ימנים, שמאלנים והגישה המאוזנת

ימנים, שמאלנים והגישה המאוזנת

פרק 1208|11 פבר׳ 2020

חיים חדשים

שיחה 1208

ימנים, שמאלנים והגישה המאוזנת

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 11.2.20 - אחרי עריכה

אורן: מספר התוכנית שלנו היום הוא 1208 והנושא הוא "ימניים, שמאלניים, והגישה המאוזנת". מסתבר שבמדע היום אפשר לגלות על ידי תגובות במוח האדם, האם תהיה לו נטייה פוליטית יותר ימנית או יותר שמאלנית. ננסה להבין למה אנחנו ככה בנויים כמו שני מחנות, כמו שני זרמים בכל העולם, בכל התקופות בהיסטוריה, ומהי הגישה המאוזנת בדרך לחיים חדשים.

יעל: אנחנו רואים באמת שהדעה הפוליטית שלנו, הנטייה ימינה או הנטייה שמאלה, מושפע מהרבה מאוד גורמים. ומה שאנחנו נרצה באמת בתוכנית שלנו, זה גם לבדוק מה הגורמים שמשפיעים על הנטייה לכאן או לכאן. מה התפקיד בכלל של הגישות האלה, גישה של ימני וגישה של שמאלני בהתפתחות של האנושות בכלל. ונרצה להבין מה המאפיינים של גישה שהיא אולי גישה מאוזנת בין ימין לבין שמאל, ומה לתפיסתך הדבר הנכון באמת להתפתחות האנושית.

ואני רוצה להתחיל מנתונים. הנתונים מראים, וזה משהו שקורה בכל העולם, שהעשירים יותר והמשכילים יותר הם נוטים להצביע לשמאל, והשכבות החלשות של האוכלוסייה נוטות להצביע לימין. אלה עובדות. לָמה יש קשר בין דעה פוליטית לבין מצב סוציואקונומי למשל?

מה זה נקרא "ימין" ומה זה נקרא "שמאל"?

יעל: אני אגיד לך מה מגדירים כימין וכשמאל.

לא, בהתאם למה שעכשיו אמרת.

יעל: כן. אני אומרת את ההגדרה שמתייחסת לכל מיני פרמטרים, מה אומר הימין ומה אומר השמאל פחות או יותר, לגבי נתונים שהוצאתי מהאינטרנט.

קודם כל לגבי דת, אז הימין מחובר יותר לדת מאשר השמאל. השמאל הוא בדרך כלל יותר חילוני, ולכן הוא דוגל למשל בהפרדה בין דת לבין מדינה.

לגבי לאום, הימין מייחס יותר משמעות לכל מה שקשור ללאום, למורשת לאומית, לערכים לאומיים, ולכן יש לו העדפה של הלאום שלו על פני לאומים אחרים. הוא רואה בו כזה שהוא לעצמו מועדף על ידי עצמו. ואם אני מתייחסת לשמאל, אז יש פחות חשיבות ללאום, והם יותר דוגלים בשוויון ובקבלה של עמים שונים, גם אם זה הרבה פעמים בא על חשבונם.

היחס לצבא, הימין מתגאה בצבא, זה כלי ללכידות לאומית. כך זה בכל העולם. והשמאל רואה בצבא מן משהו הכרחי. זאת אומרת, הכוח כביכול הוא לא כלי שהוא רוצה להשתמש בו, למרות שבאותו אתר באינטרנט, באותה סקירה נאמר, שדווקא בפועל ארגונים ומדינות שהאידאולוגיה שלהם הייתה שמאלנית, הם דווקא כן ראו בכוח מכשיר לגיטימי לחינוך. זאת אומרת, יש כאן איזה פער.

לא, זה לא פער, זו סטייה.

יעל: סתירה. כלכלה, הימין דוגל בצמצום המעורבות הממשלתית בכלכלה ובהגברת הקפיטליזם. מאמין בשוק חופשי. השמאל דוגל בשוויוניות על חשבון היוזמה החופשית, יותר במדיניות של רווחה ומדיניות סוציאליסטית של שוויון חברתי. הוא מאמין שכולם צריכים לחיות בסופו של דבר בכבוד כלכלי.

לגבי מדיניות הגירה למשל, הימין מתנגד להגירה של אנשים לתוך הלאום, המדינה שלו, והם תומכים יותר בהתבדלות. לכן הם רוצים אכיפה של חוקי הגירה וכולי. והשמאל לא. השמאל תומך ביצירת חברה רב תרבותית, מדיניות הגירה מקלה וכולי.

אלה הם חלק מהפרמטרים שמגדירים היום פחות או יותר, מה זה ימין ומה זה שמאל. הלכתי פחות או יותר על האמצע, לא מדי קיצוני לכיוון הזה, ולא מדי קיצוני לכיוון השני. זאת אומרת, שאנחנו מדברים גם בהיבט דתי, גם בהיבט לאומי, גם בהיבט כלכלי, חברתי, מדיניות של הגירה, ויחס באמת לעניין הצבאי.

עכשיו אני חוזרת לשאלה ששאלתי אותך לפני כן. נתונים מראים שהעשירים והמשכילים, הם נוטים לבחור בשמאל, והשכבות החלשות נוטות להצביע לימין. איך? מה?

איך זה יכול להיות?

יעל: מה הקשר? מה הקשר בכלל בין זה לבין זה? איך יש קשר בכלל בין נטייה לימין או לשמאל של דעה פוליטית, חברתית, כלכלית, לא משנה איך נגדיר את זה, לבין בכלל מצב סוציואקונומי של בן אדם? זה צריך להיות הפוך.

זה צריך להיות הפוך.

יעל: כן.

אז איך זה שזה לא הפוך?

יעל: לא יודעת. זה מה שאני שואלת אותך, אם אתה יכול להסביר לנו איך זה יכול להיות בכלל. יש הרבה פלונטרים שם בימין ובשמאל. אנחנו כך נעבור לאט לאט במהלך התוכנית.

מפני שאנחנו חיים בצורה מעוותת בחברה שהיא לא מתוקנת, שזה לא ימין ולא שמאל אמתיים, זה הכול מושתת על האגו של האדם. ואז אנחנו צריכים לדבר על ימין ושמאל, שזה לא ימין ושמאל, אלא זה באיזה צורה אני מנצל את האגו שלי, כדי להביא לו את המילוי המרבי, הטוב.

יעל: שזה מה שקורה בפועל, אתה אומר.

כן. ולכן אין כאן בעצם כל כך ימין ושמאל, יש כאן שימוש באגו שלי עד כמה שאני רוצה לנצל אותו לכיוון זה, בסגנון זה או בסגנון אחר. זאת אומרת, יכול להיות שמצד אחד אני יכול להיות מאוד ימני, ומצד שני, אני הולך דווקא לכיוון השמאל.

יעל: למה התפתחו בכלל שתי הנטיות האלה, כי יש בכל העולם יש ימין ויש שמאל. יש לנו מפלגות ימין, ויש לנו מפלגות שמאל. יש דעה ימנית, ודעה שמאלנית. למה יש את הדברים האלה?

אני חושב שזה לא תלוי ברמת הקיום החברתי, שיש עשירים ועניים. במיוחד שאנחנו בדרך כלל רוצים ככה להבדיל, שימניים הם כאילו עניים, מסכנים. וזה לאו דווקא, אלא זה יכול להיות הפוך.

יעל: כן, זה מה שמראים הסקרים.

גם כלפי כוח, כלפי צבא, כלפי כל מיני דברים, אנחנו רואים שאנחנו בזה די מבולבלים, ולכן אני לא חושב שלְחַלֵק את האנושות, או אפילו עם אחד לימין ושמאל בצורה כזאת, זה נכון, מוצדק. אלא מה שכן, אנחנו צריכים קודם כל לתת חינוך, לתת הכיוון הנכון לְמַה אנחנו מתפתחים, מה אנחנו רוצים לראות, ואז אנחנו נראה עד כמה שיש לנו נטיות בעם, ואיך אנחנו כמו שכתוב "חנך נער על פי דרכו", מביאים אותו למצב הטוב.

וכאן אנחנו צריכים בעצם לראות, האם אנחנו יכולים להגיע לעמק השווה בלהגדיר את ההתפתחות הנכונה של האנושות. כי מדובר על אנושות. על אומה, על אנושות. האם אנחנו יכולים להגיד מה טוב לאיזה אומה בצורה הסופית המתוקנת שלה, לְמַה כדאי לנו לראות שכזה בעצם המצב הראוי, המצב הרצוי, המצב הנהדר, השלם מה שיכול להיות.

וכשאנחנו כאן מתחילים לבדוק, אז אנחנו רואים שאלו חושבים שצריכה להיות תחרות, וכוחניות, וכך, כל אחד. ואלו חושבים שהשכבות החלשות, גם כותב על זה בעל הסולם, הם חושבים שלא, שצריכה להיות תמיכה מצד המדינה ו"איש את רעהו יעזורו", אבל זה בגלל שהם כאלו. זאת אומרת לפי האופי של האדם, למה שהוא שייך, כך הוא קובע. לא לפי האמת. אבל אמת אין לו, פשוט עד כמה שזה מושרש כבר באופי שלו, לזה הוא שייך. זאת אומרת הוא נולד ימני או נולד שמאלני, כך זה כבר כשהוא נולד.

יעל: יש על זה מחקר שהראה שאפשר לראות על הילד כבר כשהוא קטן, אם הוא יהיה ימני או שמאלני.

אני רואה על הנכד שלי עכשיו, האחרון, שהוא שמאלני לגמרי. הוא ממש, ככה. וקשה לי לדבר אתו אפילו. קשה. הוא כל כך בטבע שלו, אני רואה אותו ממש בצורה שקופה. אצלו זה חייב להיות כך.

אורן: למה הטבע יוצר אנשים כאלה עם נטייה ימנית ועם נטייה שמאלנית, למה אנשים נולדים כך?

מה אתה רוצה, שהם יהיו ממש לא בשר ולא חלב, ללא נטיות מילדות? איך להתייחס לכולם, איך להתייחס לעצמו? אם יש לנו שני כוחות בטבע כוח משיכה וכוח קבלה, נתינה, אם יש לו פלוס ומינוס, וכל צורת הטבע, כל הטבע קיים בין שניהם פלוס ומינוס, אז איך אתה אם כך יכול לחשוב שיכול להיות רק דבר אחד?

אורן: זאת אומרת, זה כמו שבכל הטבע אנחנו מזהים שני כוחות יסוד כמו פלוס ומינוס, כוח קבלה וכוח נתינה, וכן הלאה.

וכך יהיה בכל אחד.

אורן: וכך גם בנוי כל אדם.

פלוס ומינוס. לא יכול להיות אחרת, אחרת אין קיום. גם כשיש לך מינוס, לידו חייב להיות פלוס.

אורן: אז הדואליות הזו היא קיימת גם בתפיסה הפוליטית של האדם?

בכל הרמות. חומרית, פסיכולוגית, רוחנית, בכל הרמות.

אורן: בכל הרמות הבנתי. עכשיו אני רוצה להתמקד רק ברמה הפוליטית. אתה אומר, אפילו מלידה אתה יכול לזהות אם אדם נולד עם תפיסה יותר ימנית או תפיסה יותר שמאלנית.

תנסה לזקק ולהגדיר מהי תפיסת עולם שמאלנית, שאותה אתה נגיד מזהה בנכד שלך? תגדיר לי אותה בדיוק. כי הרי ילד עוד לפני שאנחנו מבלבלים אותו עם התפיסות שלנו, אם זה משהו מוּלד שצומח מבפנים, צריכים לראות את זה ממש כמו נטייה שצומחת, כמו פרח. אז יש פרח אדום, יש פרח ירוק. אני רוצה שתנסה להגדיר נקי, מהי נטייה שמאלנית שגדלה באדם. מהי?

אני לא הייתי מגדיר את זה כשמאלנית וימנית. כי בימינו זה קיבל כזה סיבוב מעוות, שמדברים על אחד במקום שני.

אורן: איך כן היית מגדיר את זה?

נטייה להשלמה, לחיבור, לפשרה. בעצם זה הכול. זו גישה שבמקורה צריכה להיקרא "שמאלנית".

אורן: ואיך תגדיר את הימנית?

ימנית זה ההפך. גישה שהיא בדחייה, בהגבלת הגבולות, בהגבלה, בלייצב את הגבולות. יש "שלי שלי, שלך שלך", זה הימין. ו"שלי שלך, ושלך שלך", זה השמאל.

יעל: יש איזו חלוקת.

אורן: רגע, שנייה, התבלבלתי, עוד פעם? תעשה לי עם ה"שלי שלי" הזה? עוד פעם, מה זה ימין?

"שלי שלי, ושלך שלי" עד "שלי שלי ושלך שלך" ממינוס. נגיד זה הפלוס, כן? ימני. אז ימני חושב ככה, "שלי שלי ושלך שלך".

יעל: יש הפרדה ברורה.

אורן: גבולות. כמו שאמרת, גבולות.

עד הקיצוני שאומר, "שלי שלי, וגם שלך שלי."

אורן: מוכר. כן.

מוכר? עכשיו יש באמצע ניטרלי, ויש שמאל.

אורן: מה אומר שמאל?

שמאל אומר, "שלך שלך, ושלי שלי", עד ש"שלך שלך, ושלי שלך".

יעל: הכול שלך.

הכול שלך. אבל זה קיצוניות.

יעל: זאת אומרת שבקיצוניות, הימני אומר הכול שלי. ובקיצוניות, השמאל אומר, הכול שלך. נכון?

כן. זה נקרא בחוכמת הקבלה "כוח קבלה וכוח השפעה".

יעל: אז "הכול שלך", זה השמאל.

נקרא לזה "שמאל".

יעל: "הכול שלי", זה הימין? רק שנבין את הסרגל הזה.

בחכמת הקבלה אנחנו משתמשים, ברצון לקבל ורצון להשפיע.

יעל: מצוין. האם יש חלוקה טבעית, קבועה בתוך החברה? זאת אומרת אחוז מסוים של אנשים תמיד תהיה לו נטייה טבעית, כמו שאמרת שאתה יכול לזהות כבר אצל ילד קטן שהוא נוטה לכיוון הזה, ואחוז מסוים יהיה עם נטייה לכיוון הזה?

משורש נשמה יש כל הפאנל הזה בכל אחד, שלי שלי שלך שלך, שלי שלי ושלך שלך, שלי שלי ושלך שלי, שלי שלך ושלך שלך. בקיצור, כל ארבעה הדברים האלה זה כמו שבחינות דאור ישר דרך אגב, הם קיימים בכל אחד ואחד. השאלה היא עד כמה בולט כל אחד על פני חברו. אי אפשר להגיד שיש אדם שהוא לא ייתן בשום דבר, יש תנאים שהוא ייתן. אתה אומר לילד קטן תן לי, ואני אתן לך משהו, "לא, זה שלי", ואת לא יכולה להוציא ממנו את זה. וישנם האחרים, שהוא נותן וטוב. רואים את זה.

יעל: מה החלוקה? האם החלוקה היא של מה, של חצי חצי? איך האוכלוסייה באופן טבעי מתפלגת בתקופה שלנו?

עד כמה שאנחנו מתפתחים יותר, מצד אחד יש לנו אגו יותר, זאת אומרת שלי שלי ושלך שלי, יותר ברור לנו שזה יותר אגרסיבי. אבל מצד שני, אנחנו נמצאים בחברה יותר סגורה, צמודה, אנושית אז אני מבין בשכל, אמנם שאני לא רוצה, ולא יכול לקיים את זה, שטוב אם יהיה שלי שלי ושלך שלך, כי אז יש גבולות וביטחון.

אורן: יש פיצול בין ההתפתחות הרגשית שלנו לבין ההתפתחות השכלית שלנו?

בטח.

אורן: כאילו הרגש שלנו בגלל האגו של האדם הוא הולך וגדל, אז הוא רוצה לבלוע את הכול, אז הוא גורם לו להרגיש יותר ימני. ובשכל כמו שאמרת, הוא מבין שאין ברירה אנחנו צריכים להגיע לאיזו הדדיות, כאילו אנחנו נקרעים כמו במספריים, מה קורה?

אם זה באין ברירה, אז זה לא שמאל. זה כמו שבעל הסולם כותב, אז אתה נותן להם פירורים מהשולחן שלך לאלו השכבות החלשות שיחיו, אחרת אתה לא תתעשר.

אורן: לשאלה איך האוכלוסייה מתפלגת בתקופתנו, אז יוצא לך שבתקופתנו אתה צופה שבכל רחבי העולם אנחנו נראה עלייה של הימין, כי האגו של האדם גדל, והנטייה הזאת לקחת את הכול לעצמו היא תלך ותגבר?

כן ולא. כי יחד עם זה עד כמה שהאוכלוסייה גדלה, עד כמה שנשק וחכמה נפתחים לכל השכבות, אז אתה בזה מאבד את השליטה. פעם אליטה הייתה כזאת שהיה לה חינוך, ותרבות, ומדיניות, ואוניברסיטאות והכל, כמו סוסייטי האלו מקיימברידג' . היום כל אחד כביכול יכול להתקבל. עוד יותר מזה, מקבלים שם אפרו אמריקאים דווקא בכוונה ועוד.

אורן: עד כה ניסינו לאפיין את הגישה הימנית ואת הגישה השמאלית, הבנו שזה כמו שני קצוות, וממש אפיינו אותם מאוד יפה. הבנתי שזה גם טבעי. אמרת קודם שכל החברה כלולה מכל ארבעה השילובים האלה, וגם כל אדם כלול בתוכו, וזה תלוי בשורש נשמה של אדם לאן הוא יותר נוטה, מה יותר דומיננטי בתוכו.

עכשיו נניח שאנחנו שלושתנו חיים ביחד, שזה שלושה אנשים שונים עם נטיות שונות, ואנחנו חיים ביחד באותה מדינה, באותו עולם. האם אפשר לדבר לדעתך על גישה שהיא תהיה מאוזנת, שהיא תהיה מאזנת בין הנטיות הימניות לבין הנטיות השמאלניות? יש כזה דבר גישה מאוזנת, אם כן, איך נגדיר אותה?

אין. אין גישה מאוזנת, ואנחנו רואים את זה מתוך המחקר, מתוך המציאות, בגלל שהטבע לא מאפשר לנו להיות אנשים טובים שיכולים לסכם ביניהם, ולשמור אחר כך על ההסכם. הטבע לא נותן. אנחנו משתנים מרגע לרגע. אני עוד לא הספקתי לחתום על ההסכם אתך, אני כבר חושב איך אני יכול להפר אותו, להרוויח, ולגמור אתך.

יעל: אז אתה אומר שהרצון האגואיסטי שהוא כל כך חזק, בעצם הוא זה שלא מאפשר?

הוא לא מאפשר גם לשמאל וגם לימין לקיים משהו שקושר אותם עם הצורה שכנגדם.

אורן: אז ההתנגשות בין שמאל לבין ימין רק תלך ותגבר ככל שנתפתח?

ודאי.

אורן: נגיד שנקפוץ קצת קדימה לחברה מתוקנת יותר מהעולם שאנחנו מכירים היום, החברה הזאת היא תהיה יותר ימנית או יותר שמאלנית?

זה כנגד זה.

אורן: כלומר?

לא יכול להיות שאלו יהיו פחות ואלו יהיו יותר, אלא זה יכול להיות לפרקים.

אורן: כמו גלים.

כן. תקופות קצרות, מאוד קצרות. זה לא כמו שהיה נגיד בזמני היטלר או בזמני הפרסטרויקה הזאת ברוסיה, אלה יהיו תקופות הרבה יותר קצרות.

אורן: זאת אומרת אפילו אם נראה גלים פעם יותר ימינה, פעם יותר שמאלה, בסופו של דבר גם אם אני אקפוץ אתך לא משנה לאיזה תחנה בעתיד, לעוד שלוש שנים, חמש שנים, עשר שנים, או עשרים שנה, תמיד אנחנו נזהה שם את שתי הנטיות האלה ימינה ושמאלה?

אמת.

אורן: אז איך צריכה החברה להסתדר עם שתי הנטיות האלה?

היא לא תוכל להסתדר.

אורן: היא לא תוכל להסתדר?

לא. היא תגיע למלחמת עולם, זה יהיה הרס כללי.

יעל: הסיבה תהיה פוליטית כאילו?

הסיבה היא לא פוליטית, הסיבה היא שבתוך הטבע מושרשות הנטיות האלו המנוגדות, והן יותר ויותר יתגלו, כדי שאנחנו נעשה מערכת של איזון ביניהם. נניח שיש מינוס ופלוס בחשמל, אז שמים ביניהם נגד.

יעל: ומה הוא עושה?

שעל הנגד פלוס ומינוס מתחברים, ועושים פעולה. לדוגמה מנוע, אז יש פלוס ומינוס כן? וכך על ידי זה אנחנו מתקרבים לשימוש הנכון. אבל זה צריך להיות משהו משותף שאנחנו רוצים להצליח, ושאנחנו עושים כאן פשרה שפעם זה עובד, פעם זה, או ביחד, אבל מתחלקים בשווה בזה. מה שאין כן, בינתיים אנחנו עוד לא למדנו את זה לעשות.

יעל: אני רוצה שנייה, כדי להבין את השילוב של השניים ביחד.

איפה את ראית את זה? באיזה מערכת מדינית, תרבותית, כלכלית, מדעית, לא חשוב איפה? איפה את ראית שמערכות האלה הם עובדות בסנכרון, בהתקשרות נכונה, בהשלמה. איפה? בטכניקה כן אנחנו יכולים, אפילו באותו מנוע חשמלי או דיזל לא חשוב איפה ומה, אבל זה בדומם, צומח וחי. בדרגת האדם המדבר, בפסיכולוגיה שלנו, לא יכולים לעשות שום דבר.

יעל: אני רוצה להבין לפני כן, מה תורמת הגישה הימנית שעליה דיברת להתפתחות של האנושות? כי אתה אומר בעצם זה טוב וזה טוב.

לא טוב לא זה ולא זה, אלא רק שניים. איך יכול להיות שאני משתמש בחוט אחד בחשמל בלי החוט השני? בזה אני לא יכול להפעיל שום דבר.

יעל: אז מה התרומה של הגישה הימנית להתפתחות של האנושות?

"יתרון אור מתוך חושך" שגם את זה צריכים, וגם את זה צריכים. אני יכול לראות באור הלבן? כלום. בחושך, לילה, גם כלום. אני צריך את שניהם שיהיו באיזו צורה מקושרים, מאוזנים.

יעל: אני מבינה מהי התשובה שלך. אם כך, במה תורמת הגישה הימנית להתפתחות של האנושות, ומה היתרונות של גישה שמאלנית להתפתחות של האנושות?

לקו האמצעי, שביל הזהב.

אורן: איך נגדיר אותו?

שביל הזהב.

יעל: זאת אומרת כל אחת בפני עצמה אין לה שום ערך, זה מה שאתה מנסה לומר?

לימין ולשמאל אין שום ערך בפני עצמן.

אורן: איך נגדיר את ה"קו האמצעי" או "שביל הזהב"?

זה שבני אדם מתחילים להבין שרק הקשר ביניהם למעלה מכל ההבדלים, לו יש ערך ב 100%, ואם לא הקשר הזה, אז יש ערך לכל כוח נגיד, לכל תכונה, 0% או אפילו פחות.

אורן: זה נשמע כמו גישה שמאלנית, אם הבנתי את ההגדרות שלה.

למה?

אורן: כי לפי איך שהגדרת את שביל הזהב או את הקו האמצעי, זה שבני אדם מתחילים להבין שרק הקשר ביניהם למעלה מכל ההבדלים, יש לו ערך וחשיבות.

איפה ראית למעלה מכל ההבדלים? אני לא ראיתי שמאל שמוכן לבטל את עצמו למען הקשר עם הימין. אני לא רואה בשמאל משהו מועדף. אמנם שזה אולי נשמע לך לפי המילים והשקרים שלהם, אבל זה לגמרי לא.

אורן: לא, אני מסתכל על ההגדרות שניתנו פה בתחילת התכנית. הגדרנו ששמאל זה יותר נטייה להשלמה, לחיבור ולפשרה, וימני זה יותר גישה של דחייה, של הצבת גבולות, וכן הלאה. השתמשנו גם בהגדרות ששלי שלך וכן הלאה. אז אולי לא תפסתי.

תגדיר בבקשה שוב את ה"קו האמצעי", את "שביל הזהב" מה הוא אומר בדיוק.

קו אמצעי, זה שאני משתמש בימין ושמאל בצורה מאוזנת, שלא יכול להיות האחד ללא השני. ולכן שניהם לא מצליחים. שיעשו מהפכות אלו ואלו, ואיך שהם רוצים לסירוגין, הם לא מצליחים. ההצלחה יכולה להיות רק משניהם יחד. ולכן אין יותר טוב מחיבור ביניהם, שאף אחד לא מרוויח ולא מצליח יותר מהשני, אלא דווקא יש משהו שאנחנו צריכים לבנות ביניהם שטח משותף, שזה הקו האמצעי.

אורן: מה יהיה בו?

היה בו גם ימין וגם שמאל בשיתוף, בהבנה, בביטול ההדדי, שהעיקר בשבילם זה יהיה החיבור שביניהם. כי אחרת אין שום אפשרות בטבע להתקיים. איך אטום יכול להתקיים, מולקולה, לא חשוב מה, כולם נמצאים לפי חוק האיזון.

יעל: אני כן רוצה לחזור לשאלה של אורן, כי שם אני מרגישה שיש עדיין משהו לא ברור.

נכון, אתם צודקים. לכן אנחנו טועים בעולם שלנו, בזה שחושבים ששמאל מועדף על ימין. אין עדיפות לא לזה ולא לזה.

יעל: כי כך זה נראה, בגלל הנטייה הטבעית שלהם. כמו שאמרת, כל אחד עם האופי שלו. מאחר והאופי שלהם הוא יותר של השלמה, של פשרה, של חיבור מלכתחילה.

אבל היינו בדברים האלה. מה זה שמאל קיצוני? זה נאציזם. מה זה שמאל קיצוני, אבל אולי לא עד כדי כך? זה כמו שהיה ברוסיה. זה השמאל.

יעל: איפה ההשלמה? הפשרה?

אין השלמה. אני אומר שמאל, לא השלמה. אני אומר שמאל, זה נאציזם, זה פשיזם, זה קומוניזם רוסי, זה השמאל. מה היה טוב בזה? בסופו של דבר, הם התחילו לאכול את הימין.

אורן: זאת אומרת, שום נטייה אחת לא יכולה להביא אותנו למצב הזה שאתה קורא לו "שביל הזהב" או "הקו האמצעי".

בטח.

אורן: כמו הדוגמה של פלוס ומינוס בתוך אטום.

כן.

אורן: זאת אומרת, גם הנטיות שלכאורה בעינינו נראות שהן הנטיות החיוביות, אם נשתמש רק בהן הן יביאו אותנו לכל מיני דברים הזייתיים, כמו שתיארת עכשיו. לחילופין, גם אם ניקח עכשיו את הנטיות הימניות ונשתמש רק בהן, אז נגיע להזיות מסוג אחר. ובין כך לבין כך באופק מחכה לנו מלחמת עולם.

אלא אם כן נבין, וזה נראה לי הדבר שאני קולט עכשיו מההסברים שלך, שאנחנו בעצם בסך הכול בנויים מכל הנטיות האלה גם בתוך כל אחד מאתנו, וגם בחברה שלנו, ואנחנו אמורים ללמוד לתפקד כמו אטום אחד שיש בו גם את זה וגם את זה, והם משלימים זה את זה לאיזה יצירת דבר משותף. נכון?

אמן.

אורן: אמן. אני רק רוצה תגדיר, מהו הדבר המשותף שאנחנו צריכים ליצור?

על זה אנחנו נדבר בפעם הבאה. לא, זה באמת מאוד גדול, זה כבר רוחניות, זה כבר לא מהעולם הזה. על החיבור הנכון בין שמאל לבין ימין אנחנו עולים לכוח המשותף, העליון.

(סוף השיחה)