורא זה מה?

שרוצה לטובת הזולת.

אורן: שרוצה לזולת. ואז בפער בין שתי הנקודות האלה, את הנפח הזה יכול למלא הכוח שאתה קורא לו "בורא".

שם הוא מתגלה.

אורן: שם הוא מתגלה. זאת אומרת, וכל התהליך הזה זה תהליך שאני יכול לחוות בפנימיותי.

כן.

אורן: עוד לא רק ענית לי על השאלה, למה אני צריך את הדברים האלה, למה לא מספיק לי להישאר בטבע המקורי שלי שפועל בצורה אוטומטית לטובת עצמי, מה הבעיה אתו?

הבעיה אתו, זה שאתה מנותק מהבורא, ואז אתה נמצא נבזה, קטן, חי ומת, ואין בך שום דבר מהקיום שלך. מה שאין כן, אם אתה מתמלא עם הבורא על ידי זה שאתה מנקה את עצמך מכוונות על מנת לקבל, ולפי הכוונות על מנת להשפיע אתה נותן לכוח ההשפעה להיכנס בך, שזה הבורא, אז נמצא שאתה והוא נמצאים יחד בדבקות בתוך הרצון שלך, ובזה אתה משיג את הטבע שלו, את הדרגה שלו, והופך להיות האדם, הדומה לבורא.

אורן: לאיזה כוח אני צריך לפנות מקום בתוכי?

לכוח השפעה.

אורן: מה זה כוח השפעה?

דאגה לזולת.

אורן: למה אני צריך את זה, בשביל מה לי הדאגות האלה?

כדי להיות דומה לבורא, נצחי ושלם.

אורן: מה המילים האלה אומרות?

המילים האלה אומרות שכך אתה נמצא בדרגת החי, וכמו בהמה אתה חי ומת ולא נשאר בך וממך כלום. מה שאין כן, אם אתה מגיע לדרגת ההשפעה והאהבה כמו הבורא, אז אתה נכנס לחיים נצחיים ושלמים.

ניצה: כלומר תהליך הטהרה הוא למעשה מעביר את האדם לצורת קיום אחרת?

לעולם אחר.

ניצה: לעולם אחר ממש?

למציאות, לממד אחר.

ניצה: אתה יכול להגיד בכמה נקודות, מהו אותו תהליך של היטהרות? כי נתת קודם שיש באמת מקווה שבהתחלה שוטף את האדם מהטומאה, ואחר כך רק ספר תורה. מה בדיוק תהליך ההיטהרות שהאדם עובר?

לרצות להידמות לבורא, שזה קורה על ידי זה שאדם נכלל עם הבריות בפעולות משותפות בעל מנת להשפיע בצורה הדדית. זה נקרא ב"קבוצת מקובלים". כך הוא מגיע לדרישה לכוח השפעה שמתחיל לבקש, להתפלל שהבורא ישפיע עליו, ומחליף את הכוונה שלו תחת המאור המחזיר למוטב הנקרא "תורה", מכוונה על מנת לקבל, לכוונה על מנת להשפיע.

ניצה: זאת אומרת, תהליך ההיטהרות מתחיל קודם כל בזה שהאדם רוצה להיות, לרכוש אותה תכונת האהבה שקיימת בכוח העליון, בבורא, ומתוך הרצון הזה הוא עושה את הפעולה הבאה, שמה היא אותה פעולה? את הנקודה הראשונה הבנתי, את הנקודה השנייה לא הבנתי. קודם כל תהליך היטהרות מתחיל בזה שאדם רוצה להיות כמו הכוח העליון, אותה תכונה של אהבה.

אם יש לו הדחף הזה זה נקרא "נקודה שבלב". לפי הנקודה הזאת הוא מוצא קבוצה שבה הוא יכול לממש את עצמו, ובקבוצה הזאת בצורה הדדית קיימים כמוהו אנשים כדי להגיע לעל מנת להשפיע זה לזה, ומתוך היחס ביניהם להשפיע לבורא. כך הם מתקיימים עד שרוכשים את כוח ההשפעה.

ניצה: מה הקשר בין קבוצה לבין טבילה?

כי בקבוצה הם מממשים את הכוונה שלהם על מנת להשפיע לזולת.

ניצה: האם קבוצה זה כמו סוג של מקווה? לא הבנתי.

לא, קבוצה זה מקום שבו אני מייצב את עצמי להגיע לעל מנת להשפיע, לכוח השפעה. וכשאני רוצה את זה לעשות על מנת זה שאני נמצא בקבוצה, אז אני פונה לבורא והוא משפיע עלי את האור הזה העליון, שבעצם עושה עלי פעולת המקווה.

אורן: קבוצה זה כמו מעבדה לבירור היחס של האדם לזולתו, ולרכישת יחס משודרג?

בדיוק.

אורן: יש פסוק בתהלים שאומר "לב טהור ברא לי א-להים ורוח נכון חדש בקרבי", מה זה לב טהור?

לב טהור. "לב", זה הרצון הכללי של האדם, ו"טהור", שכולו חושב לטובת הזולת, לא על עצמו.

אורן: מה זה? זה השתלת לב חדש, מה זה "לב טהור ברא לי"?

שינוי הכוונות.

אורן: אבל אני לא מדבר על הלב הפיזיולוגי. שינוי הכוונות, הכוונה לכך שיוציאו ממני את הכוונות שיש בי עכשיו, וישתילו בי כוונות נעלות יותר?

כן.

אורן: שהם?

על מנת להשפיע לזולת.

אורן: התהליך הזה, ציטטתי פה לדוגמה פסוק מספר תהלים, אז דוד המלך מבקש תחליף לי את הלב, מלב שחושב על עצמו, ללב שחושב על אהבה ונתינה.

זה לא להחליף את הלב.

אורן: את הכוונות אמרת.

כוונות.

אורן: תחליף לי את הכוונות. אם האנשים הגדולים לאורך ההיסטוריה, אלה שלהם אנחנו קוראים "גדולי האומה" ביקשו כזה דבר, כנראה שזה המקום הכי גבוה שאליו האדם יכול להתקדם בהתפתחות שלו כבן אדם, כאישיות?

לא הכי גובה, מזה והלאה כבר מתחילים לעבוד בעל מנת להשפיע.

אורן: בטוח שיש עוד יותר, 100%. השאלה שלי היא כזאת, האם התהליך הזה של לעבור מכוונות של לנצל את האחרים להנאתי, לכוונות של לתת ולאהוב, הוא תהליך שבסופו של דבר יהיה לאנשים הכי גדולים שיש, או שהוא יהיה לכל הנבראים, לכל בני האדם?

לא. לכל אדם שיש לו רצון. כל אדם זה רצון אגואיסטי הקטן, והוא חייב להפוך אותו לרצון של השפעה ואהבת הזולת.

אורן: מה שאני מנסה לברר, האם זה חלק מהאבולוציה של האדם?

כן.

אורן: האם זו שיא האבולוציה של האדם?

זה השיא של האבולוציה, שאדם קודם כל מתפתח כבהמה. הכל בכלל בא מהדומם, ואנחנו בהמות, חיות, יצאנו מהקופים עד שמתפתחים כבני אדם האגואיסטיים. בימינו מגיעים למצב שהאגו שלנו כבר הגיע לשיאו ודורש תיקון, והתיקון הוא זה שאנחנו נביא לו כוונה על מנת להשפיע, שזו ההתפתחות הבאה שלו.

אורן: ההתפתחות הבאה הזאת בקצה שלה, כל בני האדם יחוו אותה בעצם?

כן, כולם יהיו בהשפעה גמורה זה לזה, לכל חלקי הטבע ולבורא כולם יחד.

(סוף השיחה)