להיות או לא להיות

מדי שנה, כמיליון איש ברחבי העולם מסיימים את חייהם בהתאבדות. מאיפה זה בא, ואיך נוכל לחזק את הרצון לחיות?

החכמים אמרו: "נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא; עכשיו שנברא - יפשפש במעשיו". במילים פשוטות, אם עושים חשבון ריאלי על מה שקורה בחיים, כמה אנשים נהנים לעומת כמה הם סובלים, ייתכן שהתוצאה שלילית והיה עדיף מלכתחילה לוותר. אבל מפני שאנחנו כבר חיים, אז כדאי שנלמד איך להביא את עצמנו למקום הגבוה ביותר.

אם היה מגיע מישהו מאיזה כוכב אחר ומסתכל עלינו, הוא בטח היה אומר: מסכנים. רצים מבוקר ועד ליל, טרודים, עצבניים, ממורמרים. מתנגשים זה בזה, מזלזלים ומשפילים, הורסים אחד לשני את החיים. אין פלא שיש פה כל כך הרבה אכזבות, חוסר אונים, דיכאונות, ייאושים. איך הטבע החכם יצר כאלה יצורים אומללים?

מדור לדור ומשנה לשנה האגו של האדם מתפתח. הוא מסתכל סביבו, רואה איך כולם חיים, ולא מבין מה הטעם. אז בנינו לעצמנו עולם עם הרבה ארמונות, טכנולוגיות חכמות והמון אפשרויות, עולם שלם בכף היד – אבל הכול ריק. שומם. דומם. חשבון הנפש הזה שהולך ומתהווה, יביא דור שלם לצעקה: הלו, מה קורה?! מה יש לנו מכל זה?!

במבט כולל, התאבדויות הן מקרה הקצה של שורת בעיות שמהן אנשים סובלים. כולן גם יחד ידחפו אותנו לבירור הגדול מכולם: בשביל מה אנחנו חיים? האם מטרת החיים מסתכמת בלשרוד במינימום כאבים? הרי זה יותר גרוע מחייהם של בעלי חיים.

השאלות העמוקות הללו, על מהות ועל משמעות, יכולות להביא את האדם לפתחם של חיים חדשים. להתפתחות רוחנית שתיקח אותו למקומות כל כך נפלאים, ותעשה לו חשק לחיות, להתפתח, לגדול עוד ועוד.

כדי לעצור את העלייה בהתאבדויות, כדאי להתחיל ללמד בני אדם איך להתקשר ביניהם בצורה מיוחדת שתביא אותם לגילוי עולם נאור, עולם עליון. עולם רוחני, שלם ונצחי, מעל מגבלות הזמן, התנועה והמקום. השיטה לעשות זאת נלמדת מחכמת הקבלה, והיא נקראת חכמת החיבור. חיבור בין אנשים, וחיבור לכוח הטבע הכללי. בעולם הזה הם יחוו מצבים שימלאו אותם מבפנים, וימנעו מחשבות אובדניות ודיכאוניות.

איך זה קורה?

אם נקצר חכמה שלמה, אז על רגל אחת נאמר כך: ככל שהאדם מפתח יכולת להתחבר נכון לזולת, דרך הקשר איתו הוא מרחיב את תפיסת המציאות שלו. בהדרגה, האדם מתחיל לגלות את התהליך הנצחי שבו הוא קיים. הוא מבין שהחיים שהוא הרגיש עד עתה היו צורה מסוימת שהוא עבר בה, ואחר כך באות צורות אחרות. כולן גם יחד מביאות אותו למטרה נשגבה ונעלה, מיוחדת מאוד. והוא יכול לראות אותה, ולהשיג אותה ממש עכשיו. "עולמך תראה בחייך", נאמר על כך במקורות.

בנוסף הוא מבין, שהתאבדות לא פותרת שום דבר. אומנם היא מפסיקה את חיי הגוף, אבל בזה לא נפסק קיום הנשמה. הנשמה היא נצחית, והיא ממשיכה בהתפתחותה. העובדה שמישהו הפסיק את חייו ולא מימש אותם בצורה נכונה, תביא לכך שהוא יצטרך להשלים את הדבר בתקופות ובצורות אחרות.

לסיכום, התאבדויות הן תוצאה מחוסר הבנה של המטרה הגדולה של החיים, חוסר ידיעה מה האדם יכול להשיג בהם. כשניגש לטיפול כלל-חברתי בנקודה הזאת, או אז נזכה להצלחות גדולות.

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו

חיים חדשים 401 – bit.ly/3KxdcIa